Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ בניסן תשע״ט | 15 אפריל 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

חולין קלט

מהו המקרה של מוקדשים שבו מישהו פטור משילוח הקן? ביאזה מקרים שייכת ובאיזה מקרים לא שייכת מצוות שילוח הקן? ואיך דורשים את זה מהפסוקים בתורה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

בר קטלא הוא אלא דלא גמר דיניה ובעי לאתוייה לבי דינא וקיומי ביה ובערת הרע מקרבך

הני מוקדשין היכי דמי אילימא דהוה ליה קן בתוך ביתו ואקדשיה מי מיחייב כי יקרא קן צפור פרט למזומן

אלא דחזא קן בעלמא ואקדשיה ומי קדוש איש כי יקדש את ביתו קדש אמר רחמנא מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו

אלא דאגבהינהו לאפרוחים ואקדשינהו והדר הדרינהו האי אפילו בחולין נמי לא מיחייב דתנא נטל את הבנים והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח

אלא דאגבהה לאם ואקדשה והדרה מעיקרא איחייב ליה בשילוח מקמי דאקדשה דתניא רבי יוחנן בן יוסף אומר הקדיש חיה ואחר כך שחטה פטור מלכסות שחטה ואחר כך הקדישה חייב לכסות שכבר נתחייב בכסוי קודם שיבא לידי הקדש

רב אמר במקדיש פירות שובכו ומרדו ושמואל אמר במקדיש תרנגולתו לבדק הבית

בשלמא שמואל לא אמר כרב דקא מוקים לה בקדשי בדק הבית אלא רב מאי טעמא לא אמר כשמואל

אמר לך רב דוקא קפטרי משילוח כגון פירות שובכו דקדשי מזבח נינהו דכיון דקדשי קדושת הגוף לא פקעה קדושתייהו מינייהו אבל במקדיש תרנגולתו לבדק הבית דלאו קדשי מזבח דקדושת דמים בעלמא הוא כיון דמרדה פקעה קדושתייהו וחייבת בשילוח

ושמואל אמר כל היכא דאיתיה בבי גזא דרחמנא איתא דכתיב לה׳ הארץ ומלואה וכן אמר רבי יוחנן במקדיש תרנגולתו לבדק הבית ומרדה אמר ליה רבי שמעון בן לקיש וכיון שמרדה פקעה ליה קדושתה אמר ליה בבי גזא דרחמנא איתא דכתיב לה׳ הארץ ומלואה

ורמי דרבי יוחנן אדרבי יוחנן ורמי דרבי שמעון בן לקיש אדרבי שמעון בן לקיש

דאיתמר מנה זה לבדק הבית ונגנבו או נאבדו רבי יוחנן אמר חייב באחריותן עד שיבואו לידי גזבר וריש לקיש אמר כל היכא דאיתיה בבי גזא דרחמנא איתיה דכתיב לה׳ הארץ ומלואה קשיא דריש לקיש אדריש לקיש קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן

דריש לקיש אדריש לקיש לא קשיא הא מקמי דשמעיה מרבי יוחנן רביה הא לבתר דשמעיה מרבי יוחנן רביה

אלא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן נמי לא קשיא הא דאמר עלי הא דאמר הרי זו

מכלל דרבי שמעון בן לקיש אף על גב דאמר עלי לא מחייב

והתניא איזהו נדר ואיזו היא נדבה נדר האומר הרי עלי עולה נדבה האומר הרי זו עולה ומה בין נדר לנדבה נדר מתה או נגנבה או שאבדה חייב באחריותה נדבה מתה או נגנבה או שאבדה אינו חייב באחריותה

אמר לך ריש לקיש הני מילי קדשי מזבח דמחוסר הקרבה אבל קדשי בדק הבית דלאו מחוסר הקרבה אף על גב דאמר עלי לא מחייב

והתנן האומר שור זה עולה בית זה קרבן מת השור נפל הבית אינו חייב באחריותן שור זה עלי עולה בית זה עלי קרבן מת השור ונפל הבית חייב לשלם

