Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ל׳ באדר א׳ תשפ״ב | 3 מרץ 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

חגיגה כב

הדף היום מוקדש ע”י מישל לואיס לכבוד הולדת הנכד הראשון נריה שלומו. שתזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים”

הדף היום מוקדש ע”י מני ומרשה וסרסמן לכבוד בנם נועם ויום הולדתה של נכדתן הראשונה טליה.

ניתנו שתי סיבות מדוע אי אפשר לטבול כלי בתוך כלי אחר. מה ההבדל המעשי ביניהם? לדעת רבא, שהחשש הוא לכלי שיש לו פתח צר מאוד, סוגיה זו אינה בעיה אם הכלי החיצוני טמא כי הכלי בפנים ייטהר אגב החיצוני.  גם לדעת רבי אילא וגם לרבא, הגמרא מנסה להבין מדוע מותר לטבול כלי בתוך כלי אחר לצורך תרומה. אפשר לקבל דברים של קודש מעם הארץ אבל לא תרומה. הסיבה להתיר היא כדי שלא תיצור איבה בין אנשים. למה זה לא רלוונטי גם לתרומה? אם אפשר לטבול כלי בתוך כלי לתרומה, מדוע אין אנו חוששים שחבר ישאל כלי מאם הארץ ואולי העם הארץ ראה את החבר שהטביל את כליו זה בתוך זה ויעשה כן גם ולא יקפיד על דיני חציצה והכלי יהיה טמא? הגמרא מתעמקת בהלכות לגבי חוץ, ידיות וכדומה של הכלי ובנימוקים להלכה.

וכחללה בשתי אצבעות חוזרות למקומן

סבר לה כהא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אחת עשרה מעלות שנו כאן שש ראשונות בין לקודש בין לחולין שנעשו על טהרת הקודש אחרונות לקודש אבל לא לחולין שנעשו על טהרת הקודש

מאי איכא בין דרבא לדרבי אילא

איכא בינייהו סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן למאן דאמר משום חציצה איכא למאן דאמר משום גזירה שמא יטביל מחטין וצינוריות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד סל וגרגותני שאין בפיהן כשפופרת הנוד ליכא

רבא לטעמיה דאמר רבא סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן טהורין

ומקוה שחלקו בסל וגרגותני הטובל שם לא עלתה לו טבילה דהא ארעא כולה חלחולי מחלחלא ובעינן דאיכא ארבעים סאה במקום אחד

והני מילי בכלי טהור אבל בכלי טמא מיגו דסלקא טבילה לכוליה גופיה דמנא סלקא להו נמי לכלים דאית ביה

דתנן כלים שמילאן כלים והטבילן הרי אלו טהורין ואם לא טבל מים המעורבים עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד מאי קאמר ואם לא טבל הכי קאמר ואם אינו צריך להטבילו ומים המעורבין עד שיהו מעורבין כשפופרת הנוד

והא דרבא ודרבי אילא תנאי היא דתניא סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן בין לקודש בין לתרומה טהורין אבא שאול אומר לתרומה אבל לא לקודש

אי הכי תרומה נמי למאן קאמרינן חברים חברים מידע ידעי

אי הכי קודש נמי חזי ליה עם הארץ ואזיל מטביל

תרומה נמי חזי ליה עם הארץ ואזיל מטביל לא מקבלינן מינייהו

קודש נמי לא נקביל מינייהו הויא ליה איבה

תרומה נמי הויא ליה איבה לא איכפת ליה דאזיל יהיב ליה לכהן עם הארץ חבריה

ומאן תנא דחייש לאיבה רבי יוסי היא דתניא אמר רבי יוסי מפני מה הכל נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו

אמר רב פפא כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ כמאן כרבי יוסי

וניחוש לשאלה

דתנן כלי חרס מציל על הכל דברי בית הלל בית שמאי אומרים אינו מציל אלא על אוכלים ועל המשקים ועל כלי חרס

אמרו להם בית הלל לבית שמאי מפני מה אמרו בית שמאי מפני שהוא טמא על גבי עם הארץ ואין כלי טמא חוצץ אמרו להם בית הלל והלא טיהרתם אוכלין ומשקין שבתוכו אמרו להם בית שמאי כשטיהרנו אוכלין ומשקין שבתוכו

לעצמו טהרנו

אבל נטהר את הכלי שטהרתו לך ולו

תניא אמר רבי יהושע בושני מדבריכם בית שמאי אפשר אשה לשה בעריבה אשה ועריבה טמאין שבעה ובצק טהור לוגין מלא משקין לוגין טמא טומאת שבעה ומשקין טהורין

נטפל לו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי אמר לו אומר לך טעמן של בית שמאי אמר לו אמור אמר לו כלי טמא חוצץ או אינו חוצץ אמר ליה אינו חוצץ כלי של עם הארץ טמא או טהור אמר לו טמא ואם אתה אומר לו טמא כלום משגיח עליך ולא עוד אלא שאם אתה אומר לו טמא אומר לך שלי טהור ושלך טמא

