Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז בניסן תשע״ט | 22 אפריל 2019
  • לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות ה

הגמרא פותרת בעיות שיש בחשבונות של הלויים במדבר ושל הכסף שאספו ממחצית השקל לבניית המשכן. מה הדין לגבי בהמות שנולדים שונה מאמא שלהם (פרה שמולידה מין חמור) לעניין בכור ולעניין אכילה? מהו המקור לדין? מניין לנו שפטר חמור זה רק לחמור ולא מבהמות טמאות אחרות?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

ופסקו

בשלמא ריש לקיש כדאמר טעם אלא לרבי יוחנן מאי טעמא

אמר רבי אלעזר רבי יוחנן חזאי בחילמא דמילתא מעליתא אמינא אמר קרא לי יהיו בהוייתן יהו

ורבי יוחנן והיה כי יביאך והעברת מאי עביד ליה ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ

אמר ליה רב מרדכי לרב אשי אתון הכי מתניתו לה אנן איפכא מתנינן לה רבי יוחנן אמר לא קדשו בכורות במדבר וריש לקיש אמר קדשו בכורות במדבר

אמר ליה ואפכית נמי תיובתא ואפכיתו לה להא דרבי אלעזר אמר ליה לא קדשו להו לא הוצרכו ליקדש

אי הכי היינו דידן קא משמע לן חייב אדם לומר בלשון רבו

שאל קונטרוקוס השר את רבן יוחנן בן זכאי בפרטן של לוים אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות בכללן אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות להיכן הלכו

אמר לו אותן שלש מאות בכורות היו ואין בכור מפקיע בכור מאי טעמא אמר אביי דיו לבכור שיפקיע קדושת עצמו

ועוד שאלו בגיבוי כסף אתה מוצא מאתים ואחת ככר ואחת עשרה מנה דכתיב בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש וגו׳

ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר דכתיב ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו׳ משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס היה או אינו בקי בחשבונות נתן מחצה ונטל מחצה ומחצה שלם לא החזיר

אמר לו משה רבינו גיזבר נאמן היה ובקי בחשבונות היה ומנה של קודש כפול היה

הוי בה רב אחאי מאי קא קשיא ליה ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו׳ הנך לצקת ואינך בי גזא כתב קרא אחרינא וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו׳

ודקאמר ליה מנה של קודש כפול היה מנא ליה

אילימא מיניה שהרי כאן שבעים ואחד מנה ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט ואם איתא מאה ואחד ככר ואחת עשרה מנה מיבעי ליה

אלא מדלא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט שמע מינה מנה של קודש כפול היה

ודילמא כללי קחשיב בככרי פרטי לא קא חשיב בככרי

אלא מהכא ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל שהרי כאן תשעים וששה מנה ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט שמע מינה מנה של קודש כפול היה

ודילמא פרטא רבה קא חשיב בככרי פרטא זוטא לא קחשיב בככרי

אלא אמר רב חסדא מהכא והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם


והא מאתן וארבעין הויין אלא שמע מינה מנה של קודש מנה כפול היה

ושמע מינה מוסיפין על המדות ואין מוסיפין יתר על שתות ושמע מינה שתותא מלבר

אמר רבי חנינא שאלתי את רבי אליעזר בבית מותבא רבא מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים אמר לי גזירת הכתוב היא ועוד שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים

ועוד שאלתיו מאי לשון רפידים ואמר לי רפידים שמה כתנאי רבי אליעזר אומר רפידים שמה רבי יהושע אומר שריפו עצמן מדברי תורה וכן הוא אומר לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים

ועוד שאלתיו מאי לשון שטים ואמר לי שטים שמה כתנאי רבי אליעזר אומר שטים שמה רבי יהושע אומר שנתעסקו בדברי שטות

ותקראן לעם לזבחי אלהיהן רבי אליעזר אומר ערומות פגעו בהן רבי יהושע אומר שנעשו כולן בעלי קריין

מתני׳ פרה שילדה מין חמור וחמור שילדה כמין סוס פטורה מן הבכורה שנאמר פטר חמור פטר חמור שני פעמים עד שיהא היולד חמור והנולד חמור

ומה הם באכילה בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה מותר באכילה וטמאה שילדה כמין בהמה טהורה אסור באכילה שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור

