Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בטבת תשע״ט | 30 דצמבר 2018
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

חולין לג

הגמרא דנה בדברי ריש לקיש שאמר שלאחר ששחט את הקנה (ולפני הוושט) וניקבה הריאה, הבהמה כשרה לאכילה. האם זה נכון גם לבני מעיים או רק לריאות שחיותם קשורה לקנה? האם שחיטה עצמה מכשירה את הבמה לקבל טומאה? אם חושבים שלא, אז רק אם יצא דם יוכשר לקבל טומאה ואסור לאכול על ידי ידיים טמאות. הגמרא דנה באיזה מקרה מדובר? אם בחולין, כיון שידיים שניות לטומאה, אין להם שום השפעה על חולין כי רק תרומה וקדשים נטמאים על ידי שני? וגם מוכחים מלשון המשנה שלא מדובר בקדשים. אז מה מהמקרה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהרה מידי נבלה או לא

עד כאן לא איבעיא לן אלא לטהרה מידי נבלה אבל באכילה אסורה

אמר ליה רב אחא בר רב לרבינא דלמא לעולם לא הדר ביה ורבי זירא לדבריו דרבא קאמר וליה לא סבירא ליה

אמר רב אחא בר יעקב שמע מינה מדרבי שמעון בן לקיש מזמנין ישראל על בני מעיים ואין מזמנין גוים על בני מעיים

מאי טעמא ישראל דבשחיטה תליא מילתא כיון דאיכא שחיטה מעלייתא אישתרי להו גוים דבנחירה סגי להו ובמיתה תליא מילתא הני כאבר מן החי דמו

אמר רב פפא הוה יתיבנא קמיה דרב אחא בר יעקב ובעי דאימא ליה מי איכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור ולא אמרי ליה דאמינא הא טעמא קאמר

תניא דלא כרב אחא בר יעקב הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית השחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה ואוכלו אחד גוי ואחד ישראל מותרין בו

מסייע ליה לרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן הרוצה שיבריא חותך כזית בשר מבית שחיטתה של בהמה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה אחד גוי ואחד ישראל מותרין בו

מתני׳ השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם כשרים ונאכלין בידים מסואבות לפי שלא הוכשרו בדם רבי שמעון אומר הוכשרו בשחיטה

גמ׳ טעמא דלא יצא מהן דם הא יצא מהן דם אין נאכלים בידים מסואבות אמאי ידים שניות הן ואין שני עושה שלישי בחולין

וממאי דבחולין עסקינן דקתני חיה דאילו קדשים חיה בקדשים מי איכא ותו אי בקדשים כי לא יצא מהן דם כשרה הוא עצמו לדם הוא צריך

ותו אי בקדשים כי יצא מהן דם מי מכשיר והאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מנין לדם קדשים שאינו מכשיר שנאמר על הארץ תשפכנו כמים דם שנשפך כמים מכשיר שאינו נשפך כמים אינו מכשיר

ותו אי בקדשים כי לא יצא מהם דם לא מתכשרי ליתכשרי בחיבת הקדש דקיימא לן חיבת הקדש מכשרתן

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הכא בחולין שלקחן בכסף מעשר עסקינן ודלא כרבי מאיר דתנן

כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקדש ופוסל את התרומה ומותר בחולין ובמעשר דברי רבי מאיר

וחכמים אוסרים במעשר

מתקיף לה רב שימי בר אשי ממאי דלמא עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי מאיר אלא באכילת מעשר אבל בנגיעה דמעשר ואכילה דחולין לא פליגי

והא נגיעה היא מדקתני נאכלין בידים מסואבות מי לא עסקינן דקא ספי ליה חבריה

אלא אמר רב פפא הכא בידים תחלות עסקינן ורבי שמעון בן אלעזר היא דתניא אין ידים תחלות לחולין רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר ידים תחלות לחולין ושניות לתרומה

תחלות לחולין אין לתרומה לא הכי קאמר תחלות אף לחולין שניות לתרומה אין לחולין לא

ומי איכא ידים תחלות אין דתניא הכניס ידיו לבית המנוגע ידיו תחלות דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים ידיו שניות

דכולי עלמא ביאה במקצת לא שמה ביאה והכא בגזירה ידיו אטו גופו קא מיפלגי

מר סבר ידיו כגופו שוינהו רבנן ומר סבר ידים כידים דעלמא שוינהו רבנן

ולוקמה כרבי עקיבא דאמר ידיו תחלות הויין דלמא כי קאמר רבי עקיבא הני מילי בתרומה וקדשים דחמירי אבל לחולין שניות הויין

וליהויין נמי שניות דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא דאמר שני עושה שלישי בחולין

דתנן בו ביום דרש רבי עקיבא וכל כלי חרש וגו׳ יטמא טמא לא נאמר אלא יטמא לטמא אחרים לימד על ככר שני שהוא עושה שלישי בחולין

דלמא הני מילי בטומאה דאורייתא אבל בדרבנן לא

אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא הכא בחולין שנעשו על טהרת הקדש עסקינן ודלא כרבי יהושע דתניא רבי אליעזר אומר האוכל אוכל ראשון ראשון שני שני שלישי שלישי

