Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ באדר ב׳ תשפ״ב | 6 מרץ 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

חגיגה כה

הדף היום מוקדש ע”י עדינה האג’ ומשפחה לכבוד מרים קרזנר ולנה קרזנר.

הדף היום מוקדש ע”י לנידה פרידמן לזכר נשמת אביה ליאון פלטמן.

עם הארץ מיהודה נאמן על טהרה קדשים  אבל לא לגבי תרומה. האם זה נכון רק לגבי מישהו מיהודה או גם מהגליל? למה שיהיה הבדל? המשנה אמרה שלגבי תרומה אפשר לסמוך על עם הארץ אם זה בעונת הבד/הגת. מובאת סתירה ממשנה בטהרות ט:ד שממנה נראה שאין סומכים עליהן. מובאות שני פתרונות לסתירה, אולם השני נדחה. אסור לכהן קבל תרומה מעם הארץ. מה אם הוא קיבל  בכל זאת? האם הם יכולים להשאיר אותו לעונת הגת/הבד הבאה ואז יהיה טהור? הגמרא מנסה לענות על שאלה זו ממשנה בדמאי ו:ט, אך בסופו של דבר, היא אינה חד משמעית. מובאת משנה באהלות יח:ד לגבי מי שהולך בבית הפרס, שדה שהיה ידוע שתחתיו קבורים גופות אך לא ברור היכן והשדה נחרש וקיים חשש שכמה עצמות צצו ויגעו בו בשעת הליכתו ויטמאנו. אם עוברים ומתכוונים לאכול קרבן פסח, יכולים לנפוח בקרקע ולעבור ולא להיות מודאגים מעצמות, אבל אם עוברים ורוצים לאכול תרומה לאחר מכן, הפתרון הזה לא יעיל. למה יש הבדל? אם עבר לאכול קרבן פסח, האם אותו אדם יכול לאכול גם תרומה? עולא התיר ורבה בר עולא לא התיר. נשאלת שאלה נגד רבה בר עולא ממשנתנו שכן הוא קובע שאם קידשו חפצים מעורבים בחבית עם תרומה, כיון שסומכים על עם הארץ בטהרת הקודש, אפשר להניח שכל התכולה טהורה. מדוע, אם כן, לא נוכל לומר את אותו הדבר לגבי בית הפרס – כיון שסומכים על הליכתו בבית הפרס לפסח, אפשר גם לתרומה? ברייתא קובעת שלא מאמינים בעם הארץ על כדים או תרומה. ניתן להבין שמדובר בכדים שהם מרוקנים מקודש כל השנה או מלאים בתרומה בשעת הבד/הגת. אף על פי שהאוכל נחשב טהור, הכלים אינם. מקשים על זה ממשנתנו (כדים מדומעים – הכוללים תערובת של דברים, כנראה תרומה, טהורים בזמן בעונת בית הבד/הגת ו70 יום לפני) ובסופו של דבר, מוסבר שהמשנה מתייחסת גם לתערובת של קודש ולכן מאמינים לעם הארץ לגבי הטהרה. באיזה אזור גיאוגרפי אנחנו יכולים לסמוך על עם הארץ המוכר כלים לגבי טהרת הכלים? באיזה תנאים?

המדומעות נאמנין עליהם בשעת הגיתות והבדים וקודם לגיתות שבעים יום

גמ׳ ביהודה אין ובגליל לא מאי טעמא

אמר ריש לקיש מפני שרצועה של כותים מפסקת ביניהן

וניתיב בשידה תיבה ומגדל הא מני רבי היא דאמר אהל זרוק לאו שמיה אהל דתניא הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא ורבי יוסי ברבי יהודה מטהר

ולייתוה בכלי חרס המוקף צמיד פתיל אמר רבי אליעזר שונין אין הקדש ניצול בצמיד פתיל

והתניא אין חטאת ניצלת בצמיד פתיל מאי לאו הא קדש ניצול לא הא מים שאינן מקודשים ניצולין בצמיד פתיל