הני מילי היכא דמת השור ונפל הבית חייב לשלם דליתנהו אבל היכא דאיתנהו כל היכא דאיתיה בבי גזא דרחמנא איתיה דכתיב לה׳ הארץ ומלואה

אמר רב המנונא הכל מודים בערכין אף על גב דאמר עלי לא מיחייב מאי טעמא דלא מיתמר ליה בלא עלי

היכי לימא לימא ערכי אמאן לימא ערך פלוני אמאן

מתקיף לה רבא לימא הריני בערכי הריני בערך פלוני ועוד תניא רבי נתן אומר ונתן את הערכך ביום ההוא קדש לה׳ מה תלמוד לומר לפי שמצינו בהקדשות ומעשרות שמתחללין על מעות שבחולין נגנבו או שאבדו אינן חייבין באחריותן

יכול אף זה כן תלמוד לומר ונתן את הערכך וגו׳ חולין עד שיבאו לידי גזבר

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב המנונא הכל מודים בערכין דאף על גב דלא אמר עלי מיחייב דכתיב ונתן את הערכך חולין הן בידך עד שיבאו לידי גזבר

חומר בכסוי וכו׳ תנו רבנן כי יקרא קן צפור לפניך מה תלמוד לומר

לפי שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך יכול יחזור בהרים וגבעות כדי שימצא קן תלמוד לומר כי יקרא במאורע לפניך

קן מכל מקום צפור טהורה ולא טמאה לפניך ברשות היחיד בדרך ברשות הרבים באילנות מנין תלמוד לומר בכל עץ בבורות שיחין ומערות מנין תלמוד לומר או על הארץ

וכי מאחר שסופנו לרבות כל דבר לפניך בדרך למה לי לומר לך מה דרך שאין קנו בידך אף כל שאין קנו בידך מכאן אמרו יוני שובך ויוני עלייה שקננו בטפיחין ובבירות ואווזין ותרנגולין שקננו בפרדס חייב בשילוח אבל קננו בתוך הבית וכן יוני הרדסיאות פטור משילוח

אמר מר מה דרך שאין קנו בידך אף כל שאין קנו בידך הא למה לי מכי יקרא נפקא כי יקרא פרט למזומן ועוד לפניך למה לי

אלא לפניך לאתויי שהיו לפניך ומרדו בדרך כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מצא קן בים חייב בשילוח שנאמר כה אמר ה׳ הנותן בים דרך וגו׳

אלא מעתה מצא קן בשמים דכתיב דרך נשר בשמים הכי נמי דמיחייב בשילוח הקן דרך נשר איקרי דרך סתמא לא איקרי

אמרי ליה פפונאי לרב מתנה מצא קן בראשו של אדם מהו אמר ואדמה על ראשו משה מן התורה מנין בשגם הוא בשר

המן מן התורה מנין המן העץ

אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר מרדכי מן התורה מנין דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא

ואיזהו שאינו מזומן וכו׳ רבי חייא ורבי שמעון חד תני הדרסיאות וחד תני הרדסיאות מאן דתני הרדסיאות על שם הורדוס ומאן דתני הדרסיאות על שם מקומן

אמר רב כהנא לדידי חזיין וקיימן שיתסר דרי בפתי מילא והוה קרא קירי קירי הוה חד מינייהו דלא הוה קרי קירי קירי אמרה לה חברתה סומא אמרי קירי קירי אמרה סומא אמרי קירי בירי אתיוה ושחטוה

אמר רב אשי אמר לי [רבי] חנינא מילין מילין סלקא דעתך אלא אימא במילין

עוף טמא פטור מלשלח מנהני מילי אמר רבי יצחק דאמר קרא כי יקרא קן צפור לפניך עוף משמע לן בין טהור בין טמא צפור טהור אשכחן דאיקרי צפור טמא לא אשכחן דאיקרי צפור

תא שמע תבנית כל צפור כנף מאי לאו צפור בין טהור בין טמא כנף חגבים לא צפור טהור כנף טמא וחגבים

תא שמע החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף מאי לאו צפור בין טהור בין טמא וכנף חגבים לא צפור טהור כנף טמא וחגבים

