Skip to content

הדף היומי

ינואר 17, 2020 | כ׳ בטבת תש״פ

ברכות טו

באיזה סדר עושים תפילין וקריאת שמע? האם צריך להשמיע לאזנו דברי קריאת שמע או האם מספיק שיחשוב בלב? האם הדין אותו דבר בברכות/קריאות אחרות? מהן הדעות השונות בנושא וכמה דעות שונות יש? האם צריכים לכתוב את כל פרשת קריאת שמע במזוזות ובתפילין או האם לא כותבים את הציווים לקשור תפילין ולכתוב מזוזות? מה דורשים מהמילה "וכתבתם"? באיזה מילים בקריאת שמע צריכים מאוד להיזהר להגיד אותם בצורה הנכונה? ?

This post is also available in English

יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא קריאת שמע ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלמה

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן דכתיב ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה׳ אמר ליה רבא לא סבר לה מר כאילו טבל דכתיב ארחץ [בנקיון] ולא כתב ארחיץ [כפי]

אמר ליה רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית

אמר ליה שפיר קאמר מי כתיב ארחץ במים בנקיון כתיב כל מידי דמנקי דהא רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא

והני מילי לקריאת שמע אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה והני מילי לקמיה אבל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר [ומינה] מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר:

מתני׳ הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא רבי יוסי אומר לא יצא

קרא ולא דקדק באותיותיה רבי יוסי אומר יצא רבי יהודה אומר לא יצא

הקורא למפרע לא יצא קרא וטעה יחזור למקום שטעה:

גמ׳ מאי טעמא דרבי יוסי משום דכתיב שמע השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך ותנא קמא סבר שמע בכל לשון שאתה שומע

ורבי יוסי תרתי שמע מינה

תנן התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה

מאן תנא חרש המדבר ואינו שומע דיעבד אין לכתחלה לא

אמר רב חסדא רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר לא יצא

עד כאן לא קאמר רבי יוסי לא יצא אלא גבי קריאת שמע דאורייתא אבל תרומה משום ברכה הוא וברכה דרבנן ולא בברכה תליא מילתא

וממאי דרבי יוסי היא דילמא רבי יהודה היא ואמר גבי קריאת שמע נמי דיעבד אין לכתחלה לא תדע דקתני הקורא דיעבד אין לכתחלה לא

אמרי האי דקתני הקורא להודיעך כחו דרבי יוסי דאמר דיעבד נמי לא דאי רבי יהודה אפילו לכתחלה נמי יצא

במאי אוקימתא כרבי יוסי ואלא הא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא

מני לא רבי יוסי ולא רבי יהודה דאי רבי יהודה הא אמר לכתחלה נמי יצא אי רבי יוסי דיעבד נמי לא

אלא מאי רבי יהודה ודיעבד אין לכתחלה לא

אלא הא דתני רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה מני

לא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי רבי יהודה הא אמר דיעבד אין לכתחלה לא אי רבי יוסי הא אמר דיעבד נמי לא

אלא לעולם רבי יהודה ואפילו לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתנן רבי יהודה אומר משום רבי אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד אמר ליה רבי מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים

השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה ולא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה

תנן התם הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ורבי יהודה מכשיר בקטן

מאן תנא חרש דיעבד נמי לא אמר רב מתנה רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר לא יצא

ממאי דרבי יוסי היא ודיעבד נמי לא

דילמא רבי יהודה היא ולכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי

לא סלקא דעתך דקתני חרש דומיא דשוטה וקטן מה שוטה וקטן דיעבד נמי לא אף חרש דיעבד נמי לא

ודילמא הא כדאיתא והא כדאיתא

ומי מצית לאוקמה כרבי יהודה והא מדקתני סיפא רבי יהודה מכשיר בקטן מכלל דרישא לאו רבי יהודה היא

ודילמא כולה רבי יהודה היא ותרי גווני קטן וחסורי מחסרא והכי קתני הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן במה דברים אמורים בקטן שלא הגיע לחנוך אבל קטן שהגיע לחנוך אפילו לכתחלה כשר דברי רבי יהודה שרבי יהודה מכשיר בקטן

במאי אוקימתא כרבי יהודה ודיעבד אין לכתחלה לא אלא הא דתני רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה

מני לא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי רבי יהודה דיעבד אין לכתחילה לא אי רבי יוסי דיעבד נמי לא

אלא מאי רבי יהודה ואפילו לכתחלה נמי אלא הא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא מני

לא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי רבי יהודה הא אמר אפילו לכתחלה נמי ואי רבי יוסי הא אמר אפילו דיעבד נמי לא

