הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
חגיגה יט
הדף היום מוקדש ע"י דבורה הופמן-וויד לכבוד קרול רובינסון והרב ארט גולד.
הדף היום מוקדש ע"י מרים אלמוג לכבוד צוות הדרן!
מהיכן נלמד שמי שטבול בכדי שלאכול חולין, אין צורך בכוונה כאשר מטהר את עצמו? יש ניסיון ללמוד את זה ממשנה במקוואות ה:ו, אולם ההוכחה נדחית ובמקום מובאת משנה במכשירין ד:ז. האמנם אין צורך להתכוונות כשמטהרים לחולין, האם משנתנו אינה מציינת אחרת בשני משפטים שונים? בסוף מבינים קצת אחרת את דברי המשנה. רבי אלעזר אומר שאם נכנס למקווה בלי כוונה להיטהר למשהו ספציפי, אפשר לפרט לאחר היציאה מהמקווה. מתעוררת נגד זה קושי מברייתא לגבי מי שעדיין יש לו רגל אחת במקווה, שנראה כי רק אם רגלו עדיין בפנים, אפשר לשנות כוונתו. מבחינים בין שינוי כוונתו לבין חוסר כוונה מסוימת מלכתחילה. הברייתא שהובאה לגבי הרגל שעדיין בתוף המים מיוחסת לרבי יהודה הסובר שניתן לראות שהמים "עולים" אם רגלו של האדם עדיין במים (גוד אחית). עד לאן לוקח רבי יהודה את הדין הזה? האם הוא גם יגיד "גוד אסיק" – אפשר לראות את המים עולים – ואם רגל אחת במים ויש משהו על ראשו, זה יהיה טהור? הגמרא מעלה סתירה בתוך המשנה שכן במקום אחד היא מבחינה בין חולין למעשר שני ובמקום אחר לא. איך זה נפתר? מובאים שני פתרונות.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
כאן למעשר ומנא תימרא דחולין לא בעו כוונה דתנן גל שנתלש ובו ארבעים סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורין קתני אדם דומיא דכלים מה כלים דלא מכווני אף אדם דלא מכוין
וממאי דלמא ביושב ומצפה אימתי יתלש הגל עסקינן וכלים דומיא דאדם מה אדם דבר כוונה אף כלים דמכוין להו
וכי תימא ביושב ומצפה מאי למימרא
סלקא דעתך אמינא ליגזור דלמא אתי למיטבל בחרדלית של גשמים אי נמי נגזור ראשין אטו כיפין קא משמע לן דלא גזרינן
ומנא תימרא דלא מטבילין בכיפין דתניא מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין לפי שאין מטבילין באויר
אלא מהא דתנן פירות שנפלו לתוך אמת המים ופשט מי שידיו טמאות ונטלן ידיו טהורות ופירות אינן בכי יותן
ואם בשביל שיודחו ידיו ידיו טהורות והפירות הרי הן בכי יותן
איתיביה רבה לרב נחמן הטובל לחולין והוחזק לחולין אסור למעשר הוחזק אין לא הוחזק לא
הכי קאמר אף על פי שהוחזק לחולין אסור למעשר
איתיביה טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל מאי לאו כאילו לא טבל כלל
לא כאילו לא טבל למעשר אבל טבל לחולין הוא סבר דחי קא מדחי ליה נפק דק ואשכח דתניא טבל ולא הוחזק אסור למעשר ומותר לחולין
אמר רבי אלעזר טבל ועלה מחזיק עצמו לכל מה שירצה
מיתיבי עודהו רגלו אחת במים הוחזק לדבר קל מחזיק עצמו לדבר חמור עלה שוב אינו מחזיק
מאי לאו אינו מחזיק כלל
לא עודהו אף על פי שהוחזק מחזיק עלה אם לא הוחזק מחזיק ואם הוחזק אינו מחזיק
מאן תנא עודהו רגלו אחת במים אמר רבי פדת רבי יהודה היא דתנן מקוה שנמדד ויש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו זה אחר זה הראשון טהור והשני טמא אמר רבי יהודה אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת במעלות דרבנן אבל מטומאה לטהרה דברי הכל אף השני טמא והיינו דרבי פדת
איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת מטומאה לטהרה אבל במעלות דרבנן דברי הכל אף השני טהור ופליגא דרבי פדת
אמר עולא בעי מיניה מרבי יוחנן לרבי יהודה מהו להטביל מחטין וצינוריות בראשו של ראשון
גוד אחית אית ליה לרבי יהודה גוד אסיק לית ליה או דלמא גוד אסיק נמי אית ליה
אמר ליה תניתוה שלש גממיות בנחל העליונה התחתונה והאמצעית העליונה והתחתונה של עשרים עשרים סאה והאמצעית של ארבעים סאה וחרדלית של גשמים עוברת ביניהן רבי יהודה אומר מאיר היה אומר מטביל בעליונה
