Skip to content

הדף היומי

ינואר 26, 2020 | כ״ט בטבת תש״פ

ברכות כג

מה עושים כשחייבין להיפנות באמצע תפילה? האם אפשר להתפלל כשצריכים להיפנות? מה לגבי תפילין בשירותים? האם אפשר להיכנס עם תפילין ביד או בתוך בגד? האם יש בעייה אם ישאיר אותם בחוץ? יש סכנות גם בלהשאירם בחוץ – לכן בית הלל מתירים להכניסם לשירותים בבית כסא של קבע. האם הוא יתיר גם בבית כסא עראי? יש שחששו למזיקין בשירותים והביאו התפילין עמהם לשמור מהמזיקין. לפני כניסה לסעודה, כדאי קודם להיפנות. וגם להוריד תפילין, שמא ישתכר. האם אפשר להכניס מעות בתוך כובע שמשתמשים בו לכרוך בו תפילין? האם אפשר להכניס תפילין מתחת לראש? האם זה משנה אם אשתו עמו במיטה?

 

This post is also available in English

מר סבר אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ומר סבר למקום שפסק

אמר רב אשי האי אם שהה אם לא שהה מיבעי ליה אלא דכולי עלמא אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש והתם בדלא שהה קמיפלגי דמר סבר גברא דחויא הוא ואין ראוי ואין תפלתו תפלה ומר סבר גברא חזיא הוא ותפלתו תפלה

תנו רבנן הנצרך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אמר רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאינו יכול לשהות בעצמו אבל אם יכול לשהות בעצמו תפלתו תפלה

ועד כמה אמר רב ששת עד פרסה איכא דמתני לה אמתניתא במה דברים אמורים כשאין יכול לעמוד על עצמו אבל אם יכול לעמוד על עצמו תפלתו תפלה ועד כמה אמר רב זביד עד פרסה

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן הנצרך לנקביו הרי זה לא יתפלל משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל

ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים שמור עצמך שלא תחטא ואם תחטא הבא קרבן לפני וקרוב לשמע דברי חכמים אמר רבא הוי קרוב לשמוע דברי חכמים שאם חוטאים מביאים קרבן ועושים תשובה מתת הכסילים זבח אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואין עושים תשובה

כי אינם יודעים לעשות רע אי הכי צדיקים נינהו אלא אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואינם יודעים אם על הטובה הם מביאים אם על הרעה הם מביאים אמר הקדוש ברוך הוא בין טוב לרע אינן מבחינים והם מביאים קרבן לפני

רב אשי ואיתימא רבי חנינא בר פפא אמר שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני

תנו רבנן הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ונכנס אמר רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת לא שנו אלא בית הכסא קבוע אבל בית הכסא עראי חולץ ונפנה לאלתר וכשהוא יוצא מרחיק ארבע אמות ומניחן מפני שעשאו בית הכסא קבוע

איבעיא להו מהו שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים רבינא שרי רב אדא בר מתנא אסר אתו שיילוה לרבא אמר להו אסור חיישינן שמא יפנה בהן ואמרי לה שמא יפיח בהן

תניא אידך הנכנס לבית הכסא קבוע חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ומניחן בחלון הסמוך לרשות הרבים ונכנס וכשהוא יוצא מרחיק ארבע אמות ומניחן דברי בית שמאי ובית הלל אומרים אוחזן בידו ונכנס רבי עקיבא אומר אוחזן בבגדו ונכנס

בבגדו סלקא דעתך זימנין מישתלי להו ונפלי אלא אימא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס

ומניחם בחורין הסמוכים לבית הכסא ולא יניחם בחורין הסמוכים לרשות הרבים שמא יטלו אותם עוברי דרכים ויבא לידי חשד

ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפיליו בחורין הסמוכים לרשות הרבים ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת באותה שעה התקינו שיהא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס

תנו רבנן בראשונה היו מניחין תפילין בחורין הסמוכים לבית הכסא ובאין עכברים ונוטלין אותן התקינו שיהו מניחין אותן בחלונות הסמוכות לרשות הרבים ובאין עוברי דרכים ונוטלין אותן התקינו שיהא אוחזן בידו ונכנס

