Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ט באייר תשע״ט | 3 יוני 2019
  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות מז

האם גר שנתגייר יש לבן שנולד עכשיו לאחר הגיור דיני נחלה (במקרה והיו לו ילדים מקודם)? האם הוא יכול לקיים מצוות פרייה ורבייה מילדים שהיו לו קודם לכן? לויה – בנה פטורה מפדיון הבן. האם מדובר כשהתעברה מלא יהודי או גם אם התעברה מיהודי? מהן המקרים שבו יש בכור לנחלה ולכהן ומהן המקרים שבהם אין בכור לנחלה ואין בכור לכהן (דווקא על זה יש מחלוקת).


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

יכיר לחוד והכרת פנים לחוד

איתמר היו לו בנים בגיותו ונתגייר רבי יוחנן אומר אין לו בכור לנחלה ורבי שמעון בן לקיש אומר יש לו בכור לנחלה רבי יוחנן אומר אין לו בכור לנחלה דהא הוה ליה ראשית אונו ורבי שמעון בן לקיש אומר יש לו בכור לנחלה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי

ואזדו לטעמייהו דאיתמר היו לו בנים בגיותו ונתגייר רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה ורבי שמעון בן לקיש אמר לא קיים רבי יוחנן אמר קיים לא תהו בראה לשבת יצרה ורבי שמעון בן לקיש אמר לא קיים פריה ורביה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי

וצריכא דאי איתמר בהא קמייתא בהא קאמר רבי שמעון בן לקיש משום דבגיותן לאו בני נחלה נינהו אבל בהא אימא מודה ליה לרבי יוחנן דלא תהו בראה לשבת יצרה והא עבד ליה שבת

ואי איתמר בהא בהא קאמר רבי יוחנן אבל בהא אימא מודה ליה לרבי שמעון בן לקיש צריכא

תנן מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה עודה גויה ונתגיירה ומשבאתה לישראל ילדה ולדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן

ילדה ממאן אילימא מישראל שלא היו לו בנים מאי איריא גיורת ושפחה אפילו בת ישראל נמי

אלא לאו מגר שהיו לו בנים ונתגייר וקתני בכור לנחלה

לא לעולם מישראל שלא היו לו בנים ואינו בכור לכהן איצטריכא ליה

לאפוקי מדרבי יוסי הגלילי דאמר בכור לנחלה ולכהן שנאמר פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל קא משמע לן דלא

תא שמע היו לו בנים בגיותו ונתגייר יש לו בכור לנחלה אמר רבינא ואיתימא רב אחא הא ודאי רבי יוסי הגלילי הוא דאמר פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל ויליף איהו מינה דידה

אמר רב אדא בר אהבה לוייה שילדה בנה פטור מחמש סלעים דאיעבר ממאן אילימא דאיעבר מכהן ומלוי מאי איריא לוייה אפילו ישראלית נמי

אלא דאיעבר מישראל למשפחתם לבית אבתם כתיב

אמר רב פפא דאיעבר מגוי ולא תימא אליבא דמאן דאמר אין מזהמין את הולד אלא אפילו למאן דאמר מזהמין את הולד לוי פסול מיקרי

מר בריה דרב יוסף אמר משמיה דרבא לעולם דאיעבר מישראל ושאני התם דאמר קרא פטר רחם בפטר רחם תלא רחמנא

תנן מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה נתגיירה מעוברת נשתחררה מעוברת

וילדה היא וכהנת היא ולויה היא ואשה שכבר ילדה וכן מי שלא שהתה אחרי בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון בכור לכהן ואינו בכור לנחלה

מכלל דכהונה ולויה פטורין דאיעבר ממאן אילימא דאיעבר מכהן ולוי אי הכי מאי איריא כהנת ולויה אפילו בת ישראל נמי

אלא דאיעבר מגוי כהנת פטורה והאמר רב פפא בדיק לן רבה כהנת שנתעברה מגוי מהו ואמינא ליה לאו היינו דרב אדא בר אהבה דאמר לויה שילדה בנה פטור מחמש סלעים

ואמר לי הכי השתא בשלמא לויה בקדושתה קיימא דתניא לויה שנשבית או שנבעלה בעילת זנות נותנין לה מן המעשר ואוכלת

אלא כהנת כיון דאי בעיל לה הויא זרה

הניחא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא דאמר דאיעבר מישראל מוקי לה בדאיעבר מישראל אלא לרב פפא במאי מוקי לה

