Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ז בטבת תשע״ט | 4 ינואר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

חולין לח

איזה מדיה של פירכוס (סימני חיות) נדרשת להתיר שחיטה במסוכנת? באיזה שלב בשחיטה צריך לראות סימני חיות בבהמה? האם אפשר לשחוט בהמה של עובד כוכבים? האם צריך לחשוש שזה לעבודה זרה ואסור בהנאה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

גועה והטילה ריעי וכשכשה באזנה הרי זה פירכוס אמר להו אצטריכא ליה לאבא לאזוזי אוני שאני אומר כל שאינו דברים שהמיתה עושה

מאי נינהו דברים שהמיתה עושה אמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל היתה ידה כפופה ופשטתה דבר שהמיתה עושה פשוטה וכפפה דברים שאין המיתה עושה

מאי קא משמע לן תנינא בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינה אלא הוצאת נפש הא החזירה כשרה

אי ממתניתין הוה אמינא דוקא דכייפה ופשטה והדר כייפה לה אבל פשוטה וכפפתה לא קא משמע לן

מיתיבי רבי יוסי אומר היה רבי מאיר אומר גועה בשעת שחיטה אין זה פירכוס רבי אלעזר ברבי יוסי אומר משמו אפילו הטילה ריעי וכשכשה בזנבה אין זה פירכוס קשיא גועה אגועה קשיא ריעי אריעי

גועה אגועה לא קשיא הא דעבי קלה הא דעמי קלה ריעי אריעי נמי לא קשיא כאן בשותתת כאן במתרזת

אמר רב חסדא פירכוס שאמרו בסוף שחיטה מאי בסוף שחיטה באמצע שחיטה לאפוקי תחלת שחיטה דלא

אמר רב חסדא מנא אמינא לה דתנן בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה אימת אילימא בסוף שחיטה כל היכי תיחי ותיזיל אלא לאו באמצע שחיטה

אמר ליה רבא לעולם בסוף שחיטה שאני אומר כל שאינה עושה כן בסוף שחיטה בידוע שנשמתה נטולה הימנה קודם לכן

רב נחמן בר יצחק אמר פירכוס שאמרו בתחלת שחיטה

אמר רב נחמן בר יצחק מנא אמינא לה דתנן אמר רבי שמעון השוחט בלילה ולמחר מצא כתלים מלאים דם כשרה שזינקה וכמדת רבי אליעזר ואמר שמואל כותלי בית שחיטה שנינו אי אמרת בשלמא בתחלת שחיטה שפיר אלא אי אמרת בסוף שחיטה ליחוש דלמא בתחלת שחיטה זינקה

ודלמא שאני זינוק דעדיף

ומי עדיף והתנן רבי אליעזר אומר דייה אם זינקה קל מדרבן גמליאל ועדיף מדרבנן

אמר רבינא אמר לי סמא בר חילקאי אקשי בה אבוה דבר אבוברם ואמרי לה אחוה דבר אבוברם ומדרבנן מי עדיף והא תנן וחכמים אומרים עד שתפרכס או ביד או ברגל

רבנן אהייא קיימו אילימא אדרבן גמליאל כיון שפירכסה מיבעי ליה

אלא פשיטא אדרבי אליעזר ואי עדיף מאי עד

רבא אמר פירכוס שאמרו בסוף שחיטה אמר רבא מנא אמינא לה דתניא שור

או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה כי יולד פרט ליוצא דופן שבעת ימים פרט למחוסר זמן תחת אמו פרט ליתום

האי יתום היכי דמי אילימא דילידתיה אמיה והדר מתה לעולם תיחי ותיזיל אלא דמתה והדר ילידתיה מכי יולד נפקא

אלא פשיטא זה פירש למיתה וזה פירש לחיים אי אמרת בשלמא בעינן חיותא בסוף לידה היינו דאיצטריך קרא למעוטי אלא אי אמרת לא בעינן חיותא בסוף לידה למה ליה מכי יולד נפקא

אמר רבא הלכתא כי הא מתניתא בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה

במה דברים אמורים ביד אבל ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשרה במה דברים אמורים בדקה אבל בגסה בין ביד בין ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשרה ועוף אפילו לא רפרף אלא גפו ולא כשכש אלא זנבו הרי זה פירכוס

מאי קא משמע לן כולהו תננהי בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינה אלא הוצאת נפש יד אין רגל לא דקה אין גסה לא עוף איצטריכא ליה דלא תנן

מתני׳ השוחט לנכרי שחיטתו כשרה ורבי אליעזר פוסל אמר רבי אליעזר אפילו שחטה לאכול לנכרי מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה

אמר רבי יוסי קל וחומר הדברים ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט

גמ׳ הני תנאי אית להו דרבי אליעזר ברבי יוסי דתניא אמר רבי אליעזר ברבי יוסי שמעתי שהבעלים מפגלין

מיהו תנא קמא סבר אי שמעיניה דחשיב אין אי לא לא סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה לא אמרינן רבי אליעזר סבר אף על גב דלא שמעיניה דחשיב סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה אמרינן ואתא רבי יוסי למימר אף על גב דשמעיניה דחשיב זה מחשב וזה עובד לא אמרינן

