Skip to content

הדף היומי

ינואר 6, 2020 | ט׳ בטבת תש״פ

ברכות ג

לפי ר' אליעזר, אפשר להגיד קריאת שמע עד סוף האשמורה הראשונה. כמה משמרות היו? שלוש או ארבע? מהן סימנים של כל משמר? ר' יוסי נכנס לחורבה להתפלל. פגש שם אליהו בחוץ שהוכיח אותו על כך שנכנס לחורבה והתפלל שם. למה אסור להיכנס לחורבה? האם דוד המלך התעורר בחצות? או לפני חצות? איך ידע מתי היה חצות אם משה רבנו לא ידע מתי חצות?

This post is also available in English

קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר תרי תנאי אליבא דרבי מאיר

קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר

תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר ואיבעית אימא רישא לאו רבי אליעזר היא:

עד סוף האשמורה:

מאי קסבר רבי אליעזר אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות

לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמשמע לן דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא רבי אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי שנאמר ה׳ ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו

וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה

מאי קא חשיב רבי אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא

אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך

למאי נפקא מינה למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי

אמר רב יצחק בר שמואל משמיה דרב שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר אוי לי שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם:

תניא אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה

באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה

ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם:

תנו רבנן מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת

בחדתי

ותיפוק ליה משום מזיקין בתרי

אי בתרי חשד נמי ליכא בתרי ופריצי

מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין

בתרי וכשרי

מפני המזיקין ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת

בחורבה חדתי ובתרי וכשרי

אי בתרי מזיקין נמי ליכא

במקומן חיישינן ואיבעית אימא לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא ומשום מזיקין איכא:

תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי רבי נתן אומר שלש

מאי טעמיה דרבי נתן דכתיב ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה תנא אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה

ורבי מאי תיכונה אחת מן התיכונה שבתיכונות

ורבי נתן מי כתיב תיכונה שבתיכונות תיכונה כתיב

מאי טעמיה דרבי אמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי כתוב אחד אומר חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתוב אחד אומר קדמו עיני אשמורות הא כיצד ארבע משמרות הוי הלילה

ורבי נתן סבר לה כרבי יהושע דתנן רבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות שית דליליא ותרתי דיממא הוו להו שתי משמרות

רב אשי אמר משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו:

ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת

אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא בדברי תורה אבל מילי דעלמא לית לן בה

ואיכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה וכל שכן מילי דעלמא:

ודוד בפלגא דליליא הוה קאי מאורתא הוה קאי דכתיב קדמתי בנשף ואשועה וממאי דהאי נשף אורתא הוא דכתיב בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה

אמר רב אושעיא אמר רבי אחא הכי קאמר (דוד) מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה

רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי רב אשי אמר עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות

ונשף אורתא הוא הא נשף צפרא הוא דכתיב ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם מאי לאו מצפרא ועד ליליא

לא מאורתא ועד אורתא

אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב

אלא אמר רבא תרי נשפי הוו נשף ליליא ואתי יממא נשף יממא ואתי ליליא

ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת השתא משה רבינו לא הוה ידע דכתיב כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים

מאי כחצות אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות מי איכא ספיקא קמי שמיא אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא) ואתא איהו ואמר כחצות אלמא מספקא ליה ודוד הוה ידע

דוד סימנא הוה ליה דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו אמר להם לכו ופשטו ידיכם בגדוד

מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים

אמר רב יוסף מאי קרא דכתיב ואחרי אחיתפל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב

אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלהים

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ברכות ג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ברכות ג

קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר תרי תנאי אליבא דרבי מאיר

קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר

תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר ואיבעית אימא רישא לאו רבי אליעזר היא:

עד סוף האשמורה:

מאי קסבר רבי אליעזר אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות

לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמשמע לן דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא רבי אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי שנאמר ה׳ ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו

וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה

מאי קא חשיב רבי אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא

אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך

למאי נפקא מינה למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי

אמר רב יצחק בר שמואל משמיה דרב שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר אוי לי שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם:

תניא אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה

באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה

ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם:

תנו רבנן מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת

בחדתי

ותיפוק ליה משום מזיקין בתרי

אי בתרי חשד נמי ליכא בתרי ופריצי

מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין

בתרי וכשרי

מפני המזיקין ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת

בחורבה חדתי ובתרי וכשרי

אי בתרי מזיקין נמי ליכא

במקומן חיישינן ואיבעית אימא לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא ומשום מזיקין איכא:

תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי רבי נתן אומר שלש

מאי טעמיה דרבי נתן דכתיב ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה תנא אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה

ורבי מאי תיכונה אחת מן התיכונה שבתיכונות

ורבי נתן מי כתיב תיכונה שבתיכונות תיכונה כתיב

מאי טעמיה דרבי אמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי כתוב אחד אומר חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתוב אחד אומר קדמו עיני אשמורות הא כיצד ארבע משמרות הוי הלילה

ורבי נתן סבר לה כרבי יהושע דתנן רבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות שית דליליא ותרתי דיממא הוו להו שתי משמרות

רב אשי אמר משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו:

ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת

אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא בדברי תורה אבל מילי דעלמא לית לן בה

ואיכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה וכל שכן מילי דעלמא:

ודוד בפלגא דליליא הוה קאי מאורתא הוה קאי דכתיב קדמתי בנשף ואשועה וממאי דהאי נשף אורתא הוא דכתיב בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה

אמר רב אושעיא אמר רבי אחא הכי קאמר (דוד) מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה

רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי רב אשי אמר עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות

ונשף אורתא הוא הא נשף צפרא הוא דכתיב ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם מאי לאו מצפרא ועד ליליא

לא מאורתא ועד אורתא

אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב

אלא אמר רבא תרי נשפי הוו נשף ליליא ואתי יממא נשף יממא ואתי ליליא

ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת השתא משה רבינו לא הוה ידע דכתיב כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים

מאי כחצות אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות מי איכא ספיקא קמי שמיא אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא) ואתא איהו ואמר כחצות אלמא מספקא ליה ודוד הוה ידע

דוד סימנא הוה ליה דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו אמר להם לכו ופשטו ידיכם בגדוד

מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים

אמר רב יוסף מאי קרא דכתיב ואחרי אחיתפל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב

אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלהים

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top