הדף היומי

כ״ה באדר א׳ תשפ״ב | 26 פברואר 2022

הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

חגיגה יז

בית שמאי ובית הלל חולקים באילו קרבנות ניתן להקריב ביום טוב. אם חל שבועות ביום שישי מביאים את הקרבנות חגיגה/ראייה ביום ראשון, לפי בית שמאי. אם חל שבועות בשבת, אפילו בית הלל סוברים שדוחים את הקרבנות עד יום ראשון כי למרות שמותר להקריבם ביום טוב, אסור להקריבם בשבת. הצדוקים האמינו ששבועות תמיד יוצא ביום ראשון ("ממחרת השבת") ולכן במקרה שהקורבן נדחה ליום ראשון, נקבעו דברים אחרים לעשות כדי לוודא שאף אחד לא חושב שאנחנו חוגגים את החג ביום ראשון, רק הקרבנות. רבי אושעיא מביא דרשה להסביר שלשבועות יש שבעה ימים (6 בנוסף לשבועות) שבהם ניתן להביא את קרבנות החגיגה ואת קרבנות עולות ראייה. מובאים ארבעה מקורות להעלות ספקות לגבי הדרשה שלו, אך כולם נפתרו. הוכחה שנייה מביאה רבי אליעזר בן יעקב ולאחר מכן מסבירה הגמרא מדוע נזקקנו גם לדרשה של רבי אושעיה וגם לדרשה של רבי אליעזר בן יעקב.

פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה

ראה דף בתלמוד

רב אשי אמר אפילו תימא צדדין מותרין כל דבהדי גבה כגבה דמי:

מתני׳ בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהם אבל לא עולות ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם

עצרת שחל להיות בערב שבת בית שמאי אומרים יום טבוח אחר השבת ובית הלל אומרים אין יום טבוח אחר השבת ומודים שאם חלה להיות בשבת שיום טבוח אחר השבת

אין כהן גדול מתלבש בכליו ומותרין בהספד ובתענית שלא לקיים דברי האומרין עצרת אחר השבת:

גמ׳ אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא מניין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה שנאמר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות מקיש חג השבועות לחג המצות מה חג המצות יש לה תשלומין כל שבעה אף חג השבועות יש לה תשלומין כל שבעה

ואימא מקיש לחג הסוכות מה חג הסוכות יש לה תשלומין כל שמונה אף חג השבועות יש לה תשלומין כל שמונה שמיני רגל בפני עצמו הוא

אימור דאמרי שמיני רגל בפני עצמו הוא הני מילי לענין פז״ר קש״ב אבל לענין תשלומין תשלומין דראשון הוא דתנן מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויום טוב האחרון

תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת

אלא למאי הלכתא כתביה רחמנא לחג הסוכות לאקושי לחג המצות מה חג המצות טעון לינה אף חג הסוכות טעון לינה

והתם מנלן

דכתיב ופנית בבקר והלכת לאהליך

תנן עצרת שחל להיות ערב שבת בית שמאי אומרים יום טבוח אחר השבת ובית הלל אומרים אין לה יום טבוח מאי לאו אין לה יום טבוח כלל לא שאינה צריכה יום טבוח

ומאי קא משמע לן דמקרבינן ביומיה הא איפליגו בה חדא זימנא דתנן בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהם אבל לא עולות ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם

צריכא דאי אשמעינן בהא בהא קא אמרי בית שמאי משום דאפשר למחר אבל הכא אימא מודו להו לבית הלל

ואי אשמעינן בהא בהא קאמרי בית הלל משום דלא אפשר למחר אבל בהא אימא מודו לבית שמאי צריכא

תא שמע מי שלא חג שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג ויום טוב הראשון של עצרת שוב אינו חוגג מאי לאו יום טוב של עצרת לא יום טבוח אי הכי ניפשוט מינה דחד יום טבוח אימא ימי טבוח

תא שמע דתני רבה בר שמואל אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש למנוייו אף עצרת למנוייה מאי לאו גמר מחדש מה חדש יום אחד אף עצרת יום אחד

אמר רבא ותסברא אטו עצרת יומי מנינן שבועי לא מנינן והאמר אביי מצוה למימני יומי דכתיב תספרו חמשים יום ומצוה למימני שבועי דכתיב שבעה שבועות תספר לך ועוד חג שבועות כתיב

דבי רבי אליעזר בן יעקב תנא אמר קרא וקראתם ובקצרכם איזהו חג שאתה קורא וקוצר בו הוי אומר זה חג עצרת

אימת אילימא ביום טוב קצירה ביום טוב מי שרי אלא לאו לתשלומין

ואף על גב דאיתמר דרבי אלעזר אמר רבי אושעיא אצטריך דרבי אליעזר בן יעקב דאי מדרבי אלעזר אמר רבי אושעיא הוה אמינא מה תשלומין של חג המצות אסור בעשיית מלאכה אף תשלומי עצרת נמי אסור בעשיית מלאכה קמשמע לן דרבי אליעזר בן יעקב ואי מדרבי אליעזר בן יעקב

הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.