Skip to content

הדף היומי

פברואר 9, 2020 | י״ד בשבט תש״פ

ברכות לז

מה מברכים על אורז ועל תבשיל עם אורז? מה מברכים על חציבא – תשביל עם קמח ודבש – האם זה תלוי כמה דבש יש בו? מה מברכים על פירורי לחם שנתבשלו? האם זה תלוי אם הפירורים הם בגודל של כזית או לא? השאלה נשאלת גם בקשר לגבי מאכלים אחרים שעשויים עם קמח אבל לא נחשבים כלחם. מה מברכים עליהם?

This post is also available in English

קא משמע לן כל שיש בו ואי אשמעינן כל שיש בו הוה אמינא כל שיש בו חמשת המינים אין אבל אורז ודוחן לא משום דעל ידי תערובת אבל איתיה בעיניה נימא אפילו אורז ודוחן נמי מברכין עליו בורא מיני מזונות קא משמע לן כל שהוא מחמשת המינים הוא דמברכין עליו בורא מיני מזונות לאפוקי אורז ודוחן דאפילו איתיה בעיניה לא מברכינן בורא מיני מזונות

ואורז ודוחן לא מברכינן בורא מיני מזונות והתניא הביאו לפניו פת אורז ופת דוחן מברך עליו תחלה וסוף כמעשה קדרה וגבי מעשה קדרה תניא בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף מברך עליו ברכה אחת מעין שלש

כמעשה קדרה ולא כמעשה קדרה כמעשה קדרה דמברכין עליו תחלה וסוף ולא כמעשה קדרה דאילו במעשה קדרה בתחלה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה מעין שלש ואילו הכא בתחלה מברך עליו שהכל נהיה בדברו ולבסוף בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת

ואורז לאו מעשה קדרה הוא והתניא אלו הן מעשה קדרה חילקא טרגיס סולת זריז וערסן ואורז

הא מני רבי יוחנן בן נורי היא דתניא רבי יוחנן בן נורי אומר אורז מין דגן הוא וחייבין על חמוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח אבל רבנן לא

ורבנן לא והתניא הכוסס את החטה מברך עליה בורא פרי האדמה טחנה אפאה ובשלה בזמן שהפרוסות קיימות בתחלה מברך עליה המוציא לחם מן הארץ ולבסוף מברך עליה שלש ברכות אם אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך עליה בורא מיני מזונות ולבסוף מברך עליה ברכה אחת מעין שלש

הכוסס את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה טחנו אפאו ובשלו אף על פי שהפרוסות קיימות בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף מברך עליו ברכה אחת מעין שלש

מני אילימא רבי יוחנן בן נורי היא דאמר אורז מין דגן הוא המוציא לחם מן הארץ ושלש ברכות בעי ברוכי

אלא לאו רבנן היא ותיובתא דרב ושמואל

תיובתא:

אמר מר הכוסס את החטה מברך עליה בורא פרי האדמה והתניא בורא מיני זרעים לא קשיא הא רבי יהודה והא רבנן דתנן ועל ירקות אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים:

אמר מר הכוסס את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה טחנו אפאו ובשלו אף על פי שהפרוסות קיימות בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש

והתניא לבסוף ולא כלום אמר רב ששת לא קשיא הא רבן גמליאל והא רבנן דתניא זה הכלל כל שהוא משבעת המינים רבן גמליאל אומר שלש ברכות וחכמים אומרים ברכה אחת מעין שלש

ומעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו מסובין בעלייה ביריחו והביאו לפניהם כותבות ואכלו ונתן רבן גמליאל רשות לרבי עקיבא לברך קפץ וברך רבי עקיבא ברכה אחת מעין שלש אמר ליה רבן גמליאל עקיבא עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת אמר לו רבינו אף על פי שאתה אומר כן וחבריך אומרים כן למדתנו רבינו יחיד ורבים הלכה כרבים

רבי יהודה אומר משמו כל שהוא משבעת המינים

ולא מין דגן הוא או מין דגן ולא עשאו פת רבן גמליאל אומר שלש ברכות וחכמים אומרים ברכה אחת כל שאינו לא משבעת המינין ולא מין דגן כגון פת אורז ודוחן רבן גמליאל אומר ברכה אחת מעין שלש וחכמים אומרים ולא כלום

במאי אוקימתא כרבן גמליאל אימא סיפא דרישא אם אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך עליה בורא מיני מזונות ולבסוף מברך עליה ברכה אחת מעין שלש מני אי רבן גמליאל השתא אכותבות ואדייסא אמר רבן גמליאל שלש ברכות אם אין הפרוסות קיימות מיבעיא

