Skip to content

הדף היומי

ינואר 14, 2020 | י״ז בטבת תש״פ

ברכות יא

מהמלים בשבתך בביתך ובלכתך בדרך דורשים שהעוסק במצוה וחתן פטור מקריאת שמע. החתן פטור בגלל שטרוד במצוה. האם זה אומר שכל מי שטרוד פטור מקריאת שמע? אבל חייב בכל המצוות חוץ מתפילין. האם אפשר לפסוק כבית שמאי ולהטות בזמן קריאת שמע של ערבית ולעמוד בשחרית? יש דעות שונות בעניין. מהן הברכות לפני קריאת שמע של שחרית? על איזה סוג לימוד צריך לברך ברכות התורה? מה נוסח הברכה? מסופר במסכת תמיד שהכהנים ברכו ברכה אחת לפני קריאת שמע – איזה ברכה?

This post is also available in English

גמ׳ בשלמא בית הלל קא מפרשי טעמייהו וטעמא דבית שמאי אלא בית שמאי מאי טעמא לא אמרי כבית הלל

אמרי לך בית שמאי אם כן נימא קרא בבקר ובערב מאי בשכבך ובקומך בשעת שכיבה שכיבה ממש ובשעת קימה קימה ממש

ובית שמאי האי ובלכתך בדרך מאי עביד להו

ההוא מבעי להו לכדתניא בבשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה ובלכתך בדרך פרט לחתן מכאן אמרו הכונס את הבתולה פטור ואת האלמנה חייב

מאי משמע

אמר רב פפא כי דרך מה דרך רשות אף כל רשות

מי לא עסקינן דקא אזיל לדבר מצוה ואפילו הכי אמר רחמנא לקרי אם כן לכתוב רחמנא בשבת ובלכת מאי בשבתך ובלכתך בשבת דידך ובלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי

האי טריד והאי לא טריד

אי משום טרדא אפילו טבעה ספינתו בים נמי וכי תימא הכי נמי אלמה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שהרי נאמר בהם פאר שנאמר פארך חבוש עליך

התם טריד טרדא דמצוה הכא טריד טרדא דרשות

ובית שמאי

ההוא מבעי להו פרט לשלוחי מצוה

ובית הלל אמרי ממילא שמע מינה דאפילו בדרך נמי קרי:

תנו רבנן בית הלל אומרים עומדין וקורין יושבין וקורין ומטין וקורין הולכין בדרך וקורין עושין במלאכתן וקורין ומעשה ברבי ישמעאל ורבי אלעזר בן עזריה שהיו מסובין במקום אחד והיה רבי ישמעאל מוטה ורבי אלעזר בן עזריה זקוף כיון שהגיע זמן קריאת שמע הטה רבי אלעזר וזקף רבי ישמעאל אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לרבי ישמעאל ישמעאל אחי אמשול לך משל למה הדבר דומה משל לאחד שאומרים לו זקנך מגודל אמר להם יהיה כנגד המשחיתים אף כך אתה כל זמן שאני זקוף אתה מוטה עכשיו כשאני הטתי אתה זקפת

אמר לו אני עשיתי כדברי בית הלל ואתה עשית כדברי בית שמאי ולא עוד אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות

מאי ולא עוד

וכי תימא בית הלל נמי אית להו מטין הני מילי דמטה ואתא מעיקרא אבל הכא כיון דעד השתא הוית זקוף והשתא מוטה אמרי שמע מינה כבית שמאי סבירא להו שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות

תני רב יחזקאל עשה כדברי בית שמאי עשה כדברי בית הלל עשה

רב יוסף אמר עשה כדברי בית שמאי לא עשה ולא כלום דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין

אמרו להם בית הלל לבית שמאי מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן החורנית מצאוהו שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ולא אמרו לו כלום

אמרו להם ומשם ראיה אף הם אמרו לו אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך

רב נחמן בר יצחק אמר עשה כדברי בית שמאי חייב מיתה דתנן אמר רבי טרפון אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל:

מתני׳ בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה אחת ארוכה ואחת קצרה

מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום שלא לחתום אינו רשאי לחתום:

גמ׳ מאי מברך

אמר רבי יעקב אמר רבי אושעיא

יוצר אור ובורא חשך

לימא יוצר אור ובורא נוגה

כדכתיב קאמרינן

אלא מעתה עשה שלום ובורא רע מי קא אמרינן כדכתיב אלא כתיב רע וקרינן הכל לישנא מעליא הכא נמי לימא נוגה לישנא מעליא

אלא אמר רבא כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום

בשלמא מדת לילה ביום כדאמרינן יוצר אור ובורא חשך אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה

אמר אביי גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור

ואידך מאי היא אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה וכן אורי ליה רבי אלעזר לרבי פדת בריה אהבה רבה

תניא נמי הכי אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד

אמר רב יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא קריאת שמע צריך לברך משקרא קריאת שמע אינו צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה

אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש אינו צריך לברך

ורבי אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה אינו צריך לברך

ורבי יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד אינו צריך לברך]

ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ולברך) [לברך]

דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני לן פרקין

מאי מברך אמר רב יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה

ורבי יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה׳ אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה׳ המלמד תורה לעמו ישראל

ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה׳ נותן התורה אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות

הלכך לימרינהו לכולהו:

תנן התם אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר וברכו את העם שלש ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא

מאי ברכה אחת כי הא דרבי אבא ורבי יוסי בר אבא אקלעו לההוא אתרא בעו מנייהו מאי ברכה אחת לא הוה בידייהו ואתו שיילוהו לרב מתנה לא הוה בידיה אתו שיילוהו לרב יהודה אמר להו הכי אמר שמואל אהבה רבה

ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי שמעון בן לקיש יוצר אור כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי זריקא לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דאמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי שמעון בן לקיש זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו

אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי היינו דברכות אין מעכבות זו את זו דלא קא אמרי אהבה רבה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ברכות יא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ברכות יא

גמ׳ בשלמא בית הלל קא מפרשי טעמייהו וטעמא דבית שמאי אלא בית שמאי מאי טעמא לא אמרי כבית הלל

אמרי לך בית שמאי אם כן נימא קרא בבקר ובערב מאי בשכבך ובקומך בשעת שכיבה שכיבה ממש ובשעת קימה קימה ממש

ובית שמאי האי ובלכתך בדרך מאי עביד להו

ההוא מבעי להו לכדתניא בבשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה ובלכתך בדרך פרט לחתן מכאן אמרו הכונס את הבתולה פטור ואת האלמנה חייב

מאי משמע

אמר רב פפא כי דרך מה דרך רשות אף כל רשות

מי לא עסקינן דקא אזיל לדבר מצוה ואפילו הכי אמר רחמנא לקרי אם כן לכתוב רחמנא בשבת ובלכת מאי בשבתך ובלכתך בשבת דידך ובלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי

האי טריד והאי לא טריד

אי משום טרדא אפילו טבעה ספינתו בים נמי וכי תימא הכי נמי אלמה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שהרי נאמר בהם פאר שנאמר פארך חבוש עליך

התם טריד טרדא דמצוה הכא טריד טרדא דרשות

ובית שמאי

ההוא מבעי להו פרט לשלוחי מצוה

ובית הלל אמרי ממילא שמע מינה דאפילו בדרך נמי קרי:

תנו רבנן בית הלל אומרים עומדין וקורין יושבין וקורין ומטין וקורין הולכין בדרך וקורין עושין במלאכתן וקורין ומעשה ברבי ישמעאל ורבי אלעזר בן עזריה שהיו מסובין במקום אחד והיה רבי ישמעאל מוטה ורבי אלעזר בן עזריה זקוף כיון שהגיע זמן קריאת שמע הטה רבי אלעזר וזקף רבי ישמעאל אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לרבי ישמעאל ישמעאל אחי אמשול לך משל למה הדבר דומה משל לאחד שאומרים לו זקנך מגודל אמר להם יהיה כנגד המשחיתים אף כך אתה כל זמן שאני זקוף אתה מוטה עכשיו כשאני הטתי אתה זקפת

אמר לו אני עשיתי כדברי בית הלל ואתה עשית כדברי בית שמאי ולא עוד אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות

מאי ולא עוד

וכי תימא בית הלל נמי אית להו מטין הני מילי דמטה ואתא מעיקרא אבל הכא כיון דעד השתא הוית זקוף והשתא מוטה אמרי שמע מינה כבית שמאי סבירא להו שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות

תני רב יחזקאל עשה כדברי בית שמאי עשה כדברי בית הלל עשה

רב יוסף אמר עשה כדברי בית שמאי לא עשה ולא כלום דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין

אמרו להם בית הלל לבית שמאי מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן החורנית מצאוהו שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ולא אמרו לו כלום

אמרו להם ומשם ראיה אף הם אמרו לו אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך

רב נחמן בר יצחק אמר עשה כדברי בית שמאי חייב מיתה דתנן אמר רבי טרפון אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל:

מתני׳ בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה אחת ארוכה ואחת קצרה

מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום שלא לחתום אינו רשאי לחתום:

גמ׳ מאי מברך

אמר רבי יעקב אמר רבי אושעיא

יוצר אור ובורא חשך

לימא יוצר אור ובורא נוגה

כדכתיב קאמרינן

אלא מעתה עשה שלום ובורא רע מי קא אמרינן כדכתיב אלא כתיב רע וקרינן הכל לישנא מעליא הכא נמי לימא נוגה לישנא מעליא

אלא אמר רבא כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום

בשלמא מדת לילה ביום כדאמרינן יוצר אור ובורא חשך אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה

אמר אביי גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור

ואידך מאי היא אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה וכן אורי ליה רבי אלעזר לרבי פדת בריה אהבה רבה

תניא נמי הכי אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד

אמר רב יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא קריאת שמע צריך לברך משקרא קריאת שמע אינו צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה

אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש אינו צריך לברך

ורבי אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה אינו צריך לברך

ורבי יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד אינו צריך לברך]

ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ולברך) [לברך]

דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני לן פרקין

מאי מברך אמר רב יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה

ורבי יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה׳ אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה׳ המלמד תורה לעמו ישראל

ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה׳ נותן התורה אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות

הלכך לימרינהו לכולהו:

תנן התם אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר וברכו את העם שלש ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא

מאי ברכה אחת כי הא דרבי אבא ורבי יוסי בר אבא אקלעו לההוא אתרא בעו מנייהו מאי ברכה אחת לא הוה בידייהו ואתו שיילוהו לרב מתנה לא הוה בידיה אתו שיילוהו לרב יהודה אמר להו הכי אמר שמואל אהבה רבה

ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי שמעון בן לקיש יוצר אור כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי זריקא לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דאמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי שמעון בן לקיש זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו

אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי היינו דברכות אין מעכבות זו את זו דלא קא אמרי אהבה רבה

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top