Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

א׳ בסיון תשע״ט | 4 יוני 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות מח

מה קורה אם יש ספיקות בבכור: אם זה תאומים, אז בכל אופן האבא חייב. אבל אם מת האב, האם יש חיוב על הבנים לשלם את החמישה סלעים? יש מחלוקת בנושא – ולפי ר’ מאיר תלוי אם כבר חלקו נכסים או לא. הגמרא דנה באיזה מקרה חולקים – שמת האב לפני שעברו יום או לאחר יום. מה אם יש שתי נשים לאב אחד ונתערבו התינוקות? תוי אם אחד כבר ילדה או לא? מה אם יש בן ושתי בנות שנולדו באותו זמן לשתי נשים ולא ידוע למי נולדו ומי נולד ראשון? מקרים אחרים של ספיקות המסוג הזה מובאים.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

מתני׳ מי שלא בכרה אשתו וילדה שני זכרים נותן חמש סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים יום האב פטור

מת האב והבנים קיימים רבי מאיר אומר אם נתנו עד שלא חלקו נתנו ואם לאו פטורין רבי יהודה אומר נתחייבו נכסים זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום

גמ׳ דמית האב אימת אילימא דמית לאחר שלשים יום בהא אמר רבי מאיר כי חלקו פטורין והא אשתעבדן להו לנכסי

אלא דמית בתוך שלשים יום מאי שנא כי חלקו דאזיל לגבי האי ומדחי ליה דאזיל לגבי האי ומדחי ליה כי לא חלקו נמי ליזיל לגבי האי ולידחייה וליזיל לגבי האי ולידחייה

אמר רבי ירמיה זאת אומרת שני יוסף בן שמעון שהיו בעיר אחת ולקחו שדה בשותפות בעל חוב גובה אותה מהם דאמר ליה אי בדידך מסיקנא מנתא דידך קא שקילנא ואי בחברך מסיקנא מנתא דחברך קא שקילנא

אמר רבא מכדי נכסי דבר איניש אינון ערבין ביה מי איכא מידי דלדידיה לא מצי תבע ליה ולערב מצי תבע ליה והתנן המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב וקיימא לן דלא יתבע מן הערב תחלה

אלא אמר רבא לעולם שמת לאחר שלשים יום ואי דאיכא נכסי טובא הכי נמי דשקיל והכא במאי עסקינן כגון דליכא אלא חמש סלעים

ודכולי עלמא אית להו דרב אסי דאמר רב אסי האחין שחלקו מחצה יורשין ומחצה לקוחות ודכולי עלמא מלוה הכתובה בתורה

לאו ככתובה בשטר דמיא ודכולי עלמא אית להו דרב פפא דאמר רב פפא מלוה על פה גובה מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות

והכא בחמש ולא בחצי חמש קמיפלגי דרבי מאיר סבר חמש ולא חצי חמש ורבי יהודה סבר חמש ואפילו חצי חמש

אי הכי רבי יהודה אומר נתחייבו נכסים נתחייב גברא מיבעי ליה ועוד תניא רבי יהודה אומר האחין שחלקו אם יש עשרה זוז לזה ועשרה זוז לזה חייבין ואם לאו פטורין

מאי עשרה זוז לזה ועשרה זוז לזה אילימא בין דירושה בין דלקוחות וחמש ואפילו חצי חמש אי הכי מאי איריא עשרה אפילו בציר מעשרה נמי

אלא פשיטא עשרה זוז דירושה לזה ועשרה זוז דירושה לזה אלמא חמש ולא חצי חמש סבירא ליה

אלא דכולי עלמא חמש ולא חצי חמש והכא בדרב אסי ורב פפא קמיפלגי

ואיכא דמתני ליה אסיפא נתחייבו הנכסים דמית האב אימת אילימא דמית לאחר שלשים מכלל דרבי מאיר סבר כי חלקו פטורין הא אישתעבדי להו נכסי

אלא בתוך שלשים כי חלקו אמאי מחייב רבי יהודה ליזיל לגבי האי לידחייה וגבי האי ולידחייה

אמר רבי ירמיה זאת אומרת שני יוסף בן שמעון שהיו בעיר אחת ולקח אחד מהם שדה מחבירו בעל חוב גובה ממנו דאמר ליה אי בדידך מסיקנא מנתא דידך קא שקילנא ואי בחברך מסיקנא משתעבדא לי מקמי דידך

אמר רבא מכדי נכסוהי דבר איניש אינון ערבין ביה וכולה כלישנא קמא

מתני׳ שתי נשים שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן עשרה סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים יום אם לכהן אחד נתן יחזיר לו חמש סלעים ואם לשני כהנים נתן אינו יכול להוציא מידם

זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה נותן חמש סלעים לכהן שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום

אחת בכרה ואחת שלא בכרה וילדו שני זכרים נותן חמש סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים יום האב פטור

מת האב והבנים קיימים רבי מאיר אומר אם נתנו עד שלא חלקו נתנו ואם לאו פטורין רבי יהודה אומר נתחייבו נכסים זכר ונקבה אין לכהן כלום

שתי נשים של שני אנשים שלא בכרו וילדו שני זכרים זה נותן חמש סלעים לכהן וזה נותן חמש סלעים מת אחד מהם בתוך שלשים אם לכהן אחד נתנו יחזיר להם חמש סלעים אם לשני כהנים נתנו אינן יכולין להוציא מידם

זכר ונקבה האבות פטורין והבן חייב לפדות את עצמו שתי נקבות וזכר או שתי נקבות ושני זכרים אין כאן לכהן כלום

