Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בשבט תשע״ט | 29 ינואר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

חולין סג

כמה מיני עופות טמאות יש? הגמרא עורכת השוואה בין הרשימה בויקרא לבין הרשימה בדברים.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

בת מזגא חמרא שריא וסימניך יפה כח הבן מכח האב

אמר רב יהודה שקיטנא אריכי שקי וסומקי שריא וסימניך מורזמא גוצי וסומקי אסירי וסימניך ננוס פסול אריכי שקי וירוקי אסירי וסימניך ירוקין פסולין

אמר רב יהודה שלך זה השולה דגים מן הים דוכיפת שהודו כפות תניא נמי הכי דוכיפת שהודו כפות וזהו שהביא שמיר לבית המקדש

רבי יוחנן כי הוה חזי שלך אמר משפטיך תהום רבה כי הוה חזי נמלה אמר צדקתך כהררי אל

אמר אמימר לקני ובטני שריין שקנאי ובטנאי מקום שנהגו לאכול אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין אטו במנהגא תליא מילתא אין ולא קשיא הא באתרא דשכיחי פרס ועזניה הא באתרא דלא שכיחי פרס ועזניה

אמר אביי קואי וקקואי אסירי קקואתא שריא במערבא מלקו עילוה וקרו לה תחוותא

תנו רבנן תנשמת באות שבעופות אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות שבשרצים אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בעופות אף כאן בעופות

תניא נמי גבי שרצים כהאי גוונא תנשמת באות שבשרצים אתה אומר באות שבשרצים או אינו אלא באות שבעופות אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בשרצים אף כאן בשרצים

אמר אביי באות שבעופות קיפוף באות שבשרצים קורפדאי אמר רב יהודה קאת זו הקוק רחם זו שרקרק

אמר רבי יוחנן למה נקרא שמו רחם כיון שבא רחם באו רחמים לעולם אמר רב ביבי בר אביי והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתא משיחא שנאמר אשרקה להם ואקבצם

אמר ליה רב אדא בר שימי למר בר רב אידאי והא ההוא דיתיב בי כרבא ושרק ואתא גלל אפסקיה למוחיה אמר ליה ההוא ביידא הוה

תנו רבנן ערב זה עורב את כל הערב להביא עורב העמקי למינו להביא עורב הבא בראשי יונים

אמר מר ערב זה עורב אטו קמן קאי אלא אימא ערב זה עורב אוכמא וכן הוא אומר קוצותיו תלתלים שחרות כעורב העמקי חיוורא וכן הוא אומר ומראהו עמק מן העור כמראה חמה העמוקה מן הצל

ועורב הבא בראשי יונים אמר רב פפא לא תימא דאתי בריש יוני אלא דדמי רישיה לדיונה

תנו רבנן הנץ זה הנץ למינהו להביא את בר חיריא מאי בר חיריא אמר אביי שורינקא

אמר רב יהודה החסידה זו דיה לבנה למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה האנפה זו דיה רגזנית למה נקרא שמה אנפה שמנאפת עם חברותיה

אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב חסדא אמר רב חנן בריה דרבא אמר רב עשרים וארבעה עופות טמאין הן אמר ליה רב חנן בר רב חסדא לרב חסדא דהיכא אי דויקרא עשרים הוו אי דמשנה תורה עשרים וחד הוו וכי תימא דאה דכתיבא בויקרא ולא כתיבא במשנה תורה שדייה עלייהו אכתי עשרין ותרין הוו

אמר ליה הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב למינה למינה למינו למינהו הרי כאן ארבע אי הכי עשרין ושית הוו אמר אביי דאה וראה אחת היא דאי סלקא דעתך תרתי אינון

מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב דאה ומאי שנא הכא דכתיב ראה ולא כתיב דאה אלא שמע מינה מין ראה ודאה אחת היא

ואכתי עשרין וחמשה הוו אמר אביי כשם שראה ודאה אחת היא כך איה ודיה אחת היא דאי סלקא דעתך תרתי אינון מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב למינה אאיה ומאי שנא התם דכתיב למינה אדיה אלא שמע מינה איה ודיה אחת היא

וכי מאחר שאיה ודיה אחת היא למה ליה למיכתב איה ודיה כדתניא רבי אומר אקרא אני איה דיה למה נאמרה כדי שלא תתן פתחון פה לבעל דין לחלוק שלא תהא אתה קורא איה והוא קורא דיה אתה קורא דיה והוא קורא איה לכך כתב במשנה תורה והראה ואת האיה והדיה למינה

