Skip to content

הדף היומי

February 1, 2020 | ו׳ בשבט תש״פ

ברכות כט

מתי נתקן ברכת הצדוקים – על פי מי ולמה? פעם אחד שכח את הנוסח כשהתפלל כשליח ציבור וחיכו לו כמה שעות – למה? למה לא חששו שהפך להיות מין? האם אנשים טובים לא יכולים להפוך לרשעים? מספר הברכות בכל התפילות כנגד מה? מה זה מעין שמונה עשרה? האם יש ימים שאי אפשר להגיד הביננו? למה? מה זה עושה תפילתו קבע שלפי ר’ אליעזר “העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים”? מי שבסכנה יכול להתפלל תפילה קצרה – מה הנוסח? מי שהולך בדרך מתפלל תפילת הדרך. מה הנוסח?

This post is also available in English

והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו

אמאי לא העלוהו והאמר רב יהודה אמר רב טעה בכל הברכות כלן אין מעלין אותו בברכת המינים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא

שאני שמואל הקטן דאיהו תקנה

וניחוש דלמא הדר ביה אמר אביי גמירי טבא לא הוי בישא

ולא והכתיב ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ההוא רשע מעיקרו אבל צדיק מעיקרו לא

ולא והא תנן אל תאמין בעצמך עד יום מותך שהרי יוחנן כהן גדול שמש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי

אמר אביי הוא ינאי הוא יוחנן רבא אמר ינאי לחוד ויוחנן לחוד ינאי רשע מעיקרו ויוחנן צדיק מעיקרו הניחא לאביי אלא לרבא קשיא

אמר לך רבא צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר ביה אי הכי אמאי לא אסקוהו

שאני שמואל הקטן דאתחיל בה דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא שלא התחיל בה אבל התחיל בה גומרה:

הני שבע דשבתא כנגד מי אמר רבי חלפתא בן שאול כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים

הני תשע דראש השנה כנגד מי אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה

הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי אמר רבי חלבו כנגד עשרים וארבע רננות שאמר שלמה בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים אי הכי כל יומא נמי נמרינהו אימת אמרינהו שלמה ביומא דרחמי אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו:

רבי יהושע אומר מעין שמנה עשרה: מאי מעין שמונה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה ושמואל אמר הביננו ה׳ אלהינו לדעת דרכיך ומול את לבבנו ליראתך ותסלח לנו להיות גאולים ורחקנו ממכאובינו ודשננו בנאות ארצך ונפוצותינו מארבע תקבץ והתועים על דעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו

אמר רב נחמן אמר שמואל כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת

מתקיף לה רבה בר שמואל ונימרה ברכה רביעית בפני עצמה מי לא תנן רבי עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה רבי אליעזר אומר בהודאה

אטו כל השנה כולה מי עבדינן כרבי עקיבא דהשתא נמי נעביד כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כרבי עקיבא תמני סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שבע תקון תמני לא תקון

מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל הביננו ה׳ אלהינו המבדיל בין קדש לחול קשיא:

אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר

אתי לאטרודי אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי אתי לאטרודי

אמרי התם כיון דאתיא בתחלת צלותא לא מטריד הכא כיון דאתיא באמצע צלותא מטריד

מתקיף לה רב אשי ונימרה בשומע תפלה דאמר רבי תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס טעה שאני:

גופא אמר רבי תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס

מיתיבי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים מחזירין אותו והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס

לא קשיא הא ביחיד הא בצבור

בצבור מאי טעמא לא משום דשמעה משליח צבור אי הכי האי מפני שיכול לאומרה בשומע תפילה מפני ששומע משליח ציבור מיבעי ליה

אלא אידי ואידי ביחיד ולא קשיא הא דאדכר קודם שומע תפלה

הא דאדכר בתר שומע תפלה:

אמר רבי תנחום אמר רב אסי אמר רבי יהושע בן לוי טעה ולא הזכיר של ראש חדש בעבודה חוזר לעבודה נזכר בהודאה חוזר לעבודה בשים שלום חוזר לעבודה ואם סיים חוזר לראש

אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא הא דאמרן סיים חוזר לראש לא אמרן אלא שעקר רגליו אבל לא עקר רגליו חוזר לעבודה

אמר ליה מנא לך הא אמר ליה מאבא מרי שמיע לי ואבא מרי מרב

אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרן עקר רגליו חוזר לראש לא אמרן אלא שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לעבודה

איכא דאמרי אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרן כי לא עקר רגליו חוזר לעבודה לא אמרן אלא שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לראש:

רבי אליעזר אומר כל העושה תפלתו קבע וכו׳: מאי קבע אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא כל שתפלתו דומה עליו כמשוי ורבנן אמרי כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו כל שאינו יכול לחדש בה דבר

אמר רבי זירא אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפינא דלמא מטרידנא

אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מצוה להתפלל עם דמדומי חמה ואמר רבי זירא מאי קראה ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה מאי טעמא דלמא מיטרפא ליה שעתא:

רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה וכו׳ בכל פרשת העבור: מאי פרשת העבור אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהיו כל צרכיהם לפניך איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה יהיו כל צרכיהם לפניך

תנו רבנן המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל תפלה קצרה ואיזה היא תפלה קצרה רבי אליעזר אומר עשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליראיך מתחת והטוב בעיניך עשה ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

