Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח באייר תשע״ט | 2 יוני 2019
  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות מו

מה עושה סיפור על תלמידי ר' ישמעאל שמבשלים זונה (שלקו זונה) באמצע הפרק על כהן בעל מום? יש רשימה של מקרים שאם נמצאים בבהמה אינם יכולים להביא כקרבן אבל אם בכהן הוא יכול לעבוד במקדש. האם כהן שהרג יכול לעבוד במקדש? המשנה מביאה כל מיני מקרים שבהם יש הבדל בבכור לעניין החיוב בפדיון הבן ולעניין בכור לנחלה (פי שניים).


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

ליה אדעת רבים

אמר אמימר הלכתא אפילו למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת הרבים אין לו הפרה והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה כי ההוא דמקרי דרדקי אדריה רב אחא דקא פשע בינוקי ואהדריה רבינא דלא אשכח דהוה דייק כוותיה

והמטמא למתים כו׳ מאי שנא הכא דסגי ליה בקבלה ומאי שנא התם דמדרינן ליה התם יצרו תקפו

הדרן עלך מומין אלו

מתני׳ יש בכור לנחלה ואינו בכור לכהן בכור לכהן ואינו בכור לנחלה בכור לנחלה ולכהן ויש שאינו בכור לא לנחלה ולא לכהן

איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר נפלים אף על פי שיצא את ראשו חי ובן תשעה שיצא ראשו מת המפלת כמין בהמה חיה ועוף דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים עד שיהא בו מצורת אדם המפלת סנדל או שליא או שפיר מרוקם והיוצא מחותך הבא אחריהם בכור לנחלה ואין בכור לכהן

מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה עודה נכרית ונתגיירה משבאת לישראל ילדה בכור לנחלה ואין בכור לכהן

רבי יוסי הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן שנאמר פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל

מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה נתגיירה מעוברת נשתחררה מעוברת

וילדה היא וכהנת היא ולויה היא ואשה שכבר ילדה וכן מי שלא שהתה לאחר בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה ואינו ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון בכור לכהן ואינו בכור לנחלה


גמ׳ אמר שמואל אין הראש פוטר בנפלים

מאי טעמא כל אשר נשמת רוח חיים באפיו כל היכא דנשמת רוח חיים באפיו הוא דחשיב רישיה אידך לא חשיב רישיה

תנן הבא אחר נפלים שיצא ראשו חי ובן תשעה שיצא ראשו מת קתני מיהא ראשו מאי ראשו רובו

וליתני רובו בדין הוא דאיבעי ליה למיתני רובו ואיידי דקא בעי למיתני סיפא בן תשעה שיצא ראשו מת טעמא דראשו מת הא ראשו חי הבא אחריו בכור לנחלה נמי לא הוי תנא רישא נמי ראשו

ומאי קא משמע לן דכיון דמפיק ליה רישיה הוה לידה תנינא הוציא ראשו אף על פי שהחזירו הרי זה כילוד

וכי תימא אשמועינן בהמה וקא משמע לן באדם דאדם מבהמה לא יליף דלית לה פרוזדור

בהמה מאדם לא ילפא משום דחשיב פרצוף פנים דידיה

הא נמי תנינא יצא כדרכו משיצא רוב ראשו ואיזהו רוב ראשו משתצא פדחתו תיובתא דשמואל תיובתא

אמר רבי שמעון בן לקיש פדחת פוטרת בכל מקום חוץ מן הנחלה מאי טעמא יכיר אמר רחמנא ורבי יוחנן אמר אפילו לנחלה

בכל מקום לאיתויי מאי לאיתויי הא דתנו רבנן גיורת שיצאה פדחת ולדה בגיותה ואחר כך נתגיירה אין נותנין לה ימי טומאה וימי טהרה ואינה מביאה קרבן לידה

מיתיבי יכיר זו הכרת פנים ואיזו היא הכרת פנים פרצוף פנים עם החוטם תני עד החוטם תא שמע אין מעידים אלא על פרצוף פנים עם החוטם תני עד החוטם

תא שמע פדחת בלא פרצוף פנים פרצוף פנים בלא פדחת אין מעידין עד שיהו שניהם עם החוטם ואמר אביי ואיתימא רב כהנא מאי קראה הכרת פניהם ענתה בם שאני עדות אשה דאחמירו בה רבנן

