הדף היומי
חולין קכא
האם משקים היוצאים מתרומה מפירות שאינם ענבים וזיתים (לאחר שהפרישו אותם כתרומה מהפרי עצמו) נשראת קדושת תרומה עליהם או לא? מהם כל הסוגים של דברים שרשומים במשנה שמצטרפים לטומאת אוכלים אבל לא מטמאים בעצמם וגם אין להם טומאת נבילה? הגמרא דנה בחלק השני של המשנה שמדברים על ההבדל בין טומאת אוכלים לטומאת נבילה בבהמה שנשחטה ועדיין מפרכסת (או שעכו”ם שחט או שיהודי שחט בבהמה טמאה).
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
והדר מייתי לה לערלה פרי פרי מבכורים
והאלל מאי אלל רבי יוחנן אמר מרטקא וריש לקיש אמר בשר שפלטתו סכין
מיתיבי ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם בשלמא למאן דאמר מרטקא היינו דלאו בר רפואה הוא אלא למאן דאמר בשר שפלטתו סכין בר רפואה הוא
באלל דקרא דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי באלל דמתניתין
תא שמע רבי יהודה אומר האלל המכונס אם יש כזית במקום אחד חייבין עליו ואמר רב הונא והוא שכנסו
בשלמא למאן דאמר בשר שפלטתו סכין היינו דכי איכא כזית מיחייב אלא למאן דאמרר מרטקא כי איכא כזית מאי הוי עץ בעלמא הוא
אליבא דרבי יהודה לא פליגי כי פליגי אליבא דרבנן רבי יוחנן אמר מרטקא נמי מצטרף וריש לקיש אמר דוקא בשר שפלטתו סכין אבל מרטקא לא מצטרף
האי בשר שפלטתו סכין היכי דמי אי דחשיב עליה אפילו באנפי נפשיה מיטמא ואי דלא חשיב עליה בטוליה בטליה
רבי אבין ורבי מיישא חד אמר מקצתו חישב עליו
וחד אמר מקצתו פלטתו חיה ומקצתו פלטתו סכין
תנן התם החרטום והצפרנים מיטמאין ומטמאין ומצטרפין חרטום עץ בעלמא הוא
אמר רבי אלעזר בחרטום תחתון תחתון נמי עץ בעלמא הוא אמר רב פפא תחתון של עליון
צפרנים אמר רבי אלעזר מקום המובלעים בבשר
קרנים אמר רב פפא במקום שחותכין ויוצא מהן דם
כיוצא בו השוחט בהמה
אמר רבי אסי שונין ישראל בטמאה וגוי בטהורה צריכין מחשבה והכשר מים ממקום אחר
הכשר למה לי סופו לטמא טומאה חמורה וכל שסופו לטמא טומאה חמורה לא בעי הכשר
דתני דבי רבי ישמעאל וכי יתן מים על זרע מה זרעים שאין סופן לטמא טומאה חמורה צריכין הכשר אף כל שאין סופו לטמא טומאה חמורה צריך הכשר
ותניא אמר רבי יוסי מפני מה אמרו נבלת עוף טהור צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר מפני
שסופה לטמא טומאה חמורה
אמר חזקיה הואיל ויכול לגוררה ולהעמידה על פחות מכזית
אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא ומי אמר חזקיה הכי והא איתמר שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת חזקיה אמר אינה לאברים רבי יוחנן אמר ישנה לאברים
חזקיה אמר אינה לאברים מתה היא רבי יוחנן אמר ישנה לאברים לאו מתה היא
אמר ליה יצתה מכלל חיה ולכלל מתה לא באת
גופא שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת חזקיה אמר אינה לאברים רבי יוחנן אמר ישנה לאברים אמר רבי אלעזר נקוט להא דרבי יוחנן בידך דתני רב אושעיא כוותיה
דתני רב אושעיא ישראל ששחט בהמה טמאה לגוי שחט בה שנים או רוב שנים ומפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות
אבר הפורש ממנה כפורש מן החי ובשר הפורש ממנה כבשר הפורש מן החי ואסור לבני נח ואפילו לאחר שתצא נפשה
שחט בה אחד או רוב אחד אינה מטמאה טומאת אוכלין נחרה אין בה טומאה של כלום
וגוי ששחט בהמה טהורה לישראל ומפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלה
אבר הפורש ממנה כפורש מן החי ובשר הפורש ממנה כפורש מן החי ואסור לבני נח ואפילו לאחר שתצא נפשה
שחט בה אחד או רוב אחד אינה מטמאה טומאת אוכלין נחרה אין בה טומאה של כלום
שחט גוי במקום שאין עושה אותה טרפה ובא ישראל וגמרה כשרה
שחט ישראל בין במקום שעושה אותה טרפה ובין במקום שאין עושה אותה טרפה ובא גוי וגמר שחיטתו פסולה
הרוצה שיאכל מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית שחיטתה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה ואוכלו אחד גוי ואחד ישראל מותרין בו
מסייע ליה לרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיין הרוצה שיבריא חותך כזית בשר מבית שחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה אחד גוי ואחד ישראל מותרים בו
בעי רבי אלעזר שהה בה דרס בה מהו
אמר ליה ההוא סבא הכי אמר רבי יוחנן צריכה הכשר שחיטה כבהמה טהורה הכשר למאי אמר רב שמואל בר יצחק בדיקת סכין
בעא מיניה רבי זירא מרב ששת מהו שתציל על הבלועין שבתוכה
אמר ליה מטמאה טומאת אוכלין ומצלת אמר ליה אינה מטמאה טומאת נבלות ולא תציל
