Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בניסן תשע״ט | 23 אפריל 2019
  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות ז

האם ר' שמעון יתיר באכילה טמא שנולד מן הטהור אם דומה במקצת סימנים ואמו או רק אם דומה ראשו ורוב לאמו (כמו בדיני בכור)? מה הדין לגבי דברים שיוצאים מבהמות טמאות – האם כולם אסורים באכילה? למה דבש דבורים מותר באכילה? אם מוצאים דג טמא בתוך דג טהור או להיפך, מה הדין?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

אישתני מגמל שפיר דמי או דלמא לא שנא

תא שמע בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה אסור באכילה ואם דומה ראשו ורובו לאמו חייב בבכורה שמע מינה לאכילה נמי בעי רבי שמעון ראשו ורובו

לא לבכורה דוקא דיקא נמי דקא שבקה לאכילה וקם ליה אבכור שמע מינה לבכורה הוא דבעי רבי שמעון ראשו ורובו אבל לאכילה לא

לעולם אימא לך לאכילה נמי בעי ובכורה איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור ולא תיסגי ליה בראשו ורובו עד דאיכא כוליה קמשמע לן

תא שמע אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה זה אי אתה אוכל אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד

ואי זה זה הבא בסימן אחד זה טמא הנולד מן הטהור ועבורו מן הטהור

יכול אפילו עבורו מן הטמא תלמוד לומר שה כשבים ושה עזים עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה דברי רבי יהושע

רבי אליעזר אומר לא בא הכתוב להתיר את המותר אלא להוסיף על המותר ואיזה זה טמא הנולד מן הטהור ועבורו מן הטמא או אינו אלא עבורו מן הטהור תלמוד לומר שור שה כשבים ושה עזים מכל מקום

קרי ליה טמא כרבי שמעון וקאמר אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד

האי תנא סבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

ואיכא דמקשי ומותיב עבורו מן הטמא מי מעברא

והאמר רבי יהושע בן לוי לעולם אין מתעברת לא טמאה מן הטהור ולא טהורה מן הטמא ולא גסה מן הדקה ולא דקה מן הגסה ולא בהמה מן חיה ולא חיה מן בהמה

חוץ מרבי אליעזר ומחלוקתו שהיו אומרים חיה מתעברת מבהמה

ואמר רבי ירמיה דאיעבר מקלוט בן פרה ואליבא דרבי שמעון קאמר וקאמר אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד

האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

למימרא דרבי אליעזר סבר זה וזה גורם מותר ורבי יהושע סבר זה וזה גורם אסור

והא איפכא שמעינן להו ולד טריפה רבי אליעזר אומר לא יקרב לגבי מזבח ורבי יהושע אומר יקרב לגבי מזבח

בעלמא סבר רבי אליעזר זה וזה גורם אסור ושאני הכא דאם כן נכתוב קרא שה כשבים ועזים שה ושה למה לי שמע מינה שה מכל מקום

ורבי יהושע אמר לך בעלמא זה וזה גורם מותר והכא אם כן לכתוב קרא שור כשב ועז כשבים ועזים למה לי שמע מינה עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה

תא שמע רבי שמעון אומר גמל גמל שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמל ואחד גמל הנולד מן הפרה ואם ראשו ורובו דומה לאמו מותר באכילה

שמע מינה לאכילה נמי בעי רבי שמעון ראשו ורובו שמע מינה

שהיוצא מן הטמא וכו׳ בעו מינה מרב ששת מי רגלים של חמור מהו

ותיבעי ליה דסוסים וגמלים דסוסים וגמלים לא מיבעיא להו דלא עכירי ולא דמו לחלב מיא עול מיא נפוק כי קמיבעיא להו דחמור דעכירי ודמו לחלב מאי מגופיה קא מימצצי ואסירי או דלמא מיא עול מיא נפוק והאי דעכירי הבלא דבישרא הוא

אמר להו רב ששת תניתוה שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור מטמא לא קאמר אלא מן


הטמא והני נמי מינא דטמא הוא

ואיכא דאמרי דסוסים וגמלים לא קא מיבעיא להו דלא שתו אינשי כי קמיבעיא להו דחמור דשתו אינשי ומעלו לירקונא מאי

אמר להו רב ששת תניתוה היוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור והני נמי מטמא קאתי

מיתיבי מפני מה אמרו דבש דבורים מותר מפני שמכניסות אותו לגופן ואין ממצות אותו מגופן

הוא דאמר כרבי יעקב דאמר דובשא רחמנא שרייה

דתניא רבי יעקב אומר אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף זה אתה אוכל ואי אתה אוכל שרץ עוף טמא