תא שמע כל צפור כל כנף מאי לאו כדמקשינן לא כדמשנינן

תא שמע ואתה בן אדם אמר לצפור כל כנף מאי לאו כדאקשינן לא כדשנינן

תא שמע

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין קלט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין קלט

בר קטלא הוא אלא דלא גמר דיניה ובעי לאתוייה לבי דינא וקיומי ביה ובערת הרע מקרבך

הני מוקדשין היכי דמי אילימא דהוה ליה קן בתוך ביתו ואקדשיה מי מיחייב כי יקרא קן צפור פרט למזומן

אלא דחזא קן בעלמא ואקדשיה ומי קדוש איש כי יקדש את ביתו קדש אמר רחמנא מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו

אלא דאגבהינהו לאפרוחים ואקדשינהו והדר הדרינהו האי אפילו בחולין נמי לא מיחייב דתנא נטל את הבנים והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח

אלא דאגבהה לאם ואקדשה והדרה מעיקרא איחייב ליה בשילוח מקמי דאקדשה דתניא רבי יוחנן בן יוסף אומר הקדיש חיה ואחר כך שחטה פטור מלכסות שחטה ואחר כך הקדישה חייב לכסות שכבר נתחייב בכסוי קודם שיבא לידי הקדש

רב אמר במקדיש פירות שובכו ומרדו ושמואל אמר במקדיש תרנגולתו לבדק הבית

בשלמא שמואל לא אמר כרב דקא מוקים לה בקדשי בדק הבית אלא רב מאי טעמא לא אמר כשמואל

אמר לך רב דוקא קפטרי משילוח כגון פירות שובכו דקדשי מזבח נינהו דכיון דקדשי קדושת הגוף לא פקעה קדושתייהו מינייהו אבל במקדיש תרנגולתו לבדק הבית דלאו קדשי מזבח דקדושת דמים בעלמא הוא כיון דמרדה פקעה קדושתייהו וחייבת בשילוח

ושמואל אמר כל היכא דאיתיה בבי גזא דרחמנא איתא דכתיב לה׳ הארץ ומלואה וכן אמר רבי יוחנן במקדיש תרנגולתו לבדק הבית ומרדה אמר ליה רבי שמעון בן לקיש וכיון שמרדה פקעה ליה קדושתה אמר ליה בבי גזא דרחמנא איתא דכתיב לה׳ הארץ ומלואה

ורמי דרבי יוחנן אדרבי יוחנן ורמי דרבי שמעון בן לקיש אדרבי שמעון בן לקיש

דאיתמר מנה זה לבדק הבית ונגנבו או נאבדו רבי יוחנן אמר חייב באחריותן עד שיבואו לידי גזבר וריש לקיש אמר כל היכא דאיתיה בבי גזא דרחמנא איתיה דכתיב לה׳ הארץ ומלואה קשיא דריש לקיש אדריש לקיש קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן

דריש לקיש אדריש לקיש לא קשיא הא מקמי דשמעיה מרבי יוחנן רביה הא לבתר דשמעיה מרבי יוחנן רביה

אלא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן נמי לא קשיא הא דאמר עלי הא דאמר הרי זו

מכלל דרבי שמעון בן לקיש אף על גב דאמר עלי לא מחייב

והתניא איזהו נדר ואיזו היא נדבה נדר האומר הרי עלי עולה נדבה האומר הרי זו עולה ומה בין נדר לנדבה נדר מתה או נגנבה או שאבדה חייב באחריותה נדבה מתה או נגנבה או שאבדה אינו חייב באחריותה

אמר לך ריש לקיש הני מילי קדשי מזבח דמחוסר הקרבה אבל קדשי בדק הבית דלאו מחוסר הקרבה אף על גב דאמר עלי לא מחייב

והתנן האומר שור זה עולה בית זה קרבן מת השור נפל הבית אינו חייב באחריותן שור זה עלי עולה בית זה עלי קרבן מת השור ונפל הבית חייב לשלם

הני מילי היכא דמת השור ונפל הבית חייב לשלם דליתנהו אבל היכא דאיתנהו כל היכא דאיתיה בבי גזא דרחמנא איתיה דכתיב לה׳ הארץ ומלואה