לעולם דאיעבר מכהן והיא בת ישראל ואמאי קרי לה כהנת דבנה כהן


איתמר כהן שמת והניח בן חלל רב חסדא אמר הבן חייב לפדות את עצמו רבה בר רב הונא אמר אין חייב לפדות את עצמו כל היכא דמת האב לאחר שלשים דכולי עלמא לא פליגי דאין הבן חייב לפדות את עצמו שהרי זכה אביו בפדיונו

כי פליגי היכא דמת האב בתוך שלשים יום רב חסדא אמר הבן חייב לפדות את עצמו דהא לא זכה אביו לפדיונו רבה בר רב הונא אמר אין הבן חייב לפדות עצמו דאמר ליה אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה

תנן נתגיירה מעוברת בכור לכהן ואמאי לימא ליה אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה שאני גוי דלית ליה חייס

אמר רבי שמעון יאסיניא אמר רבי שמעון בן לקיש כהן שמת בתוך שלשים והניח בן חלל הבן חייב לפדות את עצמו שלא זכה האב בפדיונו מת לאחר שלשים יום אין הבן חייב לפדות עצמו שהרי זכה האב בפדיונו

וכן מי שלא שהתה אחרי בעלה שלשה חדשים וכו׳

בכור לנחלה הוא דלא הוי הא כפשוט שקיל ואמאי ליזיל לגבי האי ולידחייה ולגבי האי ולידחייה

אמר רבי ירמיה לא נצרכא אלא לבא אחריו והכי קאמר בכור לכהן והבא אחריו אין בכור לנחלה

ולכתבו הרשאה להדדי וכי תימא מתניתין שלא בהרשאה הא מוקמינן לה קמן דבהרשאה

מסייע ליה לרבי ינאי דאמר רבי ינאי הוכרו ולבסוף נתערבו כותבין הרשאה זה לזה

לא הוכרו ובסוף נתערבו אין כותבין הרשאה זה לזה

מתני׳ אי זהו בכור לנחלה ולכהן המפלת שפיר מלא מים מלא דם מלא גנינין המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים והמפלת ליום ארבעים הבא אחריהם בכור לנחלה ולכהן

יוצא דופן והבא אחריו שניהן אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן רבי שמעון אומר הראשון לנחלה והשני לחמש סלעים

גמ׳ ראשון לנחלה לא וילדו לו בעינן לחמש סלעים נמי לא פטר רחם בעינן

שני לנחלה לא ראשית אונו בעינן לחמש סלעים נמי לא קסבר בכור לדבר אחד לא הוי בכור

רבי שמעון אומר הראשון לנחלה והשני לחמש סלעים רבי שמעון לטעמיה דאמר תלד לרבות יוצא דופן

והשני לחמש סלעים קסבר בכור לדבר אחד הוי בכור


  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות מז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות מז

יכיר לחוד והכרת פנים לחוד

איתמר היו לו בנים בגיותו ונתגייר רבי יוחנן אומר אין לו בכור לנחלה ורבי שמעון בן לקיש אומר יש לו בכור לנחלה רבי יוחנן אומר אין לו בכור לנחלה דהא הוה ליה ראשית אונו ורבי שמעון בן לקיש אומר יש לו בכור לנחלה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי

ואזדו לטעמייהו דאיתמר היו לו בנים בגיותו ונתגייר רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה ורבי שמעון בן לקיש אמר לא קיים רבי יוחנן אמר קיים לא תהו בראה לשבת יצרה ורבי שמעון בן לקיש אמר לא קיים פריה ורביה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי

וצריכא דאי איתמר בהא קמייתא בהא קאמר רבי שמעון בן לקיש משום דבגיותן לאו בני נחלה נינהו אבל בהא אימא מודה ליה לרבי יוחנן דלא תהו בראה לשבת יצרה והא עבד ליה שבת

ואי איתמר בהא בהא קאמר רבי יוחנן אבל בהא אימא מודה ליה לרבי שמעון בן לקיש צריכא

תנן מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה עודה גויה ונתגיירה ומשבאתה לישראל ילדה ולדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן

ילדה ממאן אילימא מישראל שלא היו לו בנים מאי איריא גיורת ושפחה אפילו בת ישראל נמי

אלא לאו מגר שהיו לו בנים ונתגייר וקתני בכור לנחלה

לא לעולם מישראל שלא היו לו בנים ואינו בכור לכהן איצטריכא ליה

לאפוקי מדרבי יוסי הגלילי דאמר בכור לנחלה ולכהן שנאמר פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל קא משמע לן דלא

תא שמע היו לו בנים בגיותו ונתגייר יש לו בכור לנחלה אמר רבינא ואיתימא רב אחא הא ודאי רבי יוסי הגלילי הוא דאמר פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל ויליף איהו מינה דידה

