Skip to content

הדף היומי

פברואר 8, 2020 | י״ג בשבט תש״פ

ברכות לו

באיזה מקרה מברכים על שמן זית? הגמרא מביאה דוגמאות של דברים של צומחים על העץ אבל אינו הפרי – מה מברכים עליהם? האם משהו שמגן על הפרי נחשב כפרי? ואם כן, באיזה שלב של צמיחה? הכוסס פלפלין מה מברך? מה מברכים על חביץ קדרה – מאכל עם קמח ודבש?

This post is also available in English

דכולהו שלקי

אם כן הוה ליה אניגרון עיקר ושמן טפל ותנן זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה

הכא במאי עסקינן בחושש בגרונו דתניא החושש בגרונו לא יערענו בשמן תחלה בשבת אבל נותן שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע

פשיטא מהו דתימא כיון דלרפואה קא מכוין לא לבריך עליה כלל קא משמע לן כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי:

קמחא דחיטי רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ורב נחמן אמר שהכל נהיה בדברו

אמר ליה רבא לרב נחמן לא תפלוג עליה דרב יהודה דרבי יוחנן ושמואל קיימי כוותיה דאמר רב יהודה אמר שמואל וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ אלמא אף על גב דאשתני במלתיה קאי הא נמי אף על גב דאשתני במלתיה קאי

מי דמי התם לית ליה עלויא אחרינא הכא אית ליה עלויא אחרינא בפת

וכי אית ליה עלויא אחרינא לא מברכינן עליה בורא פרי האדמה אלא שהכל והא אמר רבי זירא אמר רב מתנא אמר שמואל אקרא חייא וקמחא דשערי מברכינן עלייהו שהכל נהיה בדברו מאי לאו דחיטי בורא פרי האדמה

לא דחיטי נמי שהכל נהיה בדברו

ולשמעינן דחיטי וכל שכן דשערי

אי אשמעינן דחיטי הוה אמינא הני מילי דחיטי אבל דשערי לא לבריך עליה כלל קא משמע לן

ומי גרע ממלח וזמית דתנן על המלח ועל הזמית אומר שהכל נהיה בדברו אצטריך סלקא דעתך אמינא מלח וזמית עביד אינש דשדי לפומיה אבל קמחא דשערי הואיל וקשה לקוקיאני לא לבריך עליה כלל קא משמע לן כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי:

קורא רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו

רב יהודה אמר בורא פרי האדמה פירא הוא ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו הואיל וסופו להקשות

אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא כוותך מסתברא דהא צנון סופו להקשות ומברכינן עליה בורא פרי האדמה ולא היא צנון נטעי אינשי אדעתא דפוגלא דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא

וכל היכא דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי לא מברכינן עליה והרי צלף דנטעי אינשי אדעתא דפרחא ותנן על מיני נצפה על העלין ועל התמרות אומר בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי העץ

אמר רב נחמן בר יצחק צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא ואף על גב דקלסיה שמואל לרב יהודה הלכתא כוותיה דשמואל:

אמר רב יהודה אמר רב צלף של ערלה בחוצה לארץ זורק את האביונות ואוכל את הקפריסין למימרא דאביונות פירי וקפריסין לאו פירי ורמינהו על מיני נצפה על העלים ועל התמרות אומר בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי העץ

הוא דאמר כרבי עקיבא דתנן רבי אליעזר אומר צלף מתעשר תמרות ואביונות וקפריסין רבי עקיבא אומר אין מתעשר אלא אביונות בלבד מפני שהוא פרי

ונימא הלכה כרבי עקיבא אי אמר הלכה כרבי עקיבא הוה אמינא אפילו בארץ קא משמע לן כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ אבל בארץ לא

ונימא הלכה כרבי עקיבא בחוצה לארץ דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ אי אמר הכי הוה אמינא הני מילי גבי מעשר אילן דבארץ גופא מדרבנן אבל גבי ערלה דבארץ מדאורייתא אימא בחוצה לארץ נמי נגזור קא משמע לן

רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דקא זריק אביונות וקאכיל קפריסין אמר ליה מאי דעתך כרבי עקיבא דמיקל ולעביד מר כבית שמאי דמקילי טפי דתנן צלף בית שמאי אומרים כלאים בכרם ובית הלל אומרים אין כלאים בכרם אלו ואלו מודים שחייב בערלה

