Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ באדר ב׳ תשפ״ב | 5 מרץ 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

חגיגה כד – שבת ב’ באדר ב

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

הדף היום מוקדש ע”י אלישבע ליטסטון לכבוד יום הולדתה של אחותה, הדסה פורטינסקי.

אם פריט אחד של קודש בכלי טמא, אז כל שאר הקדשים בכלי טמאים. אם לדעת רבי חנין זה נלמד מהתורה, איך זה מסתדר עם רבי עקיבא שאמר שזה דרבנן? אולי רבי עקיבא דיבר על פריטים שהם יוצאים מהכלל ולפי דין תורה לא יגרמו לאחרים באותו כלי להיות טמאים. או אולי הוא דן בפריטים על לוח שטוח ולא בכלי עם בית קיבול? בקדשים יש טומאה מדרגה שלישית ורביעית. מדרגה שלישית נדרשת מהתורה ומדרגה רביעית מקל וחומר. אם יד אחת נעשית טמאה, גם היד השנייה נטמאה לעניין קדשים אבל לא לתרומה. באיזה מצב זה? האם אדם יכול לגרום לכך שיד רעהו תהפוך לטמאה בדרך זו? איזו דרגת טומאה נושאת היד השנייה? זה מקור לוויכוח בין תנאים. אפשר לאכול מאכלים יבשים בידיים מלוכלכות אם זה תרומה אבל לא קדשים. מה החשש כאן? מדוע אונן ומחוסר כפורים צריכים לטבול לפני אכילת קדשים? באיזה עניין תרומה יותר חמורה מקדשים?

לא נצרכא אלא לשירי מנחה דאורייתא צריך לכלי הכלי מצרפו שאין צריך לכלי אין כלי מצרפו

ואתו רבנן וגזרו דאף על גב דאינו צריך לכלי כלי מצרפו

תינח סלת קטורת ולבונה מאי איכא למימר אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כגון שצברן על גבי קרטבלא דאורייתא יש לו תוך מצרף אין לו תוך אינו מצרף ואתו רבנן ותיקנו דאף על גב דאין לו תוך מצרף

ופליגא דרבי חנין אדרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מעדותו של רבי עקיבא נשנית משנה זו

הרביעי בקדש פסול תניא אמר רבי יוסי מנין לרביעי בקדש שהוא פסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקדש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי לקדש ולמדנו שלישי לקדש מן התורה ורביעי בקל וחומר

שלישי לקדש מן התורה מנין דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל מי לא עסקינן דנגע בשני וקאמר רחמנא לא יאכל רביעי מקל וחומר הא דאמרן

ובתרומה אם נטמאת כו׳ אמר רב שיזבי בחיבורין שנו אבל שלא בחיבורין לא

איתיביה אביי יד נגובה מטמא חבירתה לטמא לקדש אבל לא לתרומה דברי רבי רבי יוסי ברבי יהודה אומר לפסול אבל לא לטמא

אי אמרת בשלמא שלא בחיבורין היינו רבותיה דנגובה אלא אי אמרת בחיבורין אין שלא בחיבורין לא מאי רבותא דנגובה

איתמר נמי אמר ריש לקיש לא שנו אלא ידו

אבל יד חבירו לא ורבי יוחנן אמר אחד ידו ואחד יד חבירו באותה היד לפסול אבל לא לטמא

ממאי מדקתני סיפא שהיד מטמאה חבירתה לקדש אבל לא לתרומה הא תו למה לי הא תנא ליה רישא אלא לאו שמע מינה לאתויי יד חבירו

ואף ריש לקיש הדר ביה דאמר רבי יונה אמר רבי אמי אמר ריש לקיש אחד ידו ואחד יד חבירו באותה היד לפסול אבל לא לטמא

ולפסול אבל לא לטמא תנאי היא דתנן כל הפוסל בתרומה מטמא ידים להיות שניות ויד מטמא חבירתה דברי רבי יהושע וחכמים אומרים ידים שניות הן ואין שני עושה שני בחולין

מאי לאו שני הוא דלא עביד הא שלישי עביד

דלמא לא שני עביד ולא שלישי

אלא כי הני תנאי דתניא יד נגובה מטמא את חבירתה לטמא בקדש אבל לא לתרומה דברי רבי רבי יוסי ברבי יהודה אומר אותה יד לפסול אבל לא לטמא

אוכלין אוכלים נגובין בידים מסואבות כו׳ תניא אמר רבי חנינא בן אנטיגנוס וכי יש נגובה לקדש והלא חיבת הקדש מכשרתן

