Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בטבת תשע״ט | 26 דצמבר 2018
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

חולין כט

יש מחלוקת רב ורב כנהא לגבי % – האם זה נחשב רוב או לו? המשנה חוזרת על אותו דבר פעמיים – למה? עוד מחלוקת בעניין האם אין לשחיטה אלא לבסוף או יש שחיטה מתחילה ועד סוף.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

כדי שחיטה אחרת וגמרה שחיטתו כשרה ואי אמרת מחצה על מחצה כרוב איטרפא לה

מי סברת בבהמה לא בעוף ממה נפשך אי מחצה על מחצה כרוב הא עביד ליה רובא אי מחצה על מחצה אינו כרוב לא עבד ולא כלום

תא שמע הרי שהיה חצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא וגמרו שחיטתו כשרה ואי אמרת מחצה על מחצה כרוב טרפה הויא

אמר רבא שאני לענין טרפה דבעינן רוב הנראה לעינים

אמר ליה אביי ולא כל דכן הוא ומה טרפה דבמשהו מיטרפא היכא דבעינן רובא בעינן רוב הנראה לעינים שחיטה דעד דאיכא רובא לא מיתכשרא לא כל שכן דבעינן רוב הנראה לעינים

אלא דכולי עלמא מחצה על מחצה אינו כרוב וכי איתמר דרב ודרב כהנא לענין פסח אתמר

הרי שהיו ישראל מחצה טהורים ומחצה טמאים רב אמר מחצה על מחצה כרוב ורב כהנא אמר מחצה על מחצה אינו כרוב

והתם מאי טעמא דרב דכתיב איש איש כי יהיה טמא לנפש איש נדחה ואין ציבור נדחין

רוב אחד בעוף תנינא חדא זימנא רובו של אחד כמוהו

(הכש פשח סימן)

אמר רב הושעיא חדא בחולין וחדא בקדשים וצריכא דאי אשמועינן חולין התם הוא דסגי ליה ברובא משום דלאו לדם הוא צריך אבל קדשים דלדם הוא צריך אימא לא תיסגי ליה ברובא עד דאיכא כוליה

ואי אשמועינן קדשים משום דלדם הוא צריך אבל חולין דלדם לא צריך אימא בפלגא סגי ליה קא משמע לן

הי בחולין והי בקדשים

אמר רב כהנא מיסתברא רישא בחולין וסיפא בקדשים ממאי מדקתני השוחט ואי סלקא דעתך רישא בקדשים המולק מיבעי ליה

אלא מאי סיפא בקדשים שחיטתו כשרה מליקתו כשרה מיבעי ליה הא לא קשיא איידי דסליק מבהמה תנא נמי שחיטתו כשרה אלא רישא מכדי על עוף קאי אי סלקא דעתך בקדשים המולק מיבעי ליה

רב שימי בר אשי אמר רישא בחולין מהכא דקתני אחד בעוף ואי סלקא דעתך בקדשים הא איכא עולת העוף דבעי שני סימנים

אלא מאי סיפא בקדשים רוב אחד בעוף הא איכא עולת העוף דבעי שני סימנין מאי רוב אחד רוב כל אחד ואחד ובדין הוא דליתני רוב שנים כיון דאיכא חטאת דסגי ליה בחד סימן משום הכי לא פסיקא ליה

רב פפא אמר רישא בחולין מהכא דקתני רבי יהודה אומר עד שישחוט את הורידין ופליגי רבנן עליה אי אמרת בשלמא בחולין שפיר אלא אי אמרת בקדשים אמאי פליגי רבנן עליה הוא עצמו לדם הוא צריך

רב אשי אמר סיפא בקדשים מהכא דקתני השוחט שני ראשין כאחד שחיטתו כשרה השוחט דיעבד אין לכתחלה לא

אי אמרת בשלמא בקדשים היינו דלכתחלה לא משום דתני רב יוסף תזבח שלא יהא שנים שוחטים זבח אחד תזבחהו שלא יהא אחד שוחט שני זבחים

ואמר רב כהנא תזבחהו כתיב אלא אי אמרת בחולין אפילו לכתחלה נמי

ואף רבי שמעון בן לקיש סבר רישא בחולין וסיפא בקדשים דאמר רבי שמעון בן לקיש מאחר ששנינו רובו של אחד כמוהו למה שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה

לפי ששנינו הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטתו על ידו יכול לא מירק יהא פסול לכך שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה

אמר מר יכול לא מירק יהא פסול

אם כן הויא ליה עבודה באחר ותניא כל עבודת יום הכפורים אינן כשרות אלא בו

הכי קאמר יכול יהא פסול מדרבנן דסלקא דעתך אמינא איכא פסול מדרבנן לכך שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה ומאחר דאפילו פסולא דרבנן ליכא למה לי למרק מצוה למרק