הא גופא קשיא אמרת צלף בית שמאי אומרים כלאים בכרם אלמא מין ירק הוא והדר תני אלו ואלו מודים שחייב בערלה אלמא מין אילן הוא

הא לא קשיא בית שמאי ספוקי מספקא להו ועבדי הכא לחומרא והכא לחומרא מכל מקום לבית שמאי הוה ליה ספק ערלה ותנן ספק ערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד

ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט

רבי עקיבא במקום רבי אליעזר עבדינן כותיה ובית שמאי במקום בית הלל אינה משנה

ותיפוק ליה דנעשה שומר לפרי ורחמנא אמר וערלתם ערלתו את פריו את הטפל לפריו ומאי ניהו שומר לפרי

אמר רבא היכא אמרינן דנעשה שומר לפרי היכא דאיתיה בין בתלוש בין במחובר הכא במחובר איתיה בתלוש ליתיה

איתיביה אביי פיטמא של רמון מצטרפת והנץ שלו אין מצטרף מדקאמר הנץ שלו אין מצטרף אלמא דלאו אוכל הוא ותנן גבי ערלה קליפי רמון והנץ שלו קליפי אגוזים והגרעינין חייבין בערלה

אלא אמר רבא היכא אמרינן דנעשה להו שומר לפירי היכא דאיתיה בשעת גמר פירא האי קפרס ליתיה בשעת גמר פירא

איני והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הני מתחלי דערלה אסירי הואיל ונעשו שומר לפירי ושומר לפירי אימת הוי בכופרא וקא קרי ליה שומר לפירי

רב נחמן סבר לה כרבי יוסי דתנן רבי יוסי אומר סמדר אסור מפני שהוא פרי ופליגי רבנן עליה

מתקיף לה רב שימי מנהרדעא ובשאר אילני מי פליגי רבנן עליה והתנן מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית בית שמאי אומרים כל האילנות משיוציאו ובית הלל אומרים החרובין משישרשרו והגפנים משיגרעו והזיתים משיניצו ושאר כל האילנות משיוציאו

ואמר רב אסי הוא בוסר הוא גרוע הוא פול הלבן פול הלבן סלקא דעתך אלא אימא שיעורו כפול הלבן מאן שמעת ליה דאמר בוסר אין סמדר לא רבנן וקתני שאר כל האילנות משיוציאו

אלא אמר רבא היכא אמרינן דהוי שומר לפרי היכא דכי שקלת ליה לשומר מיית פירא הכא כי שקלת ליה לא מיית פירא

הוה עובדא ושקלוה לנץ דרמונא ויבש רמונא ושקלוה לפרחא דביטיתא ואיקיים ביטיתא

והלכתא כמר בר רב אשי דזריק את האביונות ואכיל את הקפריסין ומדלגבי ערלה לאו פירא נינהו לגבי ברכות נמי לאו פירא נינהו ולא מברכינן עליה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה

פלפלי רב ששת אמר שהכל רבא אמר לא כלום ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא כס פלפלי ביומא דכפורי פטור כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור

מיתיבי היה רבי מאיר אומר ממשמע שנאמר וערלתם ערלתו את פריו איני יודע שעץ מאכל הוא אלא מה תלמוד לומר עץ מאכל להביא עץ שטעם עצו ופריו שוה ואיזהו זה הפלפלין ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה וללמדך שאין ארץ ישראל חסרה כלום שנאמר ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה

לא קשיא הא ברטיבתא הא ביבשתא

אמרי ליה רבנן למרימר כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור והא אמר רבא האי המלתא דאתיא מבי הנדואי שריא ומברכינן עליה בורא פרי האדמה לא קשיא הא ברטיבתא הא ביבשתא

חביץ קדרה וכן דייסא רב יהודה אמר שהכל נהיה בדברו רב כהנא אמר בורא מיני מזונות בדייסא גרידא כולי עלמא לא פליגי דבורא מיני מזונות כי פליגי בדייסא כעין חביץ קדרה רב יהודה אמר שהכל סבר דובשא עיקר רב כהנא אמר בורא מיני מזונות סבר סמידא עיקר אמר רב יוסף כותיה דרב כהנא מסתברא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות:

גופא רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות ואיתמר נמי רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שהוא מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות

וצריכא דאי אשמעינן כל שהוא הוה אמינא משום דאיתיה בעיניה אבל על ידי תערובות לא

להעמיק בדף

1

דף משלהן- פרק בכורה

  דף משלהן- וולוג שבועי עם שירה מרילי מירוויס וחמוטל שובל פרק בכורה- השבוע אנחנו מתחילים ללמוד את פרק שישי במסכת ברכות- העוסק בברכות הנהנין. שירה וחמוטל דנות במקור החובה לברך     This post is also available in English

ברכות לו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ברכות לו

דכולהו שלקי

אם כן הוה ליה אניגרון עיקר ושמן טפל ותנן זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה

הכא במאי עסקינן בחושש בגרונו דתניא החושש בגרונו לא יערענו בשמן תחלה בשבת אבל נותן שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע

פשיטא מהו דתימא כיון דלרפואה קא מכוין לא לבריך עליה כלל קא משמע לן כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי:

קמחא דחיטי רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ורב נחמן אמר שהכל נהיה בדברו

אמר ליה רבא לרב נחמן לא תפלוג עליה דרב יהודה דרבי יוחנן ושמואל קיימי כוותיה דאמר רב יהודה אמר שמואל וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ אלמא אף על גב דאשתני במלתיה קאי הא נמי אף על גב דאשתני במלתיה קאי

מי דמי התם לית ליה עלויא אחרינא הכא אית ליה עלויא אחרינא בפת

וכי אית ליה עלויא אחרינא לא מברכינן עליה בורא פרי האדמה אלא שהכל והא אמר רבי זירא אמר רב מתנא אמר שמואל אקרא חייא וקמחא דשערי מברכינן עלייהו שהכל נהיה בדברו מאי לאו דחיטי בורא פרי האדמה

לא דחיטי נמי שהכל נהיה בדברו

ולשמעינן דחיטי וכל שכן דשערי

אי אשמעינן דחיטי הוה אמינא הני מילי דחיטי אבל דשערי לא לבריך עליה כלל קא משמע לן

ומי גרע ממלח וזמית דתנן על המלח ועל הזמית אומר שהכל נהיה בדברו אצטריך סלקא דעתך אמינא מלח וזמית עביד אינש דשדי לפומיה אבל קמחא דשערי הואיל וקשה לקוקיאני לא לבריך עליה כלל קא משמע לן כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי:

קורא רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו

רב יהודה אמר בורא פרי האדמה פירא הוא ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו הואיל וסופו להקשות

אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא כוותך מסתברא דהא צנון סופו להקשות ומברכינן עליה בורא פרי האדמה ולא היא צנון נטעי אינשי אדעתא דפוגלא דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא

וכל היכא דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי לא מברכינן עליה והרי צלף דנטעי אינשי אדעתא דפרחא ותנן על מיני נצפה על העלין ועל התמרות אומר בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי העץ

אמר רב נחמן בר יצחק צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא ואף על גב דקלסיה שמואל לרב יהודה הלכתא כוותיה דשמואל:

אמר רב יהודה אמר רב צלף של ערלה בחוצה לארץ זורק את האביונות ואוכל את הקפריסין למימרא דאביונות פירי וקפריסין לאו פירי ורמינהו על מיני נצפה על העלים ועל התמרות אומר בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי העץ

הוא דאמר כרבי עקיבא דתנן רבי אליעזר אומר צלף מתעשר תמרות ואביונות וקפריסין רבי עקיבא אומר אין מתעשר אלא אביונות בלבד מפני שהוא פרי

ונימא הלכה כרבי עקיבא אי אמר הלכה כרבי עקיבא הוה אמינא אפילו בארץ קא משמע לן כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ אבל בארץ לא

ונימא הלכה כרבי עקיבא בחוצה לארץ דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ אי אמר הכי הוה אמינא הני מילי גבי מעשר אילן דבארץ גופא מדרבנן אבל גבי ערלה דבארץ מדאורייתא אימא בחוצה לארץ נמי נגזור קא משמע לן

רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דקא זריק אביונות וקאכיל קפריסין אמר ליה מאי דעתך כרבי עקיבא דמיקל ולעביד מר כבית שמאי דמקילי טפי דתנן צלף בית שמאי אומרים כלאים בכרם ובית הלל אומרים אין כלאים בכרם אלו ואלו מודים שחייב בערלה