לא צריכא כגון שתחב לו חבירו לתוך פיו או שתחב הוא לעצמו בכוש ובכרכר וביקש לאכול צנון ובצל של חולין עמהן

לקדש גזרו בהו רבנן לתרומה לא גזרו בהו רבנן

האונן ומחוסר כפורים כו׳ מאי טעמא כיון דעד האידנא הוו אסירי אצרכינהו רבנן טבילה

מתני׳ חומר בתרומה שביהודה נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה ובשעת הגיתות והבדים אף על התרומה

עברו הגיתות והבדים והביאו לו חבית של יין של תרומה לא יקבלנה ממנו אבל מניחה לגת הבאה ואם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן

כדי יין וכדי שמן

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חגיגה כד – שבת ב’ באדר ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חגיגה כד – שבת ב’ באדר ב

לא נצרכא אלא לשירי מנחה דאורייתא צריך לכלי הכלי מצרפו שאין צריך לכלי אין כלי מצרפו

ואתו רבנן וגזרו דאף על גב דאינו צריך לכלי כלי מצרפו

תינח סלת קטורת ולבונה מאי איכא למימר אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כגון שצברן על גבי קרטבלא דאורייתא יש לו תוך מצרף אין לו תוך אינו מצרף ואתו רבנן ותיקנו דאף על גב דאין לו תוך מצרף

ופליגא דרבי חנין אדרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מעדותו של רבי עקיבא נשנית משנה זו

הרביעי בקדש פסול תניא אמר רבי יוסי מנין לרביעי בקדש שהוא פסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקדש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי לקדש ולמדנו שלישי לקדש מן התורה ורביעי בקל וחומר

שלישי לקדש מן התורה מנין דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל מי לא עסקינן דנגע בשני וקאמר רחמנא לא יאכל רביעי מקל וחומר הא דאמרן

ובתרומה אם נטמאת כו׳ אמר רב שיזבי בחיבורין שנו אבל שלא בחיבורין לא

איתיביה אביי יד נגובה מטמא חבירתה לטמא לקדש אבל לא לתרומה דברי רבי רבי יוסי ברבי יהודה אומר לפסול אבל לא לטמא

אי אמרת בשלמא שלא בחיבורין היינו רבותיה דנגובה אלא אי אמרת בחיבורין אין שלא בחיבורין לא מאי רבותא דנגובה

איתמר נמי אמר ריש לקיש לא שנו אלא ידו

אבל יד חבירו לא ורבי יוחנן אמר אחד ידו ואחד יד חבירו באותה היד לפסול אבל לא לטמא

ממאי מדקתני סיפא שהיד מטמאה חבירתה לקדש אבל לא לתרומה הא תו למה לי הא תנא ליה רישא אלא לאו שמע מינה לאתויי יד חבירו

ואף ריש לקיש הדר ביה דאמר רבי יונה אמר רבי אמי אמר ריש לקיש אחד ידו ואחד יד חבירו באותה היד לפסול אבל לא לטמא

ולפסול אבל לא לטמא תנאי היא דתנן כל הפוסל בתרומה מטמא ידים להיות שניות ויד מטמא חבירתה דברי רבי יהושע וחכמים אומרים ידים שניות הן ואין שני עושה שני בחולין

מאי לאו שני הוא דלא עביד הא שלישי עביד

דלמא לא שני עביד ולא שלישי

אלא כי הני תנאי דתניא יד נגובה מטמא את חבירתה לטמא בקדש אבל לא לתרומה דברי רבי רבי יוסי ברבי יהודה אומר אותה יד לפסול אבל לא לטמא

אוכלין אוכלים נגובין בידים מסואבות כו׳ תניא אמר רבי חנינא בן אנטיגנוס וכי יש נגובה לקדש והלא חיבת הקדש מכשרתן

לא צריכא כגון שתחב לו חבירו לתוך פיו או שתחב הוא לעצמו בכוש ובכרכר וביקש לאכול צנון ובצל של חולין עמהן

לקדש גזרו בהו רבנן לתרומה לא גזרו בהו רבנן

האונן ומחוסר כפורים כו׳ מאי טעמא כיון דעד האידנא הוו אסירי אצרכינהו רבנן טבילה

מתני׳ חומר בתרומה שביהודה נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה ובשעת הגיתות והבדים אף על התרומה

עברו הגיתות והבדים והביאו לו חבית של יין של תרומה לא יקבלנה ממנו אבל מניחה לגת הבאה ואם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן

כדי יין וכדי שמן

גלול כלפי מעלה