Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ בסיון תשע״ט | 13 יוני 2019
  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות נז

איזה בהמות נכנסים לדיר להתעשר ואיזה בהמות אינם נכנסים? באיזה פרקים בשנה מכניסים את הדיר להתעשר? באיזה תאריך נחשב השנה החדשה למעשר בהמה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל

וצריכי דאי אשמעינן הכא בהא קאמר רבי יוחנן דומיא דבנך מה בנך בברור לך אף שורך וצאנך בברור לך אבל שדה מכר הוא דאמר רחמנא ליהדר ביובל ירושה ומתנה לא

ואי אשמעינן שדה לחומרא אי נמי לכתחלה אבל הכא אימא לא צריכא

מיתיבי וכן השותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה וכלב שכנגד הכלב אסורין שעם הכלב מותרים ואם אמרת יש ברירה ליברור חד מינייהו לבהדי כלב ולשקול והנך לישתרו

אמר רב אשי אי דשוו כולהו להדדי הכי נמי הכא במאי עסקינן דלא שוו כולהו להדדי ושוי האי כלבא חד ומשהו והאי משהו משיך ואתי בכולהו

מתני׳ הכל נכנסין לדיר להתעשר חוץ מן כלאים וטרפה ויוצא דופן ומחוסר זמן והיתום ואיזהו יתום כל שמתה אמה שנשחטה ואחר כך ילדה רבי יהושע אומר אפילו נשחטה אמה והשלח קיים אין זה יתום

גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן שור או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה כי יולד פרט ליוצא דופן והיה שבעת ימים פרט למחוסר זמן תחת אמו פרט ליתום

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר נאמר כאן תחת השבט ונאמר להלן תחת אמו מה להלן פרט לכל השמות הללו אף כאן פרט לכל השמות הללו ומה כאן פרט לטרפה אף להלן פרט לטרפה

הכל לאיתויי מאי לאיתויי הא דתנו רבנן הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד והאתנן והמחיר וטומטום ואנדרוגינוס כולן נכנסין לדיר להתעשר רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון טומטום ואנדרוגינוס אין נכנסין לדיר להתעשר

ותנא דידן אי גמר תחת תחת מקדשים הני נמי לא ואי לא יליף הני מנא ליה

לעולם גמיר והני רחמנא רבינהו דכתיב כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם ותאנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר בו השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה

דבר ערוה דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ עבודה זרה דכתיב פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה

וכל שהמום פוסל בו דבר ערוה ועבודה זרה פוסלין בו וכל שאין המום פוסל בו אין דבר ערוה ועבודה זרה פוסלין בו והאי מעשר הואיל ולא פסיל ביה מומא דכתיב לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו דבר ערוה ועבודה זרה נמי לא פסיל ביה

רובע ונרבע דבר ערוה מוקצה ונעבד עבודה זרה ואתנן דבר ערוה ומחיר איתקש לאתנן

טומטום ואנדרוגינוס קסבר ספיקא הוא

רבי שמעון בן יהודה אומר קסבר ספיקא הוא מיעט רחמנא גבי קדשים זכר ודאי ונקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס מעשר נמי גמר תחת תחת מקדשים

תנו רבנן הכל נכנסין לדיר להתעשר חוץ מן הכלאים והטרפה דברי רבי אלעזר ברבי יהודה איש כפר ברתותא שאמר משום רבי יהושע אמר רבי עקיבא אני שמעתי הימנו אף יוצא דופן ומחוסר זמן ויתום

ותנא קמא אי גמר תחת תחת מקדשים הני נמי לא ואי לא גמר בשלמא טרפה כל אשר יעבר תחת השבט כתיב פרט לטרפה שאינה עוברת אלא כלאים מנא ליה

לעולם גמר וביוצא דופן


סבר לה כרבי שמעון דאמר יוצא דופן ולד מעליא הוא ודלא כרבי יוחנן

במחוסר זמן סבר לה כרבי שמעון בן יהודה יתום כגון שהשלח קיים ורבי יהושע לטעמיה דאמר אפילו שחט את אמו והשלח קיים אין זה יתום

העיד רבי ישמעאל בן סתריאל מערקת לבינה לפני רבי במקומנו מפשיטין את המתה ומלבישין את החי אמר רבי נתגלה טעמא של משנתינו

חזירין שבמקומנו יש להם ששים רבוא קלפים בבית המסס שלו פעם אחת נפל ארז אחד שבמקומנו ועברו שש עשרה קרונות על חודו אחת

פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני וטבעה ששים כרכים ושברה שלש מאות ארזים ומי שדיא ליה והא כתיב כנף רננים נעלסה אמר רב אשי ההוא מוזרתא הואי

מתני׳ שלש גרנות למעשר בהמה בפרס הפסח ובפרס העצרת ובפרס החג והן גרנות של מעשר בהמה דברי רבי עקיבא

בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר באחד בסיון בעשרים ותשעה באב רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בניסן באחד בסיון בעשרים ותשעה באלול ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוב לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול

רבי מאיר אומר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה בן עזאי אומר האלולים מתעשרים בפני עצמן

כל הנולדים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול הרי אלו מצטרפין חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אינן מצטרפין חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן הרי אלו מצטרפין אם כן למה נאמרו שלש גרנות למעשר בהמה שעד שלא הגיע הגורן מותר למכור ולשחוט הגיע הגורן לא ישחוט ואם שחט פטור

