Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח באדר ב׳ תשע״ט | 4 אפריל 2019

חולין קכח

ששה הסברים מובאים להסביר את הבסיס למחלוקת בין ר' מאיר לר' שמעון בעניין בשר או אבר המדולדל – לאחר שנשחט האם צריך עוד הכשר או דם השחיטה כבר הכשירה? יש כמה שאלות שנשאלו לגבי חפצים שאינן מקבלים טומאת אוכלים אבל האם יכולים לשמש יד למשהו שמחובר אליו באופן רופף? מה ההבדל בין אם נטמא משום נבלה או משום אבר מן החי? מהו המקור לטומאת אבר מן החי?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

רבי מאיר אומר אם אוחז בקטן וגדול עולה עמו הרי הוא כמוהו ואם לאו אינו כמוהו

ואמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה

ומאי קושיא דילמא שני ליה לרבי מאיר בין טבול יום לשאר טומאות

תניא רבי אומר אחד טבול יום ואחד שאר טומאות

ודילמא לרבי לא שני ליה ולרבי מאיר שני ליה

אמר רבי יאשיה הכי אמר רבי יוחנן לדברי רבי מוחלפת השיטה

רבא אמר ביש יד לטומאה ואין יד להכשר קמיפלגי

מר סבר יש יד לטומאה ואין יד להכשר ומר סבר יש יד לטומאה ולהכשר

רב פפא אמר בהכשר קודם מחשבה קמיפלגי

דתנן אמר רבי יהודה כך היה רבי עקיבא שונה חלב שחוטה בכפרים צריך מחשבה ואין צריך הכשר שכבר הוכשר בשחיטה

אמרתי לפניו למדתנו רבינו עולשין שלקטן והדיחן לבהמה ונמלך עליהן לאדם צריכות הכשר שני וחזר רבי עקיבא להיות שונה כרבי יהודה

מר סבר לה כמעיקרא ומר סבר לה כחזרה

רב אחא בריה דרב איקא אמר בנתקנח הדם בין סימן לסימן קמיפלגי

מר סבר ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף והאי דם שחיטה הוא ומר סבר אינה לשחיטה אלא לסוף והאי דם מכה הוא

רב אשי אמר בשחיטה מכשרת ולא דם קמיפלגי

בעי רבה בהמה בחייה מהו שתעשה יד לאבר תיקו

אמר אביי הרי אמרו קישות שנטעה בעציץ והגדילה ויצאת חוץ לעציץ טהורה

אמר רבי שמעון וכי מה טיבה לטהר אלא הטמא בטומאתו וטהור בטהרתו

בעי אביי מהו שתעשה יד לחברתה תיקו

אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לחצי דלעת אסרה בעי רבי ירמיה


מהו שתעשה יד לחברתה תיקו

אמר רב פפא הרי אמרו יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפתה רבי יהודה מטהר וחכמים אומרים אם יכול לחיות טהור ואם לאו טמא

בעי רב פפא מהו שיעשה יד לחבירו תיקו

אמר רבי זירא הרי אמרו אבן שבזוית כשהוא חולץ חולץ את כולה וכשהוא נותץ נותץ את שלו ומניח את של חבירו

בעי רבי זירא מהו שתעשה יד לחברתה תיקו

מתה הבהמה מאי איכא בין אבר מן החי לאבר של הנבלה

איכא בינייהו בשר הפורש ממנו מאבר בהמה דאילו בשר הפורש מאבר מן החי לא מטמא מאבר מן הנבלה מטמא

אבר מן החי דמטמא מאי קרא אמר רב יהודה אמר רב וכי ימות מן הבהמה

והאי מיבעי ליה לכאידך דרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא וכי ימות מן הבהמה מקצת בהמה מטמאה ומקצת בהמה אינה מטמאה ואיזו זו זו טרפה ששחטה

