Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ו׳ בניסן תשע״ט | 11 אפריל 2019

חולין קלה

פרטי דינים של ראשית הגז שחייבים לתת לכהן.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

מתני׳ ראשית הגז נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשים

חומר בזרוע ולחיים ובקבה מראשית הגז שהזרוע והלחיים והקבה נוהגין בבקר ובצאן במרובה ובמועט וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלות ואינו נוהג אלא במרובה

וכמה הוא מרובה בית שמאי אומרים שתי רחלות שנאמר יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן ובית הלל אומרים חמש שנאמר חמש צאן עשויות

רבי דוסא בן הרכינס אומר חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז וחכמים אומרים חמש רחלות גוזזות כל שהן

וכמה נותנין לו משקל חמש סלעים ביהודה שהן עשר סלעים בגליל מלובן ולא צואי כדי לעשות ממנו בגד קטן שנאמר תתן לו שיהא בו כדי מתנה

לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור לבנו ולא צבעו חייב

הלוקח גז צאנו של גוי פטור מראשית הגז הלוקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר חייב לא שייר הלוקח חייב היו לו שני מינים שחופות ולבנות מכר לו שחופות אבל לא לבנות זכרים אבל לא נקבות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו

גמ׳ במוקדשין מאי טעמא לא אמר קרא צאנך ולא צאן הקדש

טעמא דכתב רחמנא צאנך הא לאו הכי הוה אמינא קדשים חייבים בראשית הגז הא לאו בני גיזה נינהו דכתיב ולא תגז בכור צאנך

אי בקדשי מזבח הכי נמי הכא במאי עסקינן בקדשי בדק הבית

והאמר רבי אלעזר קדשי בדק הבית אסורים בגיזה ועבודה מדרבנן סלקא דעתך אמינא הואיל ומדאורייתא בני גיזה נינהו היכא דגזז ליה ליתיב ליה

והא קדיש לה סלקא דעתך אמינא לפרוק וליתיב ליה

והא בעי העמדה והערכה הניחא למאן דאמר קדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה אלא למאן דאמר היו מאי איכא למימר

אמר רבי מני בר פטיש משום רבי ינאי הכא במקדיש בהמתו לבדק הבית חוץ מגיזותיה סלקא דעתך אמינא ליגזוז וליתיב ליה אמר קרא צאנך ולא צאן של הקדש

אי הכי קדשי מזבח נמי כחשי

קדשי בדק הבית נמי כחשי דאמר חוץ מגיזה וכחישה

קדשי מזבח נמי דאמר חוץ מגיזה וכחישה אפילו הכי פשטה קדושה בכולה

ומנא תימרא דאמר רבי יוסי והלא במוקדשין האומר רגלה של זו עולה כולה עולה ואפילו לרבי מאיר דאמר אין כולה עולה הני מילי דאקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו אבל הקדיש דבר שהנשמה תלויה בו קדשה

רבא אמר במקדיש גיזה עצמה סלקא דעתך אמינא ליגזוז וליפרוק וליתיב ליה

אמר קרא גז צאנך תתן לו מי שאין מחוסר אלא גזיזה ונתינה יצא זה שמחוסר גזיזה פדייה ונתינה

אלא צאנך למאי אתא לכדתניא בהמת השותפים חייב בראשית הגז ורבי אלעאי פוטר מאי טעמא דרבי אלעאי אמר קרא צאנך ולא של שותפות

ורבנן למעוטי שותפות גוי ורבי אלעאי שותפות גוי מנא ליה

נפקא ליה מרישא דקרא ראשית דגנך ולא שותפות גוי

ורבנן ראשית (הגז) הפסיק הענין

ורבי אלעאי ויו הדר ערביה


ורבנן לא נכתוב רחמנא לא ויו ולא ראשית

ורבי אלעאי איידי דהאי קדושת דמים והאי קדושת הגוף פסיק להו והדר ערבי להו

ואיבעית אימא שותפות גוי בתרומה רבנן חיובי מחייבי דתניא ישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות טבל וחולין מעורבים זה בזה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר של ישראל חייב ושל גוי פטור

עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה אבל שותפות דגוי דברי הכל חייבת

ואי בעית אימא תרוייהו לרבי אלעאי מצאנך נפקא

שותפות דגוי מאי טעמא דלא מייחדא ליה לישראל נמי לא מייחדא ליה ורבנן גוי לאו בר חיובא הוא ישראל בר חיובא הוא

אמר רבא מודה רבי אלעאי בתרומה אף על גב דכתיב דגנך דידך אין דשותפות לא

כתב רחמנא תרומתיכם אלא דגנך למה לי למעוטי שותפות גוי

חלה אף על גב דכתיב ראשית ואיכא למימר נילף ראשית ראשית מראשית הגז מה להלן דשותפות לא אף כאן דשותפות לא כתב רחמנא ערסותיכם

אלא טעמא דכתיב ערסותיכם הא לאו הכי הוה אמינא נילף ראשית ראשית מראשית הגז אדרבה נילף מתרומה

הכי נמי אלא ערסותיכם למה לי כדי עריסותיכם

פאה אף על גב דכתיב שדך דידך אין שותפות לא כתב רחמנא ובקצרכם את קציר ארצכם אלא שדך למה לי למעוטי שותפות גוי

בכורה אף על גב דכתיב כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך דידך אין דשותפות לא

כתב רחמנא ובכרת בקרכם וצאנכם אלא בקרך וצאנך למה לי למעוטי שותפות גוי

מזוזה אף על גב דכתיב ביתך דידך אין שותפות לא כתב רחמנא למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואלא ביתך למאי אתא לכדרבה דאמר רבה


