Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ בסיון תשע״ט | 7 יוני 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות נא

במה (דברים שאינם כסף) אפשר לפדות בנו? מה קורה במקרה שמישהו פודה בשטר? מניין לנו המנהג שהכהן מחזיר את הכסף לאחר הפדיון? האם זה תמיד אפשרי? אם הכסף אבד לפני שהעביר לכהן, האם חייב באחריות? למה? מאיזה נכסים אינו זוכה הבכור לפי שניים?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

זוזא מאכא בהדיה דלא נפיק תקע ליה אחרינא ויהביה ניהליה

שלשים של עבד חמשים של אונס ושל מפתה וכו׳ הא תו למה לי הא תנא ליה רישא

אונס ומוציא שם רע איצטריך סלקא דעתך אמינא כיון דלא כתיב בהו שקלים אימא זוזי בעלמא קא משמע לן דמילף קא ילפי מהדדי

חוץ מן השקלים תנא חוץ מן השקלים ומעשר והראיון

שקלים דתנן מצרפין שקלים לדרבונות מפני משאוי הדרך

מעשר דכתיב וצרת הכסף בידך והראיון תני רב יוסף שלא יביא סיגה לעזרה

מתני׳ אין פודין לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקרקעות ולא בהקדשות כתב לכהן שהוא חייב ליתן חמשה סלעים חייב ליתן לו ובנו אינו פדוי לפיכך אם רצה הכהן ליתן לו במתנה רשאי

המפריש פדיון בנו ואבד חייב באחריותו שנאמר יהיה לך ופדה תפדה

גמ׳ מתניתין דלא כרבי דתניא רבי אומר בכל פודין בכור אדם חוץ מן השטרות מאי טעמא דרבי

דריש ריבויי ומיעוטי ופדויו מבן חדש תפדה ריבה בערכך כסף חמשת שקלים מיעט תפדה ריבה

ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט מיעט שטרות

ורבנן דרשי כלל ופרט ופדויו מבן חדש כלל בערכך כסף חמשת שקלים פרט פדה תפדה חזר וכלל

כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון

אמר ליה רבינא למרימר ורבי ריבויי ומיעוטי דריש והא רבי כללי ופרטי דריש במרצע

דתניא מרצע אין לי אלא מרצע מנין לרבות הסול והסירא והמחט והמקדח והמכתב תלמוד לומר ולקחת לרבות כל דבר שנלקח ביד דברי רבי יוסי ברבי יהודה רבי אומר מרצע מה מרצע מיוחד של מתכת אף כל של מתכת

ואמרינן במאי קא מיפלגי רבי דריש כללי ופרטי רבי יוסי ברבי יהודה דריש ריבויי ומיעוטי

אין בעלמא רבי כללי ופרטי דריש והכא כדתנא דבי רבי ישמעאל

דתנא דבי רבי ישמעאל במים במים שתי פעמים אין זה כלל ופרט אלא ריבה ומיעט

ורבנן אמרי כדאמרינן במערבא כל מקום שאתה מוצא שתי כללות הסמוכים זה לזה הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט

ולא בהקדשות פשיטא לאו דידיה נינהו אימא


ולא הקדשות בכל אלו

כתב לכהן שהוא חייב לו חמשה סלעים חייב ליתן לו כו׳ אמר עולא דבר תורה בנו פדוי מאי טעמא אין בנו פדוי גזירה שמא יאמרו פודין בשטר

תני תנא קמיה דרב נחמן בנו פדוי לכשיתן אמר ליה רב נחמן זו דברי רבי יוסי ברבי יהודה סתימתא ואמרי לה זו דברי רבי אלעזר ברבי שמעון סתימתא אבל חכמים אומרים אין בנו פדוי והלכתא אין בנו פדוי

לפיכך אם רצה הכהן ליתן לו במתנה רשאי תנינא להא דתנו רבנן נתנו לעשרה כהנים בבת אחת יצא בזה אחר זה יצא נטלו והחזירו לו יצא

וכך היה מנהגו של רבי טרפון שהיה נוטל ומחזיר וכששמעו חכמים בדבר אמרו קיים זה הלכה זו הלכה זו ותו לא אלא קיים זה אף הלכה זו

רבי חנינא הוה רגיל ושקיל ומהדר חזייה לההוא גברא דהוה קא אזיל ואתי קמיה אמר ליה לא גמרת ויהיבת מידעם ביש הילכך אין בנו פדוי

המפריש פדיון בנו ואבד חייב באחריותו מנלן אמר רבי שמעון בן לקיש אתיא ערך ערך מערכין

רב דימי אמר רבי יונתן וכל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם ויליף ריקם ריקם מעולת ראייה מה עולת ראייה חייב באחריותו אף פדיון הבן חייב באחריותו

מתקיף לה רב פפא קרא לקרא אלא אמר רב פפא הא כדקתני טעמא יהיה לך אך פדה תפדה

וכי איתמר דריש לקיש ארישא איתמר מת לאחר שלשים יום אף על פי שלא נתן יתן מנא לן אמר רבי שמעון בן לקיש אתיא ערך ערך מערכין