לעולם רבי יהודה היא ואפילו לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתניא אמר רבי יהודה משום רבי אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר שמע ישראל אמר לו רבי מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים

השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה ולא קשיא הא רבי יהודה הא רבי מאיר

אמר רב חסדא אמר רב שילא הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה והלכה כרבי יהודה

וצריכא דאי אשמעינן הלכה כרבי יהודה הוה אמינא אפילו לכתחלה קמשמע לן הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה

ואי אשמעינן הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה הוה אמינא צריך ואין לו תקנה קמשמע לן הלכה כרבי יהודה

אמר רב יוסף מחלוקת בקריאת שמע אבל בשאר מצות דברי הכל לא יצא דכתיב הסכת ושמע ישראל

מיתיבי לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רב יוסף מחלוקת בקריאת שמע דכתיב שמע ישראל אבל בשאר מצות דברי הכל יצא

והכתיב הסכת ושמע ישראל

ההוא בדברי תורה כתיב:

קרא ולא דקדק באותיותיה:

אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה הלכה כדברי שניהם להקל:

ואמר רבי טבי אמר רבי יאשיה מאי דכתיב שלש הנה לא תשבענה שאול ועצר רחם וכי מה ענין שאול אצל רחם אלא לומר לך מה רחם מכניס ומוציא אף שאול מכניס ומוציא

והלא דברים קל וחומר ומה רחם שמכניסין בו בחשאי מוציאין ממנו בקולי קולות שאול שמכניסין בו בקולי קולות אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה:

תני רבי אושעיא קמיה דרבא וכתבתם הכל בכתב אפילו צואות

אמר ליה דאמר לך מני רבי יהודה היא דאמר גבי סוטה אלות כותב צואות אינו כותב והתם הוא דכתיב וכתב את האלות האלה אבל הכא דכתיב וכתבתם אפילו צואות נמי

אטו טעמיה דרבי יהודה משום דכתיב וכתב טעמיה דרבי יהודה משום דכתיב אלות אלות אין צואות לא

אצטריך סלקא דעתך אמינא נילף כתיבה כתיבה מהתם מה התם אלות אין צואות לא אף הכא נמי צואות לא כתב רחמנא וכתבתם אפילו צואות:

תני רב עובדיה קמיה דרבא ולמדתם שיהא למודך תם שיתן ריוח בין הדבקים

עני רבא בתריה כגון על לבבך על לבבכם בכל לבבך בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ

אמר רבי חמא ברבי חנינא כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם שנאמר בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון אל תקרי בפרש אלא בפרש אל תקרי בצלמון אלא בצלמות:

ואמר רבי חמא ברבי חנינא למה נסמכו

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ברכות טו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ברכות טו

יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא קריאת שמע ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלמה

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן דכתיב ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה׳ אמר ליה רבא לא סבר לה מר כאילו טבל דכתיב ארחץ [בנקיון] ולא כתב ארחיץ [כפי]

אמר ליה רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית

אמר ליה שפיר קאמר מי כתיב ארחץ במים בנקיון כתיב כל מידי דמנקי דהא רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא

והני מילי לקריאת שמע אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה והני מילי לקמיה אבל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר [ומינה] מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר:

מתני׳ הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא רבי יוסי אומר לא יצא

קרא ולא דקדק באותיותיה רבי יוסי אומר יצא רבי יהודה אומר לא יצא

הקורא למפרע לא יצא קרא וטעה יחזור למקום שטעה:

גמ׳ מאי טעמא דרבי יוסי משום דכתיב שמע השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך ותנא קמא סבר שמע בכל לשון שאתה שומע

ורבי יוסי תרתי שמע מינה

תנן התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה

מאן תנא חרש המדבר ואינו שומע דיעבד אין לכתחלה לא

אמר רב חסדא רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר לא יצא

עד כאן לא קאמר רבי יוסי לא יצא אלא גבי קריאת שמע דאורייתא אבל תרומה משום ברכה הוא וברכה דרבנן ולא בברכה תליא מילתא

וממאי דרבי יוסי היא דילמא רבי יהודה היא ואמר גבי קריאת שמע נמי דיעבד אין לכתחלה לא תדע דקתני הקורא דיעבד אין לכתחלה לא

אמרי האי דקתני הקורא להודיעך כחו דרבי יוסי דאמר דיעבד נמי לא דאי רבי יהודה אפילו לכתחלה נמי יצא

במאי אוקימתא כרבי יוסי ואלא הא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא

מני לא רבי יוסי ולא רבי יהודה דאי רבי יהודה הא אמר לכתחלה נמי יצא אי רבי יוסי דיעבד נמי לא

