Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ו באדר ב׳ תשע״ט | 2 אפריל 2019

חולין קכו

האם ר' יוסי באמת סובר שטומאה טמונה אינה בוקעת ועולה? לפי ר' יוחנן המשנה סוברת כר' יוסי שסובר שנגיעה=מאהיל. מי התנא שחולק עליו? האם ביצת שרץ מטמא? האם עכבר (אחד משמונה שרצים) כולל גם עכבר שחציו בשר וחציו אדמה? האם ואיך הם מטמאים?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

ותני עלה רבי יוסי מטהר אהייא אילימא אסיפא תנא קמא נמי טהורי קא מטהר

אלא דקאמר תנא קמא טומאה בתוכה הבית טמא אי משום דדרך טומאה לצאת ואי משום דטומאה טמונה בוקעת וקאמר ליה רבי יוסי ודקאמרת דרך טומאה לצאת יכול הוא להוציאה לחצאין או לשורפה במקומה ודקאמרת טומאה טמונה בוקעת טומאה טמונה אינה בוקעת

ורמי דרבי יוסי אדרבי יוסי

דתנן הכלב שאכל בשר מת ומת הכלב ומוטל על האסקופה רבי מאיר אומר אם יש בצוארו פותח טפח מביא את הטומאה ואם לאו אינו מביא את הטומאה

רבי יוסי אומר רואין מכנגד השקוף ולפנים הבית טמא מכנגד השקוף ולחוץ הבית טהור

רבי אלעזר אומר פיו לפנים הבית טהור פיו לחוץ הבית טמא מפני שטומאה יוצאה דרך שוליו

רבי יהודה בן בתירא אומר בין כך ובין כך הבית טמא

מאי לאו אאין בצוארו פותח טפח קאי רבי יוסי

ושמע מינה טומאה טמונה בוקעת

אמר רבא רואין את חלל הטומאה קתני ורבי יוסי בתרתי פליג וקאמר ליה לרבי מאיר דקאמרת כי יש בצוארו פותח טפח מביא את הטומאה אנן בתר חללה אזלינן

ודקא אמרת הבית כולו טמא מכנגד השקוף ולפנים הבית טמא מכנגד השקוף ולחוץ הבית טהור

רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא רבי יוסי אומר רואין את חלל הטומאה

ומאן תנא דפליג עליה רבי שמעון הוא דתניא רבי שמעון אומר


שלש טומאות פורשות מן המת שתים בכל אחת ושלישית אין בהן ואלו הן מלא תרווד רקב ועצם כשעורה וגולל ודופק

מלא תרווד רקב מטמא במשא ובאהל ואינו מטמא במגע והיכן מגעו עם אחת מהן

עצם כשעורה מטמא במשא ובמגע ואינו מטמא באהל והיכן אהלו עם אחת מהן

גולל ודופק מטמא במגע ובאהל ואינו מטמא במשא והיכן משאו עם אחד מהן

קולית נבלה וקולית השרץ וכו׳ תנו רבנן בנבלתה ולא בקולית סתומה

יכול אפילו ניקבה תלמוד לומר הנגעיטמא את שאפשר ליגע טמא ואת שאי אפשר ליגע טהור

אמר ליה רבי זירא לאביי אלא מעתה בהמה בעורה לא תטמא פוק חזי כמה נקבים יש בה

אמר ליה רב פפא לרבא אלא מעתה כוליא בחלבה לא תטמא תא חזי כמה חוטין נמשכין הימנה

בעי רב אושעיא חישב עליה לנוקבה ולא ניקבה מהו מחוסר נקיבה כמחוסר מעשה דמי או לא

הדר פשטה מחוסר נקיבה לאו כמחוסר מעשה דמי

מתני׳ ביצת השרץ המרוקמת טהורה ניקבה כל שהוא טמא עכבר שחציו בשר וחציו אדמה הנוגע בבשר טמא באדמה טהור רבי יהודה אומר אף הנוגע באדמה שכנגד הבשר טמא

גמ׳ תנו רבנן הטמאים לרבות ביצת השרץ וקולית השרץ

יכול אפילו לא ריקמה תלמוד לומר השרץ מה שרץ שרקם אף ביצת השרץ שרקמה

יכול אפילו לא ניקבו תלמוד לומר הנגעיטמא את שאפשר ליגע טמא ואת שאי אפשר ליגע טהור

וכמה נקיבתה כחוט השערה שאפשר ליגע כחוט השערה

עכבר שחציו [וכו׳] אמר רבי יהושע בן לוי והוא שהשריץ על פני כולו איכא דמתני לה אסיפא רבי יהודה אומר אף הנוגע באדמה שכנגד בשר טמא אמר רבי יהושע בן לוי והוא שהשריץ על פני כולו

מאן דמתני לה ארישא כל שכן אסיפא ומאן דמתני לה אסיפא אבל רישא אף על גב דלא השריץ

תנו רבנן מתוך שנאמר עכבר שומע אני אפילו עכבר שבים ששמו עכבר ודין הוא טימא בחולדה וטימא בעכבר מה חולדה מין הגדל על הארץ אף עכבר מין הגדל על הארץ