אחת בכרה ואחת שלא בכרה של שני אנשים וילדו שני זכרים זה שלא בכרה אשתו נותן חמש סלעים לכהן זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום

גמ׳ מאי שנא שני כהנים דאזיל לגבי האי ומדחי ליה ואזיל לגבי האי ומדחי ליה

כהן אחד נמי ליזיל לגבי האי ולידחייה וליזיל לגבי האי ולידחייה אמר שמואל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות מח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות מח

מתני׳ מי שלא בכרה אשתו וילדה שני זכרים נותן חמש סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים יום האב פטור

מת האב והבנים קיימים רבי מאיר אומר אם נתנו עד שלא חלקו נתנו ואם לאו פטורין רבי יהודה אומר נתחייבו נכסים זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום

גמ׳ דמית האב אימת אילימא דמית לאחר שלשים יום בהא אמר רבי מאיר כי חלקו פטורין והא אשתעבדן להו לנכסי

אלא דמית בתוך שלשים יום מאי שנא כי חלקו דאזיל לגבי האי ומדחי ליה דאזיל לגבי האי ומדחי ליה כי לא חלקו נמי ליזיל לגבי האי ולידחייה וליזיל לגבי האי ולידחייה

אמר רבי ירמיה זאת אומרת שני יוסף בן שמעון שהיו בעיר אחת ולקחו שדה בשותפות בעל חוב גובה אותה מהם דאמר ליה אי בדידך מסיקנא מנתא דידך קא שקילנא ואי בחברך מסיקנא מנתא דחברך קא שקילנא

אמר רבא מכדי נכסי דבר איניש אינון ערבין ביה מי איכא מידי דלדידיה לא מצי תבע ליה ולערב מצי תבע ליה והתנן המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב וקיימא לן דלא יתבע מן הערב תחלה

אלא אמר רבא לעולם שמת לאחר שלשים יום ואי דאיכא נכסי טובא הכי נמי דשקיל והכא במאי עסקינן כגון דליכא אלא חמש סלעים

ודכולי עלמא אית להו דרב אסי דאמר רב אסי האחין שחלקו מחצה יורשין ומחצה לקוחות ודכולי עלמא מלוה הכתובה בתורה

לאו ככתובה בשטר דמיא ודכולי עלמא אית להו דרב פפא דאמר רב פפא מלוה על פה גובה מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות

והכא בחמש ולא בחצי חמש קמיפלגי דרבי מאיר סבר חמש ולא חצי חמש ורבי יהודה סבר חמש ואפילו חצי חמש

אי הכי רבי יהודה אומר נתחייבו נכסים נתחייב גברא מיבעי ליה ועוד תניא רבי יהודה אומר האחין שחלקו אם יש עשרה זוז לזה ועשרה זוז לזה חייבין ואם לאו פטורין

מאי עשרה זוז לזה ועשרה זוז לזה אילימא בין דירושה בין דלקוחות וחמש ואפילו חצי חמש אי הכי מאי איריא עשרה אפילו בציר מעשרה נמי

אלא פשיטא עשרה זוז דירושה לזה ועשרה זוז דירושה לזה אלמא חמש ולא חצי חמש סבירא ליה

אלא דכולי עלמא חמש ולא חצי חמש והכא בדרב אסי ורב פפא קמיפלגי

ואיכא דמתני ליה אסיפא נתחייבו הנכסים דמית האב אימת אילימא דמית לאחר שלשים מכלל דרבי מאיר סבר כי חלקו פטורין הא אישתעבדי להו נכסי

אלא בתוך שלשים כי חלקו אמאי מחייב רבי יהודה ליזיל לגבי האי לידחייה וגבי האי ולידחייה

אמר רבי ירמיה זאת אומרת שני יוסף בן שמעון שהיו בעיר אחת ולקח אחד מהם שדה מחבירו בעל חוב גובה ממנו דאמר ליה אי בדידך מסיקנא מנתא דידך קא שקילנא ואי בחברך מסיקנא משתעבדא לי מקמי דידך

אמר רבא מכדי נכסוהי דבר איניש אינון ערבין ביה וכולה כלישנא קמא

מתני׳ שתי נשים שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן עשרה סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים יום אם לכהן אחד נתן יחזיר לו חמש סלעים ואם לשני כהנים נתן אינו יכול להוציא מידם

זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה נותן חמש סלעים לכהן שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום

אחת בכרה ואחת שלא בכרה וילדו שני זכרים נותן חמש סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים יום האב פטור

מת האב והבנים קיימים רבי מאיר אומר אם נתנו עד שלא חלקו נתנו ואם לאו פטורין רבי יהודה אומר נתחייבו נכסים זכר ונקבה אין לכהן כלום

שתי נשים של שני אנשים שלא בכרו וילדו שני זכרים זה נותן חמש סלעים לכהן וזה נותן חמש סלעים מת אחד מהם בתוך שלשים אם לכהן אחד נתנו יחזיר להם חמש סלעים אם לשני כהנים נתנו אינן יכולין להוציא מידם

זכר ונקבה האבות פטורין והבן חייב לפדות את עצמו שתי נקבות וזכר או שתי נקבות ושני זכרים אין כאן לכהן כלום

אחת בכרה ואחת שלא בכרה של שני אנשים וילדו שני זכרים זה שלא בכרה אשתו נותן חמש סלעים לכהן זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום

גמ׳ מאי שנא שני כהנים דאזיל לגבי האי ומדחי ליה ואזיל לגבי האי ומדחי ליה

כהן אחד נמי ליזיל לגבי האי ולידחייה וליזיל לגבי האי ולידחייה אמר שמואל

גלול כלפי מעלה