אמר רבי מיאשא בריה דרבי יהושע בן לוי הלכה גוללן כמין ספר ואוחזן בימינו כנגד לבו אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח

אמר רבי יעקב בר אחא אמר רבי זירא לא שנו אלא שיש שהות ביום ללבשן אבל אין שהות ביום ללבשן עושה להן כמין כיס טפח ומניחן

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ביום גוללן כמין ספר ומניחן בידו כנגד לבו ובלילה עושה להן כמין כיס טפח ומניחן

אמר אביי לא שנו אלא בכלי שהוא כליין אבל בכלי שאינו כליין אפילו פחות מטפח

אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי תדע שהרי פכין קטנים מצילין באהל המת

אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי יוחנן כי הוה בעי למיעל לבית הכסא כי הוה נקיט ספרא דאגדתא הוה יהיב לן כי הוה נקיט תפילין לא הוה יהיב לן אמר הואיל ושרונהו רבנן

נינטרן אמר רבא כי הוה אזלינן בתריה דרב נחמן כי הוה נקיט ספרא דאגדתא יהיב לן כי הוה נקיט תפילין לא יהיב לן אמר הואיל ושרונהו רבנן נינטרן

תנו רבנן לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי אמר שמואל סכין ומעות וקערה וככר הרי אלו כיוצא בהן

אמר רבא אמר רב ששת לית הלכתא כי הא מתניתא דבית שמאי היא דאי בית הלל השתא בית הכסא קבוע שרי בית הכסא עראי מיבעיא

מיתיבי דברים שהתרתי לך כאן אסרתי לך כאן מאי לאו תפילין אי אמרת בשלמא בית הלל התרתי לך כאן קבוע אסרתי לך כאן בית הכסא עראי אלא אי אמרת בית שמאי הא לא שרו ולא מידי

כי תניא ההיא לענין טפח וטפחיים דתני חדא כשהוא נפנה מגלה לאחריו טפח ולפניו טפחיים ותניא אידך לאחריו טפח ולפניו ולא כלום

מאי לאו אידי ואידי באיש ולא קשיא כאן לגדולים כאן לקטנים

ותסברא אי בקטנים לאחריו טפח למה לי אלא אידי ואידי בגדולים ולא קשיא הא באיש הא באשה

אי הכי הא דקתני עלה זהו קל וחומר שאין עליו תשובה מאי אין עליו תשובה דרכא דמלתא הכי איתא אלא לאו תפילין ותיובתא דרבא אמר רב ששת

תיובתא

מכל מקום קשיא השתא בית הכסא קבוע שרי בית הכסא עראי לא כל שכן

הכי קאמר בית הכסא קבוע דליכא ניצוצות שרי בית הכסא עראי דאיכא ניצוצות אסרי

אי הכי אמאי אין עליו תשובה תשובה מעליתא היא

הכי קאמר הא מילתא תיתי לה בתורת טעמא ולא תיתי לה בקל וחומר דאי אתיא לה בתורת קל וחומר זהו קל וחומר שאין עליו תשובה:

תנו רבנן הרוצה ליכנס לסעודת קבע מהלך עשרה פעמים ארבע אמות או ארבעה פעמים עשר אמות ויפנה ואחר כך נכנס

אמר רבי יצחק הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו ואחר כך נכנס ופליגא דרבי חייא דאמר רבי חייא מניחן על שלחנו וכן הדור לו

ועד אימת אמר רב נחמן בר יצחק עד זמן ברכה

תני חדא צורר אדם תפיליו עם מעותיו באפרקסותו ותניא אידך לא יצור

לא קשיא הא דאזמניה הא דלא אזמניה דאמר רב חסדא האי סודרא תפילין דאזמניה למיצר ביה תפילין צר ביה תפילין אסור למיצר ביה פשיטי אזמניה ולא צר ביה צר ביה ולא אזמניה שרי למיצר ביה זוזי

ולאביי דאמר הזמנה מילתא היא אזמניה אף על גב דלא צר ביה צר ביה אי אזמניה אסיר אי לא אזמניה לא

בעא מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה מהו שיניח אדם תפיליו תחת מראשותיו תחת מרגלותיו לא קא מיבעיא לי שנוהג בהן מנהג בזיון כי קא מיבעיא לי תחת מראשותיו מאי אמר ליה הכי אמר שמואל מותר אפילו אשתו עמו