והאמר עולא חברייא מדכן בגלילא מניחין ולכשיבא אליהו ויטהרנה

ובשעת הגיתות נאמנין אף על התרומה ורמינהי הגומר זיתיו ישייר קופה אחת ויתננה לעני כהן

אמר רב נחמן לא קשיא הא בחרפי הא באפלי אמר ליה רב אדא בר אהבה כגון מאי כאותן של בית אביך

רב יוסף אמר בגלילא שנו איתיביה אביי עבר הירדן והגליל הרי הן כיהודה נאמנין על היין בשעת היין ועל השמן בשעת השמן אבל לא על היין בשעת השמן ולא על השמן בשעת היין

אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא

עברו הגיתות והבדים והביאו לו חבית של יין לא יקבלנה הימנו אבל מניחה לגת הבאה בעו מיניה מרב ששת עבר וקיבלה מהו שיניחנה לגת הבאה אמר להו תניתוה

חבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ יכול לומר לו טול אתה חטין שבמקום פלוני ואני חטין שבמקום פלוני

טול אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני

אבל לא יאמר לו טול אתה לח ואני יבש טול אתה חטין ואני שעורים

ותני עלה אותו חבר שורף הלח ומניח את היבש

אמאי יניחנה לגת הבאה בדבר שאין לו גת ויניחנו לרגל בדבר שאינו משתמר לרגל

ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן תנן התם מודין בית שמאי ובית הלל שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה

מאי בודקין אמר רב יהודה אמר שמואל מנפח אדם בית הפרס והולך

ורבי חייא בר אבא משמיה דעולא אמר בית הפרס שנדש טהור לעושי פסח לא העמידו דבריהן במקום כרת

לאוכלי תרומה העמידו דבריהן במקום מיתה

איבעיא להו בדק לפסחו מהו שיאכל בתרומתו עולא אמר בדק לפסחו מותר לאכול בתרומתו רבה בר עולא אמר בדק לפסחו אסור לאכול בתרומתו

אמר ליה ההוא סבא לא תפלוג עליה דעולא דתנן כוותיה ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן אלמא מדמהימן אקדש מהימן נמי אתרומה הכא נמי מדמהימן אפסח מהימן נמי אתרומה

כדי יין וכדי שמן כו׳ תנא אין נאמנין לא על הקנקנים ולא על התרומה קנקנים דמאי אי קנקנים דקדש מיגו דמהימן אקדש מהימן נמי אקנקנים אלא קנקנים דתרומה פשיטא השתא אתרומה לא מהימן אקנקנים מהימן

אלא בריקנים דקדש ובשאר ימות השנה ובמלאין דתרומה ובשעת הגיתות

תנן כדי יין וכדי שמן המדומעות מאי לאו מדומעות דתרומה אמרי דבי רבי חייא מדומעות דקדש

ומי איכא דימוע לקדש אמרי דבי רבי אלעאי במטהר את טבלו ליטול ממנו נסכים

קודם לגיתות שבעים יום אמר אביי שמע מינה דינא הוא דעילויה אריסא למיטרח אגולפי שבעים יומין מקמי מעצרתא

מתני׳ מן המודיעים ולפנים נאמנין על כלי חרס מן המודיעים ולחוץ אין נאמנין כיצד הקדר שהוא מוכר הקדרות נכנס לפנים מן המודיעים הוא הקדר והן הקדרות והן הלוקחין נאמן יצא אינו נאמן

גמ׳ תנא מודיעים פעמים כלפנים פעמים כלחוץ כיצד קדר יוצא וחבר נכנס כלפנים שניהן נכנסין

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חגיגה כה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חגיגה כה

המדומעות נאמנין עליהם בשעת הגיתות והבדים וקודם לגיתות שבעים יום

גמ׳ ביהודה אין ובגליל לא מאי טעמא

אמר ריש לקיש מפני שרצועה של כותים מפסקת ביניהן

וניתיב בשידה תיבה ומגדל הא מני רבי היא דאמר אהל זרוק לאו שמיה אהל דתניא הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא ורבי יוסי ברבי יהודה מטהר