גמ׳ מאי שנא תלת אמר רבה בר שילא לקבל חורפי ואפלי וקייטי

ומאי שנא בהני זימני אמר רבי תנחום בריה דרב חייא איש כפר עכו


  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות נז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות נז

ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל

וצריכי דאי אשמעינן הכא בהא קאמר רבי יוחנן דומיא דבנך מה בנך בברור לך אף שורך וצאנך בברור לך אבל שדה מכר הוא דאמר רחמנא ליהדר ביובל ירושה ומתנה לא

ואי אשמעינן שדה לחומרא אי נמי לכתחלה אבל הכא אימא לא צריכא

מיתיבי וכן השותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה וכלב שכנגד הכלב אסורין שעם הכלב מותרים ואם אמרת יש ברירה ליברור חד מינייהו לבהדי כלב ולשקול והנך לישתרו

אמר רב אשי אי דשוו כולהו להדדי הכי נמי הכא במאי עסקינן דלא שוו כולהו להדדי ושוי האי כלבא חד ומשהו והאי משהו משיך ואתי בכולהו

מתני׳ הכל נכנסין לדיר להתעשר חוץ מן כלאים וטרפה ויוצא דופן ומחוסר זמן והיתום ואיזהו יתום כל שמתה אמה שנשחטה ואחר כך ילדה רבי יהושע אומר אפילו נשחטה אמה והשלח קיים אין זה יתום

גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן שור או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה כי יולד פרט ליוצא דופן והיה שבעת ימים פרט למחוסר זמן תחת אמו פרט ליתום

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר נאמר כאן תחת השבט ונאמר להלן תחת אמו מה להלן פרט לכל השמות הללו אף כאן פרט לכל השמות הללו ומה כאן פרט לטרפה אף להלן פרט לטרפה

הכל לאיתויי מאי לאיתויי הא דתנו רבנן הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד והאתנן והמחיר וטומטום ואנדרוגינוס כולן נכנסין לדיר להתעשר רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון טומטום ואנדרוגינוס אין נכנסין לדיר להתעשר

ותנא דידן אי גמר תחת תחת מקדשים הני נמי לא ואי לא יליף הני מנא ליה

לעולם גמיר והני רחמנא רבינהו דכתיב כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם ותאנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר בו השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה

דבר ערוה דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ עבודה זרה דכתיב פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה

וכל שהמום פוסל בו דבר ערוה ועבודה זרה פוסלין בו וכל שאין המום פוסל בו אין דבר ערוה ועבודה זרה פוסלין בו והאי מעשר הואיל ולא פסיל ביה מומא דכתיב לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו דבר ערוה ועבודה זרה נמי לא פסיל ביה

רובע ונרבע דבר ערוה מוקצה ונעבד עבודה זרה ואתנן דבר ערוה ומחיר איתקש לאתנן

טומטום ואנדרוגינוס קסבר ספיקא הוא

רבי שמעון בן יהודה אומר קסבר ספיקא הוא מיעט רחמנא גבי קדשים זכר ודאי ונקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס מעשר נמי גמר תחת תחת מקדשים

תנו רבנן הכל נכנסין לדיר להתעשר חוץ מן הכלאים והטרפה דברי רבי אלעזר ברבי יהודה איש כפר ברתותא שאמר משום רבי יהושע אמר רבי עקיבא אני שמעתי הימנו אף יוצא דופן ומחוסר זמן ויתום

ותנא קמא אי גמר תחת תחת מקדשים הני נמי לא ואי לא גמר בשלמא טרפה כל אשר יעבר תחת השבט כתיב פרט לטרפה שאינה עוברת אלא כלאים מנא ליה

לעולם גמר וביוצא דופן


סבר לה כרבי שמעון דאמר יוצא דופן ולד מעליא הוא ודלא כרבי יוחנן

במחוסר זמן סבר לה כרבי שמעון בן יהודה יתום כגון שהשלח קיים ורבי יהושע לטעמיה דאמר אפילו שחט את אמו והשלח קיים אין זה יתום

העיד רבי ישמעאל בן סתריאל מערקת לבינה לפני רבי במקומנו מפשיטין את המתה ומלבישין את החי אמר רבי נתגלה טעמא של משנתינו

חזירין שבמקומנו יש להם ששים רבוא קלפים בבית המסס שלו פעם אחת נפל ארז אחד שבמקומנו ועברו שש עשרה קרונות על חודו אחת

פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני וטבעה ששים כרכים ושברה שלש מאות ארזים ומי שדיא ליה והא כתיב כנף רננים נעלסה אמר רב אשי ההוא מוזרתא הואי

מתני׳ שלש גרנות למעשר בהמה בפרס הפסח ובפרס העצרת ובפרס החג והן גרנות של מעשר בהמה דברי רבי עקיבא

בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר באחד בסיון בעשרים ותשעה באב רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בניסן באחד בסיון בעשרים ותשעה באלול ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוב לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול

רבי מאיר אומר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה בן עזאי אומר האלולים מתעשרים בפני עצמן

כל הנולדים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול הרי אלו מצטרפין חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אינן מצטרפין חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן הרי אלו מצטרפין אם כן למה נאמרו שלש גרנות למעשר בהמה שעד שלא הגיע הגורן מותר למכור ולשחוט הגיע הגורן לא ישחוט ואם שחט פטור

גמ׳ מאי שנא תלת אמר רבה בר שילא לקבל חורפי ואפלי וקייטי

ומאי שנא בהני זימני אמר רבי תנחום בריה דרב חייא איש כפר עכו


גלול כלפי מעלה