אמר רבי שמעון בן לקיש משום לוי סבא אינה לשחיטה אלא בסוף ורבי יוחנן אמר ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף

אמר רבא הכל מודים היכא דשחט סימן אחד גוי וסימן אחד ישראל שהיא פסולה שהרי נעשה בה מעשה טרפה ביד גוי

בעולת העוף נמי היכא דמליק סימן אחד למטה וסימן אחד למעלה פסולה שהרי עשה בה מעשה חטאת העוף למטה

לא נחלקו אלא כגון ששחט סימן אחד בחוץ וסימן אחד בפנים למאן דאמר ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף מיחייב למאן דאמר אינה לשחיטה אלא בסוף לא מיחייב

אמר ליה רבה בר שימי מר לא אמר הכי ומנו רב יוסף היכא דשחט סימן אחד בחוץ וסימן אחד בפנים נמי פסול שהרי עשה בה מעשה חטאת העוף בחוץ

לא נחלקו אלא כגון ששחט מיעוט סימנין בחוץ וגמרו בפנים למאן דאמר ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף מיחייב למאן דאמר אינה לשחיטה אלא בסוף לא מיחייב

מתיב רבי זירא כל העסוקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים ופוסלין אותה במלאכה אחרת

אירע בה פסול בשחיטתה בין קודם פסולה בין לאחר פסולה אינה מטמאה בגדים בהזאתה קודם פסולה מטמאה בגדים לאחר פסולה אינה מטמאה בגדים

ואי אמרת ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף לפלוג נמי בשחיטתה אירע בה פסול בשחיטה קודם פסולה מטמאה בגדים לאחר פסולה אינה מטמאה בגדים

אמר רבא נתקלקלה שחיטה קאמרת שאני התם דאגלאי מלתא למפרע דלאו שחיטה היא כלל

אמר רבא אי קשיא לי הא קשיא לי למאן דאמר אינה לשחיטה אלא בסוף לפלוג בהכשרה דפרה כגון דשחטוה בתרי גברי דגברא קמא לא מטמאה וגברא בתרא מטמאה

אמר רב יוסף תרי גברי בחד זיבחא קאמרת בר מיניה דההוא דתנינא תזבח שלא יהו שנים שוחטין זבח אחד תזבחהו שלא יהא אחד שוחט שני זבחים

ואמר רב כהנא תזבחהו כתיב

אמר ליה אביי לאו אתמר עלה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי אלעזר ברבי שמעון

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין כט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין כט

כדי שחיטה אחרת וגמרה שחיטתו כשרה ואי אמרת מחצה על מחצה כרוב איטרפא לה

מי סברת בבהמה לא בעוף ממה נפשך אי מחצה על מחצה כרוב הא עביד ליה רובא אי מחצה על מחצה אינו כרוב לא עבד ולא כלום

תא שמע הרי שהיה חצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא וגמרו שחיטתו כשרה ואי אמרת מחצה על מחצה כרוב טרפה הויא

אמר רבא שאני לענין טרפה דבעינן רוב הנראה לעינים

אמר ליה אביי ולא כל דכן הוא ומה טרפה דבמשהו מיטרפא היכא דבעינן רובא בעינן רוב הנראה לעינים שחיטה דעד דאיכא רובא לא מיתכשרא לא כל שכן דבעינן רוב הנראה לעינים

אלא דכולי עלמא מחצה על מחצה אינו כרוב וכי איתמר דרב ודרב כהנא לענין פסח אתמר

הרי שהיו ישראל מחצה טהורים ומחצה טמאים רב אמר מחצה על מחצה כרוב ורב כהנא אמר מחצה על מחצה אינו כרוב

והתם מאי טעמא דרב דכתיב איש איש כי יהיה טמא לנפש איש נדחה ואין ציבור נדחין

רוב אחד בעוף תנינא חדא זימנא רובו של אחד כמוהו

(הכש פשח סימן)

אמר רב הושעיא חדא בחולין וחדא בקדשים וצריכא דאי אשמועינן חולין התם הוא דסגי ליה ברובא משום דלאו לדם הוא צריך אבל קדשים דלדם הוא צריך אימא לא תיסגי ליה ברובא עד דאיכא כוליה

ואי אשמועינן קדשים משום דלדם הוא צריך אבל חולין דלדם לא צריך אימא בפלגא סגי ליה קא משמע לן

הי בחולין והי בקדשים

אמר רב כהנא מיסתברא רישא בחולין וסיפא בקדשים ממאי מדקתני השוחט ואי סלקא דעתך רישא בקדשים המולק מיבעי ליה

