Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח באדר ב׳ תשע״ט | 25 מרץ 2019

חולין קיח

מניין לנו שידות ושומרים מכניסים ומוציאים טומאה? ומניין ששומרים מצטרפים בטומאת אוכלים ולא בנבילה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

יכול הנוגע כנגד בשר מאחוריו לא יהא טמא תלמוד לומר יטמא

מאי קאמר אמר רבא ואמרי לה כדי חסורי מיחסרא והכי קתני בנבלתה ולא בעור שאין עליו כזית בשר ועור משלימו לכזית

יכול שאני מוציא אף עור שיש עליו כזית בשר הנוגע כנגד בשר מאחוריו יכול לא יהא טמא ואפילו מעשה יד נמי לא עביד

תלמוד לומר יטמא

תנן התם כל שהוא יד ולא שומר טמא ומטמא ואינו מצטרף

שומר ואף על פי שאינו יד טמא ומטמא ומצטרף לא יד ולא שומר לא טמא ולא מטמא

ידות היכא כתיבי דכתיב וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם לכם לכל שבצרכיכם לרבות את הידות

וכתיב וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לכם לכל שבצרכיכם לרבות את הידות יד להכניס ולהוציא

שומר להכניס ולהוציא לא צריך קרא קל וחומר מיד אתי ומה יד שאינה מגינה מכנסת ומוציאה שומר לא כל שכן

שומר דכתב רחמנא למה לי שמע מינה לצרף

ואימא יד להכניס ולא להוציא שומר להכניס ולהוציא אבל יד להוציא ושומר לצרף לא

יד להכניס ולא להוציא לא מצית אמרת השתא עיולי מעיילא אפוקי מיבעיא

ואימא יד להוציא ולא להכניס שומר להוציא ולהכניס אבל יד להכניס ושומר לצרף לא

יד יתירא כתיב תנור וכירים יתץ וגו׳

לכם לכל שבצרכיכם לרבות את הידות

הי מינייהו מייתר

לכתוב רחמנא בזרעים וליתו הנך מינייהו מה לזרעים שכן טומאתן מרובה

לכתוב רחמנא בתנור וליתי הנך מיניה מה לתנור שכן מטמא מאוירו

לכתוב רחמנא בנבלה וליתי הנך מינה מה לנבלה שכן מטמאה אדם ומטמאה במשא וטומאה יוצאה מגופה

חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי

הי תיתי לא לכתוב רחמנא בזרעים ותיתי מהנך מה להנך שכן מטמאין שלא בהכשר תאמר בזרעים שאין מטמאין אלא בהכשר

אמר רב הונא בריה דרב יהושע פירות שלא הוכשרו כתנור שלא נגמרה מלאכתו דמי

אלא פריך הכי מה להנך שכן מטמאין שלא בנגיעה תאמר בזרעים שאין מטמאין אלא בנגיעה

לא לכתוב רחמנא בתנור ותיתי מהנך מה להנך שכן אוכל

לא לכתוב רחמנא בנבלה ותיתי מהנך אין הכי נמי אלא יד דנבלה למה לי אם אינו ענין ליד נבלה תנהו ענין ליד דעלמא

יד להכניס יד להוציא שומר לצרף

ואכתי יד דנבלה אצטריך דאי לא כתב רחמנא בנבלה הוה אמינא דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה הנך לא מטמא אדם אף נבלה לא מטמאה אדם

אלא יד דנבלה מיצרך צריך ושומר דנבלה הוא דלא צריך למאי הלכתא כתביה רחמנא אי לאיצטרופי אמרת לא מצטרף ולהוציא קל וחומר מיד אתי

אלא אם אין ענין לשומר דנבלה תנהו ענין ליד דנבלה ואם אינו ענין ליד דנבלה תנהו ענין ליד דעלמא יד להוציא יד להכניס ושומר לצרף


ואימא אם אינו ענין לשומר דנבלה תנהו ענין לשומר דעלמא שומר להכניס ושומר לצרף אבל יד להכניס לא