רב דימי אמר רבי יונתן וכל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם מה להלן יורשין חייבין אף כאן יורשין חייבין

מתני׳ הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם ואינו נוטל בשבח ולא בראוי כבמוחזק

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות נא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות נא

זוזא מאכא בהדיה דלא נפיק תקע ליה אחרינא ויהביה ניהליה

שלשים של עבד חמשים של אונס ושל מפתה וכו׳ הא תו למה לי הא תנא ליה רישא

אונס ומוציא שם רע איצטריך סלקא דעתך אמינא כיון דלא כתיב בהו שקלים אימא זוזי בעלמא קא משמע לן דמילף קא ילפי מהדדי

חוץ מן השקלים תנא חוץ מן השקלים ומעשר והראיון

שקלים דתנן מצרפין שקלים לדרבונות מפני משאוי הדרך

מעשר דכתיב וצרת הכסף בידך והראיון תני רב יוסף שלא יביא סיגה לעזרה

מתני׳ אין פודין לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקרקעות ולא בהקדשות כתב לכהן שהוא חייב ליתן חמשה סלעים חייב ליתן לו ובנו אינו פדוי לפיכך אם רצה הכהן ליתן לו במתנה רשאי

המפריש פדיון בנו ואבד חייב באחריותו שנאמר יהיה לך ופדה תפדה

גמ׳ מתניתין דלא כרבי דתניא רבי אומר בכל פודין בכור אדם חוץ מן השטרות מאי טעמא דרבי

דריש ריבויי ומיעוטי ופדויו מבן חדש תפדה ריבה בערכך כסף חמשת שקלים מיעט תפדה ריבה

ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט מיעט שטרות

ורבנן דרשי כלל ופרט ופדויו מבן חדש כלל בערכך כסף חמשת שקלים פרט פדה תפדה חזר וכלל

כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון

אמר ליה רבינא למרימר ורבי ריבויי ומיעוטי דריש והא רבי כללי ופרטי דריש במרצע

דתניא מרצע אין לי אלא מרצע מנין לרבות הסול והסירא והמחט והמקדח והמכתב תלמוד לומר ולקחת לרבות כל דבר שנלקח ביד דברי רבי יוסי ברבי יהודה רבי אומר מרצע מה מרצע מיוחד של מתכת אף כל של מתכת

ואמרינן במאי קא מיפלגי רבי דריש כללי ופרטי רבי יוסי ברבי יהודה דריש ריבויי ומיעוטי

אין בעלמא רבי כללי ופרטי דריש והכא כדתנא דבי רבי ישמעאל

דתנא דבי רבי ישמעאל במים במים שתי פעמים אין זה כלל ופרט אלא ריבה ומיעט

ורבנן אמרי כדאמרינן במערבא כל מקום שאתה מוצא שתי כללות הסמוכים זה לזה הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט

ולא בהקדשות פשיטא לאו דידיה נינהו אימא


ולא הקדשות בכל אלו

כתב לכהן שהוא חייב לו חמשה סלעים חייב ליתן לו כו׳ אמר עולא דבר תורה בנו פדוי מאי טעמא אין בנו פדוי גזירה שמא יאמרו פודין בשטר

תני תנא קמיה דרב נחמן בנו פדוי לכשיתן אמר ליה רב נחמן זו דברי רבי יוסי ברבי יהודה סתימתא ואמרי לה זו דברי רבי אלעזר ברבי שמעון סתימתא אבל חכמים אומרים אין בנו פדוי והלכתא אין בנו פדוי

לפיכך אם רצה הכהן ליתן לו במתנה רשאי תנינא להא דתנו רבנן נתנו לעשרה כהנים בבת אחת יצא בזה אחר זה יצא נטלו והחזירו לו יצא

וכך היה מנהגו של רבי טרפון שהיה נוטל ומחזיר וכששמעו חכמים בדבר אמרו קיים זה הלכה זו הלכה זו ותו לא אלא קיים זה אף הלכה זו

רבי חנינא הוה רגיל ושקיל ומהדר חזייה לההוא גברא דהוה קא אזיל ואתי קמיה אמר ליה לא גמרת ויהיבת מידעם ביש הילכך אין בנו פדוי

המפריש פדיון בנו ואבד חייב באחריותו מנלן אמר רבי שמעון בן לקיש אתיא ערך ערך מערכין

רב דימי אמר רבי יונתן וכל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם ויליף ריקם ריקם מעולת ראייה מה עולת ראייה חייב באחריותו אף פדיון הבן חייב באחריותו

מתקיף לה רב פפא קרא לקרא אלא אמר רב פפא הא כדקתני טעמא יהיה לך אך פדה תפדה

וכי איתמר דריש לקיש ארישא איתמר מת לאחר שלשים יום אף על פי שלא נתן יתן מנא לן אמר רבי שמעון בן לקיש אתיא ערך ערך מערכין

רב דימי אמר רבי יונתן וכל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם מה להלן יורשין חייבין אף כאן יורשין חייבין

מתני׳ הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם ואינו נוטל בשבח ולא בראוי כבמוחזק

גלול כלפי מעלה