רבי יהושע אומר שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

אמר רב הונא הלכה כאחרים

אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה רב סלא חסידא לא תרתח ולא תחטי לא תרוי ולא תחטי וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא מאי המלך בקונך וצא אמר רבי יעקב אמר רב חסדא זו תפלת הדרך ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך

מאי תפלת הדרך יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותשלח ברכה במעשי ידי ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

אמר אביי לעולם

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ברכות כט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ברכות כט

והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו

אמאי לא העלוהו והאמר רב יהודה אמר רב טעה בכל הברכות כלן אין מעלין אותו בברכת המינים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא

שאני שמואל הקטן דאיהו תקנה

וניחוש דלמא הדר ביה אמר אביי גמירי טבא לא הוי בישא

ולא והכתיב ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ההוא רשע מעיקרו אבל צדיק מעיקרו לא

ולא והא תנן אל תאמין בעצמך עד יום מותך שהרי יוחנן כהן גדול שמש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי

אמר אביי הוא ינאי הוא יוחנן רבא אמר ינאי לחוד ויוחנן לחוד ינאי רשע מעיקרו ויוחנן צדיק מעיקרו הניחא לאביי אלא לרבא קשיא

אמר לך רבא צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר ביה אי הכי אמאי לא אסקוהו

שאני שמואל הקטן דאתחיל בה דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא שלא התחיל בה אבל התחיל בה גומרה:

הני שבע דשבתא כנגד מי אמר רבי חלפתא בן שאול כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים

הני תשע דראש השנה כנגד מי אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה

הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי אמר רבי חלבו כנגד עשרים וארבע רננות שאמר שלמה בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים אי הכי כל יומא נמי נמרינהו אימת אמרינהו שלמה ביומא דרחמי אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו:

רבי יהושע אומר מעין שמנה עשרה: מאי מעין שמונה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה ושמואל אמר הביננו ה׳ אלהינו לדעת דרכיך ומול את לבבנו ליראתך ותסלח לנו להיות גאולים ורחקנו ממכאובינו ודשננו בנאות ארצך ונפוצותינו מארבע תקבץ והתועים על דעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו

אמר רב נחמן אמר שמואל כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת

מתקיף לה רבה בר שמואל ונימרה ברכה רביעית בפני עצמה מי לא תנן רבי עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה רבי אליעזר אומר בהודאה

אטו כל השנה כולה מי עבדינן כרבי עקיבא דהשתא נמי נעביד כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כרבי עקיבא תמני סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שבע תקון תמני לא תקון

מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל הביננו ה׳ אלהינו המבדיל בין קדש לחול קשיא:

אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר

אתי לאטרודי אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי אתי לאטרודי

אמרי התם כיון דאתיא בתחלת צלותא לא מטריד הכא כיון דאתיא באמצע צלותא מטריד

מתקיף לה רב אשי ונימרה בשומע תפלה דאמר רבי תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס טעה שאני:

גופא אמר רבי תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס

מיתיבי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים מחזירין אותו והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס

לא קשיא הא ביחיד הא בצבור

בצבור מאי טעמא לא משום דשמעה משליח צבור אי הכי האי מפני שיכול לאומרה בשומע תפילה מפני ששומע משליח ציבור מיבעי ליה

אלא אידי ואידי ביחיד ולא קשיא הא דאדכר קודם שומע תפלה

הא דאדכר בתר שומע תפלה:

אמר רבי תנחום אמר רב אסי אמר רבי יהושע בן לוי טעה ולא הזכיר של ראש חדש בעבודה חוזר לעבודה נזכר בהודאה חוזר לעבודה בשים שלום חוזר לעבודה ואם סיים חוזר לראש

אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא הא דאמרן סיים חוזר לראש לא אמרן אלא שעקר רגליו אבל לא עקר רגליו חוזר לעבודה

אמר ליה מנא לך הא אמר ליה מאבא מרי שמיע לי ואבא מרי מרב

אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרן עקר רגליו חוזר לראש לא אמרן אלא שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לעבודה

איכא דאמרי אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרן כי לא עקר רגליו חוזר לעבודה לא אמרן אלא שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לראש:

רבי אליעזר אומר כל העושה תפלתו קבע וכו׳: מאי קבע אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא כל שתפלתו דומה עליו כמשוי ורבנן אמרי כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו כל שאינו יכול לחדש בה דבר

אמר רבי זירא אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפינא דלמא מטרידנא

אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מצוה להתפלל עם דמדומי חמה ואמר רבי זירא מאי קראה ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה מאי טעמא דלמא מיטרפא ליה שעתא:

רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה וכו׳ בכל פרשת העבור: מאי פרשת העבור אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהיו כל צרכיהם לפניך איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה יהיו כל צרכיהם לפניך

תנו רבנן המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל תפלה קצרה ואיזה היא תפלה קצרה רבי אליעזר אומר עשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליראיך מתחת והטוב בעיניך עשה ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

רבי יהושע אומר שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

אמר רב הונא הלכה כאחרים

אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה רב סלא חסידא לא תרתח ולא תחטי לא תרוי ולא תחטי וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא מאי המלך בקונך וצא אמר רבי יעקב אמר רב חסדא זו תפלת הדרך ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך

מאי תפלת הדרך יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותשלח ברכה במעשי ידי ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

אמר אביי לעולם

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top