חגיגה ט

לא שנו אלא שלא גמר אבל גמר חוזר ומקריב

מאי גמר אילימא גמר קרבנותיו מאי מקריב אלא שלא גמר היום אבל גמר היום חוזר ומקריב:

מתני׳ מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויום טוב האחרון של חג

עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו על זה נאמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות

רבי שמעון בן מנסייא אומר איזהו מעוות שאינו יכול להתקן זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר אם תאמר בגונב וגוזל יכול הוא להחזירו ויתקן

רבי שמעון בן יוחי אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות ואי זה זה תלמיד חכם הפורש מן התורה:

גמ׳ מנהני מילי אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל נאמר עצרת בשביעי של פסח ונאמר עצרת בשמיני של חג מה להלן לתשלומין אף כאן לתשלומין

מופנה דאי לאו מופנה איכא למיפרך מה לשביעי של פסח שכן אינו חלוק משלפניו תאמר בשמיני של חג שחלוק משלפניו

לאיי אפנויי מופנה מכדי מאי עצרת עצור בעשיית מלאכה הכתיב לא תעשה מלאכה עצרת דכתב רחמנא למה לי אלא שמע מינה לאפנויי

ותנא מייתי לה מהכא דתניא וחגותם אותו חג לה׳ שבעת ימים יכול יהא חוגג והולך כל שבעה תלמוד לומר אותו אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג כל שבעה אם כן למה נאמר שבעה לתשלומין

ומנין שאם לא חג יום טוב הראשון של חג שחוגג והולך את כל הרגל ויום טוב האחרון תלמוד לומר בחדש השביעי תחגו אותו אי בחדש השביעי יכול יהא חוגג והולך החדש כולו תלמוד לומר אותו אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג חוצה לו

ומאי תשלומין רבי יוחנן אמר תשלומין לראשון ורבי אושעיא אמר תשלומין זה לזה

מאי בינייהו אמר רבי זירא חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני איכא בינייהו רבי יוחנן אמר תשלומין לראשון כיון דלא חזי בראשון לא חזי בשני ורבי אושעיא אמר תשלומין זה לזה אף על גב דלא חזי בראשון חזי בשני

ומי אמר רבי יוחנן הכי

והאמר חזקיה נטמא ביום מביא בלילה אינו מביא

ורבי יוחנן אמר אף בלילה נמי מביא

אמר רבי ירמיה שאני טומאה דיש לה תשלומין בפסח שני

מתקיף לה רב פפא הניחא למאן דאמר פסח

שני תשלומין דראשון הוא אלא למאן דאמר שני רגל בפני עצמו הוא מאי איכא למימר

אלא אמר רב פפא קסבר רבי יוחנן לילה אינו מחוסר זמן ומי אמר רבי יוחנן הכי

והאמר רבי יוחנן ראה אחת בלילה ושתים ביום מביא

שתים בלילה ואחת ביום אינו מביא ואי סלקא דעתך קסבר רבי יוחנן לילה אינו מחוסר זמן אפילו שתים בלילה ואחת ביום מביא

כי קאמר רבי יוחנן לדברי האומר לילה מחוסר זמן לדברי האומר פשיטא שתים ביום ואחת בלילה אצטריכא ליה

סלקא דעתך אמינא כאתקפתא דרב שישא בריה דרב אידי קא משמע לן כדרב יוסף:

עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו ועל זה נאמר ׳מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות׳:

אמר ליה בר הי הי להלל האי להימנות להמלאות מיבעי ליה אלא זה שמנוהו חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהן

תניא נמי הכי מעות לא יוכל לתקון זה שביטל קריאת שמע של שחרית או קריאת שמע של ערבית או שביטל תפלה של שחרית או תפלה של ערבית וחסרון לא יוכל להימנות זה שנמנו חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהן

אמר ליה בר הי הי להלל מאי דכתיב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו היינו צדיק היינו עובד אלהים היינו רשע היינו אשר לא עבדו אמר ליה עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד

אמר ליה ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו אמר ליה אין צא ולמד משוק של חמרין עשרה פרסי בזוזא חד עשר פרסי בתרי זוזי

אמר ליה אליהו לבר הי הי ואמרי לה לרבי אלעזר מאי דכתיב הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני מלמד שחזר הקדוש ברוך הוא על כל מדות טובות ליתן לישראל ולא מצא אלא עניות אמר שמואל ואיתימא רב יוסף היינו דאמרי אינשי יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא:

רבי שמעון בן מנסיא אומר אי זה הוא מעות לא יוכל לתקון זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר וכו׳: הוליד אין לא הוליד לא

והא תניא רבי שמעון בן מנסיא אומר גונב אדם אפשר שיחזיר גנבו ויתקן גוזל אדם אפשר שיחזיר גזלו ויתקן אבל הבא על אשת איש ואסרה לבעלה נטרד מן העולם והלך לו

רבי שמעון בן יוחי אומר אין אומר בקרו גמל בקרו חזיר אלא בקרו טלה ואי זה זה תלמיד חכם שפירש מן התורה

רבי יהודה בן לקיש אמר כל תלמיד חכם שפירש מן התורה עליו הכתוב אומר כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו ואומר מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי

לא קשיא כאן באחותו פנויה כאן באשת איש ואי בעית אימא הא והא באשת איש ולא קשיא כאן