אם כן לכתוב רחמנא מבהמה מאי מן הבהמה שמע מינה תרתי

אי הכי אפילו בשר נמי לא סלקא דעתך דתניא יכול יהא בשר הפורש מן החי טמא תלמוד לומר וכי ימות מן הבהמה מה מיתה שאינה עושה חליפין אף כל שאינו עושה חליפין דברי רבי יוסי

רבי עקיבא אומר בהמה מה בהמה גידים ועצמות אף כל גידים ועצמות רבי אומר בהמה מה בהמה בשר גידים ועצמות אף כל בשר גידים ועצמות

מאי איכא בין רבי לרבי עקיבא איכא בינייהו ארכובה

בין רבי עקיבא לרבי יוסי הגלילי מאי איכא בינייהו אמר רב פפא כוליא וניב שפתים איכא בינייהו

תניא נמי גבי שרצים כהאי גוונא יכול בשר הפורש מן השרצים יהא טמא תלמוד לומר במתם מה מיתה שאינה עושה חליפין אף כל שאינה עושה חליפין דברי רבי יוסי הגלילי

רבי עקיבא אומר שרץ מה שרץ גידים ועצמות אף כל גידים ועצמות רבי אומר שרץ מה שרץ בשר גידים ועצמות אף כל בשר גידים ועצמות

בין רבי לרבי עקיבא איכא בינייהו ארכובה בין רבי עקיבא לרבי יוסי הגלילי מאי איכא בינייהו אמר רב פפא כוליא וניב שפתים איכא בינייהו

וצריכא דאי אשמעינן בהמה היינו טעמא דלא מטמא מחיים משום דלא מטמא בכעדשה אבל שרץ דמטמא בכעדשה אימא לטמא מחיים

ואי אשמועינן שרץ משום דלא מטמא במשא לא מטמא מחיים אבל בהמה דמטמא במשא אימא תטמא מחיים צריכא

תנו רבנן החותך כזית בשר מאבר מן החי חתכו ואחר כך חישב עליו טהור

חישב עליו ואחר כך חתכו טמא

רבי אסי לא על לבי מדרשא אשכחיה לרבי זירא אמר ליה מאי אמור בבי מדרשא אמר ליה מאי קשיא לך אמר ליה דקתני חישב ואחר כך חתכו טמא


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין קכח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין קכח

רבי מאיר אומר אם אוחז בקטן וגדול עולה עמו הרי הוא כמוהו ואם לאו אינו כמוהו

ואמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה

ומאי קושיא דילמא שני ליה לרבי מאיר בין טבול יום לשאר טומאות

תניא רבי אומר אחד טבול יום ואחד שאר טומאות

ודילמא לרבי לא שני ליה ולרבי מאיר שני ליה

אמר רבי יאשיה הכי אמר רבי יוחנן לדברי רבי מוחלפת השיטה

רבא אמר ביש יד לטומאה ואין יד להכשר קמיפלגי

מר סבר יש יד לטומאה ואין יד להכשר ומר סבר יש יד לטומאה ולהכשר

רב פפא אמר בהכשר קודם מחשבה קמיפלגי

דתנן אמר רבי יהודה כך היה רבי עקיבא שונה חלב שחוטה בכפרים צריך מחשבה ואין צריך הכשר שכבר הוכשר בשחיטה

אמרתי לפניו למדתנו רבינו עולשין שלקטן והדיחן לבהמה ונמלך עליהן לאדם צריכות הכשר שני וחזר רבי עקיבא להיות שונה כרבי יהודה

מר סבר לה כמעיקרא ומר סבר לה כחזרה

רב אחא בריה דרב איקא אמר בנתקנח הדם בין סימן לסימן קמיפלגי

מר סבר ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף והאי דם שחיטה הוא ומר סבר אינה לשחיטה אלא לסוף והאי דם מכה הוא