מיתיבי לא יניח אדם תפיליו תחת מרגלותיו מפני שנוהג בהם דרך בזיון אבל מניחם תחת מראשותיו ואם היתה אשתו עמו אסור היה מקום שגבוה שלשה טפחים או נמוך שלשה טפחים מותר

תיובתא דשמואל תיובתא

אמר רבא אף על גב דתניא תיובתא דשמואל הלכתא כוותיה מאי טעמא

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ברכות כג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ברכות כג

מר סבר אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ומר סבר למקום שפסק

אמר רב אשי האי אם שהה אם לא שהה מיבעי ליה אלא דכולי עלמא אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש והתם בדלא שהה קמיפלגי דמר סבר גברא דחויא הוא ואין ראוי ואין תפלתו תפלה ומר סבר גברא חזיא הוא ותפלתו תפלה

תנו רבנן הנצרך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אמר רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאינו יכול לשהות בעצמו אבל אם יכול לשהות בעצמו תפלתו תפלה

ועד כמה אמר רב ששת עד פרסה איכא דמתני לה אמתניתא במה דברים אמורים כשאין יכול לעמוד על עצמו אבל אם יכול לעמוד על עצמו תפלתו תפלה ועד כמה אמר רב זביד עד פרסה

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן הנצרך לנקביו הרי זה לא יתפלל משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל

ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים שמור עצמך שלא תחטא ואם תחטא הבא קרבן לפני וקרוב לשמע דברי חכמים אמר רבא הוי קרוב לשמוע דברי חכמים שאם חוטאים מביאים קרבן ועושים תשובה מתת הכסילים זבח אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואין עושים תשובה

כי אינם יודעים לעשות רע אי הכי צדיקים נינהו אלא אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואינם יודעים אם על הטובה הם מביאים אם על הרעה הם מביאים אמר הקדוש ברוך הוא בין טוב לרע אינן מבחינים והם מביאים קרבן לפני

רב אשי ואיתימא רבי חנינא בר פפא אמר שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני

תנו רבנן הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ונכנס אמר רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת לא שנו אלא בית הכסא קבוע אבל בית הכסא עראי חולץ ונפנה לאלתר וכשהוא יוצא מרחיק ארבע אמות ומניחן מפני שעשאו בית הכסא קבוע

איבעיא להו מהו שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים רבינא שרי רב אדא בר מתנא אסר אתו שיילוה לרבא אמר להו אסור חיישינן שמא יפנה בהן ואמרי לה שמא יפיח בהן

תניא אידך הנכנס לבית הכסא קבוע חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ומניחן בחלון הסמוך לרשות הרבים ונכנס וכשהוא יוצא מרחיק ארבע אמות ומניחן דברי בית שמאי ובית הלל אומרים אוחזן בידו ונכנס רבי עקיבא אומר אוחזן בבגדו ונכנס

בבגדו סלקא דעתך זימנין מישתלי להו ונפלי אלא אימא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס

ומניחם בחורין הסמוכים לבית הכסא ולא יניחם בחורין הסמוכים לרשות הרבים שמא יטלו אותם עוברי דרכים ויבא לידי חשד

ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפיליו בחורין הסמוכים לרשות הרבים ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת באותה שעה התקינו שיהא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס

תנו רבנן בראשונה היו מניחין תפילין בחורין הסמוכים לבית הכסא ובאין עכברים ונוטלין אותן התקינו שיהו מניחין אותן בחלונות הסמוכות לרשות הרבים ובאין עוברי דרכים ונוטלין אותן התקינו שיהא אוחזן בידו ונכנס

אמר רבי מיאשא בריה דרבי יהושע בן לוי הלכה גוללן כמין ספר ואוחזן בימינו כנגד לבו אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח

אמר רבי יעקב בר אחא אמר רבי זירא לא שנו אלא שיש שהות ביום ללבשן אבל אין שהות ביום ללבשן עושה להן כמין כיס טפח ומניחן

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ביום גוללן כמין ספר ומניחן בידו כנגד לבו ובלילה עושה להן כמין כיס טפח ומניחן

