Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ד באדר ב׳ תשע״ט | 31 מרץ 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

חולין קכד

טלית טמאה שנקרעה פקעה טומאתו. הגמרא מביאים הגבלות שונות להלכה הזאת כולל מחלוקת ריש לקיש ור’ יוחנן לגבה – האם הדין שייך לעור או לא. דינים מובאים לגבי עור שיש עליו כזית בשר ועור שיש עליו שני חצאי זיתים של בשר. הבנות שונות מובאות לגבי הדינים/דעות במשנה.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

עד שיהא בארץ רבי מאיר אומר אינו צריך לא לגרור את הטפילה ולא עד שיהא בארץ אלא ממעטו מבפנים מארבע טפחים

כי ממעט לה מארבע מיהא טהור אמאי לימא הא חלים וקאי

אמר ליה רבא ואימא מדרבנן גורר את הטפילה עד שיהא בארץ

אלא אמר רבא הכי קאמר תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו דברי הכל חולקו לשלשה וגורר את הטפילה עד שיהא בארץ

והרוצה שלא יבא תנורו לידי טומאה כיצד הוא עושה חולקו לשלשה וגורר את הטפילה עד שיהא בארץ רבי מאיר אומר אינו צריך לא לגרור את הטפילה ולא עד שיהא בארץ אלא ממעטו מבפנים מארבע טפחים

אמר מר חולקו לשלשה

ורמינהו תנור תחלתו ארבעה ושיריו ארבעה דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים במה דברים אמורים בגדול אבל בקטן תחלתו כל שהוא משתגמר מלאכתו שיריו ברובו

וכמה כל שהוא אמרי דבי רבי ינאי טפח שכן עושים תנורים בנות טפח

טעמא דאיכא שיריו ארבע הא ליכא שיריו ארבע טהור

אמרי התם דצלקיה מצלק הכא דעבדיה גיסטרא

אמר מר שיריו ברובו רובו דטפח למאי הוי

אמר אביי שירי גדול ברובו והאמרי רבנן ארבעה לא קשיא הא בתנורא בר תשעה הא בתנורא בר שבעה

לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב הונא משום רבי ישמעאל ברבי יוסי ואפילו שייר בה כדי מעפורת

אמר ריש לקיש לא שנו אלא טלית אבל עור חשיב ורבי יוחנן אמר אפילו עור נמי לא חשיב

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש עור טמא מדרס חישב עליו לרצועה וסנדלין כיון שנתן בו איזמל טהור דברי רבי יהודה וחכמים אומרים עד שימעיטנו מחמשה טפחים

כי ממעט מיהא טהור אמאי לימא חשיב הכא במאי עסקינן דקא בעי ליה למושב זב

מתני׳ עור שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו טמא

היו עליו כשני חצאי זיתים מטמא במשא ולא במגע דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לא במגע ולא במשא ומודה רבי עקיבא בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא ומפני מה רבי עקיבא מטהר בעור מפני שהעור מבטלן

גמ׳ אמר עולא אמר רבי יוחנן לא שנו אלא פלטתו חיה אבל פלטתו סכין בטיל

אמר ליה רב נחמן לעולא אמר רבי יוחנן אפילו כתרטא אמר ליה אין ואפילו כנפיא אמר ליה אין אמר ליה האלהים אם אמר לי רבי יוחנן מפומיה לא צייתנא ליה

כי סליק רב אושעיא אשכחיה ליה לרבי אמי אמרה לשמעתיה קמיה הכי אמר עולא והכי אהדר ליה רב נחמן אמר ליה ומשום דרב נחמן חתניה דבי נשיאה הוא מזלזל בשמעתיה דרבי יוחנן

זמנין אשכחיה דיתיב וקאמר לה אסיפא היו עליו שני חצאי זיתים מטמאים במשא ולא במגע דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לא במגע ולא במשא

אמר רבי יוחנן לא שנו אלא פלטתו חיה אבל פלטתו סכין בטיל

אמר ליה מר אסיפא מתני לה אמר ליה אין ואלא עולא ארישא אמרה ניהליכו אמר ליה אין אמר ליה האלהים אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא ליה

כי אתא רבין וכל נחותי אמרוה ארישא ואלא קשיא כדאמר רב פפא

במרודד הכא נמי במרודד

היו עליו

אמר בר פדא לא שנו אלא מאחריו אבל מלפניו יש נוגע וחוזר ונוגע

ורבי יוחנן אמר אין נוגע וחוזר ונוגע ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן רבי ישמעאל ורבי דוסא בן הרכינס אמרו דבר אחד

רבי ישמעאל הא דאמרן רבי דוסא בן הרכינס דתנן כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים

לאו אמר רבי דוסא בן הרכינס התם אין מאהיל וחוזר ומאהיל הכא נמי אין נוגע וחוזר ונוגע

ומדרבי דוסא בן הרכינס כרבי ישמעאל רבנן כרבי עקיבא והא רבי עקיבא טהורי קא מטהר

עד כאן לא קא מטהר רבי עקיבא אלא בעור אבל בעלמא מטמא כדקתני סיפא ומודה רבי עקיבא בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא ומפני מה רבי עקיבא מטהר בעור מפני שהעור מבטלן

מתיב רב עוקבא בר חמא בנבלתם ולא בעור שיש עליו שני חצאי זיתים

יכול אף במשא תלמוד לומר והנושאיטמא דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר הנוגעוהנושא את שבא לכלל מגע בא לכלל משא לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא

ואם איתא הרי בא לכלל מגע מלפניו

אמר רבא הכי קאמר את שבא לכלל מגע בכל צד בא לכלל משא לא בא לכלל מגע בכל צד לא בא לכלל משא

בעא מיניה רב אויא סבא מרבה בר רב הונא קולית סתומה לרבי ישמעאל מהו שתטמא

אית ליה לרבי ישמעאל את שבא לכלל מגע בא לכלל משא לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא והכא היינו טעמא משום דבא לכלל מגע מלפניו

או דלמא לית ליה

אמר ליה עורבא פרח

אמר ליה רבא בריה ולאו היינו רב אויא סבא מפומבדיתא דמשבח לן מר בגויה דגברא רבה הוא אמר ליה אני היום סמכוני באשישות ובעא מינאי מילתא דבעי טעמא

אמר עולא שני חצאי זיתים שתחבן בקיסם אפילו מוליך ומביא כל היום כולו טהור

מאי טעמא כתיב ונשא וקרינן נושא בעינן נושא והוא דנישא בבת אחת

תנן היו עליו שני חצאי זיתים מטמאין במשא ולא במגע דברי רבי ישמעאל אמאי והא לאו נישא הוא

אמר רב פפא במרודד

תא שמע מודה רבי עקיבא בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא אמאי והא לאו נישא הוא הכי נמי במרודד

כתנאי אחד הנוגע ואחד המסיט רבי אליעזר אומר אף הנושא אטו נושא לאו מסיט הוא

אלא לאו הכי קאמר אחד הנוגע ואחד המסיט בלא נישא ואתא רבי אליעזר למימר והוא דנישא ומאי אף אימא והוא דנישא

מתני׳ קולית המת

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין קכד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין קכד

עד שיהא בארץ רבי מאיר אומר אינו צריך לא לגרור את הטפילה ולא עד שיהא בארץ אלא ממעטו מבפנים מארבע טפחים

כי ממעט לה מארבע מיהא טהור אמאי לימא הא חלים וקאי

אמר ליה רבא ואימא מדרבנן גורר את הטפילה עד שיהא בארץ

אלא אמר רבא הכי קאמר תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו דברי הכל חולקו לשלשה וגורר את הטפילה עד שיהא בארץ

והרוצה שלא יבא תנורו לידי טומאה כיצד הוא עושה חולקו לשלשה וגורר את הטפילה עד שיהא בארץ רבי מאיר אומר אינו צריך לא לגרור את הטפילה ולא עד שיהא בארץ אלא ממעטו מבפנים מארבע טפחים

אמר מר חולקו לשלשה

ורמינהו תנור תחלתו ארבעה ושיריו ארבעה דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים במה דברים אמורים בגדול אבל בקטן תחלתו כל שהוא משתגמר מלאכתו שיריו ברובו

וכמה כל שהוא אמרי דבי רבי ינאי טפח שכן עושים תנורים בנות טפח

טעמא דאיכא שיריו ארבע הא ליכא שיריו ארבע טהור

אמרי התם דצלקיה מצלק הכא דעבדיה גיסטרא

אמר מר שיריו ברובו רובו דטפח למאי הוי

אמר אביי שירי גדול ברובו והאמרי רבנן ארבעה לא קשיא הא בתנורא בר תשעה הא בתנורא בר שבעה

לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב הונא משום רבי ישמעאל ברבי יוסי ואפילו שייר בה כדי מעפורת

אמר ריש לקיש לא שנו אלא טלית אבל עור חשיב ורבי יוחנן אמר אפילו עור נמי לא חשיב

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש עור טמא מדרס חישב עליו לרצועה וסנדלין כיון שנתן בו איזמל טהור דברי רבי יהודה וחכמים אומרים עד שימעיטנו מחמשה טפחים