מיתיבי למה נשנו בבהמה מפני השסועה ובעופות מפני הראה מאי לאו מדבהמה דהתם לאוסופי עופות נמי לאוסופי לא התם לאוסופי הכא לפרושי

ופליגא דרבי אבהו דאמר רבי אבהו ראה זו איה ולמה נקרא שמה ראה שרואה ביותר וכן הוא אומר נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל

מדראה היינו איה מכלל דדאה לאו היינו ראה מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב דאה ומאי שנא התם דלא כתיב דאה אלא לאו שמע מינה דאה וראה ואיה אחת היא

ומדראה היינו איה מכלל דדיה לאו היינו איה מאי שנא התם דכתיב למינהו אאיה ומאי שנא הכא דלא כתיב למינהו אאיה אלא אדיה אלא שמע מינה דאה וראה דיה ואיה אחת היא

תניא איסי בן יהודה אומר מאה עופות טמאין יש במזרח וכולן מין איה הן תני אבימי בריה דרבי אבהו שבע מאות מיני דגים הן ושמונה מאות מיני חגבים ולעופות אין מספר עופות עשרין וארבעה הוו אלא ולעופות טהורים אין מספר

תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבהמה טמאה מרובה מן הטהורות לפיכך מנה הכתוב בטהורה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובין על הטמאין לפיכך מנה הכתוב בטמאין

מאי קא משמע לן כדרב הונא אמר רב ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה

אמר רבי יצחק עוף טהור נאכל במסורת נאמן הצייד לומר עוף זה טהור מסר לי רבי אמר רבי יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן

בעי רבי זירא רבו חכם או רבו צייד תא שמע דאמר רבי יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן אי אמרת בשלמא רבו צייד שפיר אלא אי אמרת רבו חכם בשלמא שמייהו גמיר להו אלא אינהו מי ידע להו אלא לאו שמע מינה רבו צייד שמע מינה

תנו רבנן לוקחין ביצים מן הגוים בכל מקום ואין חוששין לא משום נבלות ולא משום טרפות

ודילמא דעוף טמא נינהו אמר אבוה דשמואל באומר של עוף פלוני טהור ולימא של עוף טהור אי הכי אית ליה לאישתמוטי

ולבדוק בסימנין דתניא כסימני ביצים כך סימני דגים סימני דגים סלקא דעתך סנפיר וקשקשת אמר רחמנא אלא אימא כך סימני

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין סג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין סג

בת מזגא חמרא שריא וסימניך יפה כח הבן מכח האב

אמר רב יהודה שקיטנא אריכי שקי וסומקי שריא וסימניך מורזמא גוצי וסומקי אסירי וסימניך ננוס פסול אריכי שקי וירוקי אסירי וסימניך ירוקין פסולין

אמר רב יהודה שלך זה השולה דגים מן הים דוכיפת שהודו כפות תניא נמי הכי דוכיפת שהודו כפות וזהו שהביא שמיר לבית המקדש

רבי יוחנן כי הוה חזי שלך אמר משפטיך תהום רבה כי הוה חזי נמלה אמר צדקתך כהררי אל

אמר אמימר לקני ובטני שריין שקנאי ובטנאי מקום שנהגו לאכול אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין אטו במנהגא תליא מילתא אין ולא קשיא הא באתרא דשכיחי פרס ועזניה הא באתרא דלא שכיחי פרס ועזניה

אמר אביי קואי וקקואי אסירי קקואתא שריא במערבא מלקו עילוה וקרו לה תחוותא

תנו רבנן תנשמת באות שבעופות אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות שבשרצים אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בעופות אף כאן בעופות

תניא נמי גבי שרצים כהאי גוונא תנשמת באות שבשרצים אתה אומר באות שבשרצים או אינו אלא באות שבעופות אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בשרצים אף כאן בשרצים

אמר אביי באות שבעופות קיפוף באות שבשרצים קורפדאי אמר רב יהודה קאת זו הקוק רחם זו שרקרק

אמר רבי יוחנן למה נקרא שמו רחם כיון שבא רחם באו רחמים לעולם אמר רב ביבי בר אביי והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתא משיחא שנאמר אשרקה להם ואקבצם

אמר ליה רב אדא בר שימי למר בר רב אידאי והא ההוא דיתיב בי כרבא ושרק ואתא גלל אפסקיה למוחיה אמר ליה ההוא ביידא הוה

תנו רבנן ערב זה עורב את כל הערב להביא עורב העמקי למינו להביא עורב הבא בראשי יונים

