Skip to content

הדף היומי

ינואר 16, 2020 | י״ט בטבת תש״פ

ברכות יד

האם אפשר להפסיק באמצע הלל ומגילה? האם אפשר לטעום תבשיל בתענית? האם אפשר להקדים שלום למישהו או ללכת בטפל בדברים לפני שמתפללים? האם אפשר להפסיק בין "ה' אלקיכם" לבין "אמת"? למה? האם אומרים כל הפרשה השלישית של קריאת שמע בלילה או רק חלק? איך אפשר להגיד רק חלק? למה סדר פרשיות הם ככה? הגמרא מביאה דעה נוספת לדעה שנזכרה במשנה. האם מניחים תפילין לפני או אחרי שקרא קריאת שמע? הגמרא דנה בנושא בהבאת מקורות ומעשים שונים ומנסה לפשר ביניהם.

 

This post is also available in English

ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם

תניא נמי הכי הקורא את שמע ופגע בו רבו או גדול הימנו בפרקים שואל מפני הכבוד ואין צריך לומר שהוא משיב ובאמצע שואל מפני היראה ואין צריך לומר שהוא משיב דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם

בעא מיניה אחי תנא דבי רבי חייא מרבי חייא בהלל ובמגילה מהו שיפסיק אמרינן קל וחומר קריאת שמע דאורייתא פוסק הלל דרבנן מבעיא או דלמא פרסומי ניסא עדיף

אמר ליה פוסק ואין בכך כלום אמר רבה ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל בין פרק לפרק פוסק באמצע הפרק אינו פוסק וימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל אפילו באמצע הפרק פוסק

איני והא רב בר שבא איקלע לגביה דרבינא וימים שאין היחיד גומר את ההלל הוה ולא פסיק ליה

שאני רב בר שבא דלא חשיב עליה דרבינא:

בעי מיניה אשיאן תנא דבי רבי אמי מרבי אמי השרוי בתענית מהו שיטעום אכילה ושתיה קביל עליה והא ליכא או דילמא הנאה קביל עליה והא איכא

אמר ליה טועם ואין בכך כלום תניא נמי הכי מטעמת אינה טעונה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום

עד כמה

רבי אמי ורבי אסי טעמי עד שיעור רביעתא:

אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תקרי במה אלא במה

ושמואל אמר במה חשבתו לזה ולא לאלוה

מתיב רב ששת בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב

תרגמה רבי אבא במשכים לפתחו

אמר רבי יונה אמר רבי זירא כל העושה חפציו קודם שיתפלל כאלו בנה במה אמרו לו במה אמרת אמר להו לא אסור קא אמינא

וכדרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו

ואמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן כל המתפלל ואחר כך יוצא לדרך הקדוש ברוך הוא עושה לו חפציו שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו:

ואמר רבי יונה אמר רבי זירא כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע אל תקרי שבע אלא שבע

אמר ליה רב אחא בריה דרבי חייא בר אבא הכי אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע:

אלו הן בין הפרקים וכו׳:

אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה דאמר בין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן מאי טעמיה דרבי יהודה דכתיב

וה׳ אלהים אמת

חוזר ואומר אמת או אינו חוזר ואומר אמת

אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן חוזר ואומר אמת רבה אמר אינו חוזר ואומר אמת ההוא דנחית קמיה דרבה שמעיה רבה דאמר אמת אמת תרי זימני אמר רבה כל אמת אמת תפסיה להאי

אמר רב יוסף כמה מעליא הא שמעתתא דכי אתא רב שמואל בר יהודה אמר אמרי במערבא ערבית דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה׳ אלהיכם אמת

אמר ליה אביי מאי מעליותא והא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר וכי תימא ואמרת אליהם לא הוי התחלה והאמר רב שמואל בר יצחק אמר רב דבר אל בני ישראל לא הוי התחלה ואמרת אליהם הוי התחלה

אמר רב פפא קסברי במערבא ואמרת אליהם נמי לא הויא התחלה עד דאמר ועשו להם ציצית

אמר אביי הלכך אנן אתחולי מתחלינן דקא מתחלי במערבא וכיון דאתחלינן מגמר נמי גמרינן דהא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר

חייא בר רב אמר אמר אני ה׳ אלהיכם צריך לומר אמת לא אמר אני ה׳ אלהיכם אינו צריך לומר אמת

והא בעי לאדכורי יציאת מצרים

דאמר הכי מודים אנחנו לך ה׳ אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך:

אמר רבי יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע וכו׳:

תניא רבי שמעון בן יוחי אומר בדין הוא שיקדים שמע לוהיה אם שמוע שזה ללמוד וזה ללמד והיה אם שמוע לויאמר שזה ללמוד וזה לעשות

אטו שמע ללמוד אית ביה ללמד ולעשות לית ביה והא כתיב ושננתם וקשרתם וכתבתם ותו והיה אם שמוע ללמד הוא דאית ביה ולעשות לית ביה והא כתיב וקשרתם וכתבתם

אלא הכי קאמר בדין הוא שתקדם שמע לוהיה אם שמוע שזה ללמוד וללמד ולעשות והיה אם שמוע לויאמר שזה יש בה ללמד ולעשות ויאמר אין בה אלא לעשות בלבד

ותיפוק ליה מדרבי יהושע בן קרחה חדא ועוד קאמר חדא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך יקבל עליו עול מצות ועוד משום דאית בה הני מילי אחרנייתא

רב משי ידיה וקרא קריאת שמע ואנח תפילין וצלי והיכי עביד הכי והתניא החופר כוך למת בקבר פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה הגיע זמן קריאת שמע עולה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל

הא גופא קשיא רישא אמר פטור וסיפא חייב

הא לא קשיא סיפא בתרי ורישא בחד

מכל מקום קשיא לרב רב כרבי יהושע בן קרחה סבירא ליה דאמר עול מלכות שמים תחלה ואחר כך עול מצות

אימר דאמר רבי יהושע בן קרחה להקדים קריאה לקריאה קריאה לעשיה מי שמעת ליה

ותו מי סבר ליה כרבי יהושע בן קרחה והאמר רב חייא בר אשי זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ומקדים ומשי ידיה ומברך ומתני לן פרקין ומנח תפילין והדר קרי קריאת שמע וכי תימא בדלא מטא זמן קריאת שמע אם כן מאי אסהדתיה דרב חייא בר אשי

לאפוקי ממאן דאמר למשנה אין צריך לברך קמשמע לן דאף למשנה נמי צריך לברך

מכל מקום קשיא לרב שלוחא הוא דעוית:

אמר עולא כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים:

ואמר רבי יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ברכות יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ברכות יד

ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם

תניא נמי הכי הקורא את שמע ופגע בו רבו או גדול הימנו בפרקים שואל מפני הכבוד ואין צריך לומר שהוא משיב ובאמצע שואל מפני היראה ואין צריך לומר שהוא משיב דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם

בעא מיניה אחי תנא דבי רבי חייא מרבי חייא בהלל ובמגילה מהו שיפסיק אמרינן קל וחומר קריאת שמע דאורייתא פוסק הלל דרבנן מבעיא או דלמא פרסומי ניסא עדיף

אמר ליה פוסק ואין בכך כלום אמר רבה ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל בין פרק לפרק פוסק באמצע הפרק אינו פוסק וימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל אפילו באמצע הפרק פוסק

איני והא רב בר שבא איקלע לגביה דרבינא וימים שאין היחיד גומר את ההלל הוה ולא פסיק ליה

שאני רב בר שבא דלא חשיב עליה דרבינא:

בעי מיניה אשיאן תנא דבי רבי אמי מרבי אמי השרוי בתענית מהו שיטעום אכילה ושתיה קביל עליה והא ליכא או דילמא הנאה קביל עליה והא איכא

אמר ליה טועם ואין בכך כלום תניא נמי הכי מטעמת אינה טעונה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום

עד כמה

רבי אמי ורבי אסי טעמי עד שיעור רביעתא:

אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תקרי במה אלא במה

ושמואל אמר במה חשבתו לזה ולא לאלוה

מתיב רב ששת בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב

תרגמה רבי אבא במשכים לפתחו

אמר רבי יונה אמר רבי זירא כל העושה חפציו קודם שיתפלל כאלו בנה במה אמרו לו במה אמרת אמר להו לא אסור קא אמינא

וכדרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו

ואמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן כל המתפלל ואחר כך יוצא לדרך הקדוש ברוך הוא עושה לו חפציו שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו:

ואמר רבי יונה אמר רבי זירא כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע אל תקרי שבע אלא שבע

אמר ליה רב אחא בריה דרבי חייא בר אבא הכי אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע:

אלו הן בין הפרקים וכו׳:

אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה דאמר בין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן מאי טעמיה דרבי יהודה דכתיב

וה׳ אלהים אמת

חוזר ואומר אמת או אינו חוזר ואומר אמת

אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן חוזר ואומר אמת רבה אמר אינו חוזר ואומר אמת ההוא דנחית קמיה דרבה שמעיה רבה דאמר אמת אמת תרי זימני אמר רבה כל אמת אמת תפסיה להאי

אמר רב יוסף כמה מעליא הא שמעתתא דכי אתא רב שמואל בר יהודה אמר אמרי במערבא ערבית דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה׳ אלהיכם אמת

אמר ליה אביי מאי מעליותא והא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר וכי תימא ואמרת אליהם לא הוי התחלה והאמר רב שמואל בר יצחק אמר רב דבר אל בני ישראל לא הוי התחלה ואמרת אליהם הוי התחלה

אמר רב פפא קסברי במערבא ואמרת אליהם נמי לא הויא התחלה עד דאמר ועשו להם ציצית

אמר אביי הלכך אנן אתחולי מתחלינן דקא מתחלי במערבא וכיון דאתחלינן מגמר נמי גמרינן דהא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר

חייא בר רב אמר אמר אני ה׳ אלהיכם צריך לומר אמת לא אמר אני ה׳ אלהיכם אינו צריך לומר אמת

והא בעי לאדכורי יציאת מצרים

דאמר הכי מודים אנחנו לך ה׳ אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך:

אמר רבי יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע וכו׳:

תניא רבי שמעון בן יוחי אומר בדין הוא שיקדים שמע לוהיה אם שמוע שזה ללמוד וזה ללמד והיה אם שמוע לויאמר שזה ללמוד וזה לעשות

אטו שמע ללמוד אית ביה ללמד ולעשות לית ביה והא כתיב ושננתם וקשרתם וכתבתם ותו והיה אם שמוע ללמד הוא דאית ביה ולעשות לית ביה והא כתיב וקשרתם וכתבתם

אלא הכי קאמר בדין הוא שתקדם שמע לוהיה אם שמוע שזה ללמוד וללמד ולעשות והיה אם שמוע לויאמר שזה יש בה ללמד ולעשות ויאמר אין בה אלא לעשות בלבד

ותיפוק ליה מדרבי יהושע בן קרחה חדא ועוד קאמר חדא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך יקבל עליו עול מצות ועוד משום דאית בה הני מילי אחרנייתא

רב משי ידיה וקרא קריאת שמע ואנח תפילין וצלי והיכי עביד הכי והתניא החופר כוך למת בקבר פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה הגיע זמן קריאת שמע עולה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל

הא גופא קשיא רישא אמר פטור וסיפא חייב

הא לא קשיא סיפא בתרי ורישא בחד

מכל מקום קשיא לרב רב כרבי יהושע בן קרחה סבירא ליה דאמר עול מלכות שמים תחלה ואחר כך עול מצות

אימר דאמר רבי יהושע בן קרחה להקדים קריאה לקריאה קריאה לעשיה מי שמעת ליה

ותו מי סבר ליה כרבי יהושע בן קרחה והאמר רב חייא בר אשי זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ומקדים ומשי ידיה ומברך ומתני לן פרקין ומנח תפילין והדר קרי קריאת שמע וכי תימא בדלא מטא זמן קריאת שמע אם כן מאי אסהדתיה דרב חייא בר אשי

לאפוקי ממאן דאמר למשנה אין צריך לברך קמשמע לן דאף למשנה נמי צריך לברך

מכל מקום קשיא לרב שלוחא הוא דעוית:

אמר עולא כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים:

ואמר רבי יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top