Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ב בניסן תשע״ט | 17 אפריל 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

חולין קמא

האם מצוות שילוח הקן נחשב מצוות לאו הניתק לעשה? האם השילוח מתקן את העבירה אם לקח את האם? למה יוני שובך ויוני עלייה נחשבים לא רשות הבעלים לעניין שילוח הקן אבל אם מישהו גוזל אותם, חייבים משום דרכי שלום להחזירם?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

ליתני רובדי אילן וכל שכן מעופפת מעופפת איצטריך ליה דאפילו כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח

והאנן תנן בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח אמר רב יהודה כי קתני מתניתין בנוגע מן הצד

אין שם אפרוח וכו׳ אמר ליה ההוא מרבנן לרבא אימא איפכא אין שם אפרוח אלא אחד או ביצה אחת פטור מלשלח דבעינן אפרחים או ביצים וליכא

היו שם אפרוחים מפריחים או ביצים מוזרות חייב לשלח שנאמר קן קן מכל מקום אם כן נכתוב קרא והאם רבצת עליהם מאי והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לאקושי אפרוחים לביצים וביצים לאפרוחים

מתני׳ שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב שנאמר שלח תשלח את האם אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב שנאמר שלח תשלח את האם נטל את הבנים והחזירן לה ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח

גמ׳ אמר ליה ההוא מרבנן לרבא ואימא שלח חדא זימנא תשלח תרי זימנין

אמר ליה שלח אפילו מאה פעמים תשלח אין לי אלא לדבר הרשות לדבר מצוה מנין תלמוד לומר תשלח מכל מקום

אמר ליה רבי אבא בריה דרב יוסף בר רבא לרב כהנא אלא טעמא דכתב רחמנא תשלח הא לאו הכי הוה אמינא לדבר מצוה לא עשה ולא תעשה הוא ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה

לא צריכא דעבר ושקלה לאם דלאו עבריה עשה הוא דאיכא ליתי עשה ולידחי עשה קא משמע לן

הניחא למאן דתני קיימו ולא קיימו

אלא למאן דתני בטלו ולא בטלו כמה דלא שחטה לא עבריה ללאו

ותו לרבי יהודה דאמר שלח מעיקרא משמע אפילו עשה נמי ליכא

אלא אמר מר בר רב אשי כגון שנטלה על מנת לשלח דלאו ליכא עשה הוא דאיכא וליתי עשה ולידחי עשה

מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה סלקא דעתך הואיל ואמר מר גדול שלום שבין איש לאשתו שהרי אמרה תורה שמו של הקדוש ברוך הוא שנכתב בקדושה ימחה על המים

והאי מצורע כיון דכמה דלא מטהר אסור בתשמיש המטה דכתיב וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים אהלו זו אשתו מכאן שאסור בתשמיש המטה מהו דתימא כיון דאסור בתשמיש המטה ליתי עשה דידיה ולידחי עשה דשלוח הקן קא משמע לן

מתני׳ הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה זה הכלל כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אין לוקין עליה

גמ׳ בעי רבי אבא בר ממל טעמא דרבי יהודה משום דסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו

או דלמא בעלמא סבר לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו והכא היינו טעמא משום דקסבר שלח מעיקרא משמע

תא שמע גנב וגזלן ישנן בכלל מלקות דברי רבי יהודה והא הכא דלאו שניתק לעשה הוא דרחמנא אמר לא תגזל והשיב את הגזלה שמע מינה טעמא דרבי יהודה משום דקסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו

אמר ליה רבי זירא לאו אמינא לכו כל מתניתא דלא תניא בי

רבי חייא ובי רבי אושעיא משבשתא היא ולא תותבו מינה בי מדרשא דלמא אינה בכלל מלקות ארבעים תניא

תא שמע דתני רבי אושעיא ורבי חייא לא תשוב ושב לא תכלה וכלה ישנן בכלל מלקות ארבעים דברי רבי יהודה

שמע מינה טעמיה דרבי יהודה משום דקסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו

דלמא התם היינו טעם דקסבר תעזב מעיקרא משמע

אמר ליה רבינא לרב אשי תא שמע לא תותירו ממנו עד בקר וגו׳ באש תשרפו בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר לך שאין לוקין עליו דברי רבי יהודה

שמע מינה טעמא דרבי יהודה משום דקסבר שלח מעיקרא משמע שמע מינה

אמר ליה רב אידי לרב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואין משלח ואי סלקא דעתך טעמא דרבי יהודה לאו שניתק לעשה לוקין עליו לוקה ומשלח מבעי ליה