אמר מר ערב זה עורב אטו קמן קאי אלא אימא ערב זה עורב אוכמא וכן הוא אומר קוצותיו תלתלים שחרות כעורב העמקי חיוורא וכן הוא אומר ומראהו עמק מן העור כמראה חמה העמוקה מן הצל

ועורב הבא בראשי יונים אמר רב פפא לא תימא דאתי בריש יוני אלא דדמי רישיה לדיונה

תנו רבנן הנץ זה הנץ למינהו להביא את בר חיריא מאי בר חיריא אמר אביי שורינקא

אמר רב יהודה החסידה זו דיה לבנה למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה האנפה זו דיה רגזנית למה נקרא שמה אנפה שמנאפת עם חברותיה

אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב חסדא אמר רב חנן בריה דרבא אמר רב עשרים וארבעה עופות טמאין הן אמר ליה רב חנן בר רב חסדא לרב חסדא דהיכא אי דויקרא עשרים הוו אי דמשנה תורה עשרים וחד הוו וכי תימא דאה דכתיבא בויקרא ולא כתיבא במשנה תורה שדייה עלייהו אכתי עשרין ותרין הוו

אמר ליה הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב למינה למינה למינו למינהו הרי כאן ארבע אי הכי עשרין ושית הוו אמר אביי דאה וראה אחת היא דאי סלקא דעתך תרתי אינון

מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב דאה ומאי שנא הכא דכתיב ראה ולא כתיב דאה אלא שמע מינה מין ראה ודאה אחת היא

ואכתי עשרין וחמשה הוו אמר אביי כשם שראה ודאה אחת היא כך איה ודיה אחת היא דאי סלקא דעתך תרתי אינון מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב למינה אאיה ומאי שנא התם דכתיב למינה אדיה אלא שמע מינה איה ודיה אחת היא

וכי מאחר שאיה ודיה אחת היא למה ליה למיכתב איה ודיה כדתניא רבי אומר אקרא אני איה דיה למה נאמרה כדי שלא תתן פתחון פה לבעל דין לחלוק שלא תהא אתה קורא איה והוא קורא דיה אתה קורא דיה והוא קורא איה לכך כתב במשנה תורה והראה ואת האיה והדיה למינה

מיתיבי למה נשנו בבהמה מפני השסועה ובעופות מפני הראה מאי לאו מדבהמה דהתם לאוסופי עופות נמי לאוסופי לא התם לאוסופי הכא לפרושי

ופליגא דרבי אבהו דאמר רבי אבהו ראה זו איה ולמה נקרא שמה ראה שרואה ביותר וכן הוא אומר נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל

מדראה היינו איה מכלל דדאה לאו היינו ראה מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב דאה ומאי שנא התם דלא כתיב דאה אלא לאו שמע מינה דאה וראה ואיה אחת היא

ומדראה היינו איה מכלל דדיה לאו היינו איה מאי שנא התם דכתיב למינהו אאיה ומאי שנא הכא דלא כתיב למינהו אאיה אלא אדיה אלא שמע מינה דאה וראה דיה ואיה אחת היא

תניא איסי בן יהודה אומר מאה עופות טמאין יש במזרח וכולן מין איה הן תני אבימי בריה דרבי אבהו שבע מאות מיני דגים הן ושמונה מאות מיני חגבים ולעופות אין מספר עופות עשרין וארבעה הוו אלא ולעופות טהורים אין מספר

תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבהמה טמאה מרובה מן הטהורות לפיכך מנה הכתוב בטהורה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובין על הטמאין לפיכך מנה הכתוב בטמאין

מאי קא משמע לן כדרב הונא אמר רב ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה

אמר רבי יצחק עוף טהור נאכל במסורת נאמן הצייד לומר עוף זה טהור מסר לי רבי אמר רבי יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן

בעי רבי זירא רבו חכם או רבו צייד תא שמע דאמר רבי יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן אי אמרת בשלמא רבו צייד שפיר אלא אי אמרת רבו חכם בשלמא שמייהו גמיר להו אלא אינהו מי ידע להו אלא לאו שמע מינה רבו צייד שמע מינה

תנו רבנן לוקחין ביצים מן הגוים בכל מקום ואין חוששין לא משום נבלות ולא משום טרפות

ודילמא דעוף טמא נינהו אמר אבוה דשמואל באומר של עוף פלוני טהור ולימא של עוף טהור אי הכי אית ליה לאישתמוטי

ולבדוק בסימנין דתניא כסימני ביצים כך סימני דגים סימני דגים סלקא דעתך סנפיר וקשקשת אמר רחמנא אלא אימא כך סימני

גלול כלפי מעלה