אלא מאי סיפא בקדשים שחיטתו כשרה מליקתו כשרה מיבעי ליה הא לא קשיא איידי דסליק מבהמה תנא נמי שחיטתו כשרה אלא רישא מכדי על עוף קאי אי סלקא דעתך בקדשים המולק מיבעי ליה

רב שימי בר אשי אמר רישא בחולין מהכא דקתני אחד בעוף ואי סלקא דעתך בקדשים הא איכא עולת העוף דבעי שני סימנים

אלא מאי סיפא בקדשים רוב אחד בעוף הא איכא עולת העוף דבעי שני סימנין מאי רוב אחד רוב כל אחד ואחד ובדין הוא דליתני רוב שנים כיון דאיכא חטאת דסגי ליה בחד סימן משום הכי לא פסיקא ליה

רב פפא אמר רישא בחולין מהכא דקתני רבי יהודה אומר עד שישחוט את הורידין ופליגי רבנן עליה אי אמרת בשלמא בחולין שפיר אלא אי אמרת בקדשים אמאי פליגי רבנן עליה הוא עצמו לדם הוא צריך

רב אשי אמר סיפא בקדשים מהכא דקתני השוחט שני ראשין כאחד שחיטתו כשרה השוחט דיעבד אין לכתחלה לא

אי אמרת בשלמא בקדשים היינו דלכתחלה לא משום דתני רב יוסף תזבח שלא יהא שנים שוחטים זבח אחד תזבחהו שלא יהא אחד שוחט שני זבחים

ואמר רב כהנא תזבחהו כתיב אלא אי אמרת בחולין אפילו לכתחלה נמי

ואף רבי שמעון בן לקיש סבר רישא בחולין וסיפא בקדשים דאמר רבי שמעון בן לקיש מאחר ששנינו רובו של אחד כמוהו למה שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה

לפי ששנינו הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטתו על ידו יכול לא מירק יהא פסול לכך שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה

אמר מר יכול לא מירק יהא פסול

אם כן הויא ליה עבודה באחר ותניא כל עבודת יום הכפורים אינן כשרות אלא בו

הכי קאמר יכול יהא פסול מדרבנן דסלקא דעתך אמינא איכא פסול מדרבנן לכך שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה ומאחר דאפילו פסולא דרבנן ליכא למה לי למרק מצוה למרק

אמר רבי שמעון בן לקיש משום לוי סבא אינה לשחיטה אלא בסוף ורבי יוחנן אמר ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף

אמר רבא הכל מודים היכא דשחט סימן אחד גוי וסימן אחד ישראל שהיא פסולה שהרי נעשה בה מעשה טרפה ביד גוי

בעולת העוף נמי היכא דמליק סימן אחד למטה וסימן אחד למעלה פסולה שהרי עשה בה מעשה חטאת העוף למטה

לא נחלקו אלא כגון ששחט סימן אחד בחוץ וסימן אחד בפנים למאן דאמר ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף מיחייב למאן דאמר אינה לשחיטה אלא בסוף לא מיחייב

אמר ליה רבה בר שימי מר לא אמר הכי ומנו רב יוסף היכא דשחט סימן אחד בחוץ וסימן אחד בפנים נמי פסול שהרי עשה בה מעשה חטאת העוף בחוץ

לא נחלקו אלא כגון ששחט מיעוט סימנין בחוץ וגמרו בפנים למאן דאמר ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף מיחייב למאן דאמר אינה לשחיטה אלא בסוף לא מיחייב

מתיב רבי זירא כל העסוקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים ופוסלין אותה במלאכה אחרת

אירע בה פסול בשחיטתה בין קודם פסולה בין לאחר פסולה אינה מטמאה בגדים בהזאתה קודם פסולה מטמאה בגדים לאחר פסולה אינה מטמאה בגדים

ואי אמרת ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף לפלוג נמי בשחיטתה אירע בה פסול בשחיטה קודם פסולה מטמאה בגדים לאחר פסולה אינה מטמאה בגדים

אמר רבא נתקלקלה שחיטה קאמרת שאני התם דאגלאי מלתא למפרע דלאו שחיטה היא כלל

אמר רבא אי קשיא לי הא קשיא לי למאן דאמר אינה לשחיטה אלא בסוף לפלוג בהכשרה דפרה כגון דשחטוה בתרי גברי דגברא קמא לא מטמאה וגברא בתרא מטמאה

אמר רב יוסף תרי גברי בחד זיבחא קאמרת בר מיניה דההוא דתנינא תזבח שלא יהו שנים שוחטין זבח אחד תזבחהו שלא יהא אחד שוחט שני זבחים

ואמר רב כהנא תזבחהו כתיב

אמר ליה אביי לאו אתמר עלה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי אלעזר ברבי שמעון

גלול כלפי מעלה