Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

א׳ באדר ב׳ תשע״ט | 8 מרץ 2019
  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

חולין קא

דיונים במקרים שונים של שני איסורים – האם איסור חל על איסור במקרים אלו כגון גיד הנשה בבהמה לא כשרה, גיד הנשה בנבלה.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

ורבי שמעון פוטר

ורבי שמעון מה נפשך אי איסור חל על איסור ליחייב נמי משום גיד אי אין איסור חל על איסור ליחייב משום טומאה דקדים ואי אין בגידין בנותן טעם ליחייב משום גיד

אמר רבא לעולם קסבר אין בגידים בנותן טעם ושאני התם דאמר קרא על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה מי שגידו אסור ובשרו מותר יצתה זו שגידו אסור ובשרו אסור

אמר רב יהודה אמר רב האוכל גיד הנשה של נבלה רבי מאיר מחייב שתים וחכמים אומרים אינו חייב אלא אחת

ומודים חכמים לרבי מאיר באוכל גיד הנשה של עולה ושל שור הנסקל שחייב שתים

ומאן האי תנא דבאיסור כולל איסור חל על איסור לית ליה איסור כולל באיסור חמור אית ליה

אמר רבא רבי יוסי הגלילי היא דתנן טמא שאכל קדש בין קדש טמא בין קדש טהור חייב

רבי יוסי הגלילי אומר טמא שאכל את הטהור חייב טמא שאכל את הטמא פטור שלא אכל אלא דבר טמא

אמרו לו אף טמא שאכל את הטהור כיון שנגע בו טמאהו

שפיר קא אמרי ליה רבנן לרבי יוסי הגלילי ואמר רבא בנטמא הגוף ואחר כך נטמא בשר כולי עלמא לא פליגי דחייב דאיסור כרת קדים

כי פליגי בנטמא בשר ואחר כך נטמא הגוף רבנן אית להו איסור כולל דמגו דמיחייב אחתיכות טהורות דעלמא מיחייב נמי אחתיכה טמאה

ורבי יוסי הגלילי לית ליה איסור כולל דמגו לא אמרינן

ורבי יוסי הגלילי נהי דאיסור כולל לית ליה באיסור קל יבא איסור חמור יחול על איסור קל ומאי ניהו טומאת הגוף שהרי טומאת הגוף בכרת

אמר רב אשי מאן לימא לן דטומאת הגוף חמורה דלמא טומאת בשר חמורה דלית ליה טהרה במקוה

ורבי יוסי הגלילי לית ליה איסור כולל

והתניא שבת ויום הכפורים שגג ועשה מלאכה מנין שחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו תלמוד לומר שבת היא יום הכפרים הוא דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר אינו חייב אלא אחת

שלח רבין משום דרבי יוסי ברבי חנינא כך הצעה של משנה ואיפוך

שלח רב יצחק בר יעקב בר גיורי משום דרבי יוחנן לדברי רבי יוסי הגלילי למאי דאפכן שגג בשבת והזיד ביום הכפורים חייב הזיד בשבת ושגג ביום הכפורים פטור

מאי טעמא אמר אביי שבת קביעא וקיימא יום הכפורים בי דינא דקא קבעי ליה

אמר ליה רבא סוף סוף תרוייהו בהדי הדדי קאתו אלא אמר רבא שמדא הוה ושלחו מתם דיומא דכפורי דהא שתא שבתא הוא וכן כי אתא רבין וכל נחותי אמרוה כרבא

אמר רבי יהודה והלא מבני יעקב [וכו׳]

תניא אמרו לו לרבי יהודה וכי נאמר על כן לא יאכלו בני יעקב והלא לא נאמר אלא בני ישראל ולא נקראו בני ישראל עד סיני אלא בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו לידע מאיזה טעם נאסר להם

מתיב רבא וישאו בני ישראל את יעקב אביהם לאחר מעשה

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי מההיא שעתא ליתסר

אמר ליה וכי תורה פעמים פעמים ניתנה ההוא שעתא לאו שעת מעשה הואי ולא שעת מתן תורה הואי

תנו רבנן אבר מן החי נוהג בבהמה חיה ועוף בין טמאין ובין טהורין דברי רבי יהודה ורבי אלעזר וחכמים אומרים אינו נוהג אלא בטהורין

