Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט׳ בטבת תשע״ט | 17 דצמבר 2018

חולין כ

הגמרא ממשיכה לדון בין הבדלים לשחיטה/מליקה ולבין שחיטת בהמה לשחיטת העוף.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

ואי סלקא דעתך מחזיר דוקא מאי איריא מולק אפילו שוחט נמי אלא לאו שמע מינה אף מחזיר ומתניתין בדלא אהדר

אמר רבי ינאי יקבלו הרובין את תשובתן דקתני נמצא כשר בשחיטה פסול במליקה כשר במליקה פסול בשחיטה למעוטי מאי לאו למעוטי מחזיר סימנין לאחורי העורף דלא

אמר רבה בר בר חנה לא למעוטי שן וצפורן שן וצפורן בהדיא קתני להו

אלא אמר רבי ירמיה למעוטי מוליך ומביא הניחא למאן דאמר מוליך ומביא במליקה פסול אלא למאן דאמר כשר מאי איכא למימר בני רבי חייא סברי לה כמאן דאמר מוליך ומביא במליקה פסול

אמר רב כהנא מצות מליקה קוצץ ויורד וזו היא מצותה סבר רבי אבין למימר קוצץ ויורד אין מוליך ומביא לא אמר ליה רבי ירמיה כל שכן דמוליך ומביא במליקה כשר ומאי זו היא מצותה אימא אף זו היא מצותה

אמר רבי ירמיה אמר שמואל כל הכשר בשחיטה כנגדו בעורף כשר במליקה הא פסול בשחיטה פסול במליקה למעוטי מאי אילימא למעוטי עיקור סימנין והא תני רמי בר יחזקאל אין עיקור סימנין בעוף

אמר רב פפא למעוטי ראשו ראשו פשיטא ממול ערפו אמר רחמנא ולא בראשו

מאי ראשו שיפוי ראשו כגון דנקט משיפוי ראשו והגרים ואזל עד דמטא תתאי וכדרב הונא אמר רב אסי דאמר רב הונא אמר רב אסי הגרים שליש ושחט שני שליש פסולה

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי הא דתני רמי בר יחזקאל אין עיקור סימנין בעוף לא אמרן אלא למאן דאמר אין שחיטה לעוף מן התורה


אבל למאן דאמר יש שחיטה לעוף מן התורה יש עיקור

אמר ליה אדרבה איפכא מסתברא למאן דאמר יש שחיטה לעוף מן התורה איכא למימר דהכי אגמריה דאין עיקור ואפילו למאן דאמר כבהמה לענין עיקור לא ליהוי כבהמה

אלא למאן דאמר אין שחיטה לעוף מן התורה אלא מדברי סופרים מהיכא גמירי לה מבהמה כולה מילתא כבהמה

אמר רבינא אמר לי רבין בר קיסי הא דתני רמי בר יחזקאל אין עיקור סימנין בעוף לא אמרן אלא במליקה אבל בשחיטה יש עיקור והאמר רבי ירמיה אמר שמואל כל הכשר בשחיטה כנגדו בעורף כשר במליקה הא פסול פסול ההוא פליגא

אמר זעירי נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה

אמר רב חסדא אף אנן נמי תנינא מלק בסכין מטמא בגדים אבית הבליעה ואי אמרת טרפה הויא מליקתה זו היא שחיטתה תהני לה סכין לטהרה מידי נבלה

אמרי התם משום דלאו שחיטה היא כלל מאי טעמא רב הונא אמר מפני שהוא מחליד רבא אמר מפני שהוא דורס

מאן דאמר מפני שהוא מחליד מאי טעמא לא אמר מפני שהוא דורס קסבר מוליך ומביא במליקה כשר ומאן דאמר מפני שהוא דורס מאי טעמא לא אמר מפני שהוא מחליד אמר לך חלדה היכי דמי כחולדה הדרה בעיקרי בתים דמכסיא הכא הא מיגליא

אמר רבא אי קשיא לי הא קשיא לי וכי מתה עומד ומולק

אמר ליה אביי ותקשי לך עולת העוף דבעיא שני סימנין וכי מתה עומד ומולק אמר ליה התם כדי לקיים בה מצות הבדלה

אי הכי עור נמי כל המעכב בשחיטה מעכב בהבדלה וכל שאינו מעכב בשחיטה אינו מעכב בהבדלה

והא מיעוט סימנין לרבנן דלא מעכבי בשחיטה ומעכבי בהבדלה אלא אימא כל שישנו בשחיטה ישנו בהבדלה וכל שאינו בשחיטה אינו בהבדלה