אמר אביי אינה מצלת על הבלועים שבתוכה דהא מטמאה טומאת אוכלין והרובעה חייב דהא אינה מטמאה טומאת נבלה
רבי יהודה אומר האלל [וכו׳] אמר רב הונא והוא שכנסו
ואמר רב הונא שני חצאי זיתים שישנן על גבי העור העור מבטלן
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
חולין קכא
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
והדר מייתי לה לערלה פרי פרי מבכורים
והאלל מאי אלל רבי יוחנן אמר מרטקא וריש לקיש אמר בשר שפלטתו סכין
מיתיבי ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם בשלמא למאן דאמר מרטקא היינו דלאו בר רפואה הוא אלא למאן דאמר בשר שפלטתו סכין בר רפואה הוא
באלל דקרא דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי באלל דמתניתין
תא שמע רבי יהודה אומר האלל המכונס אם יש כזית במקום אחד חייבין עליו ואמר רב הונא והוא שכנסו
בשלמא למאן דאמר בשר שפלטתו סכין היינו דכי איכא כזית מיחייב אלא למאן דאמרר מרטקא כי איכא כזית מאי הוי עץ בעלמא הוא
אליבא דרבי יהודה לא פליגי כי פליגי אליבא דרבנן רבי יוחנן אמר מרטקא נמי מצטרף וריש לקיש אמר דוקא בשר שפלטתו סכין אבל מרטקא לא מצטרף
האי בשר שפלטתו סכין היכי דמי אי דחשיב עליה אפילו באנפי נפשיה מיטמא ואי דלא חשיב עליה בטוליה בטליה
רבי אבין ורבי מיישא חד אמר מקצתו חישב עליו
וחד אמר מקצתו פלטתו חיה ומקצתו פלטתו סכין
תנן התם החרטום והצפרנים מיטמאין ומטמאין ומצטרפין חרטום עץ בעלמא הוא
אמר רבי אלעזר בחרטום תחתון תחתון נמי עץ בעלמא הוא אמר רב פפא תחתון של עליון
צפרנים אמר רבי אלעזר מקום המובלעים בבשר
קרנים אמר רב פפא במקום שחותכין ויוצא מהן דם
כיוצא בו השוחט בהמה
אמר רבי אסי שונין ישראל בטמאה וגוי בטהורה צריכין מחשבה והכשר מים ממקום אחר
הכשר למה לי סופו לטמא טומאה חמורה וכל שסופו לטמא טומאה חמורה לא בעי הכשר
דתני דבי רבי ישמעאל וכי יתן מים על זרע מה זרעים שאין סופן לטמא טומאה חמורה צריכין הכשר אף כל שאין סופו לטמא טומאה חמורה צריך הכשר
ותניא אמר רבי יוסי מפני מה אמרו נבלת עוף טהור צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר מפני
שסופה לטמא טומאה חמורה
אמר חזקיה הואיל ויכול לגוררה ולהעמידה על פחות מכזית
אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא ומי אמר חזקיה הכי והא איתמר שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת חזקיה אמר אינה לאברים רבי יוחנן אמר ישנה לאברים
חזקיה אמר אינה לאברים מתה היא רבי יוחנן אמר ישנה לאברים לאו מתה היא
אמר ליה יצתה מכלל חיה ולכלל מתה לא באת
גופא שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת חזקיה אמר אינה לאברים רבי יוחנן אמר ישנה לאברים אמר רבי אלעזר נקוט להא דרבי יוחנן בידך דתני רב אושעיא כוותיה
דתני רב אושעיא ישראל ששחט בהמה טמאה לגוי שחט בה שנים או רוב שנים ומפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות
אבר הפורש ממנה כפורש מן החי ובשר הפורש ממנה כבשר הפורש מן החי ואסור לבני נח ואפילו לאחר שתצא נפשה
שחט בה אחד או רוב אחד אינה מטמאה טומאת אוכלין נחרה אין בה טומאה של כלום
וגוי ששחט בהמה טהורה לישראל ומפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלה
אבר הפורש ממנה כפורש מן החי ובשר הפורש ממנה כפורש מן החי ואסור לבני נח ואפילו לאחר שתצא נפשה
שחט בה אחד או רוב אחד אינה מטמאה טומאת אוכלין נחרה אין בה טומאה של כלום
שחט גוי במקום שאין עושה אותה טרפה ובא ישראל וגמרה כשרה
שחט ישראל בין במקום שעושה אותה טרפה ובין במקום שאין עושה אותה טרפה ובא גוי וגמר שחיטתו פסולה
הרוצה שיאכל מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית שחיטתה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה ואוכלו אחד גוי ואחד ישראל מותרין בו
מסייע ליה לרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיין הרוצה שיבריא חותך כזית בשר מבית שחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה אחד גוי ואחד ישראל מותרים בו
בעי רבי אלעזר שהה בה דרס בה מהו
אמר ליה ההוא סבא הכי אמר רבי יוחנן צריכה הכשר שחיטה כבהמה טהורה הכשר למאי אמר רב שמואל בר יצחק בדיקת סכין
בעא מיניה רבי זירא מרב ששת מהו שתציל על הבלועין שבתוכה
אמר ליה מטמאה טומאת אוכלין ומצלת אמר ליה אינה מטמאה טומאת נבלות ולא תציל
אמר אביי אינה מצלת על הבלועים שבתוכה דהא מטמאה טומאת אוכלין והרובעה חייב דהא אינה מטמאה טומאת נבלה
רבי יהודה אומר האלל [וכו׳] אמר רב הונא והוא שכנסו
ואמר רב הונא שני חצאי זיתים שישנן על גבי העור העור מבטלן
