Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א בסיון תשע״ט | 14 יוני 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות נח

מהן המקורות לדעות השונות בעניין שלושת הזמנים השנה שמכניסים את הבהמות לדיר להתעשר? איך מעשרים את הבהמות? האם בדיעבד מותר בדרכים אחרות?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

כדי שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים

ואף על גב דתנן עד שלא הגיע הגורן מותר למכור ולשחוט ניחא ליה דליתעביד מצוה בממוניה והדר לזבון וליכול

ואמאי קרי ליה גורן דטבלה כגורן

וכמה פרס פירש רבי יוסי ברבי יהודה אין פרס פחות מחמשה עשר יום

מאי משמע אמר רבי אבהו פרוס פלגא פלגא דמאי פלגא דהלכות פסח כי הא דתניא שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות

בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר באחד בסיון במאי קמיפלגי רבי עקיבא ובן עזאי רבי עקיבא סבר אדר הסמוך לניסן זימנין מלא וזימנין חסר זימנין דמיקלע ביום שלשים וזימנין דמיקלע בעשרים ותשעה ומשום הכי לא קביע ליה זמן ובן עזאי סבר אדר הסמוך לניסן לעולם חסר הילכך קביע ליה זמן בעשרים ותשעה באדר

באחד בסיון איידי דלא נפישי אי אמרת ליקדים ליעשר עד דמטי רגל שלמי להו

בעשרים ותשעה באב וכו׳ בן עזאי לטעמיה דאמר האלולין מתעשרין בפני עצמן

וליעשרינהו ביום שלשים זימנין דמחסרין ליה לאב ובעינן למיעבד הכירא בחדש וישן

רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בניסן באחד בסיון וכו׳ באחד בניסן כרבן שמעון בן גמליאל דאמר שתי שבתות באחד בסיון כדאמרן

בעשרים ותשעה באלול רבי אלעזר ורבי שמעון לטעמייהו דאמרי באחד בתשרי ראש השנה למעשר בהמה

ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב וכו׳ ותיפוק ליה דבעינן למעבד הכירא בחדש וישן

חדא ועוד קאמר חדא דבעינן למיעבד הכירא בחדש וישן ועוד מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוב משום סקרתא

רבי מאיר אומר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה בן עזאי אומר וכו׳ תניא אמר בן עזאי הואיל והללו אומרים כך והללו אומרים כך האלולין מתעשרין לעצמן

וליחזי טעמיה דמאן מסתבר וכי תימא לא מצי קאי אטעמייהו והתניא בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה

אמר רבי יוחנן מפי השמועה אמרוה מפי חגי זכריה ומלאכי

תניא באיזה צד אמר בן עזאי האלולים מתעשרין לעצמן נולדו לו חמשה באב וחמשה באלול אין מצטרפין חמשה באלול וחמשה בתשרי אין מצטרפין חמשה בתשרי וחמשה באב מצטרפין

פשיטא מהו דתימא כי היכי דמפסקי שנים מפסקי גרנות קא משמע לן

כדתנן חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אין מצטרפין חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן הרי אלו מצטרפין

אמר רבא לדברי בן עזאי נולדו לו חמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי כונסן לדיר להתעשר

ונוטל אחד מן האלולין והשאר פטורין ממה נפשך אי באחד באלול ראש השנה דאלול ותשרי מצטרפין ודאב פטורים ואי באחד בתשרי ראש השנה דאב ואלול מצטרפין דתשרי פטורין

מאי אמרת ליצרפו לגורן אחר עשירי ודאי אמר רחמנא ולא ספק

פשיטא מהו דתימא לגזור דילמא אתי למישקל מהנך קא משמע לן

מתני׳ באי זה צד מעשרין כונסן לדיר ועושה להם פתח קטן כדי שלא יהו שנים יכולין לצאת כאחת ומונין אחד שנים שלשה ארבעה חמשה ששה שבעה שמונה תשעה והיוצא עשירי סוקר בסיקרא ואומר הרי זה מעשר לא סקרו בסיקרא ולא מנאן בשבט או שמנאן רבוצים או עומדים הרי אלו מתעשרין

היה לו מאה ונטל עשרה עשרה ונטל אחד אין זה מעשר רבי יוסי ברבי יהודה אומר מעשר קפץ אחד מן המנויין לתוכן הרי אלו פטורין מן המעושרין לתוכן כולם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים

גמ׳ תנו רבנן באי זה צד מעשר כונסן לדיר ועושה להם פתח קטן כדי שלא יהו שנים יכולין לצאת כאחד אימותיהם מבחוץ והם מבפנים וגועות ויוצאות לקראת אמן

ולפקינהו אינהו יעבר כתיב ולא שיעבירוהו

ולשדי להו ירקא וליפקו לותיה אמר רב הונא גזירה משום לקוח ומשום יתום

תנו רבנן כל אשר יעבר תחת פרט לטריפה שאינה עוברת תחת השבט מצוה למנותן בשבט לא מנאן בשבט או שמנאן רבוצים או עומדים מנין תלמוד לומר העשירי קדש מכל מקום

ואין לי אלא שקרא שמו עשירי לא קרא שמו עשירי מנין תלמוד לומר יהיה קדש מכל מקום יכול היו לו מאה ונטל עשרה עשרה ונטל אחד יכול יהיו מעושרין תלמוד לומר עשירי ואין זה עשירי רבי יוסי ברבי יהודה אומר מעשר