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין כ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין כ

ואי סלקא דעתך מחזיר דוקא מאי איריא מולק אפילו שוחט נמי אלא לאו שמע מינה אף מחזיר ומתניתין בדלא אהדר

אמר רבי ינאי יקבלו הרובין את תשובתן דקתני נמצא כשר בשחיטה פסול במליקה כשר במליקה פסול בשחיטה למעוטי מאי לאו למעוטי מחזיר סימנין לאחורי העורף דלא

אמר רבה בר בר חנה לא למעוטי שן וצפורן שן וצפורן בהדיא קתני להו

אלא אמר רבי ירמיה למעוטי מוליך ומביא הניחא למאן דאמר מוליך ומביא במליקה פסול אלא למאן דאמר כשר מאי איכא למימר בני רבי חייא סברי לה כמאן דאמר מוליך ומביא במליקה פסול

אמר רב כהנא מצות מליקה קוצץ ויורד וזו היא מצותה סבר רבי אבין למימר קוצץ ויורד אין מוליך ומביא לא אמר ליה רבי ירמיה כל שכן דמוליך ומביא במליקה כשר ומאי זו היא מצותה אימא אף זו היא מצותה

אמר רבי ירמיה אמר שמואל כל הכשר בשחיטה כנגדו בעורף כשר במליקה הא פסול בשחיטה פסול במליקה למעוטי מאי אילימא למעוטי עיקור סימנין והא תני רמי בר יחזקאל אין עיקור סימנין בעוף

אמר רב פפא למעוטי ראשו ראשו פשיטא ממול ערפו אמר רחמנא ולא בראשו

מאי ראשו שיפוי ראשו כגון דנקט משיפוי ראשו והגרים ואזל עד דמטא תתאי וכדרב הונא אמר רב אסי דאמר רב הונא אמר רב אסי הגרים שליש ושחט שני שליש פסולה

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי הא דתני רמי בר יחזקאל אין עיקור סימנין בעוף לא אמרן אלא למאן דאמר אין שחיטה לעוף מן התורה


אבל למאן דאמר יש שחיטה לעוף מן התורה יש עיקור

אמר ליה אדרבה איפכא מסתברא למאן דאמר יש שחיטה לעוף מן התורה איכא למימר דהכי אגמריה דאין עיקור ואפילו למאן דאמר כבהמה לענין עיקור לא ליהוי כבהמה

אלא למאן דאמר אין שחיטה לעוף מן התורה אלא מדברי סופרים מהיכא גמירי לה מבהמה כולה מילתא כבהמה

אמר רבינא אמר לי רבין בר קיסי הא דתני רמי בר יחזקאל אין עיקור סימנין בעוף לא אמרן אלא במליקה אבל בשחיטה יש עיקור והאמר רבי ירמיה אמר שמואל כל הכשר בשחיטה כנגדו בעורף כשר במליקה הא פסול פסול ההוא פליגא

אמר זעירי נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה

אמר רב חסדא אף אנן נמי תנינא מלק בסכין מטמא בגדים אבית הבליעה ואי אמרת טרפה הויא מליקתה זו היא שחיטתה תהני לה סכין לטהרה מידי נבלה

אמרי התם משום דלאו שחיטה היא כלל מאי טעמא רב הונא אמר מפני שהוא מחליד רבא אמר מפני שהוא דורס

מאן דאמר מפני שהוא מחליד מאי טעמא לא אמר מפני שהוא דורס קסבר מוליך ומביא במליקה כשר ומאן דאמר מפני שהוא דורס מאי טעמא לא אמר מפני שהוא מחליד אמר לך חלדה היכי דמי כחולדה הדרה בעיקרי בתים דמכסיא הכא הא מיגליא

אמר רבא אי קשיא לי הא קשיא לי וכי מתה עומד ומולק

אמר ליה אביי ותקשי לך עולת העוף דבעיא שני סימנין וכי מתה עומד ומולק אמר ליה התם כדי לקיים בה מצות הבדלה

אי הכי עור נמי כל המעכב בשחיטה מעכב בהבדלה וכל שאינו מעכב בשחיטה אינו מעכב בהבדלה

והא מיעוט סימנין לרבנן דלא מעכבי בשחיטה ומעכבי בהבדלה אלא אימא כל שישנו בשחיטה ישנו בהבדלה וכל שאינו בשחיטה אינו בהבדלה


גלול כלפי מעלה