Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט׳ בסיון תשע״ט | 12 יוני 2019
  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות נו

לוקח ושותפים פטורים ממעשר בהמה. הגמרא דנה בפטורים האלו ובאיזה מקרים יש יוצאים מן הכלל.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

מה בניך אין בלקוח ובמתנה אף צאנך ובקרך אינו בלקוח ובמתנה

והאי בבכור כתיב אמר קרא כן תעשה אם אינו ענין לבכור דלא איתיה בעשייה דברחם קדוש תנהו ענין למעשר בהמה

ואימא תנהו ענין לחטאת ולאשם דומיא דבנך מה בנך שאינו בא על חטא אף צאנך ושורך שאינו בא על חטא

ואימא תנהו ענין לעולה ולשלמים דומיא דבנך מה בנך שאינו בא בנדר ונדבה אף צאנך ושורך כו׳

ואימא תנהו ענין לעולת ראייה דומיא דבנך מה בנך שאין קבוע לו זמן אף שורך וצאנך שאין קבוע לו זמן

אי מה בנך אינו בלקוח כלל אף שורך וצאנך אינו בלקוח כלל אלמה אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לקח עשרה עוברין במעי אמן כולם נכנסין לדיר להתעשר

אמר רבא אמר קרא תעשה בשעת עשייה מיעט הכתוב

גופא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לקח עשרה עוברים במעי אמן כולן נכנסין לדיר להתעשר והא אנן תנן הלוקח או שניתן לו במתנה פטור מן מעשר בהמה

אמר רבי אלעזר רבי יוחנן חזאי בחילמא מילתא מעליא אמינא אמר קרא תעשה בשעת עשייה מיעט הכתוב איתיביה רבי שמעון בן אליקים לרבי אלעזר הלקוח חל על מחוסר זמן

אמר ליה זו אינה משנה ואם תמצא לומר משנה רבי שמעון בן יהודה היא משום רבי שמעון דאמר מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר והרי הוא כבכור מה בכור קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו אף מחוסר זמן קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו

תני תנא קמיה דרב איזהו אתנן שנכנס לדיר להתעשר כל שנתנו לה וחזר ולקחו הימנה והא איפסיל ליה בלוקח

אישתמיטתיה הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לקח עשרה עוברין במעי אמן כולם נכנסין לדיר להתעשר


ותיעשרה איהי בזונה גויה

ולוקמה בזונה ישראלית ותיעשרה איהי קא משמע לן דזונה ישראלית לא הוי אתנן

כדאביי דאמר אביי זונה גויה אתננה אסור וכהן הבא עליה אינו לוקה משום לא יחלל זרעו זונה ישראלית אתננה מותר וכהן הבא עליה לוקה משום לא יחלל זרעו

זונה גויה אתננה אסור גמר תועבה תועבה מעריות

מה עריות דלא תפסי בהו קדושי אף זונה בהך דלא תפסי בה קדושי

וכהן הבא עליה אינו לוקה משום לא יחלל זרעו דלא יחלל זרעו אמר רחמנא והאי לאו זרעיה הוא

מתני׳ האחין והשותפין שחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה חייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון

קנו מתפיסת הבית חייבין ואם לאו פטורין חלקו חזרו ונשתתפו חייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה

גמ׳ תנו רבנן יהיה לך ולא של שותפות יכול אפילו קנו בתפיסת הבית תלמוד לומר יהיה

והאי בבכור כתיב אם אינו ענין לבכור דהא איתיה בשותפות דכתיב ובכורות בקרכם וצאנכם תנהו ענין למעשר בהמה

אמר רבי ירמיה פעמים שחייבין בזה ובזה ופעמים שפטורין מזה ומזה פעמים שחייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה ופעמים שחייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון

חייבין בזה ובזה שחלקו בכספים ולא חלקו בבהמה פטורין מזה ומזה שחלקו בבהמה ולא חלקו בכספים

חייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה שחלקו בזה ובזה

חייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון שלא חלקו בזה ובזה

פשיטא חלקו בבהמה ולא חלקו בכספים איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא כיון דחלקו בבהמה גלו דעתייהו דלמיפלג קיימי וליחייבו בקלבון קא משמע לן

אמר רב ענן לא שנו אלא שחלקו גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים

אבל חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך

ורב נחמן אמר אפילו חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים אין אומרים זה הוא חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך

ורבי אלעזר אמר לא שנו אלא שחלקו תשעה כנגד עשרה ועשרה כנגד תשעה

אבל חלקו תשעה כנגד תשעה ועשרה כנגד עשרה אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך

ורבי יוחנן אמר אפילו חלקו תשעה כנגד תשעה ועשרה כנגד עשרה אין אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך


  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות נו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות נו

מה בניך אין בלקוח ובמתנה אף צאנך ובקרך אינו בלקוח ובמתנה

והאי בבכור כתיב אמר קרא כן תעשה אם אינו ענין לבכור דלא איתיה בעשייה דברחם קדוש תנהו ענין למעשר בהמה

ואימא תנהו ענין לחטאת ולאשם דומיא דבנך מה בנך שאינו בא על חטא אף צאנך ושורך שאינו בא על חטא

ואימא תנהו ענין לעולה ולשלמים דומיא דבנך מה בנך שאינו בא בנדר ונדבה אף צאנך ושורך כו׳

ואימא תנהו ענין לעולת ראייה דומיא דבנך מה בנך שאין קבוע לו זמן אף שורך וצאנך שאין קבוע לו זמן

אי מה בנך אינו בלקוח כלל אף שורך וצאנך אינו בלקוח כלל אלמה אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לקח עשרה עוברין במעי אמן כולם נכנסין לדיר להתעשר

אמר רבא אמר קרא תעשה בשעת עשייה מיעט הכתוב

גופא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לקח עשרה עוברים במעי אמן כולן נכנסין לדיר להתעשר והא אנן תנן הלוקח או שניתן לו במתנה פטור מן מעשר בהמה

אמר רבי אלעזר רבי יוחנן חזאי בחילמא מילתא מעליא אמינא אמר קרא תעשה בשעת עשייה מיעט הכתוב איתיביה רבי שמעון בן אליקים לרבי אלעזר הלקוח חל על מחוסר זמן

אמר ליה זו אינה משנה ואם תמצא לומר משנה רבי שמעון בן יהודה היא משום רבי שמעון דאמר מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר והרי הוא כבכור מה בכור קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו אף מחוסר זמן קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו

תני תנא קמיה דרב איזהו אתנן שנכנס לדיר להתעשר כל שנתנו לה וחזר ולקחו הימנה והא איפסיל ליה בלוקח

אישתמיטתיה הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לקח עשרה עוברין במעי אמן כולם נכנסין לדיר להתעשר


ותיעשרה איהי בזונה גויה

ולוקמה בזונה ישראלית ותיעשרה איהי קא משמע לן דזונה ישראלית לא הוי אתנן

כדאביי דאמר אביי זונה גויה אתננה אסור וכהן הבא עליה אינו לוקה משום לא יחלל זרעו זונה ישראלית אתננה מותר וכהן הבא עליה לוקה משום לא יחלל זרעו

זונה גויה אתננה אסור גמר תועבה תועבה מעריות

מה עריות דלא תפסי בהו קדושי אף זונה בהך דלא תפסי בה קדושי

וכהן הבא עליה אינו לוקה משום לא יחלל זרעו דלא יחלל זרעו אמר רחמנא והאי לאו זרעיה הוא

מתני׳ האחין והשותפין שחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה חייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון

קנו מתפיסת הבית חייבין ואם לאו פטורין חלקו חזרו ונשתתפו חייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה

גמ׳ תנו רבנן יהיה לך ולא של שותפות יכול אפילו קנו בתפיסת הבית תלמוד לומר יהיה

והאי בבכור כתיב אם אינו ענין לבכור דהא איתיה בשותפות דכתיב ובכורות בקרכם וצאנכם תנהו ענין למעשר בהמה

אמר רבי ירמיה פעמים שחייבין בזה ובזה ופעמים שפטורין מזה ומזה פעמים שחייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה ופעמים שחייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון

חייבין בזה ובזה שחלקו בכספים ולא חלקו בבהמה פטורין מזה ומזה שחלקו בבהמה ולא חלקו בכספים

חייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה שחלקו בזה ובזה

חייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון שלא חלקו בזה ובזה

פשיטא חלקו בבהמה ולא חלקו בכספים איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא כיון דחלקו בבהמה גלו דעתייהו דלמיפלג קיימי וליחייבו בקלבון קא משמע לן

אמר רב ענן לא שנו אלא שחלקו גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים

אבל חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך

ורב נחמן אמר אפילו חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים אין אומרים זה הוא חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך

ורבי אלעזר אמר לא שנו אלא שחלקו תשעה כנגד עשרה ועשרה כנגד תשעה

אבל חלקו תשעה כנגד תשעה ועשרה כנגד עשרה אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך

ורבי יוחנן אמר אפילו חלקו תשעה כנגד תשעה ועשרה כנגד עשרה אין אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך


גלול כלפי מעלה