ברכות נב

ורבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול

וסברי בית שמאי דברכת היום עדיפא והתניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו

והא ממאי דבית שמאי היא דלמא בית הלל היא

לא סלקא דעתך דקתני מאור ואחר כך בשמים ומאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא בית שמאי דתניא אמר רבי יהודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שבתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים בית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים ובית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור

וממאי דבית שמאי היא ואליבא דרבי יהודה דילמא בית הלל היא ואליבא דרבי מאיר

לא סלקא דעתך דקתני הכא במתניתין בית שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה ובית הלל אומרים נר ובשמים מזון והבדלה והתם בברייתא קתני אם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו שמע מינה דבית שמאי היא ואליבא דרבי יהודה

ומכל מקום קשיא קא סברי בית שמאי שאני עיולי יומא מאפוקי יומא עיולי יומא כמה דמקדמינן ליה עדיף אפוקי יומא כמה דמאחרינן ליה עדיף כי היכי דלא להוי עלן כמשוי

וסברי בית שמאי ברכת המזון טעונה כוס והא תנן בא להם יין לאחר המזון אם אין שם אלא אותו כוס בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון מאי לאו דמברך עילויה ושתי ליה לא דמברך עילויה ומנח ליה

והאמר מר המברך צריך שיטעום דטעים ליה והאמר מר טעמו פגמו דטעים ליה בידיה

והאמר מר כוס של ברכה צריך שעור והא קא פחית ליה משיעוריה דנפיש ליה טפי משיעוריה

והא אם אין שם אלא אותו כוס קתני תרי לא הוי ומחד נפיש

והא תני רבי חייא בית שמאי אומרים מברך על היין ושותהו ואחר כך מברך ברכת המזון אלא תרי תנאי ואליבא דבית שמאי:

בית שמאי אומרים וכו׳:

תנו רבנן בית שמאי אומרים נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה גזרה שמא יטמאו משקין שאחורי הכוס מחמת ידיו ויחזרו ויטמאו את הכוס

וליטמו ידים לכוס

ידים שניות הן ואין שני עושה שלישי בחולין אלא על ידי משקין

ובית הלל אומרים מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה גזרה שמא יטמאו משקין שבידים מחמת הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים

וניטמי כוס לידים אין כלי מטמא אדם

וניטמי למשקין שבתוכו הכא בכלי שנטמאו אחוריו במשקין עסקינן דתוכו טהור וגבו טמא דתנן כלי שנטמאו אחוריו במשקין אחוריו טמאים

תוכו ואוגנו ואזנו וידיו טהורין נטמא תוכו נטמא כולו

במאי קא מיפלגי

בית שמאי סברי אסור להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין גזרה משום ניצוצות וליכא למגזר שמא יטמאו המשקין שבידים בכוס

ובית הלל סברי מותר להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין אמרי ניצוצות לא שכיחי ואיכא למיחש שמא יטמאו משקין שבידים מחמת הכוס

דבר אחר תכף לנטילת ידים סעודה

מאי דבר אחר הכי קאמרי להו בית הלל לבית שמאי לדידכו דאמריתו אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאין דגזרינן משום ניצוצות אפילו הכי הא עדיפא דתכף לנטילת ידים סעודה:

בית שמאי אומרים מקנח וכו׳:

תנו רבנן בית שמאי אומרים מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן שאם אתה אומר על הכסת גזרה שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת הכסת ויחזרו ויטמאו את הידים

ונטמייה כסת למפה אין כלי מטמא כלי

ונטמייה כסת לגברא גופיה אין כלי מטמא אדם

ובית הלל אומרים על הכסת שאם אתה אומר על השלחן גזרה שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת השולחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין

ולטמא שלחן לאוכלין שבתוכו הכא בשלחן שני עסקינן ואין שני עושה שלישי בחולין אלא על ידי משקין

במאי קמיפלגי בית שמאי סברי אסור להשתמש בשלחן שני גזרה משום אוכלי תרומה

ובית הלל סברי מותר להשתמש בשלחן שני אוכלי תרומה זריזין הם

דבר אחר אין נטילת ידים לחולין מן התורה

מאי דבר אחר הכי קאמרי להו בית הלל לבית שמאי וכי תימרו מאי שנא גבי אוכלין דחיישינן ומאי שנא גבי ידים דלא חיישינן אפילו הכי הא עדיפא דאין נטילת ידים לחולין מן התורה מוטב שיטמאו ידים דלית להו עיקר מדאורייתא ואל יטמאו אוכלים דאית להו עיקר מדאורייתא:

בית שמאי אומרים מכבדין וכו׳:

תנו רבנן בית שמאי אומרים מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה נמצא אתה מפסיד את האוכלין אבל נטילת ידים לבית שמאי תחלה לא סבירא להו מאי טעמא משום פירורין

ובית הלל אומרים אם שמש תלמיד חכם הוא נוטל פירורין שיש בהם כזית ומניח פירורין שאין בהן כזית

מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן פירורין שאין בהם כזית מותר לאבדן ביד

במאי קמיפלגי בית הלל סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ובית שמאי סברי מותר להשתמש בשמש עם הארץ

אמר רבי יוסי בר חנינא אמר רב הונא בכוליה פרקין הלכה כבית הלל בר מהא דהלכה כבית שמאי ורבי אושעיא מתני איפכא ובהא נמי הלכה כבית הלל:

בית שמאי אומרים נר ומזון וכו׳:

רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא חזייה לרבא דבריך אבשמים ברישא אמר ליה מכדי בית שמאי ובית הלל אמאור לא פליגי דתניא בית שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה ובית הלל אומרים נר ובשמים מזון והבדלה

עני רבא בתריה זו דברי רבי מאיר אבל רבי יהודה אומר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומרים על המאור ואחר כך בשמים ובית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור

ואמר רבי יוחנן נהגו העם כבית הלל אליבא דרבי יהודה:

בית שמאי אומרים שברא כו׳:

אמר רבא בברא כולי עלמא לא פליגי דברא משמע כי פליגי בבורא בית שמאי סברי בורא דעתיד למברא ובית הלל סברי בורא נמי דברא משמע

מתיב רב יוסף יוצר אור ובורא חשך יוצר הרים ובורא רוח בורא השמים ונוטיהם אלא אמר רב יוסף בברא ובורא כולי עלמא לא פליגי דברא משמע כי פליגי במאור ומאורי דבית שמאי סברי חדא נהורא איכא בנורא ובית הלל סברי טובא נהורי איכא בנורא תניא נמי הכי אמרו להם בית הלל לבית שמאי הרבה מאורות יש באור:

אין מברכין כו׳: בשלמא נר משום דלא שבת אלא בשמים מה טעם לא

אמר רב יהודה אמר רב הכא במסבת גוים עסקינן מפני שסתם מסבת גוים לעבודה זרה היא

הא מדקתני סיפא אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה מכלל דרישא לאו בעבודה זרה עסקינן

אמר רבי חנינא מסורא מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על הנר ולא על הבשמים של גוים מפני שסתם מסבת גוים לעבודה זרה

תנו רבנן אור ששבת מברכין עליו ושלא שבת אין מברכין עליו מאי שבת ומאי לא שבת