Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט׳ בשבט תש״פ | 4 פברואר 2020

ברכות לב

חנה, אליהו ומשה הטיחו דברים כלפי הקב"ה. למרות שזה לא היה דבר טוב שעשו, תפילותיהם נענו. איך למשה היה את הכוח לעמוד לפני ה' ולבקש סליחה – הגמרא מביאה אפשרויות שונות. מה משמעות הלשון "ויחל משה"? הגמרא מביאה ששה אפשרויות לדרוש את שורש המילה. צריך לשבח את ה' ורק אז לבקש – מניין אנו לומדים את זה? מה חשוב יותר- תפילות או מעשים טובים? תענית או צדקה? תפילה או קרבנות? כהן שהרג את הנפש לא יכול לברך ברכת כהנים. לאחר החרבן, יכולותיה של תפילות להיענות פחתו. האם אפשר להאריך בתפילה? אם התפילות לא נענו, יש להתפלל שוב. חסידים ראשונים שהו גם לפני וגם אחרי תפילה – מניין ללומדים את זה? אם חסידים ראשונים השקיעו כל כך הרבה זמן בתפילה, איך למדו תורה ועבדו? למה אפשר לעצור באמצע תפילה ולמה אי אפשר?

This post is also available in English

דכתיב ואשר הרעתי:

אמר רבי חמא ברבי חנינא אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל

חד דכתיב ואשר הרעתי וחד דכתיב הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל וחד דכתיב והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר

רב פפא אמר מהכא ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו

ואמר רבי אלעזר משה הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר ויתפלל משה אל ה׳ אל תקרי אל ה׳ אלא על ה׳

שכן דבי רבי אליעזר בן יעקב קורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין

דבי רבי ינאי אמרי מהכא ודי זהב

מאי ודי זהב אמרי דבי רבי ינאי כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל

אמרי דבי רבי ינאי אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר

אמר רבי אושעיא משל לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו אמר לה מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא כרשינין שהאכלתיך

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן משל לאדם אחד שהיה לו בן הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו על פתח של זונות מה יעשה אותו הבן שלא יחטא

אמר רב אחא בריה דרב הונא אמר רב ששת היינו דאמרי אינשי מלי כרסיה זני בישי שנאמר כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני רב נחמן אמר מהכא ורם לבבך ושכחת את ה׳ ורבנן אמרי מהכא ואכל ושבע ודשן ופנה

ואי בעית אימא מהכא וישמן ישורון ויבעט אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה שנאמר וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל:

וידבר ה׳ אל משה לך רד מאי לך רד אמר רבי אלעזר אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה משה רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי מיד תשש כוחו של משה ולא היה לו כח לדבר וכיון שאמר הרף ממני ואשמידם אמר משה דבר זה תלוי בי מיד עמד ונתחזק בתפלה ובקש רחמים

משל למלך שכעס על בנו והיה מכהו מכה גדולה והיה אוהבו יושב לפניו ומתירא לומר לו דבר אמר המלך אלמלא אוהבי זה שיושב לפני הרגתיך אמר דבר זה תלוי בי מיד עמד והצילו:

ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וגו׳ אמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו ואמר לפניו רבונו של עולם אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם:

ואעשה אותך לגוי גדול וגו׳ אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך כסא של רגל אחד על אחת כמה וכמה

ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבותי עכשיו יאמרו ראו פרנס שהעמיד עליהם בקש גדולה לעצמו ולא בקש עליהם רחמים:

ויחל משה את פני ה׳ אמר רבי אלעזר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שהחלהו ורבא אמר עד שהפר לו נדרו כתיב הכא ויחל וכתיב התם לא יחל דברו ואמר מר הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו

ושמואל אמר מלמד שמסר עצמו למיתה עליהם שנאמר ואם אין מחני נא מספרך

אמר רבא אמר רב יצחק מלמד שהחלה עליהם מדת רחמים

ורבנן אמרי מלמד שאמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם חולין הוא לך מעשות כדבר הזה

ויחל משה את פני ה׳ תניא רבי אליעזר הגדול אומר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שאחזתו אחילו מאי אחילו אמר רבי אלעזר אש של עצמות מאי אש של עצמות אמר אביי אשתא דגרמי

זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך מאי בך אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה ועכשו שנשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים:

ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי האי אשר אמרתי אשר אמרת מיבעי ליה

