Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח באדר א׳ תשפ״ב | 1 מרץ 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

חגיגה כ

השיעורים החודש מוקדשים ע”י הדר סטון לזכר נשמת אביה, יהודה לייב בן נפתלי הלוי וחיה שנפטר בכ”א אדר א.

הדף היום מוקדש ע”י אריאלה סלוין לכבוד יום הולדת של רינה סלוין.

הדף היום מוקדש ע”י ריקי ואלן זיביט לזכר נשמת אמה של אלן, הניה בת יעקב ורחל לאה.

רב מרי אמר שאפשר להסיק מהמשנה שמי שמתייחס לדברים שאינם מקודשים כאילו הם בשר קדשים, דיני קדשים חלים עליהם למעשה. מאיפה במשנה אפשר להסיק דין זה? מובאים מספר הלכות לגבי מי שיש לו היסח הדעת על פריט ולכן החפץ אינו נחשב שמור מטומאה ודינו כטמא. חלק מהמקרים הם שבהם אחד מבלבל בין פריט אחד למשנהו. האם זה באמת מקרה שבו אנחנו אומרים שהיה היסח הדעת? בברייתא מובא מקרה שחושבים שזה יין ומתברר שזה שמן ובכל זאת השמן נחשב טהור! לפני שהגמרא עונה על השאלה שואלים שאלת נגד – מדוע הברייתא אוסרת לאכול את השמן? רבי ירמיה עונה שהמקרה הוא מקרה שבו נשמר מלהיטמא (לטמאה באופן שיעביר טומאה – מגע עם אב הטומאה או ראשון לטומאה – בגלל החומרות של חכמים במשקים) אבל לא שמירה מלהיפסל (מגע עם טבול יום). האם באמת יש דבר כזה  – שמירה חלקית? כן, ולומדים דין זה מברייתא אחרת. הגמרא חוזרת לשאלה מדוע היסח הדעת יגרום לפריט להיות טמא ומעלה שאלות נוספות ממקורות המעידים שאם מתכוונים לשמור בפריט, הוא נחשב מוגן מפני טומאה. בסופו של דבר, הגמרא מביאה תשובות כדי להסביר מדוע המצבים הללו היו ייחודיים. המשנה מפרטת נושאים רבים שבגינם מתייחסים בחומרה לקודש יותר מתרומה.

 

 

מדלא קתני בהו מעלה

ודלמא האי דלא קתני בהו מעלה דאי דמו לתרומה הא תני תרומה ואי דמו לחולין הא תני לחולין דתנן חולין שנעשו על טהרת הקודש הרי הן כחולין רבי אלעזר ברבי צדוק אומר הרי הן כתרומה

אלא מסיפא יוסי בן יועזר היה חסיד שבכהונה והיתה מטפחתו מדרס לקודש יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקודש כל ימיו והיתה מטפחתו מדרס לחטאת

לחטאת אין לקודש לא אלמא קסבר חולין שנעשו על טהרת קודש כקודש דמו

אמר רבי יונתן בן אלעזר נפלה מעפרתו הימנו אמר לחבירו תנה לי ונתנה לו טמאה אמר רבי יונתן בן עמרם נתחלפו לו כלים של שבת בכלים של חול ולבשן נטמאו

אמר רבי אלעזר בר צדוק מעשה בשתי נשים חבירות שנתחלפו להן כליהן בבית המרחץ ובא מעשה לפני רבי עקיבא וטימאן

מתקיף לה רבי אושעיא אלא מעתה הושיט ידו לסל ליטול פת חטין ועלתה בידו פת שעורים הכי נמי דנטמאת

וכי תימא הכי נמי והתניא המשמר את החבית בחזקת של יין ונמצאת של שמן טהורה מלטמא ולטעמיך אימא סיפא ואסורה מלאכול אמאי