אלא מאי רבי יהודה ודיעבד אין לכתחלה לא

אלא הא דתני רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה מני

לא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי רבי יהודה הא אמר דיעבד אין לכתחלה לא אי רבי יוסי הא אמר דיעבד נמי לא

אלא לעולם רבי יהודה ואפילו לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתנן רבי יהודה אומר משום רבי אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד אמר ליה רבי מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים

השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה ולא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה

תנן התם הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ורבי יהודה מכשיר בקטן

מאן תנא חרש דיעבד נמי לא אמר רב מתנה רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר לא יצא

ממאי דרבי יוסי היא ודיעבד נמי לא

דילמא רבי יהודה היא ולכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי

לא סלקא דעתך דקתני חרש דומיא דשוטה וקטן מה שוטה וקטן דיעבד נמי לא אף חרש דיעבד נמי לא

ודילמא הא כדאיתא והא כדאיתא

ומי מצית לאוקמה כרבי יהודה והא מדקתני סיפא רבי יהודה מכשיר בקטן מכלל דרישא לאו רבי יהודה היא

ודילמא כולה רבי יהודה היא ותרי גווני קטן וחסורי מחסרא והכי קתני הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן במה דברים אמורים בקטן שלא הגיע לחנוך אבל קטן שהגיע לחנוך אפילו לכתחלה כשר דברי רבי יהודה שרבי יהודה מכשיר בקטן

במאי אוקימתא כרבי יהודה ודיעבד אין לכתחלה לא אלא הא דתני רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה

מני לא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי רבי יהודה דיעבד אין לכתחילה לא אי רבי יוסי דיעבד נמי לא

אלא מאי רבי יהודה ואפילו לכתחלה נמי אלא הא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא מני

לא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי רבי יהודה הא אמר אפילו לכתחלה נמי ואי רבי יוסי הא אמר אפילו דיעבד נמי לא

לעולם רבי יהודה היא ואפילו לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתניא אמר רבי יהודה משום רבי אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר שמע ישראל אמר לו רבי מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים

השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה ולא קשיא הא רבי יהודה הא רבי מאיר

אמר רב חסדא אמר רב שילא הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה והלכה כרבי יהודה

וצריכא דאי אשמעינן הלכה כרבי יהודה הוה אמינא אפילו לכתחלה קמשמע לן הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה

ואי אשמעינן הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה הוה אמינא צריך ואין לו תקנה קמשמע לן הלכה כרבי יהודה

אמר רב יוסף מחלוקת בקריאת שמע אבל בשאר מצות דברי הכל לא יצא דכתיב הסכת ושמע ישראל

מיתיבי לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רב יוסף מחלוקת בקריאת שמע דכתיב שמע ישראל אבל בשאר מצות דברי הכל יצא

והכתיב הסכת ושמע ישראל

ההוא בדברי תורה כתיב:

קרא ולא דקדק באותיותיה:

אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה הלכה כדברי שניהם להקל:

ואמר רבי טבי אמר רבי יאשיה מאי דכתיב שלש הנה לא תשבענה שאול ועצר רחם וכי מה ענין שאול אצל רחם אלא לומר לך מה רחם מכניס ומוציא אף שאול מכניס ומוציא

והלא דברים קל וחומר ומה רחם שמכניסין בו בחשאי מוציאין ממנו בקולי קולות שאול שמכניסין בו בקולי קולות אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה:

תני רבי אושעיא קמיה דרבא וכתבתם הכל בכתב אפילו צואות

אמר ליה דאמר לך מני רבי יהודה היא דאמר גבי סוטה אלות כותב צואות אינו כותב והתם הוא דכתיב וכתב את האלות האלה אבל הכא דכתיב וכתבתם אפילו צואות נמי

אטו טעמיה דרבי יהודה משום דכתיב וכתב טעמיה דרבי יהודה משום דכתיב אלות אלות אין צואות לא

אצטריך סלקא דעתך אמינא נילף כתיבה כתיבה מהתם מה התם אלות אין צואות לא אף הכא נמי צואות לא כתב רחמנא וכתבתם אפילו צואות:

תני רב עובדיה קמיה דרבא ולמדתם שיהא למודך תם שיתן ריוח בין הדבקים

עני רבא בתריה כגון על לבבך על לבבכם בכל לבבך בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ

אמר רבי חמא ברבי חנינא כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם שנאמר בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון אל תקרי בפרש אלא בפרש אל תקרי בצלמון אלא בצלמות:

ואמר רבי חמא ברבי חנינא למה נסמכו

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top