אלא פשיטא רבנן אי הכי קשיא דרבנן אדרבנן אלא לעולם רבנן ותני גבי אורז ולבסוף אינו מברך עליו ולא כלום:

אמר רבא האי ריהטא דחקלאי דמפשי ביה קמחא מברך בורא מיני מזונות מאי טעמא דסמידא עיקר דמחוזא דלא מפשי ביה קמחא מברך עליו שהכל נהיה בדברו מאי טעמא דובשא עיקר והדר אמר רבא אידי ואידי בורא מיני מזונות דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינים מברכין עליו בורא מיני מזונות

אמר רב יוסף האי חביצא דאית ביה פרורין כזית בתחלה מברך עליו המוציא לחם מן הארץ ולבסוף מברך עליו שלש ברכות דלית ביה פרורין כזית בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש

אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא היה עומד ומקריב מנחות בירושלים אומר ברוך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה נטלן לאכלן מברך המוציא לחם מן הארץ ותני עלה וכולן פותתן כזית

אמר ליה אביי אלא מעתה לתנא דבי רבי ישמעאל דאמר פורכן עד שמחזירן לסלתן הכי נמי דלא בעי ברוכי המוציא לחם מן הארץ וכי תימא הכי נמי והתניא לקט מכולן כזית ואכלן אם חמץ הוא ענוש כרת ואם מצה הוא אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח

הכא במאי עסקינן בשערסן אי הכי אימא סיפא והוא שאכלן בכדי אכילת פרס ואי בשערסן האי שאכלן שאכלו מיבעי ליה

אלא הכא במאי עסקינן בבא מלחם גדול

מאי הוה עלה אמר רב ששת האי חביצא אף על גב דלית ביה פרורין כזית מברך עליו המוציא לחם מן הארץ אמר רבא והוא דאיכא עליה תוריתא דנהמא

טרוקנין חייבין בחלה וכי אתא רבין אמר רבי יוחנן טרוקנין פטורין מן החלה מאי טרוקנין אמר אביי כובא דארעא

ואמר אביי טריתא פטורה מן החלה מאי טריתא איכא דאמרי גביל מרתח ואיכא דאמרי נהמא דהנדקא ואיכא דאמרי לחם העשוי לכותח

תני רבי חייא לחם העשוי לכותח פטור מן החלה והא תניא חייב בחלה התם כדקתני טעמא רבי יהודה אומר מעשיה מוכיחין עליה עשאן

להעמיק בדף

1

ברכת שהכל – הכל או כלום?

דף משלהן פרק ב: ברכת שהכל – הכל או כלום? דף משלהן- וולוג שבועי עם שירה מרילי מירוויס וחמוטל שובל This post is also available in English

1

דף משלהן- פרק בכורה

  דף משלהן- וולוג שבועי עם שירה מרילי מירוויס וחמוטל שובל פרק בכורה- השבוע אנחנו מתחילים ללמוד את פרק שישי במסכת ברכות- העוסק בברכות הנהנין. שירה וחמוטל דנות במקור החובה לברך     This post is also available in English

ברכות לז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ברכות לז

קא משמע לן כל שיש בו ואי אשמעינן כל שיש בו הוה אמינא כל שיש בו חמשת המינים אין אבל אורז ודוחן לא משום דעל ידי תערובת אבל איתיה בעיניה נימא אפילו אורז ודוחן נמי מברכין עליו בורא מיני מזונות קא משמע לן כל שהוא מחמשת המינים הוא דמברכין עליו בורא מיני מזונות לאפוקי אורז ודוחן דאפילו איתיה בעיניה לא מברכינן בורא מיני מזונות

ואורז ודוחן לא מברכינן בורא מיני מזונות והתניא הביאו לפניו פת אורז ופת דוחן מברך עליו תחלה וסוף כמעשה קדרה וגבי מעשה קדרה תניא בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף מברך עליו ברכה אחת מעין שלש

כמעשה קדרה ולא כמעשה קדרה כמעשה קדרה דמברכין עליו תחלה וסוף ולא כמעשה קדרה דאילו במעשה קדרה בתחלה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה מעין שלש ואילו הכא בתחלה מברך עליו שהכל נהיה בדברו ולבסוף בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת

ואורז לאו מעשה קדרה הוא והתניא אלו הן מעשה קדרה חילקא טרגיס סולת זריז וערסן ואורז

הא מני רבי יוחנן בן נורי היא דתניא רבי יוחנן בן נורי אומר אורז מין דגן הוא וחייבין על חמוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח אבל רבנן לא

ורבנן לא והתניא הכוסס את החטה מברך עליה בורא פרי האדמה טחנה אפאה ובשלה בזמן שהפרוסות קיימות בתחלה מברך עליה המוציא לחם מן הארץ ולבסוף מברך עליה שלש ברכות אם אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך עליה בורא מיני מזונות ולבסוף מברך עליה ברכה אחת מעין שלש