אמר רבי אלעזר עד כאן דברי תלמיד מכאן ואילך דברי הרב ורבי שמואל בר נחמני אמר אלו ואלו דברי תלמיד אלא כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם דברים שאמרת לי לך אמור להם לישראל בשמי הלכתי ואמרתי להם בשמך עכשו מה אני אומר להם:

מבלתי יכלת ה׳ יכול ה׳ מיבעי ליה

אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עכשיו יאמרו אומות העולם תשש כחו כנקבה ואינו יכול להציל אמר הקדוש ברוך הוא למשה והלא כבר ראו נסים וגבורות שעשיתי להם על הים אמר לפניו רבונו של עולם עדיין יש להם לומר למלך אחד יכול לעמוד לשלשים ואחד מלכים אינו יכול לעמוד

אמר רבי יוחנן מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה שנאמר ויאמר ה׳ סלחתי כדבריך תני דבי רבי ישמעאל כדבריך עתידים אומות העולם לומר כן

אשרי תלמיד שרבו מודה לו

ואולם חי אני אמר רבא אמר רב יצחק מלמד שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה משה החייתני בדבריך:

דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל מנלן ממשה דכתיב ואתחנן אל ה׳ בעת ההיא וכתיב ה׳ אלהים אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו׳:

סימן מעשים צדקה קרבן כהן תענית מנעל ברזל:


אמר רבי אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו אף על פי כן לא נענה אלא בתפלה שנאמר אל תוסף דבר אלי וסמיך ליה עלה ראש הפסגה:

ואמר רבי אלעזר גדולה תענית יותר מן הצדקה מאי טעמא זה בגופו וזה בממונו:

ואמר רבי אלעזר גדולה תפלה יותר מן הקרבנות שנאמר למה לי רב זבחיכם וכתיב ובפרשכם כפיכם

אמר רבי יוחנן כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו שנאמר ידיכם דמים מלאו:

ואמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר שמעה תפלתי ה׳ ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש

רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנאמר סכתה בענן לך מעבור תפלה:

ואמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנאמר ואתה קח לך מחבת ברזל ונתת אותה קיר ברזל בינך ובין העיר:

אמר רבי חנין אמר רבי חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם מנא לן ממשה רבינו שנאמר ואתפלל אל ה׳ וכתיב בתריה וישמע ה׳ אלי גם בפעם ההיא

איני והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המאריך בתפילתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנאמר תוחלת ממשכה מחלה לב מאי תקנתיה יעסוק בתורה שנאמר ועץ חיים תאוה באה ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה לא קשיא הא דמאריך ומעיין בה הא דמאריך ולא מעיין בה

אמר רבי חמא ברבי חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר קוה אל ה׳ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה׳:

תנו רבנן ארבעה צריכין חזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ

תורה ומעשים טובים מנין שנאמר רק חזק ואמץ מאד לשמר ולעשות ככל התורה חזק בתורה ואמץ במעשים טובים

תפלה מנין שנאמר קוה אל ה׳ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה׳

דרך ארץ מנין שנאמר חזק ונתחזק בעד עמנו וגו׳:

ותאמר ציון עזבני ה׳ וה׳ שכחני היינו עזובה היינו שכוחה אמר ריש לקיש אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אדם נושא אשה על אשתו ראשונה זוכר מעשה הראשונה אתה עזבתני ושכחתני

אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני ושכחתני

התשכח אשה עולה אמר הקדוש ברוך הוא כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר אמרה לפניו רבונו של עולם הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל אמר לה גם אלה תשכחנה

אמרה לפניו רבונו של עולם הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני אמר לה ואנכי לא אשכחך

והיינו דאמר רבי אלעזר אמר רב אושעיא מאי דכתיב גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני:

חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת:

מנא הני מילי אמר רבי יהושע בן לוי אמר קרא אשרי יושבי ביתך

ואמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנאמר אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך

תניא נמי הכי המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו קודם תפלתו מנין שנאמר אשרי יושבי ביתך לאחר תפלתו מנין דכתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך

תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתם היאך נעשית

אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת:

אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו:

אמר רב יוסף לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם פוסק

מיתיבי המתפלל וראה אנס בא כנגדו ראה קרון בא כנגדו לא יהא מפסיק אלא מקצר ועולה

לא קשיא הא דאפשר לקצר יקצר ואם לאו פוסק

תנו רבנן מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו אמר לו ריקא והלא כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמר נפשך וכתיב ונשמרתם מאד לנפשתיכם כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי

אמר לו המתן לי עד שאפייסך בדברים אמר לו אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית


להעמיק בדף

אדר א שיעור 1 שיעור

על שפת הקריאה: בלשון הקודש או בכל לשון? – סוגיות נבחרות – אדר א' שיעור 1

ברוכה הבאה לסדרת אדר א': קריאת שמע: שפה, כוונה וצורה עם אור בילט, רמי"ת בבית מדרש לנשים מגדל עוז אנו נלמד סוגיות מפרק שני בברכות על קריאת שמע והערב: על שפת הקריאה- בלשון הקודש או בכל לשון- הסוגיא בפתיחת פרק שני דף הנחייה ללימוד חברותא דפי הגמרא הקדמה: פתחי את הקובץ (דף הנחייה ללימוד חברותא)…

ברכות לב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ברכות לב

דכתיב ואשר הרעתי:

אמר רבי חמא ברבי חנינא אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל

חד דכתיב ואשר הרעתי וחד דכתיב הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל וחד דכתיב והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר

רב פפא אמר מהכא ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו

ואמר רבי אלעזר משה הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר ויתפלל משה אל ה׳ אל תקרי אל ה׳ אלא על ה׳

שכן דבי רבי אליעזר בן יעקב קורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין

דבי רבי ינאי אמרי מהכא ודי זהב

מאי ודי זהב אמרי דבי רבי ינאי כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל

אמרי דבי רבי ינאי אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר

אמר רבי אושעיא משל לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו אמר לה מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא כרשינין שהאכלתיך

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן משל לאדם אחד שהיה לו בן הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו על פתח של זונות מה יעשה אותו הבן שלא יחטא

אמר רב אחא בריה דרב הונא אמר רב ששת היינו דאמרי אינשי מלי כרסיה זני בישי שנאמר כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני רב נחמן אמר מהכא ורם לבבך ושכחת את ה׳ ורבנן אמרי מהכא ואכל ושבע ודשן ופנה

ואי בעית אימא מהכא וישמן ישורון ויבעט אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה שנאמר וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל:

וידבר ה׳ אל משה לך רד מאי לך רד אמר רבי אלעזר אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה משה רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי מיד תשש כוחו של משה ולא היה לו כח לדבר וכיון שאמר הרף ממני ואשמידם אמר משה דבר זה תלוי בי מיד עמד ונתחזק בתפלה ובקש רחמים

משל למלך שכעס על בנו והיה מכהו מכה גדולה והיה אוהבו יושב לפניו ומתירא לומר לו דבר אמר המלך אלמלא אוהבי זה שיושב לפני הרגתיך אמר דבר זה תלוי בי מיד עמד והצילו:

ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וגו׳ אמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו ואמר לפניו רבונו של עולם אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם:

ואעשה אותך לגוי גדול וגו׳ אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך כסא של רגל אחד על אחת כמה וכמה

ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבותי עכשיו יאמרו ראו פרנס שהעמיד עליהם בקש גדולה לעצמו ולא בקש עליהם רחמים:

ויחל משה את פני ה׳ אמר רבי אלעזר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שהחלהו ורבא אמר עד שהפר לו נדרו כתיב הכא ויחל וכתיב התם לא יחל דברו ואמר מר הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו

ושמואל אמר מלמד שמסר עצמו למיתה עליהם שנאמר ואם אין מחני נא מספרך

אמר רבא אמר רב יצחק מלמד שהחלה עליהם מדת רחמים

ורבנן אמרי מלמד שאמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם חולין הוא לך מעשות כדבר הזה

ויחל משה את פני ה׳ תניא רבי אליעזר הגדול אומר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שאחזתו אחילו מאי אחילו אמר רבי אלעזר אש של עצמות מאי אש של עצמות אמר אביי אשתא דגרמי

זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך מאי בך אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה ועכשו שנשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים:

ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי האי אשר אמרתי אשר אמרת מיבעי ליה

אמר רבי אלעזר עד כאן דברי תלמיד מכאן ואילך דברי הרב ורבי שמואל בר נחמני אמר אלו ואלו דברי תלמיד אלא כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם דברים שאמרת לי לך אמור להם לישראל בשמי הלכתי ואמרתי להם בשמך עכשו מה אני אומר להם:

מבלתי יכלת ה׳ יכול ה׳ מיבעי ליה

אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עכשיו יאמרו אומות העולם תשש כחו כנקבה ואינו יכול להציל אמר הקדוש ברוך הוא למשה והלא כבר ראו נסים וגבורות שעשיתי להם על הים אמר לפניו רבונו של עולם עדיין יש להם לומר למלך אחד יכול לעמוד לשלשים ואחד מלכים אינו יכול לעמוד

אמר רבי יוחנן מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה שנאמר ויאמר ה׳ סלחתי כדבריך תני דבי רבי ישמעאל כדבריך עתידים אומות העולם לומר כן

אשרי תלמיד שרבו מודה לו

ואולם חי אני אמר רבא אמר רב יצחק מלמד שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה משה החייתני בדבריך:

דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל מנלן ממשה דכתיב ואתחנן אל ה׳ בעת ההיא וכתיב ה׳ אלהים אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו׳:

סימן מעשים צדקה קרבן כהן תענית מנעל ברזל:


אמר רבי אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו אף על פי כן לא נענה אלא בתפלה שנאמר אל תוסף דבר אלי וסמיך ליה עלה ראש הפסגה:

ואמר רבי אלעזר גדולה תענית יותר מן הצדקה מאי טעמא זה בגופו וזה בממונו:

ואמר רבי אלעזר גדולה תפלה יותר מן הקרבנות שנאמר למה לי רב זבחיכם וכתיב ובפרשכם כפיכם

אמר רבי יוחנן כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו שנאמר ידיכם דמים מלאו:

ואמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר שמעה תפלתי ה׳ ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש

רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנאמר סכתה בענן לך מעבור תפלה:

ואמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנאמר ואתה קח לך מחבת ברזל ונתת אותה קיר ברזל בינך ובין העיר:

אמר רבי חנין אמר רבי חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם מנא לן ממשה רבינו שנאמר ואתפלל אל ה׳ וכתיב בתריה וישמע ה׳ אלי גם בפעם ההיא

איני והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המאריך בתפילתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנאמר תוחלת ממשכה מחלה לב מאי תקנתיה יעסוק בתורה שנאמר ועץ חיים תאוה באה ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה לא קשיא הא דמאריך ומעיין בה הא דמאריך ולא מעיין בה

אמר רבי חמא ברבי חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר קוה אל ה׳ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה׳:

תנו רבנן ארבעה צריכין חזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ

תורה ומעשים טובים מנין שנאמר רק חזק ואמץ מאד לשמר ולעשות ככל התורה חזק בתורה ואמץ במעשים טובים

תפלה מנין שנאמר קוה אל ה׳ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה׳

דרך ארץ מנין שנאמר חזק ונתחזק בעד עמנו וגו׳:

ותאמר ציון עזבני ה׳ וה׳ שכחני היינו עזובה היינו שכוחה אמר ריש לקיש אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אדם נושא אשה על אשתו ראשונה זוכר מעשה הראשונה אתה עזבתני ושכחתני

אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני ושכחתני

התשכח אשה עולה אמר הקדוש ברוך הוא כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר אמרה לפניו רבונו של עולם הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל אמר לה גם אלה תשכחנה

אמרה לפניו רבונו של עולם הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני אמר לה ואנכי לא אשכחך

והיינו דאמר רבי אלעזר אמר רב אושעיא מאי דכתיב גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני:

חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת:

מנא הני מילי אמר רבי יהושע בן לוי אמר קרא אשרי יושבי ביתך

ואמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנאמר אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך

תניא נמי הכי המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו קודם תפלתו מנין שנאמר אשרי יושבי ביתך לאחר תפלתו מנין דכתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך

תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתם היאך נעשית

אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת:

אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו:

אמר רב יוסף לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם פוסק

מיתיבי המתפלל וראה אנס בא כנגדו ראה קרון בא כנגדו לא יהא מפסיק אלא מקצר ועולה

לא קשיא הא דאפשר לקצר יקצר ואם לאו פוסק

תנו רבנן מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו אמר לו ריקא והלא כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמר נפשך וכתיב ונשמרתם מאד לנפשתיכם כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי

אמר לו המתן לי עד שאפייסך בדברים אמר לו אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית


גלול כלפי מעלה