רב אשי אמר בשחיטה מכשרת ולא דם קמיפלגי

בעי רבה בהמה בחייה מהו שתעשה יד לאבר תיקו

אמר אביי הרי אמרו קישות שנטעה בעציץ והגדילה ויצאת חוץ לעציץ טהורה

אמר רבי שמעון וכי מה טיבה לטהר אלא הטמא בטומאתו וטהור בטהרתו

בעי אביי מהו שתעשה יד לחברתה תיקו

אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לחצי דלעת אסרה בעי רבי ירמיה


מהו שתעשה יד לחברתה תיקו

אמר רב פפא הרי אמרו יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפתה רבי יהודה מטהר וחכמים אומרים אם יכול לחיות טהור ואם לאו טמא

בעי רב פפא מהו שיעשה יד לחבירו תיקו

אמר רבי זירא הרי אמרו אבן שבזוית כשהוא חולץ חולץ את כולה וכשהוא נותץ נותץ את שלו ומניח את של חבירו

בעי רבי זירא מהו שתעשה יד לחברתה תיקו

מתה הבהמה מאי איכא בין אבר מן החי לאבר של הנבלה

איכא בינייהו בשר הפורש ממנו מאבר בהמה דאילו בשר הפורש מאבר מן החי לא מטמא מאבר מן הנבלה מטמא

אבר מן החי דמטמא מאי קרא אמר רב יהודה אמר רב וכי ימות מן הבהמה

והאי מיבעי ליה לכאידך דרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא וכי ימות מן הבהמה מקצת בהמה מטמאה ומקצת בהמה אינה מטמאה ואיזו זו זו טרפה ששחטה

אם כן לכתוב רחמנא מבהמה מאי מן הבהמה שמע מינה תרתי

אי הכי אפילו בשר נמי לא סלקא דעתך דתניא יכול יהא בשר הפורש מן החי טמא תלמוד לומר וכי ימות מן הבהמה מה מיתה שאינה עושה חליפין אף כל שאינו עושה חליפין דברי רבי יוסי

רבי עקיבא אומר בהמה מה בהמה גידים ועצמות אף כל גידים ועצמות רבי אומר בהמה מה בהמה בשר גידים ועצמות אף כל בשר גידים ועצמות

מאי איכא בין רבי לרבי עקיבא איכא בינייהו ארכובה

בין רבי עקיבא לרבי יוסי הגלילי מאי איכא בינייהו אמר רב פפא כוליא וניב שפתים איכא בינייהו

תניא נמי גבי שרצים כהאי גוונא יכול בשר הפורש מן השרצים יהא טמא תלמוד לומר במתם מה מיתה שאינה עושה חליפין אף כל שאינה עושה חליפין דברי רבי יוסי הגלילי

רבי עקיבא אומר שרץ מה שרץ גידים ועצמות אף כל גידים ועצמות רבי אומר שרץ מה שרץ בשר גידים ועצמות אף כל בשר גידים ועצמות

בין רבי לרבי עקיבא איכא בינייהו ארכובה בין רבי עקיבא לרבי יוסי הגלילי מאי איכא בינייהו אמר רב פפא כוליא וניב שפתים איכא בינייהו

וצריכא דאי אשמעינן בהמה היינו טעמא דלא מטמא מחיים משום דלא מטמא בכעדשה אבל שרץ דמטמא בכעדשה אימא לטמא מחיים

ואי אשמועינן שרץ משום דלא מטמא במשא לא מטמא מחיים אבל בהמה דמטמא במשא אימא תטמא מחיים צריכא

תנו רבנן החותך כזית בשר מאבר מן החי חתכו ואחר כך חישב עליו טהור

חישב עליו ואחר כך חתכו טמא

רבי אסי לא על לבי מדרשא אשכחיה לרבי זירא אמר ליה מאי אמור בבי מדרשא אמר ליה מאי קשיא לך אמר ליה דקתני חישב ואחר כך חתכו טמא


גלול כלפי מעלה