כי ממעט מיהא טהור אמאי לימא חשיב הכא במאי עסקינן דקא בעי ליה למושב זב

מתני׳ עור שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו טמא

היו עליו כשני חצאי זיתים מטמא במשא ולא במגע דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לא במגע ולא במשא ומודה רבי עקיבא בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא ומפני מה רבי עקיבא מטהר בעור מפני שהעור מבטלן

גמ׳ אמר עולא אמר רבי יוחנן לא שנו אלא פלטתו חיה אבל פלטתו סכין בטיל

אמר ליה רב נחמן לעולא אמר רבי יוחנן אפילו כתרטא אמר ליה אין ואפילו כנפיא אמר ליה אין אמר ליה האלהים אם אמר לי רבי יוחנן מפומיה לא צייתנא ליה

כי סליק רב אושעיא אשכחיה ליה לרבי אמי אמרה לשמעתיה קמיה הכי אמר עולא והכי אהדר ליה רב נחמן אמר ליה ומשום דרב נחמן חתניה דבי נשיאה הוא מזלזל בשמעתיה דרבי יוחנן

זמנין אשכחיה דיתיב וקאמר לה אסיפא היו עליו שני חצאי זיתים מטמאים במשא ולא במגע דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לא במגע ולא במשא

אמר רבי יוחנן לא שנו אלא פלטתו חיה אבל פלטתו סכין בטיל

אמר ליה מר אסיפא מתני לה אמר ליה אין ואלא עולא ארישא אמרה ניהליכו אמר ליה אין אמר ליה האלהים אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא ליה

כי אתא רבין וכל נחותי אמרוה ארישא ואלא קשיא כדאמר רב פפא

במרודד הכא נמי במרודד

היו עליו

אמר בר פדא לא שנו אלא מאחריו אבל מלפניו יש נוגע וחוזר ונוגע

ורבי יוחנן אמר אין נוגע וחוזר ונוגע ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן רבי ישמעאל ורבי דוסא בן הרכינס אמרו דבר אחד

רבי ישמעאל הא דאמרן רבי דוסא בן הרכינס דתנן כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים

לאו אמר רבי דוסא בן הרכינס התם אין מאהיל וחוזר ומאהיל הכא נמי אין נוגע וחוזר ונוגע

ומדרבי דוסא בן הרכינס כרבי ישמעאל רבנן כרבי עקיבא והא רבי עקיבא טהורי קא מטהר

עד כאן לא קא מטהר רבי עקיבא אלא בעור אבל בעלמא מטמא כדקתני סיפא ומודה רבי עקיבא בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא ומפני מה רבי עקיבא מטהר בעור מפני שהעור מבטלן

מתיב רב עוקבא בר חמא בנבלתם ולא בעור שיש עליו שני חצאי זיתים

יכול אף במשא תלמוד לומר והנושאיטמא דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר הנוגעוהנושא את שבא לכלל מגע בא לכלל משא לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא

ואם איתא הרי בא לכלל מגע מלפניו

אמר רבא הכי קאמר את שבא לכלל מגע בכל צד בא לכלל משא לא בא לכלל מגע בכל צד לא בא לכלל משא

בעא מיניה רב אויא סבא מרבה בר רב הונא קולית סתומה לרבי ישמעאל מהו שתטמא

אית ליה לרבי ישמעאל את שבא לכלל מגע בא לכלל משא לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא והכא היינו טעמא משום דבא לכלל מגע מלפניו

או דלמא לית ליה

אמר ליה עורבא פרח

אמר ליה רבא בריה ולאו היינו רב אויא סבא מפומבדיתא דמשבח לן מר בגויה דגברא רבה הוא אמר ליה אני היום סמכוני באשישות ובעא מינאי מילתא דבעי טעמא

אמר עולא שני חצאי זיתים שתחבן בקיסם אפילו מוליך ומביא כל היום כולו טהור

מאי טעמא כתיב ונשא וקרינן נושא בעינן נושא והוא דנישא בבת אחת

תנן היו עליו שני חצאי זיתים מטמאין במשא ולא במגע דברי רבי ישמעאל אמאי והא לאו נישא הוא

אמר רב פפא במרודד

תא שמע מודה רבי עקיבא בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא אמאי והא לאו נישא הוא הכי נמי במרודד

כתנאי אחד הנוגע ואחד המסיט רבי אליעזר אומר אף הנושא אטו נושא לאו מסיט הוא

אלא לאו הכי קאמר אחד הנוגע ואחד המסיט בלא נישא ואתא רבי אליעזר למימר והוא דנישא ומאי אף אימא והוא דנישא

מתני׳ קולית המת

גלול כלפי מעלה