ודלמא הכי קאמר במתניתין אין נפטר עד דמלקין ליה

עד כמה משלחה אמר רב יהודה כדי שתצא מתחת ידו במה משלחה רב הונא אמר ברגליה רב יהודה אמר באגפיה רב הונא אמר ברגליה דכתיב משלחי רגל השור והחמור רב יהודה אמר באגפיה דהא כנפיה נינהו

ההוא דגזינהו לגפה ושלחה ואחר כך תפשה נגדיה רב יהודה אמר ליה זיל רבי לה גדפיה ושלחה

כמאן אי כרבי יהודה לוקה ואין משלח אי כרבנן משלח ואין לוקה לעולם כרבנן ומכת מרדות מדרבנן

ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר ליה תימה מהו אמר לא ידע האי גברא דעוף טהור חייב לשלוחי אמר ליה דילמא חדא ביעתא הוא דרמיא אמר ליה האי ידעי לך מתניתין היא אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח

שלחה ואהדר לה רבא פרסתקי ותפסה וליחוש לחשדא כלאחר יד

תנו רבנן יוני שובך ויוני עלייה חייבות בשלוח ואסורות משום גזל מפני דרכי שלום

ואי איתא להא דאמר רבי יוסי בר רבי חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו קרי כאן כי יקרא פרט למזומן

אמר רב ביצה עם יציאת רובה הוא דאחייב בשלוח מקנא לא קני עד דתפול לחצרו וכי קתני חייבות בשלוח מקמי דתפול לחצרו

אי הכי אמאי אסורות משום גזל אאמם ואיבעית אימא לעולם אביצה וביצה כיון דנפיק ליה רובא דעתיה עליה

והשתא דאמר רב יהודה אמר רב אסור לזכות בביצים שהאם רובצת עליהן שנאמר שלח את האם והדר הבנים תקח לך אפילו תימא אף על גב דנפל לחצרו כל היכא דאיהו מצי זכי חצרו נמי זכיא וכל היכא דאיהו לא מצי זכי חצרו נמי לא זכיא ליה

אי הכי אמאי אסורות מפני דרכי שלום אי דשלחה גזל מעליא הוא אי דלא שלחה שלוחי בעי

בקטן קטן בר דרכי שלום הוא הכי קאמר אביו של קטן חייב להחזיר לו מפני דרכי שלום

לוי בר סימון אקני פירות שובכו לרב יהודה אתא לקמיה דשמואל אמר ליה זיל טרוף אקן דליתגבהו וקנינהו

למאי אי למקנא לקנינהו ליה בסודר אי ביום טוב

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין קמא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין קמא

ליתני רובדי אילן וכל שכן מעופפת מעופפת איצטריך ליה דאפילו כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח

והאנן תנן בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח אמר רב יהודה כי קתני מתניתין בנוגע מן הצד

אין שם אפרוח וכו׳ אמר ליה ההוא מרבנן לרבא אימא איפכא אין שם אפרוח אלא אחד או ביצה אחת פטור מלשלח דבעינן אפרחים או ביצים וליכא

היו שם אפרוחים מפריחים או ביצים מוזרות חייב לשלח שנאמר קן קן מכל מקום אם כן נכתוב קרא והאם רבצת עליהם מאי והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לאקושי אפרוחים לביצים וביצים לאפרוחים

מתני׳ שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב שנאמר שלח תשלח את האם אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב שנאמר שלח תשלח את האם נטל את הבנים והחזירן לה ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח

גמ׳ אמר ליה ההוא מרבנן לרבא ואימא שלח חדא זימנא תשלח תרי זימנין

אמר ליה שלח אפילו מאה פעמים תשלח אין לי אלא לדבר הרשות לדבר מצוה מנין תלמוד לומר תשלח מכל מקום

אמר ליה רבי אבא בריה דרב יוסף בר רבא לרב כהנא אלא טעמא דכתב רחמנא תשלח הא לאו הכי הוה אמינא לדבר מצוה לא עשה ולא תעשה הוא ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה

לא צריכא דעבר ושקלה לאם דלאו עבריה עשה הוא דאיכא ליתי עשה ולידחי עשה קא משמע לן

הניחא למאן דתני קיימו ולא קיימו

אלא למאן דתני בטלו ולא בטלו כמה דלא שחטה לא עבריה ללאו

ותו לרבי יהודה דאמר שלח מעיקרא משמע אפילו עשה נמי ליכא

אלא אמר מר בר רב אשי כגון שנטלה על מנת לשלח דלאו ליכא עשה הוא דאיכא וליתי עשה ולידחי עשה

מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה סלקא דעתך הואיל ואמר מר גדול שלום שבין איש לאשתו שהרי אמרה תורה שמו של הקדוש ברוך הוא שנכתב בקדושה ימחה על המים