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין קלה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין קלה

מתני׳ ראשית הגז נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשים

חומר בזרוע ולחיים ובקבה מראשית הגז שהזרוע והלחיים והקבה נוהגין בבקר ובצאן במרובה ובמועט וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלות ואינו נוהג אלא במרובה

וכמה הוא מרובה בית שמאי אומרים שתי רחלות שנאמר יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן ובית הלל אומרים חמש שנאמר חמש צאן עשויות

רבי דוסא בן הרכינס אומר חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז וחכמים אומרים חמש רחלות גוזזות כל שהן

וכמה נותנין לו משקל חמש סלעים ביהודה שהן עשר סלעים בגליל מלובן ולא צואי כדי לעשות ממנו בגד קטן שנאמר תתן לו שיהא בו כדי מתנה

לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור לבנו ולא צבעו חייב

הלוקח גז צאנו של גוי פטור מראשית הגז הלוקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר חייב לא שייר הלוקח חייב היו לו שני מינים שחופות ולבנות מכר לו שחופות אבל לא לבנות זכרים אבל לא נקבות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו

גמ׳ במוקדשין מאי טעמא לא אמר קרא צאנך ולא צאן הקדש

טעמא דכתב רחמנא צאנך הא לאו הכי הוה אמינא קדשים חייבים בראשית הגז הא לאו בני גיזה נינהו דכתיב ולא תגז בכור צאנך

אי בקדשי מזבח הכי נמי הכא במאי עסקינן בקדשי בדק הבית

והאמר רבי אלעזר קדשי בדק הבית אסורים בגיזה ועבודה מדרבנן סלקא דעתך אמינא הואיל ומדאורייתא בני גיזה נינהו היכא דגזז ליה ליתיב ליה

והא קדיש לה סלקא דעתך אמינא לפרוק וליתיב ליה

והא בעי העמדה והערכה הניחא למאן דאמר קדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה אלא למאן דאמר היו מאי איכא למימר

אמר רבי מני בר פטיש משום רבי ינאי הכא במקדיש בהמתו לבדק הבית חוץ מגיזותיה סלקא דעתך אמינא ליגזוז וליתיב ליה אמר קרא צאנך ולא צאן של הקדש

אי הכי קדשי מזבח נמי כחשי

קדשי בדק הבית נמי כחשי דאמר חוץ מגיזה וכחישה

קדשי מזבח נמי דאמר חוץ מגיזה וכחישה אפילו הכי פשטה קדושה בכולה

ומנא תימרא דאמר רבי יוסי והלא במוקדשין האומר רגלה של זו עולה כולה עולה ואפילו לרבי מאיר דאמר אין כולה עולה הני מילי דאקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו אבל הקדיש דבר שהנשמה תלויה בו קדשה

רבא אמר במקדיש גיזה עצמה סלקא דעתך אמינא ליגזוז וליפרוק וליתיב ליה

אמר קרא גז צאנך תתן לו מי שאין מחוסר אלא גזיזה ונתינה יצא זה שמחוסר גזיזה פדייה ונתינה

אלא צאנך למאי אתא לכדתניא בהמת השותפים חייב בראשית הגז ורבי אלעאי פוטר מאי טעמא דרבי אלעאי אמר קרא צאנך ולא של שותפות

ורבנן למעוטי שותפות גוי ורבי אלעאי שותפות גוי מנא ליה

נפקא ליה מרישא דקרא ראשית דגנך ולא שותפות גוי

ורבנן ראשית (הגז) הפסיק הענין

ורבי אלעאי ויו הדר ערביה


ורבנן לא נכתוב רחמנא לא ויו ולא ראשית

ורבי אלעאי איידי דהאי קדושת דמים והאי קדושת הגוף פסיק להו והדר ערבי להו

ואיבעית אימא שותפות גוי בתרומה רבנן חיובי מחייבי דתניא ישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות טבל וחולין מעורבים זה בזה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר של ישראל חייב ושל גוי פטור

עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה אבל שותפות דגוי דברי הכל חייבת

ואי בעית אימא תרוייהו לרבי אלעאי מצאנך נפקא

שותפות דגוי מאי טעמא דלא מייחדא ליה לישראל נמי לא מייחדא ליה ורבנן גוי לאו בר חיובא הוא ישראל בר חיובא הוא

אמר רבא מודה רבי אלעאי בתרומה אף על גב דכתיב דגנך דידך אין דשותפות לא

כתב רחמנא תרומתיכם אלא דגנך למה לי למעוטי שותפות גוי

חלה אף על גב דכתיב ראשית ואיכא למימר נילף ראשית ראשית מראשית הגז מה להלן דשותפות לא אף כאן דשותפות לא כתב רחמנא ערסותיכם

אלא טעמא דכתיב ערסותיכם הא לאו הכי הוה אמינא נילף ראשית ראשית מראשית הגז אדרבה נילף מתרומה

הכי נמי אלא ערסותיכם למה לי כדי עריסותיכם

פאה אף על גב דכתיב שדך דידך אין שותפות לא כתב רחמנא ובקצרכם את קציר ארצכם אלא שדך למה לי למעוטי שותפות גוי

בכורה אף על גב דכתיב כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך דידך אין דשותפות לא

כתב רחמנא ובכרת בקרכם וצאנכם אלא בקרך וצאנך למה לי למעוטי שותפות גוי

מזוזה אף על גב דכתיב ביתך דידך אין שותפות לא כתב רחמנא למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואלא ביתך למאי אתא לכדרבה דאמר רבה


גלול כלפי מעלה