רבי יהושע אומר האוכל אוכל ראשון ושני שני שלישי שני לקדש ואין שני לתרומה

בחולין שנעשו על טהרת תרומה

על טהרת תרומה אין על טהרת הקדש לא קסבר חולין שנעשו על טהרת הקדש לית בהו שלישי

ולוקמה

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין לג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין לג

מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהרה מידי נבלה או לא

עד כאן לא איבעיא לן אלא לטהרה מידי נבלה אבל באכילה אסורה

אמר ליה רב אחא בר רב לרבינא דלמא לעולם לא הדר ביה ורבי זירא לדבריו דרבא קאמר וליה לא סבירא ליה

אמר רב אחא בר יעקב שמע מינה מדרבי שמעון בן לקיש מזמנין ישראל על בני מעיים ואין מזמנין גוים על בני מעיים

מאי טעמא ישראל דבשחיטה תליא מילתא כיון דאיכא שחיטה מעלייתא אישתרי להו גוים דבנחירה סגי להו ובמיתה תליא מילתא הני כאבר מן החי דמו

אמר רב פפא הוה יתיבנא קמיה דרב אחא בר יעקב ובעי דאימא ליה מי איכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור ולא אמרי ליה דאמינא הא טעמא קאמר

תניא דלא כרב אחא בר יעקב הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית השחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה ואוכלו אחד גוי ואחד ישראל מותרין בו

מסייע ליה לרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן הרוצה שיבריא חותך כזית בשר מבית שחיטתה של בהמה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה אחד גוי ואחד ישראל מותרין בו

מתני׳ השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם כשרים ונאכלין בידים מסואבות לפי שלא הוכשרו בדם רבי שמעון אומר הוכשרו בשחיטה

גמ׳ טעמא דלא יצא מהן דם הא יצא מהן דם אין נאכלים בידים מסואבות אמאי ידים שניות הן ואין שני עושה שלישי בחולין

וממאי דבחולין עסקינן דקתני חיה דאילו קדשים חיה בקדשים מי איכא ותו אי בקדשים כי לא יצא מהן דם כשרה הוא עצמו לדם הוא צריך

ותו אי בקדשים כי יצא מהן דם מי מכשיר והאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מנין לדם קדשים שאינו מכשיר שנאמר על הארץ תשפכנו כמים דם שנשפך כמים מכשיר שאינו נשפך כמים אינו מכשיר

ותו אי בקדשים כי לא יצא מהם דם לא מתכשרי ליתכשרי בחיבת הקדש דקיימא לן חיבת הקדש מכשרתן

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הכא בחולין שלקחן בכסף מעשר עסקינן ודלא כרבי מאיר דתנן

כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקדש ופוסל את התרומה ומותר בחולין ובמעשר דברי רבי מאיר

וחכמים אוסרים במעשר

מתקיף לה רב שימי בר אשי ממאי דלמא עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי מאיר אלא באכילת מעשר אבל בנגיעה דמעשר ואכילה דחולין לא פליגי

והא נגיעה היא מדקתני נאכלין בידים מסואבות מי לא עסקינן דקא ספי ליה חבריה

אלא אמר רב פפא הכא בידים תחלות עסקינן ורבי שמעון בן אלעזר היא דתניא אין ידים תחלות לחולין רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר ידים תחלות לחולין ושניות לתרומה

תחלות לחולין אין לתרומה לא הכי קאמר תחלות אף לחולין שניות לתרומה אין לחולין לא

ומי איכא ידים תחלות אין דתניא הכניס ידיו לבית המנוגע ידיו תחלות דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים ידיו שניות

דכולי עלמא ביאה במקצת לא שמה ביאה והכא בגזירה ידיו אטו גופו קא מיפלגי

מר סבר ידיו כגופו שוינהו רבנן ומר סבר ידים כידים דעלמא שוינהו רבנן

ולוקמה כרבי עקיבא דאמר ידיו תחלות הויין דלמא כי קאמר רבי עקיבא הני מילי בתרומה וקדשים דחמירי אבל לחולין שניות הויין

וליהויין נמי שניות דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא דאמר שני עושה שלישי בחולין

דתנן בו ביום דרש רבי עקיבא וכל כלי חרש וגו׳ יטמא טמא לא נאמר אלא יטמא לטמא אחרים לימד על ככר שני שהוא עושה שלישי בחולין

דלמא הני מילי בטומאה דאורייתא אבל בדרבנן לא

אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא הכא בחולין שנעשו על טהרת הקדש עסקינן ודלא כרבי יהושע דתניא רבי אליעזר אומר האוכל אוכל ראשון ראשון שני שני שלישי שלישי

רבי יהושע אומר האוכל אוכל ראשון ושני שני שלישי שני לקדש ואין שני לתרומה

בחולין שנעשו על טהרת תרומה

על טהרת תרומה אין על טהרת הקדש לא קסבר חולין שנעשו על טהרת הקדש לית בהו שלישי

ולוקמה

גלול כלפי מעלה