Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז בניסן תשע״ט | 22 אפריל 2019
  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות ו

מה דורשים משני האיזכורים בפסוקים של "פטר חמור תפדה בשה"? פרה שילדה מין חמור אבל החמור דומה לו במקצת סימנים, האם יש לו דין בכור? עוד כמה שאלות נשאלו עם מקרים שונים כאלה בכדי להבין האם יש צורך באיזה דמיון אחר ביניהם? מנין לנו לגבי כשרות, הדין הולך על פי האם (אפילו אם מולידה סוג בהמה אחרת)? מניין לנו שחלב של בהמה טמאה אסור באכילה? מניין לנו שחלב של בהמה טהורה מותרת באכילה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

תלמוד לומר פטר חמור פטר חמור שני פעמים פטרי חמורים אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים

פריך רב אחאי אי כתב רחמנא חד הוה אמינא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ולעולם בשה

כתב רחמנא פטר חמור אחרינא פטרי חמורים ולא פטרי סוסים וגמלים ואימא מעטינהו משה ולעולם בכל דבר

אם כן לכתוב רחמנא פטר חמור תפדה בשה וחמור תפדה בשה פטר חמור תפדה בשה פטר חמור תפדה בשה למה לי פטרי חמורים אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים

ותנא דידן למעוטי סוסים וגמלים מנא ליה

אמר רב פפא כל מקנך תזכר כלל שור ושה וחמור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט שור ושה וחמור אין מידי אחרינא לא

ורבי יוסי הגלילי פטר הפסיק הענין ורבנן ויו הדר ערביה קרא

ורבי יוסי הגלילי לא לכתוב לא ויו ולא פטר

ורבנן איידי דהא קדושת דמים והא קדושת הגוף פסיק להו והדר עריב להו

איבעיא להו פרה שילדה מין חמור ויש בו מקצת סימנין מהו

עז שילדה מין רחל ורחל שילדה מין עז דכי יש מקצת סימנין חייבת בבכורה דהא טהורה והא טהורה הא קדושת הגוף והא קדושת הגוף

הכא דהא טמאה והא טהורה הא קדושת הגוף והא קדושת דמים לא או דלמא כיון דאידי ואידי בני מיקדש בבכורה קדוש

ואם תמצי לומר כיון דאידי ואידי מיקדש בבכורה קדוש חמור שילדה מין סוס מהו הכא ודאי לא בת מיקדש בבכורה הוא או דלמא כיון דמין טמאה הוא קדוש

אם תמצא לומר כיון דמין טמאה הוא קדוש פרה שילדה מין סוס מהו הכא ודאי הא טהורה והא טמאה הא בת מיקדש בבכורה והא לא בת מיקדש בבכורה או דלמא סימנין מילתא היא

תא שמע בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה פטורה מן הבכורה אם יש בו מקצת סימנין חייבת בבכורה מאי לאו אפילו פרה שילדה מין סוס לא פרה שילדה מין חמור

תא שמע פרה שילדה מין חמור וחמור שילדה מין סוס פטורה מן הבכורה אם יש בו מקצת סימנין חייבת בבכורה מאי לאו אתרוייהו לא אפרה שילדה מין חמור

אבל חמור שילדה מין סוס למאי קתני לה לפטורא פשיטא השתא ומה פרה שילדה מין חמור דאידי ואידי בני מיקדש בבכורה נינהו אמרת אם יש בו מקצת סימנין אין ואי לא לא חמור שילדה מין סוס מיבעיא

איצטריך סלקא דעתך התם הוא דיש לה קרנים והא אין לה קרנים הא פרסותיה סדוקות והא פרסותיה קלוטות

אבל הכא דאידי ואידי אין לה קרנים אידי ואידי פרסותיה קלוטות אימא חמור אדום בעלמא הוא קמשמע לן

ומה הן באכילה כו׳ למה לי למיתני שהיוצא

סימנא בעלמא הוא דלא תיחלף לך דלא תימא זיל בתריה דידיה והאי טהור מעליא הוא והאי טמא מעליא הוא אלא זיל בתר אימיה

מנא הני מילי דתנו רבנן אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה יש לך שהוא מעלה גרה ומפריס פרסה ואי אתה אוכלו ואיזה זה טהור שנולד מן הטמא או אינו אלא טמא הנולד מן הטהור ומאי ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה


הכי קאמר דבר הבא ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה לא תיכול תלמוד לומר גמל טמא הוא הוא טמא ואין טמא הנולד מן הטהור טמא אלא טהור

רבי שמעון אומר גמל גמל שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמלה ואחד גמל הנולד מן הפרה

ורבנן האי גמל גמל מאי עבדי ליה חד לאסור עצמו וחד לאסור חלבו ורבי שמעון לאסור חלבו מנא ליה נפקא ליה מאת הגמל ורבנן אתים לא דרשי