הכוסס את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה טחנו אפאו ובשלו אף על פי שהפרוסות קיימות בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף מברך עליו ברכה אחת מעין שלש

מני אילימא רבי יוחנן בן נורי היא דאמר אורז מין דגן הוא המוציא לחם מן הארץ ושלש ברכות בעי ברוכי

אלא לאו רבנן היא ותיובתא דרב ושמואל

תיובתא:

אמר מר הכוסס את החטה מברך עליה בורא פרי האדמה והתניא בורא מיני זרעים לא קשיא הא רבי יהודה והא רבנן דתנן ועל ירקות אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים:

אמר מר הכוסס את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה טחנו אפאו ובשלו אף על פי שהפרוסות קיימות בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש

והתניא לבסוף ולא כלום אמר רב ששת לא קשיא הא רבן גמליאל והא רבנן דתניא זה הכלל כל שהוא משבעת המינים רבן גמליאל אומר שלש ברכות וחכמים אומרים ברכה אחת מעין שלש

ומעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו מסובין בעלייה ביריחו והביאו לפניהם כותבות ואכלו ונתן רבן גמליאל רשות לרבי עקיבא לברך קפץ וברך רבי עקיבא ברכה אחת מעין שלש אמר ליה רבן גמליאל עקיבא עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת אמר לו רבינו אף על פי שאתה אומר כן וחבריך אומרים כן למדתנו רבינו יחיד ורבים הלכה כרבים

רבי יהודה אומר משמו כל שהוא משבעת המינים

ולא מין דגן הוא או מין דגן ולא עשאו פת רבן גמליאל אומר שלש ברכות וחכמים אומרים ברכה אחת כל שאינו לא משבעת המינין ולא מין דגן כגון פת אורז ודוחן רבן גמליאל אומר ברכה אחת מעין שלש וחכמים אומרים ולא כלום

במאי אוקימתא כרבן גמליאל אימא סיפא דרישא אם אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך עליה בורא מיני מזונות ולבסוף מברך עליה ברכה אחת מעין שלש מני אי רבן גמליאל השתא אכותבות ואדייסא אמר רבן גמליאל שלש ברכות אם אין הפרוסות קיימות מיבעיא

אלא פשיטא רבנן אי הכי קשיא דרבנן אדרבנן אלא לעולם רבנן ותני גבי אורז ולבסוף אינו מברך עליו ולא כלום:

אמר רבא האי ריהטא דחקלאי דמפשי ביה קמחא מברך בורא מיני מזונות מאי טעמא דסמידא עיקר דמחוזא דלא מפשי ביה קמחא מברך עליו שהכל נהיה בדברו מאי טעמא דובשא עיקר והדר אמר רבא אידי ואידי בורא מיני מזונות דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינים מברכין עליו בורא מיני מזונות

אמר רב יוסף האי חביצא דאית ביה פרורין כזית בתחלה מברך עליו המוציא לחם מן הארץ ולבסוף מברך עליו שלש ברכות דלית ביה פרורין כזית בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש

אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא היה עומד ומקריב מנחות בירושלים אומר ברוך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה נטלן לאכלן מברך המוציא לחם מן הארץ ותני עלה וכולן פותתן כזית

אמר ליה אביי אלא מעתה לתנא דבי רבי ישמעאל דאמר פורכן עד שמחזירן לסלתן הכי נמי דלא בעי ברוכי המוציא לחם מן הארץ וכי תימא הכי נמי והתניא לקט מכולן כזית ואכלן אם חמץ הוא ענוש כרת ואם מצה הוא אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח

הכא במאי עסקינן בשערסן אי הכי אימא סיפא והוא שאכלן בכדי אכילת פרס ואי בשערסן האי שאכלן שאכלו מיבעי ליה

אלא הכא במאי עסקינן בבא מלחם גדול

מאי הוה עלה אמר רב ששת האי חביצא אף על גב דלית ביה פרורין כזית מברך עליו המוציא לחם מן הארץ אמר רבא והוא דאיכא עליה תוריתא דנהמא

טרוקנין חייבין בחלה וכי אתא רבין אמר רבי יוחנן טרוקנין פטורין מן החלה מאי טרוקנין אמר אביי כובא דארעא

ואמר אביי טריתא פטורה מן החלה מאי טריתא איכא דאמרי גביל מרתח ואיכא דאמרי נהמא דהנדקא ואיכא דאמרי לחם העשוי לכותח

תני רבי חייא לחם העשוי לכותח פטור מן החלה והא תניא חייב בחלה התם כדקתני טעמא רבי יהודה אומר מעשיה מוכיחין עליה עשאן

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top