גמ׳ תנן התם רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטור מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייב

מנא הני מילי אמר רב יהודה דאמר קרא אך בכור שור שיהא הוא שור ובכורו שור בכור כשב שיהא הוא כשב ובכורו כשב בכור עז שיהא הוא עז ובכורו עז

יכול אפילו יש בו מקצת סימנין תלמוד לומר אך חלק

והא תנא פטר פטר קנסיב לה לפרה

הוא דאמר כרבי יוסי הגלילי דתניא רבי יוסי הגלילי אומר אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור בכור כשב עד שיהא הוא כשב ובכורו כשב או בכור עז עד שיהא הוא עז ובכורו עז

יכול אפילו יש בו מקצת סימנין תלמוד לומר אך חלק

במאי קמיפלגי תנא דידן סבר גלי רחמנא בקדושת דמים והוא הדין בקדושת הגוף

ורבי יוסי סבר גלי רחמנא בקדושת הגוף והוא הדין בקדושת דמים וגמר קדושת דמים מקדושת הגוף

ותנא דידן האי בכור בכור מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא

דאמר רבי יוסי ברבי חנינא למה נאמרו אימורין בבכור שור אימורין בבכור כשב אימורין בבכור עז

צריכא דאי כתב רחמנא בבכור שור שכן נתרבה בנסכים

כשב שכן נתרבה באליה

בעז שכן נתרבה אצל עבודה זרה ביחיד

חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי

בהי לא ליכתוב לא ליכתוב רחמנא בשור ותיתי מהנך מה להנך שכן נתרבו אצל פסחים

לא לכתוב בכשב ותיתי מהנך מה להנך שכן נתרבו אצל עבודה זרה בציבור

לא ניכתוב רחמנא בעז ותיתי מהנך מה להנך שכן יש בהן צד רבוי אצל מזבח הילכך צריכי

ורבי יוסי הגלילי אם כן ליכתוב קרא אך בכור שור כשב ועז בכור בכור למה לי אלא לאו שמע מינה עד שיהא הוא שור ובכורו שור

ורבי יוסי הגלילי האי פטר חמור פטר חמור מאי עביד ליה

מיבעי ליה לכדתניא רבי יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה שומע אני אפילו פטרי סוסים וגמלים תלמוד לומר פטר חמור פטר חמור אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים

ועדיין אני אומר פטרי חמור בשה פטרי סוסים וגמלים בכל דבר


  • לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות ה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות ה

ופסקו

בשלמא ריש לקיש כדאמר טעם אלא לרבי יוחנן מאי טעמא

אמר רבי אלעזר רבי יוחנן חזאי בחילמא דמילתא מעליתא אמינא אמר קרא לי יהיו בהוייתן יהו

ורבי יוחנן והיה כי יביאך והעברת מאי עביד ליה ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ

אמר ליה רב מרדכי לרב אשי אתון הכי מתניתו לה אנן איפכא מתנינן לה רבי יוחנן אמר לא קדשו בכורות במדבר וריש לקיש אמר קדשו בכורות במדבר

אמר ליה ואפכית נמי תיובתא ואפכיתו לה להא דרבי אלעזר אמר ליה לא קדשו להו לא הוצרכו ליקדש

אי הכי היינו דידן קא משמע לן חייב אדם לומר בלשון רבו

שאל קונטרוקוס השר את רבן יוחנן בן זכאי בפרטן של לוים אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות בכללן אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות להיכן הלכו

אמר לו אותן שלש מאות בכורות היו ואין בכור מפקיע בכור מאי טעמא אמר אביי דיו לבכור שיפקיע קדושת עצמו

ועוד שאלו בגיבוי כסף אתה מוצא מאתים ואחת ככר ואחת עשרה מנה דכתיב בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש וגו׳

ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר דכתיב ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו׳ משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס היה או אינו בקי בחשבונות נתן מחצה ונטל מחצה ומחצה שלם לא החזיר

אמר לו משה רבינו גיזבר נאמן היה ובקי בחשבונות היה ומנה של קודש כפול היה

הוי בה רב אחאי מאי קא קשיא ליה ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו׳ הנך לצקת ואינך בי גזא כתב קרא אחרינא וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו׳

ודקאמר ליה מנה של קודש כפול היה מנא ליה

אילימא מיניה שהרי כאן שבעים ואחד מנה ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט ואם איתא מאה ואחד ככר ואחת עשרה מנה מיבעי ליה