אמר רבי יוחנן ושניהן מקרא אחד דרשו רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש

  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין קא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין קא

ורבי שמעון פוטר

ורבי שמעון מה נפשך אי איסור חל על איסור ליחייב נמי משום גיד אי אין איסור חל על איסור ליחייב משום טומאה דקדים ואי אין בגידין בנותן טעם ליחייב משום גיד

אמר רבא לעולם קסבר אין בגידים בנותן טעם ושאני התם דאמר קרא על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה מי שגידו אסור ובשרו מותר יצתה זו שגידו אסור ובשרו אסור

אמר רב יהודה אמר רב האוכל גיד הנשה של נבלה רבי מאיר מחייב שתים וחכמים אומרים אינו חייב אלא אחת

ומודים חכמים לרבי מאיר באוכל גיד הנשה של עולה ושל שור הנסקל שחייב שתים

ומאן האי תנא דבאיסור כולל איסור חל על איסור לית ליה איסור כולל באיסור חמור אית ליה

אמר רבא רבי יוסי הגלילי היא דתנן טמא שאכל קדש בין קדש טמא בין קדש טהור חייב

רבי יוסי הגלילי אומר טמא שאכל את הטהור חייב טמא שאכל את הטמא פטור שלא אכל אלא דבר טמא

אמרו לו אף טמא שאכל את הטהור כיון שנגע בו טמאהו

שפיר קא אמרי ליה רבנן לרבי יוסי הגלילי ואמר רבא בנטמא הגוף ואחר כך נטמא בשר כולי עלמא לא פליגי דחייב דאיסור כרת קדים

כי פליגי בנטמא בשר ואחר כך נטמא הגוף רבנן אית להו איסור כולל דמגו דמיחייב אחתיכות טהורות דעלמא מיחייב נמי אחתיכה טמאה

ורבי יוסי הגלילי לית ליה איסור כולל דמגו לא אמרינן

ורבי יוסי הגלילי נהי דאיסור כולל לית ליה באיסור קל יבא איסור חמור יחול על איסור קל ומאי ניהו טומאת הגוף שהרי טומאת הגוף בכרת

אמר רב אשי מאן לימא לן דטומאת הגוף חמורה דלמא טומאת בשר חמורה דלית ליה טהרה במקוה

ורבי יוסי הגלילי לית ליה איסור כולל

והתניא שבת ויום הכפורים שגג ועשה מלאכה מנין שחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו תלמוד לומר שבת היא יום הכפרים הוא דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר אינו חייב אלא אחת

שלח רבין משום דרבי יוסי ברבי חנינא כך הצעה של משנה ואיפוך

שלח רב יצחק בר יעקב בר גיורי משום דרבי יוחנן לדברי רבי יוסי הגלילי למאי דאפכן שגג בשבת והזיד ביום הכפורים חייב הזיד בשבת ושגג ביום הכפורים פטור

מאי טעמא אמר אביי שבת קביעא וקיימא יום הכפורים בי דינא דקא קבעי ליה

אמר ליה רבא סוף סוף תרוייהו בהדי הדדי קאתו אלא אמר רבא שמדא הוה ושלחו מתם דיומא דכפורי דהא שתא שבתא הוא וכן כי אתא רבין וכל נחותי אמרוה כרבא

אמר רבי יהודה והלא מבני יעקב [וכו׳]

תניא אמרו לו לרבי יהודה וכי נאמר על כן לא יאכלו בני יעקב והלא לא נאמר אלא בני ישראל ולא נקראו בני ישראל עד סיני אלא בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו לידע מאיזה טעם נאסר להם

מתיב רבא וישאו בני ישראל את יעקב אביהם לאחר מעשה

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי מההיא שעתא ליתסר

אמר ליה וכי תורה פעמים פעמים ניתנה ההוא שעתא לאו שעת מעשה הואי ולא שעת מתן תורה הואי

תנו רבנן אבר מן החי נוהג בבהמה חיה ועוף בין טמאין ובין טהורין דברי רבי יהודה ורבי אלעזר וחכמים אומרים אינו נוהג אלא בטהורין

אמר רבי יוחנן ושניהן מקרא אחד דרשו רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש

גלול כלפי מעלה