אמר אביי לא שנו אלא בכלי שהוא כליין אבל בכלי שאינו כליין אפילו פחות מטפח

אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי תדע שהרי פכין קטנים מצילין באהל המת

אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי יוחנן כי הוה בעי למיעל לבית הכסא כי הוה נקיט ספרא דאגדתא הוה יהיב לן כי הוה נקיט תפילין לא הוה יהיב לן אמר הואיל ושרונהו רבנן

נינטרן אמר רבא כי הוה אזלינן בתריה דרב נחמן כי הוה נקיט ספרא דאגדתא יהיב לן כי הוה נקיט תפילין לא יהיב לן אמר הואיל ושרונהו רבנן נינטרן

תנו רבנן לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי אמר שמואל סכין ומעות וקערה וככר הרי אלו כיוצא בהן

אמר רבא אמר רב ששת לית הלכתא כי הא מתניתא דבית שמאי היא דאי בית הלל השתא בית הכסא קבוע שרי בית הכסא עראי מיבעיא

מיתיבי דברים שהתרתי לך כאן אסרתי לך כאן מאי לאו תפילין אי אמרת בשלמא בית הלל התרתי לך כאן קבוע אסרתי לך כאן בית הכסא עראי אלא אי אמרת בית שמאי הא לא שרו ולא מידי

כי תניא ההיא לענין טפח וטפחיים דתני חדא כשהוא נפנה מגלה לאחריו טפח ולפניו טפחיים ותניא אידך לאחריו טפח ולפניו ולא כלום

מאי לאו אידי ואידי באיש ולא קשיא כאן לגדולים כאן לקטנים

ותסברא אי בקטנים לאחריו טפח למה לי אלא אידי ואידי בגדולים ולא קשיא הא באיש הא באשה

אי הכי הא דקתני עלה זהו קל וחומר שאין עליו תשובה מאי אין עליו תשובה דרכא דמלתא הכי איתא אלא לאו תפילין ותיובתא דרבא אמר רב ששת

תיובתא

מכל מקום קשיא השתא בית הכסא קבוע שרי בית הכסא עראי לא כל שכן

הכי קאמר בית הכסא קבוע דליכא ניצוצות שרי בית הכסא עראי דאיכא ניצוצות אסרי

אי הכי אמאי אין עליו תשובה תשובה מעליתא היא

הכי קאמר הא מילתא תיתי לה בתורת טעמא ולא תיתי לה בקל וחומר דאי אתיא לה בתורת קל וחומר זהו קל וחומר שאין עליו תשובה:

תנו רבנן הרוצה ליכנס לסעודת קבע מהלך עשרה פעמים ארבע אמות או ארבעה פעמים עשר אמות ויפנה ואחר כך נכנס

אמר רבי יצחק הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו ואחר כך נכנס ופליגא דרבי חייא דאמר רבי חייא מניחן על שלחנו וכן הדור לו

ועד אימת אמר רב נחמן בר יצחק עד זמן ברכה

תני חדא צורר אדם תפיליו עם מעותיו באפרקסותו ותניא אידך לא יצור

לא קשיא הא דאזמניה הא דלא אזמניה דאמר רב חסדא האי סודרא תפילין דאזמניה למיצר ביה תפילין צר ביה תפילין אסור למיצר ביה פשיטי אזמניה ולא צר ביה צר ביה ולא אזמניה שרי למיצר ביה זוזי

ולאביי דאמר הזמנה מילתא היא אזמניה אף על גב דלא צר ביה צר ביה אי אזמניה אסיר אי לא אזמניה לא

בעא מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה מהו שיניח אדם תפיליו תחת מראשותיו תחת מרגלותיו לא קא מיבעיא לי שנוהג בהן מנהג בזיון כי קא מיבעיא לי תחת מראשותיו מאי אמר ליה הכי אמר שמואל מותר אפילו אשתו עמו

מיתיבי לא יניח אדם תפיליו תחת מרגלותיו מפני שנוהג בהם דרך בזיון אבל מניחם תחת מראשותיו ואם היתה אשתו עמו אסור היה מקום שגבוה שלשה טפחים או נמוך שלשה טפחים מותר

תיובתא דשמואל תיובתא

אמר רבא אף על גב דתניא תיובתא דשמואל הלכתא כוותיה מאי טעמא

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top