Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט׳ בניסן תשע״ט | 14 אפריל 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

חולין קלח

מהו השיעור המינימלי בגזיזה שבו מתחייב להביא לכהן ראשית הגז? אם גזז אחד ומכר וגזז שני ומכר, האם הוא חייב? הפרק האחרון של חולין מתחיל עם דיון במצות שילוח הקן ועורכים השוואה בין כל הפרקים הקודמים.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

בששים ותני תנא מנה בן ארבעים סלעים אין והתנן חמת חדשה אף על פי שמקבלת רמונים טהורה

תפרה ונקרעה שיעורה כמוציא רמונים רבי אליעזר בן יעקב אומר כפקעיות של שתי אחת מארבע במנה בן ארבעים סלעים

וכמה נותן לו כו׳ תנא לא שילבננו ויתננו לו אלא שילבננו כהן ויעמוד על חמש סלעים

כדי לעשות בגד קטן מנהני מילי אמר רבי יהושע בן לוי אמר קרא לעמד לשרת דבר שהוא ראוי לשירות מאי ניהו אבנט

אימא מעיל תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת

ואימא כיפה של צמר דתניא כיפה של צמר היתה מונחת בראש כהן גדול ועליה ציץ נתון לקיים מה שנאמר ושמת אתו על פתיל תכלת

אמר קרא הוא ובניו דבר השוה לאהרן ולבניו

אבנט נמי לא שוי הניחא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול לא זהו אבנטו של כהן הדיוט שפיר

אלא למאן דאמר זהו אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר שם אבנט בעולם

לא הספיק ליתנו וכו׳ איתמר גזז ומכר ראשונה רב חסדא אמר חייב רבי נתן בר הושעיא אמר פטור

רב חסדא אמר חייב דהא גזז רבי נתן בר הושעיא אמר פטור בעידנא דקא מלא שיעורא בעינן צאנך וליכא

תנן הלוקח גז צאנו של גוי פטור מראשית הגז הא צאנו לגזוז חייב אמאי כל חד וחד בתר גיזה נפקא לה מרשותיה

תרגמא רב חסדא אליבא דרבי נתן בר הושעיא כגון שהקנן לו כל שלשים יום

הלוקח גז צאנו של חבירו כו׳ מאן תנא דהיכא דאיכא שיורא גבי מוכר בתר מוכר אזלינן

אמר רב חסדא רבי יהודה היא דתנן המוכר קלחי אילן בתוך שדהו נותן פאה לכל אחד ואחד

אמר רבי יהודה אימתי בזמן שלא שייר בעל השדה אבל שייר בעל השדה נותן פאה על הכל

אמר ליה רבא והא מר הוא דאמר והוא שהתחיל בעל השדה לקצור

וכי תימא הכי נמי והוא שהתחיל לגזוז בשלמא התם ובקצרכם את קציר ארצכם כתיב מעידנא דאתחיל לקצור מיחייב בכולה שדה אלא הכא מעידנא דאתחיל למיגז לא מיחייב בכוליה עדריה

אלא אמר רבא האי תנא הוא דתנן אמר לו מכור לי בני מעיה של פרה זו והיה בהן מתנות נותנן לכהן ואין מנכה לו מן הדמים לקח ממנו במשקל נותנן לכהן ומנכה לו מן הדמים

אלמא מתנות דכהן לא מזבין איניש הכא נמי מתנות דכהן לא מזבין איניש הלכך שייר המוכר מוכר חייב דאמר ליה לוקח מתנה דכהן גבך היא לא שייר לוקח חייב דאמר ליה מוכר מתנה דכהן לא זבני לך

הדרן עלך ראשית הגז

מתני׳ שילוח הקן נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין חומר בכסוי הדם משילוח הקן שכסוי הדם נוהג בחיה ובעוף במזומן ובשאין מזומן ושילוח הקן אינו נוהג אלא בעוף ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן

איזהו שאינו מזומן כגון אווזין ותרנגולים שקננו בפרדס אבל אם קננו בבית וכן יוני הרדסיאות פטור משילוח עוף טמא פטור מלשלח עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור וטהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין

גמ׳ רבי אבין ורבי מיישא חד אמר כל היכא דתנן בארץ ובחוצה לארץ שלא לצורך לבד מראשית הגז לאפוקי מדרבי אלעאי דאמר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ

וחד אמר כל היכא דתנן בפני הבית ושלא בפני הבית שלא לצורך לבד מאותו ואת בנו סלקא דעתך אמינא הואיל ובענינא דקדשים כתיב בזמן דאיכא קדשים ננהוג בזמן דליכא קדשים לא ננהוג קא משמע לן

ותרוייהו אמרי כל היכא דתנן בחולין ובמוקדשים לצורך לבד מגיד הנשה פשיטא משום דאיקדש פקע ליה איסור גיד הנשה מיניה

ולאו אוקימנא בולדות קדשים

ומאי טעמא אוקימנא לאו משום דקשיא לן לא ליתני מעיקרא נמי לא תקשי לך איידי דתנא לצורך תנא נמי שלא לצורך

בחולין אבל לא במוקדשים אמאי לא דאמר קרא שלח תשלח את האם במי שאתה מצווה לשלחו יצא זה שאי אתה מצווה לשלחו אלא להביאו לידי גזבר