אלא מדלא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט שמע מינה מנה של קודש כפול היה

ודילמא כללי קחשיב בככרי פרטי לא קא חשיב בככרי

אלא מהכא ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל שהרי כאן תשעים וששה מנה ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט שמע מינה מנה של קודש כפול היה

ודילמא פרטא רבה קא חשיב בככרי פרטא זוטא לא קחשיב בככרי

אלא אמר רב חסדא מהכא והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם


והא מאתן וארבעין הויין אלא שמע מינה מנה של קודש מנה כפול היה

ושמע מינה מוסיפין על המדות ואין מוסיפין יתר על שתות ושמע מינה שתותא מלבר

אמר רבי חנינא שאלתי את רבי אליעזר בבית מותבא רבא מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים אמר לי גזירת הכתוב היא ועוד שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים

ועוד שאלתיו מאי לשון רפידים ואמר לי רפידים שמה כתנאי רבי אליעזר אומר רפידים שמה רבי יהושע אומר שריפו עצמן מדברי תורה וכן הוא אומר לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים

ועוד שאלתיו מאי לשון שטים ואמר לי שטים שמה כתנאי רבי אליעזר אומר שטים שמה רבי יהושע אומר שנתעסקו בדברי שטות

ותקראן לעם לזבחי אלהיהן רבי אליעזר אומר ערומות פגעו בהן רבי יהושע אומר שנעשו כולן בעלי קריין

מתני׳ פרה שילדה מין חמור וחמור שילדה כמין סוס פטורה מן הבכורה שנאמר פטר חמור פטר חמור שני פעמים עד שיהא היולד חמור והנולד חמור

ומה הם באכילה בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה מותר באכילה וטמאה שילדה כמין בהמה טהורה אסור באכילה שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור

גמ׳ תנן התם רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטור מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייב

מנא הני מילי אמר רב יהודה דאמר קרא אך בכור שור שיהא הוא שור ובכורו שור בכור כשב שיהא הוא כשב ובכורו כשב בכור עז שיהא הוא עז ובכורו עז

יכול אפילו יש בו מקצת סימנין תלמוד לומר אך חלק

והא תנא פטר פטר קנסיב לה לפרה

הוא דאמר כרבי יוסי הגלילי דתניא רבי יוסי הגלילי אומר אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור בכור כשב עד שיהא הוא כשב ובכורו כשב או בכור עז עד שיהא הוא עז ובכורו עז

יכול אפילו יש בו מקצת סימנין תלמוד לומר אך חלק

במאי קמיפלגי תנא דידן סבר גלי רחמנא בקדושת דמים והוא הדין בקדושת הגוף

ורבי יוסי סבר גלי רחמנא בקדושת הגוף והוא הדין בקדושת דמים וגמר קדושת דמים מקדושת הגוף

ותנא דידן האי בכור בכור מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא

דאמר רבי יוסי ברבי חנינא למה נאמרו אימורין בבכור שור אימורין בבכור כשב אימורין בבכור עז

צריכא דאי כתב רחמנא בבכור שור שכן נתרבה בנסכים

כשב שכן נתרבה באליה

בעז שכן נתרבה אצל עבודה זרה ביחיד

חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי

בהי לא ליכתוב לא ליכתוב רחמנא בשור ותיתי מהנך מה להנך שכן נתרבו אצל פסחים

לא לכתוב בכשב ותיתי מהנך מה להנך שכן נתרבו אצל עבודה זרה בציבור

לא ניכתוב רחמנא בעז ותיתי מהנך מה להנך שכן יש בהן צד רבוי אצל מזבח הילכך צריכי

ורבי יוסי הגלילי אם כן ליכתוב קרא אך בכור שור כשב ועז בכור בכור למה לי אלא לאו שמע מינה עד שיהא הוא שור ובכורו שור

ורבי יוסי הגלילי האי פטר חמור פטר חמור מאי עביד ליה

מיבעי ליה לכדתניא רבי יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה שומע אני אפילו פטרי סוסים וגמלים תלמוד לומר פטר חמור פטר חמור אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים

ועדיין אני אומר פטרי חמור בשה פטרי סוסים וגמלים בכל דבר


גלול כלפי מעלה