מאי טעמיה דרבי יוסי ברבי יהודה סבר ליה כאבא אלעזר בן גומל דתניא אבא אלעזר בן גומל אומר ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר

כשם שהתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות נח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות נח

כדי שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים

ואף על גב דתנן עד שלא הגיע הגורן מותר למכור ולשחוט ניחא ליה דליתעביד מצוה בממוניה והדר לזבון וליכול

ואמאי קרי ליה גורן דטבלה כגורן

וכמה פרס פירש רבי יוסי ברבי יהודה אין פרס פחות מחמשה עשר יום

מאי משמע אמר רבי אבהו פרוס פלגא פלגא דמאי פלגא דהלכות פסח כי הא דתניא שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות

בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר באחד בסיון במאי קמיפלגי רבי עקיבא ובן עזאי רבי עקיבא סבר אדר הסמוך לניסן זימנין מלא וזימנין חסר זימנין דמיקלע ביום שלשים וזימנין דמיקלע בעשרים ותשעה ומשום הכי לא קביע ליה זמן ובן עזאי סבר אדר הסמוך לניסן לעולם חסר הילכך קביע ליה זמן בעשרים ותשעה באדר

באחד בסיון איידי דלא נפישי אי אמרת ליקדים ליעשר עד דמטי רגל שלמי להו

בעשרים ותשעה באב וכו׳ בן עזאי לטעמיה דאמר האלולין מתעשרין בפני עצמן

וליעשרינהו ביום שלשים זימנין דמחסרין ליה לאב ובעינן למיעבד הכירא בחדש וישן

רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בניסן באחד בסיון וכו׳ באחד בניסן כרבן שמעון בן גמליאל דאמר שתי שבתות באחד בסיון כדאמרן

בעשרים ותשעה באלול רבי אלעזר ורבי שמעון לטעמייהו דאמרי באחד בתשרי ראש השנה למעשר בהמה

ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב וכו׳ ותיפוק ליה דבעינן למעבד הכירא בחדש וישן

חדא ועוד קאמר חדא דבעינן למיעבד הכירא בחדש וישן ועוד מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוב משום סקרתא

רבי מאיר אומר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה בן עזאי אומר וכו׳ תניא אמר בן עזאי הואיל והללו אומרים כך והללו אומרים כך האלולין מתעשרין לעצמן

וליחזי טעמיה דמאן מסתבר וכי תימא לא מצי קאי אטעמייהו והתניא בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה

אמר רבי יוחנן מפי השמועה אמרוה מפי חגי זכריה ומלאכי

תניא באיזה צד אמר בן עזאי האלולים מתעשרין לעצמן נולדו לו חמשה באב וחמשה באלול אין מצטרפין חמשה באלול וחמשה בתשרי אין מצטרפין חמשה בתשרי וחמשה באב מצטרפין

פשיטא מהו דתימא כי היכי דמפסקי שנים מפסקי גרנות קא משמע לן

כדתנן חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אין מצטרפין חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן הרי אלו מצטרפין

אמר רבא לדברי בן עזאי נולדו לו חמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי כונסן לדיר להתעשר

ונוטל אחד מן האלולין והשאר פטורין ממה נפשך אי באחד באלול ראש השנה דאלול ותשרי מצטרפין ודאב פטורים ואי באחד בתשרי ראש השנה דאב ואלול מצטרפין דתשרי פטורין

מאי אמרת ליצרפו לגורן אחר עשירי ודאי אמר רחמנא ולא ספק

פשיטא מהו דתימא לגזור דילמא אתי למישקל מהנך קא משמע לן

מתני׳ באי זה צד מעשרין כונסן לדיר ועושה להם פתח קטן כדי שלא יהו שנים יכולין לצאת כאחת ומונין אחד שנים שלשה ארבעה חמשה ששה שבעה שמונה תשעה והיוצא עשירי סוקר בסיקרא ואומר הרי זה מעשר לא סקרו בסיקרא ולא מנאן בשבט או שמנאן רבוצים או עומדים הרי אלו מתעשרין

היה לו מאה ונטל עשרה עשרה ונטל אחד אין זה מעשר רבי יוסי ברבי יהודה אומר מעשר קפץ אחד מן המנויין לתוכן הרי אלו פטורין מן המעושרין לתוכן כולם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים

גמ׳ תנו רבנן באי זה צד מעשר כונסן לדיר ועושה להם פתח קטן כדי שלא יהו שנים יכולין לצאת כאחד אימותיהם מבחוץ והם מבפנים וגועות ויוצאות לקראת אמן

ולפקינהו אינהו יעבר כתיב ולא שיעבירוהו

ולשדי להו ירקא וליפקו לותיה אמר רב הונא גזירה משום לקוח ומשום יתום

תנו רבנן כל אשר יעבר תחת פרט לטריפה שאינה עוברת תחת השבט מצוה למנותן בשבט לא מנאן בשבט או שמנאן רבוצים או עומדים מנין תלמוד לומר העשירי קדש מכל מקום

ואין לי אלא שקרא שמו עשירי לא קרא שמו עשירי מנין תלמוד לומר יהיה קדש מכל מקום יכול היו לו מאה ונטל עשרה עשרה ונטל אחד יכול יהיו מעושרין תלמוד לומר עשירי ואין זה עשירי רבי יוסי ברבי יהודה אומר מעשר

מאי טעמיה דרבי יוסי ברבי יהודה סבר ליה כאבא אלעזר בן גומל דתניא אבא אלעזר בן גומל אומר ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר

כשם שהתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה

גלול כלפי מעלה