וזהו טעמן של בית שמאי

מיד הלך רבי יהושע ונשתטח על קברי בית שמאי אמר נעניתי לכם עצמות בית שמאי ומה סתומות שלכם כך מפורשות על אחת כמה וכמה אמרו כל ימיו הושחרו שיניו מפני תעניותיו

קתני מיהת לך ולו אלמא שאלינן מינייהו כי שיילינן מינייהו מטבלינן להו

אי הכי ניהדרו להו בית הלל לבית שמאי כי שאלינן מינייהו מטבלינן להו טמא מת בעי הזאה שלישי ושביעי ומנא לשבעה יומי לא מושלי אינשי

ואטבילה לא מהימני והתניא נאמנין עמי הארץ על טהרת טבילת טמא מת

אמר אביי לא קשיא הא בגופו הא בכליו רבא אמר אידי ואידי בכליו ולא קשיא הא דאמר מעולם לא הטבלתי כלי בתוך כלי והא דאמר הטבלתי אבל לא הטבלתי בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד

והתניא נאמן עם הארץ לומר פירות לא הוכשרו אבל אינו נאמן לומר פירות הוכשרו אבל לא נטמאו

ואגופו מי מהימן והתניא חבר שבא להזות מזין עליו מיד עם הארץ שבא להזות אין מזין עליו עד שיעשה בפנינו שלישי ושביעי

אלא אמר אביי מתוך חומר שהחמרת עליו בתחילתו הקלת עליו בסופו

אחורים ותוך מאי אחורים ותוך

כדתנן כלי שנטמא אחוריו במשקין אחוריו טמאין תוכו אוגנו אזנו וידיו טהורין נטמא תוכו כולו טמא

ובית הצביטה וכו׳ מאי בית הצביטה אמר רב יהודה אמר שמואל מקום שצובטו וכן הוא אומר ויצבט לה קלי רבי אסי אמר רבי יוחנן מקום שנקיי הדעת צובעין

תני רב ביבי קמיה דרב נחמן כל הכלים אין להם אחורים ותוך אחד קדשי המקדש ואחד קדשי הגבול אמר ליה קדשי הגבול מאי נינהו תרומה והתנן אחורים ותוך ובית הצביטה לתרומה

דלמא לחולין שנעשו על טהרת הקודש קאמרת

אדכרתן מילתא דאמר רבה בר אבוה אחת עשרה מעלות שנו כאן שש ראשונות בין לקודש בין לחולין שנעשו על טהרת הקודש אחרונות לקודש אבל לא לחולין שנעשו על טהרת הקודש

הנושא את המדרס נושא את התרומה אבל לא את הקודש קודש מאי טעמא לא משום מעשה שהיה דאמר רב יהודה אמר שמואל מעשה באחד שהיה מעביר חבית של יין קודש ממקום למקום

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

מיהו עם הארץ? – גפ”ת 93

מיהו עם הארץ? מה היחס הנפשי וההלכתי שצריך להיות לנו כלפיו? והאם תמיד המושג “עם הארץ” מדבר על אותו אדם? בשאלות אל נעיין בגפ”ת השבוע בעזרת ה’   פרק שלישי במסכת חגיגה עוסק רובו ככולו בדיני טומאה וטהרה. המשנה קובעת שיש חומרא מיוחדת בקודש ביחס לתרומה ונוקטת כמה דינים המבחינים בין קודש לתרומה, כאשר הראשון…

חגיגה כב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חגיגה כב

וכחללה בשתי אצבעות חוזרות למקומן

סבר לה כהא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אחת עשרה מעלות שנו כאן שש ראשונות בין לקודש בין לחולין שנעשו על טהרת הקודש אחרונות לקודש אבל לא לחולין שנעשו על טהרת הקודש

מאי איכא בין דרבא לדרבי אילא

איכא בינייהו סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן למאן דאמר משום חציצה איכא למאן דאמר משום גזירה שמא יטביל מחטין וצינוריות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד סל וגרגותני שאין בפיהן כשפופרת הנוד ליכא

רבא לטעמיה דאמר רבא סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן טהורין

ומקוה שחלקו בסל וגרגותני הטובל שם לא עלתה לו טבילה דהא ארעא כולה חלחולי מחלחלא ובעינן דאיכא ארבעים סאה במקום אחד

והני מילי בכלי טהור אבל בכלי טמא מיגו דסלקא טבילה לכוליה גופיה דמנא סלקא להו נמי לכלים דאית ביה

דתנן כלים שמילאן כלים והטבילן הרי אלו טהורין ואם לא טבל מים המעורבים עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד מאי קאמר ואם לא טבל הכי קאמר ואם אינו צריך להטבילו ומים המעורבין עד שיהו מעורבין כשפופרת הנוד

