הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
חולין קכז
איזה סוגים של עכברים כלולים כשרץ? מה לא נכלל? מה נכלל ב"צב למינהו"? המשנה מתעסקת במקרה שאבר או בשר מדולדל בבהמה – אם החשיב אותו כאוכל לאינו יהודי, מטמא טומאת אוכלים. כשהבהמה מתה או נשחטה אחר כך, מה הסטוס של האבר או הבשר שהיה מדולדל? האם הוכשר לקבל טומאה על ידי דם השחיטה או האם צריך הכשר ממשקה אחר? האם מטמא טומאת אבר מן החי?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
תלמוד לומר השרץ כל מקום ששורץ
או אינו אלא השרץ יכול כל המשריץ יטמא שאין משריץ לא יטמא אוציא עכבר שחציו בשר וחציו אדמה שאין פרה ורבה
ודין הוא טימא בחולדה וטימא בעכבר מה חולדה כל ששמה חולדה אף עכבר כל ששמו עכבר אביא עכבר שחציו בשר וחציו אדמה
או כלך לדרך זו מה חולדה פרה ורבה אף עכבר פרה ורבה תלמוד לומר בשרץ
אמר ליה ההוא מדרבנן לרבא אימא בשרץ לאתויי עכבר שחציו בשר וחציו אדמה השרץ כל שהוא שורץ ואפילו עכבר שבים ואי משום על הארץ על הארץ יטמא ירד לים לא יטמא
אמר ליה ומאחר דשויתיה לים מקום טומאה מה לי הכא מה לי הכא
והאי על הארץ מיבעי ליה להוציא ספק טומאה צפה דאמר רב יצחק בר אבדימי על הארץ להוציא ספק טומאה צפה
תרתי על הארץ כתיבי
תנו רבנן הצב למינהו להביא הערוד וכן הנפילים וסלמנדרא
וכשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה אומר מה רבו מעשיך ה׳ יש לך בריות גדלות בים ויש לך בריות גדלות ביבשה שבים אילמלי עולות ביבשה מיד מתות שביבשה אילמלי יורדות לים מיד מתות
יש לך בריות גדלות באור ויש לך בריות גדלות באויר שבאור אילמלי עולות לאויר מיד מתות שבאויר אילמלי יורדות לאור מיד מתות מה רבו מעשיך ה׳
תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר רבי זירא מאי קראה האזינו כל ישבי חלד
אמר רב הונא בריה דרב יהושע ביברי דנרש אינן מן הישוב
אמר רב פפא בשמתא נרש תרביה משכיה ואליתיה ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה׳ אמר רב פפא לא אבה נרש שמוע דבר ה׳
אמר רב גידל אמר רב נרשאה נשקיך מני ככיך נהר פקודאה לוייך מגלימא שפירא דחזי עלך פומבדיתאה לוייך אשני אושפיזך
אמר רב הונא בר תורתא פעם אחת הלכתי לוועד וראיתי נחש שהוא כרוך על הצב לימים יצא ערוד מביניהם
וכשבאתי לפני רבי שמעון החסיד אמר לי אמר הקדוש ברוך הוא הם הביאו בריה שלא בראתי בעולמי אף אני אביא עליהם בריה שלא בראתי בעולמי
והאמר מר כל שתשמישן ועיבורן שוה יולדין ומגדלין זה מזה וכל שאין תשמישן ועיבורן שוה אין יולדין ומגדלין זה מזה
אמר רב נס בתוך נס האי פורענותא הוא מאי נס בתוך נס לפורענות
מתני׳ האבר והבשר המדולדלין בבהמה מטמאין טומאת אוכלין במקומן וצריכין הכשר
נשחטה הבהמה הוכשרו בדמיה דברי רבי מאיר רבי שמעון אומר לא הוכשרו
מתה הבהמה הבשר צריך הכשר האבר מטמא משום אבר מן החי ואינו מטמא משום אבר נבלה דברי רבי מאיר ורבי שמעון מטהר