אמר רבי ירמיה באומר שמרתיה מדבר המטמאה ולא מדבר הפוסלה

ומי איכא נטירותא לפלגא אין והתניא הושיט ידו בסל והסל על כתיפו והמגריפה בתוך הסל והיה בלבו על הסל ולא היה בלבו על המגריפה הסל טהור והמגריפה טמאה

הסל טהור תטמא המגריפה לסל אין כלי מטמא כלי וליטמא מה שבסל אמר רבינא באומר שמרתיו מדבר שמטמאו ולא מדבר הפוסלו

מכל מקום קשיא

ועוד מותיב רבה בר אבוה מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי ישמעאל ואמרה לו רבי בגד זה ארגתיו בטהרה ולא היה בלבי לשומרו בטהרה ומתוך בדיקות שהיה רבי ישמעאל בודקה אמרה לו רבי נדה משכה עמי בחבל אמר רבי ישמעאל כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים בלבו לשומרו טהור אין בלבו לשומרו טמא

שוב מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי ישמעאל אמרה לו רבי מפה זו ארגתיה בטהרה ולא היה בלבי לשומרה ומתוך בדיקות שהיה רבי ישמעאל בודקה אמרה לו רבי נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה

אמר רבי ישמעאל כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים בלבו לשומרו טהור אין בלבו לשומרו טמא

בשלמא לרבי אלעזר בר צדוק כל אחת ואחת אומרת חברתי אשת עם הארץ ומסחה דעתה מינה

לרבי יונתן בן עמרם נמי כיון דכלים דשבת עביד להו שימור טפי מסח דעתיה מינייהו אלא לרבי יונתן בן אלעזר נעביד להו שימור בידיה דחבריה

אמר רבי יוחנן חזקה אין אדם משמר מה שביד חברו ולא

והתניא הרי שהיו חמריו ופועליו טעונין טהרות אף על פי שהפליג מהן יותר ממיל טהרותיו טהורות ואם אמר להם לכו ואני אבוא אחריכם כיון שנתעלמו עיניו מהן טהרותיו טמאות

מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רבי יצחק נפחא רישא במטהר חמריו ופועליו לכך

אי הכי סיפא נמי אין עם הארץ מקפיד על מגע חבירו

אי הכי רישא נמי בבא להם דרך עקלתון

אי הכי סיפא נמי כיון דאמר להו לכו ואני אבוא אחריכם מיסמך סמכא דעתייהו

הדרן עלך אין דורשין

מתני׳ חומר בקדש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים לתרומה אבל לא לקדש אחוריים ותוך ובית הצביטה בתרומה אבל לא בקדש

הנושא את המדרס נושא את התרומה אבל לא את הקדש בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש

לא כמדת הקדש מדת התרומה שבקדש מתיר ומנגב ומטביל ואחר כך קושר ובתרומה קושר ואחר כך מטביל

כלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה

הרביעי בקדש פסול והשלישי בתרומה ובתרומה אם נטמאת אחת מידיו חבירתה טהורה ובקדש מטביל שתיהן שהיד מטמא את חבירתה בקדש אבל לא בתרומה אוכלין אוכלים נגובין בידים מסואבות בתרומה אבל לא בקדש

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חגיגה כ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חגיגה כ

מדלא קתני בהו מעלה

ודלמא האי דלא קתני בהו מעלה דאי דמו לתרומה הא תני תרומה ואי דמו לחולין הא תני לחולין דתנן חולין שנעשו על טהרת הקודש הרי הן כחולין רבי אלעזר ברבי צדוק אומר הרי הן כתרומה

אלא מסיפא יוסי בן יועזר היה חסיד שבכהונה והיתה מטפחתו מדרס לקודש יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקודש כל ימיו והיתה מטפחתו מדרס לחטאת

לחטאת אין לקודש לא אלמא קסבר חולין שנעשו על טהרת קודש כקודש דמו

אמר רבי יונתן בן אלעזר נפלה מעפרתו הימנו אמר לחבירו תנה לי ונתנה לו טמאה אמר רבי יונתן בן עמרם נתחלפו לו כלים של שבת בכלים של חול ולבשן נטמאו