איכא דאמרי בדשמעיניה דחשיב פליגי תנא קמא סבר כי אמרינן זה מחשב וזה עובד הני מילי בפנים אבל בחוץ לא חוץ מפנים

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין לח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין לח

גועה והטילה ריעי וכשכשה באזנה הרי זה פירכוס אמר להו אצטריכא ליה לאבא לאזוזי אוני שאני אומר כל שאינו דברים שהמיתה עושה

מאי נינהו דברים שהמיתה עושה אמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל היתה ידה כפופה ופשטתה דבר שהמיתה עושה פשוטה וכפפה דברים שאין המיתה עושה

מאי קא משמע לן תנינא בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינה אלא הוצאת נפש הא החזירה כשרה

אי ממתניתין הוה אמינא דוקא דכייפה ופשטה והדר כייפה לה אבל פשוטה וכפפתה לא קא משמע לן

מיתיבי רבי יוסי אומר היה רבי מאיר אומר גועה בשעת שחיטה אין זה פירכוס רבי אלעזר ברבי יוסי אומר משמו אפילו הטילה ריעי וכשכשה בזנבה אין זה פירכוס קשיא גועה אגועה קשיא ריעי אריעי

גועה אגועה לא קשיא הא דעבי קלה הא דעמי קלה ריעי אריעי נמי לא קשיא כאן בשותתת כאן במתרזת

אמר רב חסדא פירכוס שאמרו בסוף שחיטה מאי בסוף שחיטה באמצע שחיטה לאפוקי תחלת שחיטה דלא

אמר רב חסדא מנא אמינא לה דתנן בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה אימת אילימא בסוף שחיטה כל היכי תיחי ותיזיל אלא לאו באמצע שחיטה

אמר ליה רבא לעולם בסוף שחיטה שאני אומר כל שאינה עושה כן בסוף שחיטה בידוע שנשמתה נטולה הימנה קודם לכן

רב נחמן בר יצחק אמר פירכוס שאמרו בתחלת שחיטה

אמר רב נחמן בר יצחק מנא אמינא לה דתנן אמר רבי שמעון השוחט בלילה ולמחר מצא כתלים מלאים דם כשרה שזינקה וכמדת רבי אליעזר ואמר שמואל כותלי בית שחיטה שנינו אי אמרת בשלמא בתחלת שחיטה שפיר אלא אי אמרת בסוף שחיטה ליחוש דלמא בתחלת שחיטה זינקה

ודלמא שאני זינוק דעדיף

ומי עדיף והתנן רבי אליעזר אומר דייה אם זינקה קל מדרבן גמליאל ועדיף מדרבנן

אמר רבינא אמר לי סמא בר חילקאי אקשי בה אבוה דבר אבוברם ואמרי לה אחוה דבר אבוברם ומדרבנן מי עדיף והא תנן וחכמים אומרים עד שתפרכס או ביד או ברגל

רבנן אהייא קיימו אילימא אדרבן גמליאל כיון שפירכסה מיבעי ליה

אלא פשיטא אדרבי אליעזר ואי עדיף מאי עד

רבא אמר פירכוס שאמרו בסוף שחיטה אמר רבא מנא אמינא לה דתניא שור

או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה כי יולד פרט ליוצא דופן שבעת ימים פרט למחוסר זמן תחת אמו פרט ליתום

האי יתום היכי דמי אילימא דילידתיה אמיה והדר מתה לעולם תיחי ותיזיל אלא דמתה והדר ילידתיה מכי יולד נפקא

אלא פשיטא זה פירש למיתה וזה פירש לחיים אי אמרת בשלמא בעינן חיותא בסוף לידה היינו דאיצטריך קרא למעוטי אלא אי אמרת לא בעינן חיותא בסוף לידה למה ליה מכי יולד נפקא

אמר רבא הלכתא כי הא מתניתא בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה

במה דברים אמורים ביד אבל ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשרה במה דברים אמורים בדקה אבל בגסה בין ביד בין ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשרה ועוף אפילו לא רפרף אלא גפו ולא כשכש אלא זנבו הרי זה פירכוס

מאי קא משמע לן כולהו תננהי בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינה אלא הוצאת נפש יד אין רגל לא דקה אין גסה לא עוף איצטריכא ליה דלא תנן

מתני׳ השוחט לנכרי שחיטתו כשרה ורבי אליעזר פוסל אמר רבי אליעזר אפילו שחטה לאכול לנכרי מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה

אמר רבי יוסי קל וחומר הדברים ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט

גמ׳ הני תנאי אית להו דרבי אליעזר ברבי יוסי דתניא אמר רבי אליעזר ברבי יוסי שמעתי שהבעלים מפגלין

מיהו תנא קמא סבר אי שמעיניה דחשיב אין אי לא לא סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה לא אמרינן רבי אליעזר סבר אף על גב דלא שמעיניה דחשיב סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה אמרינן ואתא רבי יוסי למימר אף על גב דשמעיניה דחשיב זה מחשב וזה עובד לא אמרינן

איכא דאמרי בדשמעיניה דחשיב פליגי תנא קמא סבר כי אמרינן זה מחשב וזה עובד הני מילי בפנים אבל בחוץ לא חוץ מפנים

גלול כלפי מעלה