גמ׳ טומאת אוכלין אין טומאת נבלה לא
היכי דמי אי דמעלין ארוכה אפילו טומאת אוכלין נמי לא ליטמו ואי דאין מעלין ארוכה טומאת נבלה נמי ליטמו
לעולם דאין מעלין ארוכה ושאני טומאת נבלה דרחמנא אמר כי יפל עד שיפול
תניא נמי הכי האבר והבשר המדולדלין בבהמה ומעורין בחוט השערה יכול יטמאו טומאת נבלה תלמוד לומר יפל עד שיפול ואפילו הכי טומאת אוכלין מיטמו
מסייע ליה לרב חייא בר אשי דאמר רב חייא בר אשי אמר שמואל תאנים שצמקו באיביהן מטמאות טומאת אוכלין והתולש מהן בשבת חייב חטאת
לימא מסייע ליה ירקות שצמקו באיביהן כגון הכרוב והדלעת אין מטמאין טומאת אוכלין קצצן ויבשן מטמאין טומאת אוכלין
קצצן ויבשן סלקא דעתך עץ בעלמא הוא ואמר רבי יצחק בעל מנת ליבשן
טעמא דכרוב ודלעת הוא כיון דיבשן לאו בני אכילה נינהו הא שאר פירות מטמאי
היכי דמי אי דיבשן הן ועוקציהן פשיטא אלא לאו בלא עוקציהן
לעולם הן ועוקציהן וקצצן על מנת ליבשן איצטריכא ליה
תא שמע אילן שנפשח ובו פירות הרי הן כתלושין יבשו הרי הן כמחוברין מאי לאו מה תלושין לכל דבריהן אף מחוברין לכל דבריהן
מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא
נשחטה הבהמה [וכו׳] במאי קא מיפלגי
אמר רבה בבהמה נעשית יד לאבר קמיפלגי מר סבר אין בהמה נעשית יד לאבר ומר סבר בהמה נעשית יד לאבר
אביי אמר באוחז בקטן ואין גדול עולה עמו קמיפלגי
מר סבר אוחז בקטן ואין גדול עולה עמו הרי הוא כמוהו ומר סבר אינו כמוהו
ואף רבי יוחנן סבר באוחז בקטן ואין גדול עולה עמו קא מיפלגי
דרבי יוחנן רמי דרבי מאיר אדרבי מאיר מי אמר רבי מאיר אוחז בקטן ואין גדול עולה עמו הרי הוא כמוהו
ורמינהו אוכל שנפרס ומעורה במקצת
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
חולין קכז
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
תלמוד לומר השרץ כל מקום ששורץ
או אינו אלא השרץ יכול כל המשריץ יטמא שאין משריץ לא יטמא אוציא עכבר שחציו בשר וחציו אדמה שאין פרה ורבה
ודין הוא טימא בחולדה וטימא בעכבר מה חולדה כל ששמה חולדה אף עכבר כל ששמו עכבר אביא עכבר שחציו בשר וחציו אדמה
או כלך לדרך זו מה חולדה פרה ורבה אף עכבר פרה ורבה תלמוד לומר בשרץ
אמר ליה ההוא מדרבנן לרבא אימא בשרץ לאתויי עכבר שחציו בשר וחציו אדמה השרץ כל שהוא שורץ ואפילו עכבר שבים ואי משום על הארץ על הארץ יטמא ירד לים לא יטמא
אמר ליה ומאחר דשויתיה לים מקום טומאה מה לי הכא מה לי הכא
והאי על הארץ מיבעי ליה להוציא ספק טומאה צפה דאמר רב יצחק בר אבדימי על הארץ להוציא ספק טומאה צפה
תרתי על הארץ כתיבי
תנו רבנן הצב למינהו להביא הערוד וכן הנפילים וסלמנדרא
וכשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה אומר מה רבו מעשיך ה׳ יש לך בריות גדלות בים ויש לך בריות גדלות ביבשה שבים אילמלי עולות ביבשה מיד מתות שביבשה אילמלי יורדות לים מיד מתות
יש לך בריות גדלות באור ויש לך בריות גדלות באויר שבאור אילמלי עולות לאויר מיד מתות שבאויר אילמלי יורדות לאור מיד מתות מה רבו מעשיך ה׳
תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר רבי זירא מאי קראה האזינו כל ישבי חלד
אמר רב הונא בריה דרב יהושע ביברי דנרש אינן מן הישוב
אמר רב פפא בשמתא נרש תרביה משכיה ואליתיה ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה׳ אמר רב פפא לא אבה נרש שמוע דבר ה׳
אמר רב גידל אמר רב נרשאה נשקיך מני ככיך נהר פקודאה לוייך מגלימא שפירא דחזי עלך פומבדיתאה לוייך אשני אושפיזך
אמר רב הונא בר תורתא פעם אחת הלכתי לוועד וראיתי נחש שהוא כרוך על הצב לימים יצא ערוד מביניהם
וכשבאתי לפני רבי שמעון החסיד אמר לי אמר הקדוש ברוך הוא הם הביאו בריה שלא בראתי בעולמי אף אני אביא עליהם בריה שלא בראתי בעולמי
והאמר מר כל שתשמישן ועיבורן שוה יולדין ומגדלין זה מזה וכל שאין תשמישן ועיבורן שוה אין יולדין ומגדלין זה מזה
אמר רב נס בתוך נס האי פורענותא הוא מאי נס בתוך נס לפורענות
מתני׳ האבר והבשר המדולדלין בבהמה מטמאין טומאת אוכלין במקומן וצריכין הכשר
נשחטה הבהמה הוכשרו בדמיה דברי רבי מאיר רבי שמעון אומר לא הוכשרו
מתה הבהמה הבשר צריך הכשר האבר מטמא משום אבר מן החי ואינו מטמא משום אבר נבלה דברי רבי מאיר ורבי שמעון מטהר
גמ׳ טומאת אוכלין אין טומאת נבלה לא
היכי דמי אי דמעלין ארוכה אפילו טומאת אוכלין נמי לא ליטמו ואי דאין מעלין ארוכה טומאת נבלה נמי ליטמו
לעולם דאין מעלין ארוכה ושאני טומאת נבלה דרחמנא אמר כי יפל עד שיפול
תניא נמי הכי האבר והבשר המדולדלין בבהמה ומעורין בחוט השערה יכול יטמאו טומאת נבלה תלמוד לומר יפל עד שיפול ואפילו הכי טומאת אוכלין מיטמו
מסייע ליה לרב חייא בר אשי דאמר רב חייא בר אשי אמר שמואל תאנים שצמקו באיביהן מטמאות טומאת אוכלין והתולש מהן בשבת חייב חטאת
לימא מסייע ליה ירקות שצמקו באיביהן כגון הכרוב והדלעת אין מטמאין טומאת אוכלין קצצן ויבשן מטמאין טומאת אוכלין
קצצן ויבשן סלקא דעתך עץ בעלמא הוא ואמר רבי יצחק בעל מנת ליבשן
טעמא דכרוב ודלעת הוא כיון דיבשן לאו בני אכילה נינהו הא שאר פירות מטמאי
היכי דמי אי דיבשן הן ועוקציהן פשיטא אלא לאו בלא עוקציהן
לעולם הן ועוקציהן וקצצן על מנת ליבשן איצטריכא ליה
תא שמע אילן שנפשח ובו פירות הרי הן כתלושין יבשו הרי הן כמחוברין מאי לאו מה תלושין לכל דבריהן אף מחוברין לכל דבריהן
מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא
נשחטה הבהמה [וכו׳] במאי קא מיפלגי
אמר רבה בבהמה נעשית יד לאבר קמיפלגי מר סבר אין בהמה נעשית יד לאבר ומר סבר בהמה נעשית יד לאבר
אביי אמר באוחז בקטן ואין גדול עולה עמו קמיפלגי
מר סבר אוחז בקטן ואין גדול עולה עמו הרי הוא כמוהו ומר סבר אינו כמוהו
ואף רבי יוחנן סבר באוחז בקטן ואין גדול עולה עמו קא מיפלגי
דרבי יוחנן רמי דרבי מאיר אדרבי מאיר מי אמר רבי מאיר אוחז בקטן ואין גדול עולה עמו הרי הוא כמוהו
ורמינהו אוכל שנפרס ומעורה במקצת
