Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ל׳ באדר א׳ תשע״ט | 7 מרץ 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

חולין ק

הגמרא דנה ביוצאים מן הכלל לדיני ביטול כדי להסביר את המקרים במשנה. האם נוהג גיד הנשה בבהמות לא כשרות?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

בריה שאני

וכן חתיכה של נבלה [וכו׳] ותבטיל ברובא

הניחא למאן דאמר כל שדרכו לימנות שנינו אלא למאן דאמר את שדרכו לימנות שנינו מאי איכא למימר שאני חתיכה הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחים

וצריכא דאי אשמעינן גיד משום דבריה היא אבל חתיכה אימא לא

ואי אשמעינן חתיכה הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחים אבל גיד אימא לא צריכא

דרש רבה בר בר חנה חתיכה של נבלה ושל דג טמא אינה אוסרת עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות

אוקי רב אמורא עליה ודרש כיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשת נבלה ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה

אמר ליה רב ספרא לאביי מכדי רב כמאן אמרה לשמעתיה כרבי יהודה דאמר מין במינו לא בטיל מאי איריא כי נתן טעם אפילו כי לא נתן טעם נמי אמר ליה הכא במאי עסקינן בשקדם וסלקו

רבא אמר

אפילו תימא לא קדם וסלקו הוי מין ומינו ודבר אחר

וכל מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאין מינו רבה עליו ומבטלו

מתני׳ נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה רבי יהודה אומר אף בטמאה אמר רבי יהודה והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת להן אמרו לו בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו

גמ׳ וסבר רבי יהודה איסור חל על איסור והתניא רבי יהודה אומר יכול תהא נבלת עוף טמא מטמא בגדים בבית הבליעה

תלמוד לומר נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה מי שאיסורו משום בל תאכל נבלה יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבלה אלא משום בל תאכל טמאה

וכי תימא קסבר אין בגידין בנותן טעם ובטמאה נמי איסור גיד איכא איסור טומאה ליכא

וסבר רבי יהודה אין בגידין בנותן טעם והתניא האוכל גיד הנשה של בהמה טמאה רבי יהודה מחייב שתים ורבי שמעון פוטר

לעולם קסבר יש בגידין בנותן טעם וקסבר נוהג בשליל דאיסור גיד ואיסור טומאה בהדי הדדי קאתי

ומי מצית אמרת נוהג בשליל והתנן נוהג בשליל רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר

הני מילי גבי טהורה דרחמנא אמר כל בבהמה תאכלו אבל בטמאה נוהג

ומי מצית אמרת דתרוייהו בהדי הדדי קאתו והתנן על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת

וקשיא לן על כזית מן המת מגלח על המת כולו לא כל שכן ואמר רבי יוחנן לא נצרכא אלא לנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין אלמא איסור טומאה קדים

אף על גב דאיסור טומאה קדים אתי איסור גיד חייל עליה שכן איסורו נוהג בבני נח

דיקא נמי דקתני אמר רבי יהודה והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת להם

גופא האוכל גיד הנשה של בהמה טמאה רבי יהודה מחייב שתים

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין ק

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין ק

בריה שאני

וכן חתיכה של נבלה [וכו׳] ותבטיל ברובא

הניחא למאן דאמר כל שדרכו לימנות שנינו אלא למאן דאמר את שדרכו לימנות שנינו מאי איכא למימר שאני חתיכה הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחים

וצריכא דאי אשמעינן גיד משום דבריה היא אבל חתיכה אימא לא

ואי אשמעינן חתיכה הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחים אבל גיד אימא לא צריכא

דרש רבה בר בר חנה חתיכה של נבלה ושל דג טמא אינה אוסרת עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות

אוקי רב אמורא עליה ודרש כיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשת נבלה ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה

אמר ליה רב ספרא לאביי מכדי רב כמאן אמרה לשמעתיה כרבי יהודה דאמר מין במינו לא בטיל מאי איריא כי נתן טעם אפילו כי לא נתן טעם נמי אמר ליה הכא במאי עסקינן בשקדם וסלקו

רבא אמר

אפילו תימא לא קדם וסלקו הוי מין ומינו ודבר אחר

וכל מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאין מינו רבה עליו ומבטלו

מתני׳ נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה רבי יהודה אומר אף בטמאה אמר רבי יהודה והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת להן אמרו לו בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו

גמ׳ וסבר רבי יהודה איסור חל על איסור והתניא רבי יהודה אומר יכול תהא נבלת עוף טמא מטמא בגדים בבית הבליעה

תלמוד לומר נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה מי שאיסורו משום בל תאכל נבלה יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבלה אלא משום בל תאכל טמאה

וכי תימא קסבר אין בגידין בנותן טעם ובטמאה נמי איסור גיד איכא איסור טומאה ליכא

וסבר רבי יהודה אין בגידין בנותן טעם והתניא האוכל גיד הנשה של בהמה טמאה רבי יהודה מחייב שתים ורבי שמעון פוטר

לעולם קסבר יש בגידין בנותן טעם וקסבר נוהג בשליל דאיסור גיד ואיסור טומאה בהדי הדדי קאתי

ומי מצית אמרת נוהג בשליל והתנן נוהג בשליל רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר

הני מילי גבי טהורה דרחמנא אמר כל בבהמה תאכלו אבל בטמאה נוהג

ומי מצית אמרת דתרוייהו בהדי הדדי קאתו והתנן על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת

וקשיא לן על כזית מן המת מגלח על המת כולו לא כל שכן ואמר רבי יוחנן לא נצרכא אלא לנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין אלמא איסור טומאה קדים

אף על גב דאיסור טומאה קדים אתי איסור גיד חייל עליה שכן איסורו נוהג בבני נח

דיקא נמי דקתני אמר רבי יהודה והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת להם

גופא האוכל גיד הנשה של בהמה טמאה רבי יהודה מחייב שתים

גלול כלפי מעלה