או כלך לדרך זו טימא בחולדה וטימא בעכבר מה חולדה כל ששמה חולדה אף עכבר כל ששמו עכבר אפילו עכבר שבים ששמו עכבר תלמוד לומר על הארץ

אי על הארץ יכול על הארץ יטמא ירד לים לא יטמא


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין קכו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין קכו

ותני עלה רבי יוסי מטהר אהייא אילימא אסיפא תנא קמא נמי טהורי קא מטהר

אלא דקאמר תנא קמא טומאה בתוכה הבית טמא אי משום דדרך טומאה לצאת ואי משום דטומאה טמונה בוקעת וקאמר ליה רבי יוסי ודקאמרת דרך טומאה לצאת יכול הוא להוציאה לחצאין או לשורפה במקומה ודקאמרת טומאה טמונה בוקעת טומאה טמונה אינה בוקעת

ורמי דרבי יוסי אדרבי יוסי

דתנן הכלב שאכל בשר מת ומת הכלב ומוטל על האסקופה רבי מאיר אומר אם יש בצוארו פותח טפח מביא את הטומאה ואם לאו אינו מביא את הטומאה

רבי יוסי אומר רואין מכנגד השקוף ולפנים הבית טמא מכנגד השקוף ולחוץ הבית טהור

רבי אלעזר אומר פיו לפנים הבית טהור פיו לחוץ הבית טמא מפני שטומאה יוצאה דרך שוליו

רבי יהודה בן בתירא אומר בין כך ובין כך הבית טמא

מאי לאו אאין בצוארו פותח טפח קאי רבי יוסי

ושמע מינה טומאה טמונה בוקעת

אמר רבא רואין את חלל הטומאה קתני ורבי יוסי בתרתי פליג וקאמר ליה לרבי מאיר דקאמרת כי יש בצוארו פותח טפח מביא את הטומאה אנן בתר חללה אזלינן

ודקא אמרת הבית כולו טמא מכנגד השקוף ולפנים הבית טמא מכנגד השקוף ולחוץ הבית טהור

רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא רבי יוסי אומר רואין את חלל הטומאה

ומאן תנא דפליג עליה רבי שמעון הוא דתניא רבי שמעון אומר


שלש טומאות פורשות מן המת שתים בכל אחת ושלישית אין בהן ואלו הן מלא תרווד רקב ועצם כשעורה וגולל ודופק

מלא תרווד רקב מטמא במשא ובאהל ואינו מטמא במגע והיכן מגעו עם אחת מהן

עצם כשעורה מטמא במשא ובמגע ואינו מטמא באהל והיכן אהלו עם אחת מהן

גולל ודופק מטמא במגע ובאהל ואינו מטמא במשא והיכן משאו עם אחד מהן

קולית נבלה וקולית השרץ וכו׳ תנו רבנן בנבלתה ולא בקולית סתומה

יכול אפילו ניקבה תלמוד לומר הנגעיטמא את שאפשר ליגע טמא ואת שאי אפשר ליגע טהור

אמר ליה רבי זירא לאביי אלא מעתה בהמה בעורה לא תטמא פוק חזי כמה נקבים יש בה

אמר ליה רב פפא לרבא אלא מעתה כוליא בחלבה לא תטמא תא חזי כמה חוטין נמשכין הימנה

בעי רב אושעיא חישב עליה לנוקבה ולא ניקבה מהו מחוסר נקיבה כמחוסר מעשה דמי או לא

הדר פשטה מחוסר נקיבה לאו כמחוסר מעשה דמי

מתני׳ ביצת השרץ המרוקמת טהורה ניקבה כל שהוא טמא עכבר שחציו בשר וחציו אדמה הנוגע בבשר טמא באדמה טהור רבי יהודה אומר אף הנוגע באדמה שכנגד הבשר טמא

גמ׳ תנו רבנן הטמאים לרבות ביצת השרץ וקולית השרץ

יכול אפילו לא ריקמה תלמוד לומר השרץ מה שרץ שרקם אף ביצת השרץ שרקמה

יכול אפילו לא ניקבו תלמוד לומר הנגעיטמא את שאפשר ליגע טמא ואת שאי אפשר ליגע טהור

וכמה נקיבתה כחוט השערה שאפשר ליגע כחוט השערה

עכבר שחציו [וכו׳] אמר רבי יהושע בן לוי והוא שהשריץ על פני כולו איכא דמתני לה אסיפא רבי יהודה אומר אף הנוגע באדמה שכנגד בשר טמא אמר רבי יהושע בן לוי והוא שהשריץ על פני כולו

מאן דמתני לה ארישא כל שכן אסיפא ומאן דמתני לה אסיפא אבל רישא אף על גב דלא השריץ

תנו רבנן מתוך שנאמר עכבר שומע אני אפילו עכבר שבים ששמו עכבר ודין הוא טימא בחולדה וטימא בעכבר מה חולדה מין הגדל על הארץ אף עכבר מין הגדל על הארץ

או כלך לדרך זו טימא בחולדה וטימא בעכבר מה חולדה כל ששמה חולדה אף עכבר כל ששמו עכבר אפילו עכבר שבים ששמו עכבר תלמוד לומר על הארץ

אי על הארץ יכול על הארץ יטמא ירד לים לא יטמא


גלול כלפי מעלה