כדתניא שמעון העמסוני היה דורש כל את ואת שבתורה כיון שהגיע לאת ה׳ אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתין שדרשת מה תהא עליהם אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה

עד שבא רבי עקיבא ולימד את ה׳ אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה טעמא דרבנן מגמל גמל ורבי שמעון מאת הגמל הא לאו הכי הוה אמינא חלב דבהמה טמאה שרי

מאי שנא מהא דתניא הטמאים לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן

איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל דבהמה טהורה נמי חידוש הוא דאמר מר דם נעכר ונעשה חלב וכיון דחידוש הוא בבהמה טמאה נמי לישתרי קא משמע לן

הניחא למאן דאמר דם נעכר ונעשה חלב אלא למאן דאמר איבריה מתפרקין הימנה ואין נפשה חוזרת עליה עד עשרים וארבעה חדש מאי איכא למימר

איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וליכא מידי דאתי מחי ושרייה רחמנא והאי חלב כי אבר מן החי הוא ושרי והילכך אפילו בבהמה טמאה לישתרי קא משמע לן

וחלב דבהמה טהורה מנלן דשרי אילימא מדאסר רחמנא בשר בחלב הא לחודיה שרי ואימא חלב לחודיה אסור באכילה ומותר בהנאה בשר בחלב בהנאה נמי אסור

ולרבי שמעון דשרי בהנאה משכחת לה למילקי על בישוליה

אלא מדגלי רחמנא דבפסולי המוקדשין תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב הא דחולין שרי

ואימא דחולין אסור באכילה ושרי בהנאה דקדשים בהנאה נמי אסור

אלא מדכתיב ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך

ודילמא לסחורה אלא מדכתיב ואת עשרת חריצי החלב

ודלמא לסחורה אטו דרכה של מלחמה לסחורה

ואיבעית אימא מהכא ארץ זבת חלב ודבש ואי לא דשרי משתבח לן קרא במידי דלא חזי ואיבעית אימא מהכא לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב

אלא מעתה שפן שפן ארנבת ארנבת חזיר חזיר להני הוא דאתו

אלא לכדתניא למה נשנו בבהמה מפני השסועה ובעופות מפני הראה

גמל גמל נמי להכי הוא דאתא כל היכא דאיכא למידרש דרשינן

תנו רבנן רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנים חייבת רבי שמעון אומר עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו

איבעיא להו לאכילה מי בעי רבי שמעון ראשו ורובו או לא

לענין בכורה כתיב אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור אבל לאכילה גמל הוא דאמר רחמנא דאסיר הא


  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות ו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות ו

תלמוד לומר פטר חמור פטר חמור שני פעמים פטרי חמורים אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים

פריך רב אחאי אי כתב רחמנא חד הוה אמינא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ולעולם בשה

כתב רחמנא פטר חמור אחרינא פטרי חמורים ולא פטרי סוסים וגמלים ואימא מעטינהו משה ולעולם בכל דבר

אם כן לכתוב רחמנא פטר חמור תפדה בשה וחמור תפדה בשה פטר חמור תפדה בשה פטר חמור תפדה בשה למה לי פטרי חמורים אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים

ותנא דידן למעוטי סוסים וגמלים מנא ליה

אמר רב פפא כל מקנך תזכר כלל שור ושה וחמור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט שור ושה וחמור אין מידי אחרינא לא

ורבי יוסי הגלילי פטר הפסיק הענין ורבנן ויו הדר ערביה קרא

ורבי יוסי הגלילי לא לכתוב לא ויו ולא פטר

ורבנן איידי דהא קדושת דמים והא קדושת הגוף פסיק להו והדר עריב להו

איבעיא להו פרה שילדה מין חמור ויש בו מקצת סימנין מהו

עז שילדה מין רחל ורחל שילדה מין עז דכי יש מקצת סימנין חייבת בבכורה דהא טהורה והא טהורה הא קדושת הגוף והא קדושת הגוף

הכא דהא טמאה והא טהורה הא קדושת הגוף והא קדושת דמים לא או דלמא כיון דאידי ואידי בני מיקדש בבכורה קדוש

ואם תמצי לומר כיון דאידי ואידי מיקדש בבכורה קדוש חמור שילדה מין סוס מהו הכא ודאי לא בת מיקדש בבכורה הוא או דלמא כיון דמין טמאה הוא קדוש

אם תמצא לומר כיון דמין טמאה הוא קדוש פרה שילדה מין סוס מהו הכא ודאי הא טהורה והא טמאה הא בת מיקדש בבכורה והא לא בת מיקדש בבכורה או דלמא סימנין מילתא היא