הא גופא קשיא אמרת צלף בית שמאי אומרים כלאים בכרם אלמא מין ירק הוא והדר תני אלו ואלו מודים שחייב בערלה אלמא מין אילן הוא

הא לא קשיא בית שמאי ספוקי מספקא להו ועבדי הכא לחומרא והכא לחומרא מכל מקום לבית שמאי הוה ליה ספק ערלה ותנן ספק ערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד

ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט

רבי עקיבא במקום רבי אליעזר עבדינן כותיה ובית שמאי במקום בית הלל אינה משנה

ותיפוק ליה דנעשה שומר לפרי ורחמנא אמר וערלתם ערלתו את פריו את הטפל לפריו ומאי ניהו שומר לפרי

אמר רבא היכא אמרינן דנעשה שומר לפרי היכא דאיתיה בין בתלוש בין במחובר הכא במחובר איתיה בתלוש ליתיה

איתיביה אביי פיטמא של רמון מצטרפת והנץ שלו אין מצטרף מדקאמר הנץ שלו אין מצטרף אלמא דלאו אוכל הוא ותנן גבי ערלה קליפי רמון והנץ שלו קליפי אגוזים והגרעינין חייבין בערלה

אלא אמר רבא היכא אמרינן דנעשה להו שומר לפירי היכא דאיתיה בשעת גמר פירא האי קפרס ליתיה בשעת גמר פירא

איני והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הני מתחלי דערלה אסירי הואיל ונעשו שומר לפירי ושומר לפירי אימת הוי בכופרא וקא קרי ליה שומר לפירי

רב נחמן סבר לה כרבי יוסי דתנן רבי יוסי אומר סמדר אסור מפני שהוא פרי ופליגי רבנן עליה

מתקיף לה רב שימי מנהרדעא ובשאר אילני מי פליגי רבנן עליה והתנן מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית בית שמאי אומרים כל האילנות משיוציאו ובית הלל אומרים החרובין משישרשרו והגפנים משיגרעו והזיתים משיניצו ושאר כל האילנות משיוציאו

ואמר רב אסי הוא בוסר הוא גרוע הוא פול הלבן פול הלבן סלקא דעתך אלא אימא שיעורו כפול הלבן מאן שמעת ליה דאמר בוסר אין סמדר לא רבנן וקתני שאר כל האילנות משיוציאו

אלא אמר רבא היכא אמרינן דהוי שומר לפרי היכא דכי שקלת ליה לשומר מיית פירא הכא כי שקלת ליה לא מיית פירא

הוה עובדא ושקלוה לנץ דרמונא ויבש רמונא ושקלוה לפרחא דביטיתא ואיקיים ביטיתא

והלכתא כמר בר רב אשי דזריק את האביונות ואכיל את הקפריסין ומדלגבי ערלה לאו פירא נינהו לגבי ברכות נמי לאו פירא נינהו ולא מברכינן עליה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה

פלפלי רב ששת אמר שהכל רבא אמר לא כלום ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא כס פלפלי ביומא דכפורי פטור כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור

מיתיבי היה רבי מאיר אומר ממשמע שנאמר וערלתם ערלתו את פריו איני יודע שעץ מאכל הוא אלא מה תלמוד לומר עץ מאכל להביא עץ שטעם עצו ופריו שוה ואיזהו זה הפלפלין ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה וללמדך שאין ארץ ישראל חסרה כלום שנאמר ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה

לא קשיא הא ברטיבתא הא ביבשתא

אמרי ליה רבנן למרימר כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור והא אמר רבא האי המלתא דאתיא מבי הנדואי שריא ומברכינן עליה בורא פרי האדמה לא קשיא הא ברטיבתא הא ביבשתא

חביץ קדרה וכן דייסא רב יהודה אמר שהכל נהיה בדברו רב כהנא אמר בורא מיני מזונות בדייסא גרידא כולי עלמא לא פליגי דבורא מיני מזונות כי פליגי בדייסא כעין חביץ קדרה רב יהודה אמר שהכל סבר דובשא עיקר רב כהנא אמר בורא מיני מזונות סבר סמידא עיקר אמר רב יוסף כותיה דרב כהנא מסתברא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות:

גופא רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות ואיתמר נמי רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שהוא מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות

וצריכא דאי אשמעינן כל שהוא הוה אמינא משום דאיתיה בעיניה אבל על ידי תערובות לא

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top