והאי מצורע כיון דכמה דלא מטהר אסור בתשמיש המטה דכתיב וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים אהלו זו אשתו מכאן שאסור בתשמיש המטה מהו דתימא כיון דאסור בתשמיש המטה ליתי עשה דידיה ולידחי עשה דשלוח הקן קא משמע לן

מתני׳ הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה זה הכלל כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אין לוקין עליה

גמ׳ בעי רבי אבא בר ממל טעמא דרבי יהודה משום דסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו

או דלמא בעלמא סבר לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו והכא היינו טעמא משום דקסבר שלח מעיקרא משמע

תא שמע גנב וגזלן ישנן בכלל מלקות דברי רבי יהודה והא הכא דלאו שניתק לעשה הוא דרחמנא אמר לא תגזל והשיב את הגזלה שמע מינה טעמא דרבי יהודה משום דקסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו

אמר ליה רבי זירא לאו אמינא לכו כל מתניתא דלא תניא בי

רבי חייא ובי רבי אושעיא משבשתא היא ולא תותבו מינה בי מדרשא דלמא אינה בכלל מלקות ארבעים תניא

תא שמע דתני רבי אושעיא ורבי חייא לא תשוב ושב לא תכלה וכלה ישנן בכלל מלקות ארבעים דברי רבי יהודה

שמע מינה טעמיה דרבי יהודה משום דקסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו

דלמא התם היינו טעם דקסבר תעזב מעיקרא משמע

אמר ליה רבינא לרב אשי תא שמע לא תותירו ממנו עד בקר וגו׳ באש תשרפו בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר לך שאין לוקין עליו דברי רבי יהודה

שמע מינה טעמא דרבי יהודה משום דקסבר שלח מעיקרא משמע שמע מינה

אמר ליה רב אידי לרב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואין משלח ואי סלקא דעתך טעמא דרבי יהודה לאו שניתק לעשה לוקין עליו לוקה ומשלח מבעי ליה

ודלמא הכי קאמר במתניתין אין נפטר עד דמלקין ליה

עד כמה משלחה אמר רב יהודה כדי שתצא מתחת ידו במה משלחה רב הונא אמר ברגליה רב יהודה אמר באגפיה רב הונא אמר ברגליה דכתיב משלחי רגל השור והחמור רב יהודה אמר באגפיה דהא כנפיה נינהו

ההוא דגזינהו לגפה ושלחה ואחר כך תפשה נגדיה רב יהודה אמר ליה זיל רבי לה גדפיה ושלחה

כמאן אי כרבי יהודה לוקה ואין משלח אי כרבנן משלח ואין לוקה לעולם כרבנן ומכת מרדות מדרבנן

ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר ליה תימה מהו אמר לא ידע האי גברא דעוף טהור חייב לשלוחי אמר ליה דילמא חדא ביעתא הוא דרמיא אמר ליה האי ידעי לך מתניתין היא אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח

שלחה ואהדר לה רבא פרסתקי ותפסה וליחוש לחשדא כלאחר יד

תנו רבנן יוני שובך ויוני עלייה חייבות בשלוח ואסורות משום גזל מפני דרכי שלום

ואי איתא להא דאמר רבי יוסי בר רבי חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו קרי כאן כי יקרא פרט למזומן

אמר רב ביצה עם יציאת רובה הוא דאחייב בשלוח מקנא לא קני עד דתפול לחצרו וכי קתני חייבות בשלוח מקמי דתפול לחצרו

אי הכי אמאי אסורות משום גזל אאמם ואיבעית אימא לעולם אביצה וביצה כיון דנפיק ליה רובא דעתיה עליה

והשתא דאמר רב יהודה אמר רב אסור לזכות בביצים שהאם רובצת עליהן שנאמר שלח את האם והדר הבנים תקח לך אפילו תימא אף על גב דנפל לחצרו כל היכא דאיהו מצי זכי חצרו נמי זכיא וכל היכא דאיהו לא מצי זכי חצרו נמי לא זכיא ליה

אי הכי אמאי אסורות מפני דרכי שלום אי דשלחה גזל מעליא הוא אי דלא שלחה שלוחי בעי

בקטן קטן בר דרכי שלום הוא הכי קאמר אביו של קטן חייב להחזיר לו מפני דרכי שלום

לוי בר סימון אקני פירות שובכו לרב יהודה אתא לקמיה דשמואל אמר ליה זיל טרוף אקן דליתגבהו וקנינהו

למאי אי למקנא לקנינהו ליה בסודר אי ביום טוב

גלול כלפי מעלה