והא דרבא ודרבי אילא תנאי היא דתניא סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן בין לקודש בין לתרומה טהורין אבא שאול אומר לתרומה אבל לא לקודש

אי הכי תרומה נמי למאן קאמרינן חברים חברים מידע ידעי

אי הכי קודש נמי חזי ליה עם הארץ ואזיל מטביל

תרומה נמי חזי ליה עם הארץ ואזיל מטביל לא מקבלינן מינייהו

קודש נמי לא נקביל מינייהו הויא ליה איבה

תרומה נמי הויא ליה איבה לא איכפת ליה דאזיל יהיב ליה לכהן עם הארץ חבריה

ומאן תנא דחייש לאיבה רבי יוסי היא דתניא אמר רבי יוסי מפני מה הכל נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו

אמר רב פפא כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ כמאן כרבי יוסי

וניחוש לשאלה

דתנן כלי חרס מציל על הכל דברי בית הלל בית שמאי אומרים אינו מציל אלא על אוכלים ועל המשקים ועל כלי חרס

אמרו להם בית הלל לבית שמאי מפני מה אמרו בית שמאי מפני שהוא טמא על גבי עם הארץ ואין כלי טמא חוצץ אמרו להם בית הלל והלא טיהרתם אוכלין ומשקין שבתוכו אמרו להם בית שמאי כשטיהרנו אוכלין ומשקין שבתוכו

לעצמו טהרנו

אבל נטהר את הכלי שטהרתו לך ולו

תניא אמר רבי יהושע בושני מדבריכם בית שמאי אפשר אשה לשה בעריבה אשה ועריבה טמאין שבעה ובצק טהור לוגין מלא משקין לוגין טמא טומאת שבעה ומשקין טהורין

נטפל לו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי אמר לו אומר לך טעמן של בית שמאי אמר לו אמור אמר לו כלי טמא חוצץ או אינו חוצץ אמר ליה אינו חוצץ כלי של עם הארץ טמא או טהור אמר לו טמא ואם אתה אומר לו טמא כלום משגיח עליך ולא עוד אלא שאם אתה אומר לו טמא אומר לך שלי טהור ושלך טמא

וזהו טעמן של בית שמאי

מיד הלך רבי יהושע ונשתטח על קברי בית שמאי אמר נעניתי לכם עצמות בית שמאי ומה סתומות שלכם כך מפורשות על אחת כמה וכמה אמרו כל ימיו הושחרו שיניו מפני תעניותיו

קתני מיהת לך ולו אלמא שאלינן מינייהו כי שיילינן מינייהו מטבלינן להו

אי הכי ניהדרו להו בית הלל לבית שמאי כי שאלינן מינייהו מטבלינן להו טמא מת בעי הזאה שלישי ושביעי ומנא לשבעה יומי לא מושלי אינשי

ואטבילה לא מהימני והתניא נאמנין עמי הארץ על טהרת טבילת טמא מת

אמר אביי לא קשיא הא בגופו הא בכליו רבא אמר אידי ואידי בכליו ולא קשיא הא דאמר מעולם לא הטבלתי כלי בתוך כלי והא דאמר הטבלתי אבל לא הטבלתי בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד

והתניא נאמן עם הארץ לומר פירות לא הוכשרו אבל אינו נאמן לומר פירות הוכשרו אבל לא נטמאו

ואגופו מי מהימן והתניא חבר שבא להזות מזין עליו מיד עם הארץ שבא להזות אין מזין עליו עד שיעשה בפנינו שלישי ושביעי

אלא אמר אביי מתוך חומר שהחמרת עליו בתחילתו הקלת עליו בסופו

אחורים ותוך מאי אחורים ותוך

כדתנן כלי שנטמא אחוריו במשקין אחוריו טמאין תוכו אוגנו אזנו וידיו טהורין נטמא תוכו כולו טמא

ובית הצביטה וכו׳ מאי בית הצביטה אמר רב יהודה אמר שמואל מקום שצובטו וכן הוא אומר ויצבט לה קלי רבי אסי אמר רבי יוחנן מקום שנקיי הדעת צובעין

תני רב ביבי קמיה דרב נחמן כל הכלים אין להם אחורים ותוך אחד קדשי המקדש ואחד קדשי הגבול אמר ליה קדשי הגבול מאי נינהו תרומה והתנן אחורים ותוך ובית הצביטה לתרומה

דלמא לחולין שנעשו על טהרת הקודש קאמרת

אדכרתן מילתא דאמר רבה בר אבוה אחת עשרה מעלות שנו כאן שש ראשונות בין לקודש בין לחולין שנעשו על טהרת הקודש אחרונות לקודש אבל לא לחולין שנעשו על טהרת הקודש

הנושא את המדרס נושא את התרומה אבל לא את הקודש קודש מאי טעמא לא משום מעשה שהיה דאמר רב יהודה אמר שמואל מעשה באחד שהיה מעביר חבית של יין קודש ממקום למקום

גלול כלפי מעלה