ומי אחמירו והא תנן הוחזקו להיות משיאים עד מפי עד מפי אשה מפי עבד מפי שפחה כי אקילו רבנן בסופה בתחלתה לא אקילו רבנן

ואיבעית אימא


  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות מו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות מו

ליה אדעת רבים

אמר אמימר הלכתא אפילו למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת הרבים אין לו הפרה והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה כי ההוא דמקרי דרדקי אדריה רב אחא דקא פשע בינוקי ואהדריה רבינא דלא אשכח דהוה דייק כוותיה

והמטמא למתים כו׳ מאי שנא הכא דסגי ליה בקבלה ומאי שנא התם דמדרינן ליה התם יצרו תקפו

הדרן עלך מומין אלו

מתני׳ יש בכור לנחלה ואינו בכור לכהן בכור לכהן ואינו בכור לנחלה בכור לנחלה ולכהן ויש שאינו בכור לא לנחלה ולא לכהן

איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר נפלים אף על פי שיצא את ראשו חי ובן תשעה שיצא ראשו מת המפלת כמין בהמה חיה ועוף דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים עד שיהא בו מצורת אדם המפלת סנדל או שליא או שפיר מרוקם והיוצא מחותך הבא אחריהם בכור לנחלה ואין בכור לכהן

מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה עודה נכרית ונתגיירה משבאת לישראל ילדה בכור לנחלה ואין בכור לכהן

רבי יוסי הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן שנאמר פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל

מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה נתגיירה מעוברת נשתחררה מעוברת

וילדה היא וכהנת היא ולויה היא ואשה שכבר ילדה וכן מי שלא שהתה לאחר בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה ואינו ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון בכור לכהן ואינו בכור לנחלה


גמ׳ אמר שמואל אין הראש פוטר בנפלים

מאי טעמא כל אשר נשמת רוח חיים באפיו כל היכא דנשמת רוח חיים באפיו הוא דחשיב רישיה אידך לא חשיב רישיה

תנן הבא אחר נפלים שיצא ראשו חי ובן תשעה שיצא ראשו מת קתני מיהא ראשו מאי ראשו רובו

וליתני רובו בדין הוא דאיבעי ליה למיתני רובו ואיידי דקא בעי למיתני סיפא בן תשעה שיצא ראשו מת טעמא דראשו מת הא ראשו חי הבא אחריו בכור לנחלה נמי לא הוי תנא רישא נמי ראשו

ומאי קא משמע לן דכיון דמפיק ליה רישיה הוה לידה תנינא הוציא ראשו אף על פי שהחזירו הרי זה כילוד

וכי תימא אשמועינן בהמה וקא משמע לן באדם דאדם מבהמה לא יליף דלית לה פרוזדור

בהמה מאדם לא ילפא משום דחשיב פרצוף פנים דידיה

הא נמי תנינא יצא כדרכו משיצא רוב ראשו ואיזהו רוב ראשו משתצא פדחתו תיובתא דשמואל תיובתא

אמר רבי שמעון בן לקיש פדחת פוטרת בכל מקום חוץ מן הנחלה מאי טעמא יכיר אמר רחמנא ורבי יוחנן אמר אפילו לנחלה

בכל מקום לאיתויי מאי לאיתויי הא דתנו רבנן גיורת שיצאה פדחת ולדה בגיותה ואחר כך נתגיירה אין נותנין לה ימי טומאה וימי טהרה ואינה מביאה קרבן לידה

מיתיבי יכיר זו הכרת פנים ואיזו היא הכרת פנים פרצוף פנים עם החוטם תני עד החוטם תא שמע אין מעידים אלא על פרצוף פנים עם החוטם תני עד החוטם

תא שמע פדחת בלא פרצוף פנים פרצוף פנים בלא פדחת אין מעידין עד שיהו שניהם עם החוטם ואמר אביי ואיתימא רב כהנא מאי קראה הכרת פניהם ענתה בם שאני עדות אשה דאחמירו בה רבנן

ומי אחמירו והא תנן הוחזקו להיות משיאים עד מפי עד מפי אשה מפי עבד מפי שפחה כי אקילו רבנן בסופה בתחלתה לא אקילו רבנן

ואיבעית אימא


גלול כלפי מעלה