שרץ עוף טמא בהדיא כתיב אלא שרץ עוף טמא אי אתה אוכל אבל אתה אוכל מה שעוף טמא משריץ ואיזה זה זה דבש דבורים

יכול אף דבש הגזין והצירעין אמרת לא ומה ראית לרבות דבורים ולהוציא הגזין והצירעין מרבה אני דבש דבורים שאין לו שם לווי ומוציא אני דבש הגזין והצירעין שיש לו שם לווי

כמאן אזלא הא דתניא דבש הגזין והצירעין טהור ומותר באכילה דלא כרבי יעקב

טהור אלמא בעי מחשבה תניא נמי הכי דבש בכוורתו מטמא טומאת אוכלין שלא במחשבה

חלי דיחמורתא סבור רבנן למימר ביעי נינהו ואסירן אמר רב ספרא זרעא דאילא הוא דאזיל בתר אילתא ואיידי דרחמה צר לא מזדקקא ואזיל בתר יחמורתא ונתרי

אמר רב הונא עור הבא כנגד פניו של חמור מותר מאי טעמא פירשא בעלמא הוא

אמר ליה רב חסדא תניא דמסיע לך עור הבא כנגד פניו של אדם בין חי בין מת טהור מאי לאו בין הוא חי ואמו חיה בין הוא מת ואמו מתה

לא בין הוא חי ואמו מתה בין הוא מת ואמו חיה והתניא בין הוא חי ואמו חיה בין הוא מת ואמו מתה אי תניא תניא

מתני׳ דג טמא שבלע דג טהור מותר באכילה וטהור שבלע דג טמא אסור באכילה לפי שאינו גידולו

גמ׳ טעמא דחזיניה דבלע הא לא חזיניה דבלע אמרי אשרוצי אשריץ

מנלן דתניא דג טמא משריץ דג טהור מטיל ביצים אי הכי כי חזינא דבלע אמרינן האי איעכלא והאי אשרוצי אשריץ

אמר רב ששת כגון שמצאו דרך הריעי רב פפא אמר כגון שמצאו דרך בית הבליעה רב נחמן אמר כגון שמצאו שלם

רב אשי אמר רוב דגים במינן משריצין וכמי שבלע לפנינו דמי

תנו רבנן דג טמא משריץ דג טהור מטיל ביצים כל המוליד מניק וכל המטיל ביצים מלקט חוץ מעטלף שאף על פי שמטיל ביצים מניק


  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות ז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות ז

אישתני מגמל שפיר דמי או דלמא לא שנא

תא שמע בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה אסור באכילה ואם דומה ראשו ורובו לאמו חייב בבכורה שמע מינה לאכילה נמי בעי רבי שמעון ראשו ורובו

לא לבכורה דוקא דיקא נמי דקא שבקה לאכילה וקם ליה אבכור שמע מינה לבכורה הוא דבעי רבי שמעון ראשו ורובו אבל לאכילה לא

לעולם אימא לך לאכילה נמי בעי ובכורה איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור ולא תיסגי ליה בראשו ורובו עד דאיכא כוליה קמשמע לן

תא שמע אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה זה אי אתה אוכל אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד

ואי זה זה הבא בסימן אחד זה טמא הנולד מן הטהור ועבורו מן הטהור

יכול אפילו עבורו מן הטמא תלמוד לומר שה כשבים ושה עזים עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה דברי רבי יהושע

רבי אליעזר אומר לא בא הכתוב להתיר את המותר אלא להוסיף על המותר ואיזה זה טמא הנולד מן הטהור ועבורו מן הטמא או אינו אלא עבורו מן הטהור תלמוד לומר שור שה כשבים ושה עזים מכל מקום

קרי ליה טמא כרבי שמעון וקאמר אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד

האי תנא סבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

ואיכא דמקשי ומותיב עבורו מן הטמא מי מעברא

והאמר רבי יהושע בן לוי לעולם אין מתעברת לא טמאה מן הטהור ולא טהורה מן הטמא ולא גסה מן הדקה ולא דקה מן הגסה ולא בהמה מן חיה ולא חיה מן בהמה

חוץ מרבי אליעזר ומחלוקתו שהיו אומרים חיה מתעברת מבהמה

ואמר רבי ירמיה דאיעבר מקלוט בן פרה ואליבא דרבי שמעון קאמר וקאמר אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד

האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

למימרא דרבי אליעזר סבר זה וזה גורם מותר ורבי יהושע סבר זה וזה גורם אסור

והא איפכא שמעינן להו ולד טריפה רבי אליעזר אומר לא יקרב לגבי מזבח ורבי יהושע אומר יקרב לגבי מזבח

בעלמא סבר רבי אליעזר זה וזה גורם אסור ושאני הכא דאם כן נכתוב קרא שה כשבים ועזים שה ושה למה לי שמע מינה שה מכל מקום

ורבי יהושע אמר לך בעלמא זה וזה גורם מותר והכא אם כן לכתוב קרא שור כשב ועז כשבים ועזים למה לי שמע מינה עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה

תא שמע רבי שמעון אומר גמל גמל שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמל ואחד גמל הנולד מן הפרה ואם ראשו ורובו דומה לאמו מותר באכילה

שמע מינה לאכילה נמי בעי רבי שמעון ראשו ורובו שמע מינה

שהיוצא מן הטמא וכו׳ בעו מינה מרב ששת מי רגלים של חמור מהו

ותיבעי ליה דסוסים וגמלים דסוסים וגמלים לא מיבעיא להו דלא עכירי ולא דמו לחלב מיא עול מיא נפוק כי קמיבעיא להו דחמור דעכירי ודמו לחלב מאי מגופיה קא מימצצי ואסירי או דלמא מיא עול מיא נפוק והאי דעכירי הבלא דבישרא הוא

אמר להו רב ששת תניתוה שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור מטמא לא קאמר אלא מן


הטמא והני נמי מינא דטמא הוא

ואיכא דאמרי דסוסים וגמלים לא קא מיבעיא להו דלא שתו אינשי כי קמיבעיא להו דחמור דשתו אינשי ומעלו לירקונא מאי

אמר להו רב ששת תניתוה היוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור והני נמי מטמא קאתי

מיתיבי מפני מה אמרו דבש דבורים מותר מפני שמכניסות אותו לגופן ואין ממצות אותו מגופן

הוא דאמר כרבי יעקב דאמר דובשא רחמנא שרייה

דתניא רבי יעקב אומר אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף זה אתה אוכל ואי אתה אוכל שרץ עוף טמא

שרץ עוף טמא בהדיא כתיב אלא שרץ עוף טמא אי אתה אוכל אבל אתה אוכל מה שעוף טמא משריץ ואיזה זה זה דבש דבורים

יכול אף דבש הגזין והצירעין אמרת לא ומה ראית לרבות דבורים ולהוציא הגזין והצירעין מרבה אני דבש דבורים שאין לו שם לווי ומוציא אני דבש הגזין והצירעין שיש לו שם לווי

כמאן אזלא הא דתניא דבש הגזין והצירעין טהור ומותר באכילה דלא כרבי יעקב

טהור אלמא בעי מחשבה תניא נמי הכי דבש בכוורתו מטמא טומאת אוכלין שלא במחשבה

חלי דיחמורתא סבור רבנן למימר ביעי נינהו ואסירן אמר רב ספרא זרעא דאילא הוא דאזיל בתר אילתא ואיידי דרחמה צר לא מזדקקא ואזיל בתר יחמורתא ונתרי

אמר רב הונא עור הבא כנגד פניו של חמור מותר מאי טעמא פירשא בעלמא הוא

אמר ליה רב חסדא תניא דמסיע לך עור הבא כנגד פניו של אדם בין חי בין מת טהור מאי לאו בין הוא חי ואמו חיה בין הוא מת ואמו מתה

לא בין הוא חי ואמו מתה בין הוא מת ואמו חיה והתניא בין הוא חי ואמו חיה בין הוא מת ואמו מתה אי תניא תניא

מתני׳ דג טמא שבלע דג טהור מותר באכילה וטהור שבלע דג טמא אסור באכילה לפי שאינו גידולו

גמ׳ טעמא דחזיניה דבלע הא לא חזיניה דבלע אמרי אשרוצי אשריץ

מנלן דתניא דג טמא משריץ דג טהור מטיל ביצים אי הכי כי חזינא דבלע אמרינן האי איעכלא והאי אשרוצי אשריץ

אמר רב ששת כגון שמצאו דרך הריעי רב פפא אמר כגון שמצאו דרך בית הבליעה רב נחמן אמר כגון שמצאו שלם

רב אשי אמר רוב דגים במינן משריצין וכמי שבלע לפנינו דמי

תנו רבנן דג טמא משריץ דג טהור מטיל ביצים כל המוליד מניק וכל המטיל ביצים מלקט חוץ מעטלף שאף על פי שמטיל ביצים מניק


גלול כלפי מעלה