אמר רבינא הלכך עוף טהור שהרג את הנפש פטור משלוח מאי טעמא דאמר קרא שלח תשלח את האם במי שאתה מצווה לשלחו יצא זה שאי אתה מצווה לשלחו אלא להביאו לבית דין היכי דמי אי דגמר דיניה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין קלח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין קלח

בששים ותני תנא מנה בן ארבעים סלעים אין והתנן חמת חדשה אף על פי שמקבלת רמונים טהורה

תפרה ונקרעה שיעורה כמוציא רמונים רבי אליעזר בן יעקב אומר כפקעיות של שתי אחת מארבע במנה בן ארבעים סלעים

וכמה נותן לו כו׳ תנא לא שילבננו ויתננו לו אלא שילבננו כהן ויעמוד על חמש סלעים

כדי לעשות בגד קטן מנהני מילי אמר רבי יהושע בן לוי אמר קרא לעמד לשרת דבר שהוא ראוי לשירות מאי ניהו אבנט

אימא מעיל תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת

ואימא כיפה של צמר דתניא כיפה של צמר היתה מונחת בראש כהן גדול ועליה ציץ נתון לקיים מה שנאמר ושמת אתו על פתיל תכלת

אמר קרא הוא ובניו דבר השוה לאהרן ולבניו

אבנט נמי לא שוי הניחא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול לא זהו אבנטו של כהן הדיוט שפיר

אלא למאן דאמר זהו אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר שם אבנט בעולם

לא הספיק ליתנו וכו׳ איתמר גזז ומכר ראשונה רב חסדא אמר חייב רבי נתן בר הושעיא אמר פטור

רב חסדא אמר חייב דהא גזז רבי נתן בר הושעיא אמר פטור בעידנא דקא מלא שיעורא בעינן צאנך וליכא

תנן הלוקח גז צאנו של גוי פטור מראשית הגז הא צאנו לגזוז חייב אמאי כל חד וחד בתר גיזה נפקא לה מרשותיה

תרגמא רב חסדא אליבא דרבי נתן בר הושעיא כגון שהקנן לו כל שלשים יום

הלוקח גז צאנו של חבירו כו׳ מאן תנא דהיכא דאיכא שיורא גבי מוכר בתר מוכר אזלינן

אמר רב חסדא רבי יהודה היא דתנן המוכר קלחי אילן בתוך שדהו נותן פאה לכל אחד ואחד

אמר רבי יהודה אימתי בזמן שלא שייר בעל השדה אבל שייר בעל השדה נותן פאה על הכל

אמר ליה רבא והא מר הוא דאמר והוא שהתחיל בעל השדה לקצור

וכי תימא הכי נמי והוא שהתחיל לגזוז בשלמא התם ובקצרכם את קציר ארצכם כתיב מעידנא דאתחיל לקצור מיחייב בכולה שדה אלא הכא מעידנא דאתחיל למיגז לא מיחייב בכוליה עדריה

אלא אמר רבא האי תנא הוא דתנן אמר לו מכור לי בני מעיה של פרה זו והיה בהן מתנות נותנן לכהן ואין מנכה לו מן הדמים לקח ממנו במשקל נותנן לכהן ומנכה לו מן הדמים

אלמא מתנות דכהן לא מזבין איניש הכא נמי מתנות דכהן לא מזבין איניש הלכך שייר המוכר מוכר חייב דאמר ליה לוקח מתנה דכהן גבך היא לא שייר לוקח חייב דאמר ליה מוכר מתנה דכהן לא זבני לך

הדרן עלך ראשית הגז

מתני׳ שילוח הקן נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין חומר בכסוי הדם משילוח הקן שכסוי הדם נוהג בחיה ובעוף במזומן ובשאין מזומן ושילוח הקן אינו נוהג אלא בעוף ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן

איזהו שאינו מזומן כגון אווזין ותרנגולים שקננו בפרדס אבל אם קננו בבית וכן יוני הרדסיאות פטור משילוח עוף טמא פטור מלשלח עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור וטהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין

גמ׳ רבי אבין ורבי מיישא חד אמר כל היכא דתנן בארץ ובחוצה לארץ שלא לצורך לבד מראשית הגז לאפוקי מדרבי אלעאי דאמר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ

וחד אמר כל היכא דתנן בפני הבית ושלא בפני הבית שלא לצורך לבד מאותו ואת בנו סלקא דעתך אמינא הואיל ובענינא דקדשים כתיב בזמן דאיכא קדשים ננהוג בזמן דליכא קדשים לא ננהוג קא משמע לן

ותרוייהו אמרי כל היכא דתנן בחולין ובמוקדשים לצורך לבד מגיד הנשה פשיטא משום דאיקדש פקע ליה איסור גיד הנשה מיניה

ולאו אוקימנא בולדות קדשים

ומאי טעמא אוקימנא לאו משום דקשיא לן לא ליתני מעיקרא נמי לא תקשי לך איידי דתנא לצורך תנא נמי שלא לצורך

בחולין אבל לא במוקדשים אמאי לא דאמר קרא שלח תשלח את האם במי שאתה מצווה לשלחו יצא זה שאי אתה מצווה לשלחו אלא להביאו לידי גזבר

אמר רבינא הלכך עוף טהור שהרג את הנפש פטור משלוח מאי טעמא דאמר קרא שלח תשלח את האם במי שאתה מצווה לשלחו יצא זה שאי אתה מצווה לשלחו אלא להביאו לבית דין היכי דמי אי דגמר דיניה

גלול כלפי מעלה