ולייתוה בכלי חרס המוקף צמיד פתיל אמר רבי אליעזר שונין אין הקדש ניצול בצמיד פתיל

והתניא אין חטאת ניצלת בצמיד פתיל מאי לאו הא קדש ניצול לא הא מים שאינן מקודשים ניצולין בצמיד פתיל

והאמר עולא חברייא מדכן בגלילא מניחין ולכשיבא אליהו ויטהרנה

ובשעת הגיתות נאמנין אף על התרומה ורמינהי הגומר זיתיו ישייר קופה אחת ויתננה לעני כהן

אמר רב נחמן לא קשיא הא בחרפי הא באפלי אמר ליה רב אדא בר אהבה כגון מאי כאותן של בית אביך

רב יוסף אמר בגלילא שנו איתיביה אביי עבר הירדן והגליל הרי הן כיהודה נאמנין על היין בשעת היין ועל השמן בשעת השמן אבל לא על היין בשעת השמן ולא על השמן בשעת היין

אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא

עברו הגיתות והבדים והביאו לו חבית של יין לא יקבלנה הימנו אבל מניחה לגת הבאה בעו מיניה מרב ששת עבר וקיבלה מהו שיניחנה לגת הבאה אמר להו תניתוה

חבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ יכול לומר לו טול אתה חטין שבמקום פלוני ואני חטין שבמקום פלוני

טול אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני

אבל לא יאמר לו טול אתה לח ואני יבש טול אתה חטין ואני שעורים

ותני עלה אותו חבר שורף הלח ומניח את היבש

אמאי יניחנה לגת הבאה בדבר שאין לו גת ויניחנו לרגל בדבר שאינו משתמר לרגל

ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן תנן התם מודין בית שמאי ובית הלל שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה

מאי בודקין אמר רב יהודה אמר שמואל מנפח אדם בית הפרס והולך

ורבי חייא בר אבא משמיה דעולא אמר בית הפרס שנדש טהור לעושי פסח לא העמידו דבריהן במקום כרת

לאוכלי תרומה העמידו דבריהן במקום מיתה

איבעיא להו בדק לפסחו מהו שיאכל בתרומתו עולא אמר בדק לפסחו מותר לאכול בתרומתו רבה בר עולא אמר בדק לפסחו אסור לאכול בתרומתו

אמר ליה ההוא סבא לא תפלוג עליה דעולא דתנן כוותיה ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן אלמא מדמהימן אקדש מהימן נמי אתרומה הכא נמי מדמהימן אפסח מהימן נמי אתרומה

כדי יין וכדי שמן כו׳ תנא אין נאמנין לא על הקנקנים ולא על התרומה קנקנים דמאי אי קנקנים דקדש מיגו דמהימן אקדש מהימן נמי אקנקנים אלא קנקנים דתרומה פשיטא השתא אתרומה לא מהימן אקנקנים מהימן

אלא בריקנים דקדש ובשאר ימות השנה ובמלאין דתרומה ובשעת הגיתות

תנן כדי יין וכדי שמן המדומעות מאי לאו מדומעות דתרומה אמרי דבי רבי חייא מדומעות דקדש

ומי איכא דימוע לקדש אמרי דבי רבי אלעאי במטהר את טבלו ליטול ממנו נסכים

קודם לגיתות שבעים יום אמר אביי שמע מינה דינא הוא דעילויה אריסא למיטרח אגולפי שבעים יומין מקמי מעצרתא

מתני׳ מן המודיעים ולפנים נאמנין על כלי חרס מן המודיעים ולחוץ אין נאמנין כיצד הקדר שהוא מוכר הקדרות נכנס לפנים מן המודיעים הוא הקדר והן הקדרות והן הלוקחין נאמן יצא אינו נאמן

גמ׳ תנא מודיעים פעמים כלפנים פעמים כלחוץ כיצד קדר יוצא וחבר נכנס כלפנים שניהן נכנסין

גלול כלפי מעלה