והתניא רבי יהודה אומר
מאיר היה אומר מטביל בעליונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה אמר ליה אי תניא תניא:
הטובל לחולין והוחזק לחולין כו׳: מני מתניתין רבנן היא דשני להו בין חולין למעשר
אימא סיפא בגדי עם הארץ מדרס לפרושין בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה
אתאן לרבי מאיר דאמר חולין ומעשר כהדדי נינהו רישא רבנן וסיפא רבי מאיר אין רישא רבנן וסיפא רבי מאיר
רב אחא בר אדא מתני לה בסיפא חמש מעלות ומוקי לה כולה כרבנן
אמר רב מרי שמע מינה חולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש דמו ממאי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
חגיגה יט
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
כאן למעשר ומנא תימרא דחולין לא בעו כוונה דתנן גל שנתלש ובו ארבעים סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורין קתני אדם דומיא דכלים מה כלים דלא מכווני אף אדם דלא מכוין
וממאי דלמא ביושב ומצפה אימתי יתלש הגל עסקינן וכלים דומיא דאדם מה אדם דבר כוונה אף כלים דמכוין להו
וכי תימא ביושב ומצפה מאי למימרא
סלקא דעתך אמינא ליגזור דלמא אתי למיטבל בחרדלית של גשמים אי נמי נגזור ראשין אטו כיפין קא משמע לן דלא גזרינן
ומנא תימרא דלא מטבילין בכיפין דתניא מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין לפי שאין מטבילין באויר
אלא מהא דתנן פירות שנפלו לתוך אמת המים ופשט מי שידיו טמאות ונטלן ידיו טהורות ופירות אינן בכי יותן
ואם בשביל שיודחו ידיו ידיו טהורות והפירות הרי הן בכי יותן
איתיביה רבה לרב נחמן הטובל לחולין והוחזק לחולין אסור למעשר הוחזק אין לא הוחזק לא
הכי קאמר אף על פי שהוחזק לחולין אסור למעשר
איתיביה טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל מאי לאו כאילו לא טבל כלל
לא כאילו לא טבל למעשר אבל טבל לחולין הוא סבר דחי קא מדחי ליה נפק דק ואשכח דתניא טבל ולא הוחזק אסור למעשר ומותר לחולין
אמר רבי אלעזר טבל ועלה מחזיק עצמו לכל מה שירצה
מיתיבי עודהו רגלו אחת במים הוחזק לדבר קל מחזיק עצמו לדבר חמור עלה שוב אינו מחזיק
מאי לאו אינו מחזיק כלל
לא עודהו אף על פי שהוחזק מחזיק עלה אם לא הוחזק מחזיק ואם הוחזק אינו מחזיק
מאן תנא עודהו רגלו אחת במים אמר רבי פדת רבי יהודה היא דתנן מקוה שנמדד ויש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו זה אחר זה הראשון טהור והשני טמא אמר רבי יהודה אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת במעלות דרבנן אבל מטומאה לטהרה דברי הכל אף השני טמא והיינו דרבי פדת
איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת מטומאה לטהרה אבל במעלות דרבנן דברי הכל אף השני טהור ופליגא דרבי פדת
אמר עולא בעי מיניה מרבי יוחנן לרבי יהודה מהו להטביל מחטין וצינוריות בראשו של ראשון
גוד אחית אית ליה לרבי יהודה גוד אסיק לית ליה או דלמא גוד אסיק נמי אית ליה
אמר ליה תניתוה שלש גממיות בנחל העליונה התחתונה והאמצעית העליונה והתחתונה של עשרים עשרים סאה והאמצעית של ארבעים סאה וחרדלית של גשמים עוברת ביניהן רבי יהודה אומר מאיר היה אומר מטביל בעליונה
והתניא רבי יהודה אומר
מאיר היה אומר מטביל בעליונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה אמר ליה אי תניא תניא:
הטובל לחולין והוחזק לחולין כו׳: מני מתניתין רבנן היא דשני להו בין חולין למעשר
אימא סיפא בגדי עם הארץ מדרס לפרושין בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה
אתאן לרבי מאיר דאמר חולין ומעשר כהדדי נינהו רישא רבנן וסיפא רבי מאיר אין רישא רבנן וסיפא רבי מאיר
רב אחא בר אדא מתני לה בסיפא חמש מעלות ומוקי לה כולה כרבנן
אמר רב מרי שמע מינה חולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש דמו ממאי