תא שמע בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה פטורה מן הבכורה אם יש בו מקצת סימנין חייבת בבכורה מאי לאו אפילו פרה שילדה מין סוס לא פרה שילדה מין חמור

תא שמע פרה שילדה מין חמור וחמור שילדה מין סוס פטורה מן הבכורה אם יש בו מקצת סימנין חייבת בבכורה מאי לאו אתרוייהו לא אפרה שילדה מין חמור

אבל חמור שילדה מין סוס למאי קתני לה לפטורא פשיטא השתא ומה פרה שילדה מין חמור דאידי ואידי בני מיקדש בבכורה נינהו אמרת אם יש בו מקצת סימנין אין ואי לא לא חמור שילדה מין סוס מיבעיא

איצטריך סלקא דעתך התם הוא דיש לה קרנים והא אין לה קרנים הא פרסותיה סדוקות והא פרסותיה קלוטות

אבל הכא דאידי ואידי אין לה קרנים אידי ואידי פרסותיה קלוטות אימא חמור אדום בעלמא הוא קמשמע לן

ומה הן באכילה כו׳ למה לי למיתני שהיוצא

סימנא בעלמא הוא דלא תיחלף לך דלא תימא זיל בתריה דידיה והאי טהור מעליא הוא והאי טמא מעליא הוא אלא זיל בתר אימיה

מנא הני מילי דתנו רבנן אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה יש לך שהוא מעלה גרה ומפריס פרסה ואי אתה אוכלו ואיזה זה טהור שנולד מן הטמא או אינו אלא טמא הנולד מן הטהור ומאי ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה


הכי קאמר דבר הבא ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה לא תיכול תלמוד לומר גמל טמא הוא הוא טמא ואין טמא הנולד מן הטהור טמא אלא טהור

רבי שמעון אומר גמל גמל שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמלה ואחד גמל הנולד מן הפרה

ורבנן האי גמל גמל מאי עבדי ליה חד לאסור עצמו וחד לאסור חלבו ורבי שמעון לאסור חלבו מנא ליה נפקא ליה מאת הגמל ורבנן אתים לא דרשי

כדתניא שמעון העמסוני היה דורש כל את ואת שבתורה כיון שהגיע לאת ה׳ אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתין שדרשת מה תהא עליהם אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה

עד שבא רבי עקיבא ולימד את ה׳ אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה טעמא דרבנן מגמל גמל ורבי שמעון מאת הגמל הא לאו הכי הוה אמינא חלב דבהמה טמאה שרי

מאי שנא מהא דתניא הטמאים לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן

איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל דבהמה טהורה נמי חידוש הוא דאמר מר דם נעכר ונעשה חלב וכיון דחידוש הוא בבהמה טמאה נמי לישתרי קא משמע לן

הניחא למאן דאמר דם נעכר ונעשה חלב אלא למאן דאמר איבריה מתפרקין הימנה ואין נפשה חוזרת עליה עד עשרים וארבעה חדש מאי איכא למימר

איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וליכא מידי דאתי מחי ושרייה רחמנא והאי חלב כי אבר מן החי הוא ושרי והילכך אפילו בבהמה טמאה לישתרי קא משמע לן

וחלב דבהמה טהורה מנלן דשרי אילימא מדאסר רחמנא בשר בחלב הא לחודיה שרי ואימא חלב לחודיה אסור באכילה ומותר בהנאה בשר בחלב בהנאה נמי אסור

ולרבי שמעון דשרי בהנאה משכחת לה למילקי על בישוליה

אלא מדגלי רחמנא דבפסולי המוקדשין תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב הא דחולין שרי

ואימא דחולין אסור באכילה ושרי בהנאה דקדשים בהנאה נמי אסור

אלא מדכתיב ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך

ודילמא לסחורה אלא מדכתיב ואת עשרת חריצי החלב

ודלמא לסחורה אטו דרכה של מלחמה לסחורה

ואיבעית אימא מהכא ארץ זבת חלב ודבש ואי לא דשרי משתבח לן קרא במידי דלא חזי ואיבעית אימא מהכא לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב

אלא מעתה שפן שפן ארנבת ארנבת חזיר חזיר להני הוא דאתו

אלא לכדתניא למה נשנו בבהמה מפני השסועה ובעופות מפני הראה

גמל גמל נמי להכי הוא דאתא כל היכא דאיכא למידרש דרשינן

תנו רבנן רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנים חייבת רבי שמעון אומר עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו

איבעיא להו לאכילה מי בעי רבי שמעון ראשו ורובו או לא

לענין בכורה כתיב אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור אבל לאכילה גמל הוא דאמר רחמנא דאסיר הא


גלול כלפי מעלה