אלא מעיקרא כי כתיבא יד אהכנסה כתיבא

אלא שומר דנבלה למה לי לגופיה

ולמאי אי לאצטרופי אמרת לא מצטרף אי להכניס ולהוציא קל וחומר מיד אתיא מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא

אי הכי שומר דעלמא אימא לך להכניס ומלתא דאתי בקל וחומר טרח וכתב לה קרא

היכא דאיכא למידרש דרשינן

רב חביבא אמר שאני שומר דנבלה כיון דמעשה יד קא עביד איד שדינן ליה

מתקיף לה רב יהודה בר ישמעאל הא דתנן הפיטמא של רמון מצטרפת והנץ שלו אין מצטרף

ואמאי קרי כאן על כל זרע זרוע וליכא

ותו הא דתנן העור והרוטב והקיפה וכו׳ מצטרף לטמא טומאת אוכלים מנלן

אלא תלתא קראי כתיבי על כל זרע זרוע אשר יזרע חד לשומר דזרעים וחד לשומר דאילנות אידך לשומר בשר וביצים ודגים

אמר רב חייא בר אשי אמר רב יש יד לטומאה ואין יד להכשר

ורבי יוחנן אמר יש יד לטומאה ולהכשר

במאי קמיפלגי איבעית אימא סברא איבעית אימא קרא

איבעית אימא קרא מר סבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו

ומר סבר מקרא נדרש לפניו ולפני פניו

איבעית אימא סברא מר סבר הכשר תחלת טומאה הוא ומר סבר הכשר לאו תחלת טומאה הוא

תניא כוותיה דרבי יוחנן כשם שיש יד לטומאה כך יש יד להכשר וכשם שאין מקבלין טומאה אלא לכשיתלשו כך אין מקבלין הכשר אלא עד שיתלשו

אמר רב אין יד לפחות מכזית ואין שומר לפחות מכפול

ורבי יוחנן אמר יש יד לפחות מכזית ויש שומר לפחות מכפול

מיתיבי שתי עצמות ועליהן שני חצאי זיתים והכניס ראשיהן שנים לבית והבית מאהיל עליהן הבית טמא

יהודה בן נקוסא אומר משום רבי יעקב היאך שני עצמות מצטרפין לכזית


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין קיח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין קיח

יכול הנוגע כנגד בשר מאחוריו לא יהא טמא תלמוד לומר יטמא

מאי קאמר אמר רבא ואמרי לה כדי חסורי מיחסרא והכי קתני בנבלתה ולא בעור שאין עליו כזית בשר ועור משלימו לכזית

יכול שאני מוציא אף עור שיש עליו כזית בשר הנוגע כנגד בשר מאחוריו יכול לא יהא טמא ואפילו מעשה יד נמי לא עביד

תלמוד לומר יטמא

תנן התם כל שהוא יד ולא שומר טמא ומטמא ואינו מצטרף

שומר ואף על פי שאינו יד טמא ומטמא ומצטרף לא יד ולא שומר לא טמא ולא מטמא

ידות היכא כתיבי דכתיב וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם לכם לכל שבצרכיכם לרבות את הידות

וכתיב וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לכם לכל שבצרכיכם לרבות את הידות יד להכניס ולהוציא

שומר להכניס ולהוציא לא צריך קרא קל וחומר מיד אתי ומה יד שאינה מגינה מכנסת ומוציאה שומר לא כל שכן

שומר דכתב רחמנא למה לי שמע מינה לצרף

ואימא יד להכניס ולא להוציא שומר להכניס ולהוציא אבל יד להוציא ושומר לצרף לא

יד להכניס ולא להוציא לא מצית אמרת השתא עיולי מעיילא אפוקי מיבעיא

ואימא יד להוציא ולא להכניס שומר להוציא ולהכניס אבל יד להכניס ושומר לצרף לא

יד יתירא כתיב תנור וכירים יתץ וגו׳

לכם לכל שבצרכיכם לרבות את הידות

הי מינייהו מייתר

לכתוב רחמנא בזרעים וליתו הנך מינייהו מה לזרעים שכן טומאתן מרובה

לכתוב רחמנא בתנור וליתי הנך מיניה מה לתנור שכן מטמא מאוירו

לכתוב רחמנא בנבלה וליתי הנך מינה מה לנבלה שכן מטמאה אדם ומטמאה במשא וטומאה יוצאה מגופה

חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי

הי תיתי לא לכתוב רחמנא בזרעים ותיתי מהנך מה להנך שכן מטמאין שלא בהכשר תאמר בזרעים שאין מטמאין אלא בהכשר

אמר רב הונא בריה דרב יהושע פירות שלא הוכשרו כתנור שלא נגמרה מלאכתו דמי

אלא פריך הכי מה להנך שכן מטמאין שלא בנגיעה תאמר בזרעים שאין מטמאין אלא בנגיעה

לא לכתוב רחמנא בתנור ותיתי מהנך מה להנך שכן אוכל

לא לכתוב רחמנא בנבלה ותיתי מהנך אין הכי נמי אלא יד דנבלה למה לי אם אינו ענין ליד נבלה תנהו ענין ליד דעלמא

יד להכניס יד להוציא שומר לצרף

ואכתי יד דנבלה אצטריך דאי לא כתב רחמנא בנבלה הוה אמינא דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה הנך לא מטמא אדם אף נבלה לא מטמאה אדם

אלא יד דנבלה מיצרך צריך ושומר דנבלה הוא דלא צריך למאי הלכתא כתביה רחמנא אי לאיצטרופי אמרת לא מצטרף ולהוציא קל וחומר מיד אתי

אלא אם אין ענין לשומר דנבלה תנהו ענין ליד דנבלה ואם אינו ענין ליד דנבלה תנהו ענין ליד דעלמא יד להוציא יד להכניס ושומר לצרף


ואימא אם אינו ענין לשומר דנבלה תנהו ענין לשומר דעלמא שומר להכניס ושומר לצרף אבל יד להכניס לא

אלא מעיקרא כי כתיבא יד אהכנסה כתיבא

אלא שומר דנבלה למה לי לגופיה

ולמאי אי לאצטרופי אמרת לא מצטרף אי להכניס ולהוציא קל וחומר מיד אתיא מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא

אי הכי שומר דעלמא אימא לך להכניס ומלתא דאתי בקל וחומר טרח וכתב לה קרא

היכא דאיכא למידרש דרשינן

רב חביבא אמר שאני שומר דנבלה כיון דמעשה יד קא עביד איד שדינן ליה

מתקיף לה רב יהודה בר ישמעאל הא דתנן הפיטמא של רמון מצטרפת והנץ שלו אין מצטרף

ואמאי קרי כאן על כל זרע זרוע וליכא

ותו הא דתנן העור והרוטב והקיפה וכו׳ מצטרף לטמא טומאת אוכלים מנלן

אלא תלתא קראי כתיבי על כל זרע זרוע אשר יזרע חד לשומר דזרעים וחד לשומר דאילנות אידך לשומר בשר וביצים ודגים

אמר רב חייא בר אשי אמר רב יש יד לטומאה ואין יד להכשר

ורבי יוחנן אמר יש יד לטומאה ולהכשר

במאי קמיפלגי איבעית אימא סברא איבעית אימא קרא

איבעית אימא קרא מר סבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו

ומר סבר מקרא נדרש לפניו ולפני פניו

איבעית אימא סברא מר סבר הכשר תחלת טומאה הוא ומר סבר הכשר לאו תחלת טומאה הוא

תניא כוותיה דרבי יוחנן כשם שיש יד לטומאה כך יש יד להכשר וכשם שאין מקבלין טומאה אלא לכשיתלשו כך אין מקבלין הכשר אלא עד שיתלשו

אמר רב אין יד לפחות מכזית ואין שומר לפחות מכפול

ורבי יוחנן אמר יש יד לפחות מכזית ויש שומר לפחות מכפול

מיתיבי שתי עצמות ועליהן שני חצאי זיתים והכניס ראשיהן שנים לבית והבית מאהיל עליהן הבית טמא

יהודה בן נקוסא אומר משום רבי יעקב היאך שני עצמות מצטרפין לכזית


גלול כלפי מעלה