אמר רב המנונא הכל מודים בערכין אף על גב דאמר עלי לא מיחייב מאי טעמא דלא מיתמר ליה בלא עלי

היכי לימא לימא ערכי אמאן לימא ערך פלוני אמאן

מתקיף לה רבא לימא הריני בערכי הריני בערך פלוני ועוד תניא רבי נתן אומר ונתן את הערכך ביום ההוא קדש לה׳ מה תלמוד לומר לפי שמצינו בהקדשות ומעשרות שמתחללין על מעות שבחולין נגנבו או שאבדו אינן חייבין באחריותן

יכול אף זה כן תלמוד לומר ונתן את הערכך וגו׳ חולין עד שיבאו לידי גזבר

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב המנונא הכל מודים בערכין דאף על גב דלא אמר עלי מיחייב דכתיב ונתן את הערכך חולין הן בידך עד שיבאו לידי גזבר

חומר בכסוי וכו׳ תנו רבנן כי יקרא קן צפור לפניך מה תלמוד לומר

לפי שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך יכול יחזור בהרים וגבעות כדי שימצא קן תלמוד לומר כי יקרא במאורע לפניך

קן מכל מקום צפור טהורה ולא טמאה לפניך ברשות היחיד בדרך ברשות הרבים באילנות מנין תלמוד לומר בכל עץ בבורות שיחין ומערות מנין תלמוד לומר או על הארץ

וכי מאחר שסופנו לרבות כל דבר לפניך בדרך למה לי לומר לך מה דרך שאין קנו בידך אף כל שאין קנו בידך מכאן אמרו יוני שובך ויוני עלייה שקננו בטפיחין ובבירות ואווזין ותרנגולין שקננו בפרדס חייב בשילוח אבל קננו בתוך הבית וכן יוני הרדסיאות פטור משילוח

אמר מר מה דרך שאין קנו בידך אף כל שאין קנו בידך הא למה לי מכי יקרא נפקא כי יקרא פרט למזומן ועוד לפניך למה לי

אלא לפניך לאתויי שהיו לפניך ומרדו בדרך כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מצא קן בים חייב בשילוח שנאמר כה אמר ה׳ הנותן בים דרך וגו׳

אלא מעתה מצא קן בשמים דכתיב דרך נשר בשמים הכי נמי דמיחייב בשילוח הקן דרך נשר איקרי דרך סתמא לא איקרי

אמרי ליה פפונאי לרב מתנה מצא קן בראשו של אדם מהו אמר ואדמה על ראשו משה מן התורה מנין בשגם הוא בשר

המן מן התורה מנין המן העץ

אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר מרדכי מן התורה מנין דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא

ואיזהו שאינו מזומן וכו׳ רבי חייא ורבי שמעון חד תני הדרסיאות וחד תני הרדסיאות מאן דתני הרדסיאות על שם הורדוס ומאן דתני הדרסיאות על שם מקומן

אמר רב כהנא לדידי חזיין וקיימן שיתסר דרי בפתי מילא והוה קרא קירי קירי הוה חד מינייהו דלא הוה קרי קירי קירי אמרה לה חברתה סומא אמרי קירי קירי אמרה סומא אמרי קירי בירי אתיוה ושחטוה

אמר רב אשי אמר לי [רבי] חנינא מילין מילין סלקא דעתך אלא אימא במילין

עוף טמא פטור מלשלח מנהני מילי אמר רבי יצחק דאמר קרא כי יקרא קן צפור לפניך עוף משמע לן בין טהור בין טמא צפור טהור אשכחן דאיקרי צפור טמא לא אשכחן דאיקרי צפור

תא שמע תבנית כל צפור כנף מאי לאו צפור בין טהור בין טמא כנף חגבים לא צפור טהור כנף טמא וחגבים

תא שמע החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף מאי לאו צפור בין טהור בין טמא וכנף חגבים לא צפור טהור כנף טמא וחגבים

תא שמע כל צפור כל כנף מאי לאו כדמקשינן לא כדמשנינן

תא שמע ואתה בן אדם אמר לצפור כל כנף מאי לאו כדאקשינן לא כדשנינן

תא שמע

גלול כלפי מעלה