אמר רב אדא בר אהבה לוייה שילדה בנה פטור מחמש סלעים דאיעבר ממאן אילימא דאיעבר מכהן ומלוי מאי איריא לוייה אפילו ישראלית נמי

אלא דאיעבר מישראל למשפחתם לבית אבתם כתיב

אמר רב פפא דאיעבר מגוי ולא תימא אליבא דמאן דאמר אין מזהמין את הולד אלא אפילו למאן דאמר מזהמין את הולד לוי פסול מיקרי

מר בריה דרב יוסף אמר משמיה דרבא לעולם דאיעבר מישראל ושאני התם דאמר קרא פטר רחם בפטר רחם תלא רחמנא

תנן מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה נתגיירה מעוברת נשתחררה מעוברת

וילדה היא וכהנת היא ולויה היא ואשה שכבר ילדה וכן מי שלא שהתה אחרי בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון בכור לכהן ואינו בכור לנחלה

מכלל דכהונה ולויה פטורין דאיעבר ממאן אילימא דאיעבר מכהן ולוי אי הכי מאי איריא כהנת ולויה אפילו בת ישראל נמי

אלא דאיעבר מגוי כהנת פטורה והאמר רב פפא בדיק לן רבה כהנת שנתעברה מגוי מהו ואמינא ליה לאו היינו דרב אדא בר אהבה דאמר לויה שילדה בנה פטור מחמש סלעים

ואמר לי הכי השתא בשלמא לויה בקדושתה קיימא דתניא לויה שנשבית או שנבעלה בעילת זנות נותנין לה מן המעשר ואוכלת

אלא כהנת כיון דאי בעיל לה הויא זרה

הניחא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא דאמר דאיעבר מישראל מוקי לה בדאיעבר מישראל אלא לרב פפא במאי מוקי לה

לעולם דאיעבר מכהן והיא בת ישראל ואמאי קרי לה כהנת דבנה כהן


איתמר כהן שמת והניח בן חלל רב חסדא אמר הבן חייב לפדות את עצמו רבה בר רב הונא אמר אין חייב לפדות את עצמו כל היכא דמת האב לאחר שלשים דכולי עלמא לא פליגי דאין הבן חייב לפדות את עצמו שהרי זכה אביו בפדיונו

כי פליגי היכא דמת האב בתוך שלשים יום רב חסדא אמר הבן חייב לפדות את עצמו דהא לא זכה אביו לפדיונו רבה בר רב הונא אמר אין הבן חייב לפדות עצמו דאמר ליה אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה

תנן נתגיירה מעוברת בכור לכהן ואמאי לימא ליה אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה שאני גוי דלית ליה חייס

אמר רבי שמעון יאסיניא אמר רבי שמעון בן לקיש כהן שמת בתוך שלשים והניח בן חלל הבן חייב לפדות את עצמו שלא זכה האב בפדיונו מת לאחר שלשים יום אין הבן חייב לפדות עצמו שהרי זכה האב בפדיונו

וכן מי שלא שהתה אחרי בעלה שלשה חדשים וכו׳

בכור לנחלה הוא דלא הוי הא כפשוט שקיל ואמאי ליזיל לגבי האי ולידחייה ולגבי האי ולידחייה

אמר רבי ירמיה לא נצרכא אלא לבא אחריו והכי קאמר בכור לכהן והבא אחריו אין בכור לנחלה

ולכתבו הרשאה להדדי וכי תימא מתניתין שלא בהרשאה הא מוקמינן לה קמן דבהרשאה

מסייע ליה לרבי ינאי דאמר רבי ינאי הוכרו ולבסוף נתערבו כותבין הרשאה זה לזה

לא הוכרו ובסוף נתערבו אין כותבין הרשאה זה לזה

מתני׳ אי זהו בכור לנחלה ולכהן המפלת שפיר מלא מים מלא דם מלא גנינין המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים והמפלת ליום ארבעים הבא אחריהם בכור לנחלה ולכהן

יוצא דופן והבא אחריו שניהן אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן רבי שמעון אומר הראשון לנחלה והשני לחמש סלעים

גמ׳ ראשון לנחלה לא וילדו לו בעינן לחמש סלעים נמי לא פטר רחם בעינן

שני לנחלה לא ראשית אונו בעינן לחמש סלעים נמי לא קסבר בכור לדבר אחד לא הוי בכור

רבי שמעון אומר הראשון לנחלה והשני לחמש סלעים רבי שמעון לטעמיה דאמר תלד לרבות יוצא דופן

והשני לחמש סלעים קסבר בכור לדבר אחד הוי בכור


גלול כלפי מעלה