אמר רבי אלעזר בר צדוק מעשה בשתי נשים חבירות שנתחלפו להן כליהן בבית המרחץ ובא מעשה לפני רבי עקיבא וטימאן

מתקיף לה רבי אושעיא אלא מעתה הושיט ידו לסל ליטול פת חטין ועלתה בידו פת שעורים הכי נמי דנטמאת

וכי תימא הכי נמי והתניא המשמר את החבית בחזקת של יין ונמצאת של שמן טהורה מלטמא ולטעמיך אימא סיפא ואסורה מלאכול אמאי

אמר רבי ירמיה באומר שמרתיה מדבר המטמאה ולא מדבר הפוסלה

ומי איכא נטירותא לפלגא אין והתניא הושיט ידו בסל והסל על כתיפו והמגריפה בתוך הסל והיה בלבו על הסל ולא היה בלבו על המגריפה הסל טהור והמגריפה טמאה

הסל טהור תטמא המגריפה לסל אין כלי מטמא כלי וליטמא מה שבסל אמר רבינא באומר שמרתיו מדבר שמטמאו ולא מדבר הפוסלו

מכל מקום קשיא

ועוד מותיב רבה בר אבוה מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי ישמעאל ואמרה לו רבי בגד זה ארגתיו בטהרה ולא היה בלבי לשומרו בטהרה ומתוך בדיקות שהיה רבי ישמעאל בודקה אמרה לו רבי נדה משכה עמי בחבל אמר רבי ישמעאל כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים בלבו לשומרו טהור אין בלבו לשומרו טמא

שוב מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי ישמעאל אמרה לו רבי מפה זו ארגתיה בטהרה ולא היה בלבי לשומרה ומתוך בדיקות שהיה רבי ישמעאל בודקה אמרה לו רבי נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה

אמר רבי ישמעאל כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים בלבו לשומרו טהור אין בלבו לשומרו טמא

בשלמא לרבי אלעזר בר צדוק כל אחת ואחת אומרת חברתי אשת עם הארץ ומסחה דעתה מינה

לרבי יונתן בן עמרם נמי כיון דכלים דשבת עביד להו שימור טפי מסח דעתיה מינייהו אלא לרבי יונתן בן אלעזר נעביד להו שימור בידיה דחבריה

אמר רבי יוחנן חזקה אין אדם משמר מה שביד חברו ולא

והתניא הרי שהיו חמריו ופועליו טעונין טהרות אף על פי שהפליג מהן יותר ממיל טהרותיו טהורות ואם אמר להם לכו ואני אבוא אחריכם כיון שנתעלמו עיניו מהן טהרותיו טמאות

מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רבי יצחק נפחא רישא במטהר חמריו ופועליו לכך

אי הכי סיפא נמי אין עם הארץ מקפיד על מגע חבירו

אי הכי רישא נמי בבא להם דרך עקלתון

אי הכי סיפא נמי כיון דאמר להו לכו ואני אבוא אחריכם מיסמך סמכא דעתייהו

הדרן עלך אין דורשין

מתני׳ חומר בקדש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים לתרומה אבל לא לקדש אחוריים ותוך ובית הצביטה בתרומה אבל לא בקדש

הנושא את המדרס נושא את התרומה אבל לא את הקדש בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש

לא כמדת הקדש מדת התרומה שבקדש מתיר ומנגב ומטביל ואחר כך קושר ובתרומה קושר ואחר כך מטביל

כלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה

הרביעי בקדש פסול והשלישי בתרומה ובתרומה אם נטמאת אחת מידיו חבירתה טהורה ובקדש מטביל שתיהן שהיד מטמא את חבירתה בקדש אבל לא בתרומה אוכלין אוכלים נגובין בידים מסואבות בתרומה אבל לא בקדש

גלול כלפי מעלה