Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ו בשבט תשע״ט | 1 פברואר 2019

חולין סו

הגמרא משווה בין שתי הברייתות לגבי חגבים טהורים. אז עוברים לנושא דגים כשרים.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

במאי קמיפלגי תנא דבי רב ותנא דבי רבי ישמעאל בראשו ארוך קמיפלגי

תנא דבי רב סבר אשר לו כרעים כלל ארבה סלעם חרגל חגב למינהו פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט דמיניה אין דלאו דמיניה לא ומרבי דדמי ליה משני צדדין

תנא דבי רבי ישמעאל סבר אשר לו כרעים כלל ארבה סלעם חרגל חגב פרט למינהו חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט ומרבי כל דדמי ליה בחד צד

והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא אשר לו כרעים אמר רחמנא דאית ליה אכול דלית ליה לא תיכול כללא בתרא עד דשוו בארבעה סימנין

תנא דבי רבי ישמעאל בכללי ופרטי כי האי גוונא דאין ודאמרינן נמי בעלמא דדאין תנא דבי רבי ישמעאל בכללי ופרטי כי האי גוונא מהכא

אמר מר אי שמו חגב יכול אין בו כל הסימנין הללו תלמוד לומר למינהו עד שיהו בו כל הסימנין הללו אין בו כל הסימנין הללו מהיכא תיתי ארבה וחרגול כתיב

אי לא כתיב סלעם כדקאמרת השתא דכתיב סלעם לרבויי ראשו ארוך אימא לירבי נמי כל דהו קא משמע לן

מאי שנא התם דאמרת סלעם זה רשון חרגל זה ניפול ומאי שנא הכא דאמרת סלעם זה ניפול חרגל זה רשון מר כי אתריה ומר כי אתריה

ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת תנו רבנן אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הסולתנית והעפיאן הרי זה מותר יש לו עכשיו ועתיד להשירן בשעה שעולה מן המים כגון


אקונס ואפונס כספתיאס ואכספטיאס ואטונס הרי זה מותר

תנן התם כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת יש לו קשקשת ויש לו סנפיר דג טהור יש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא

מכדי אקשקשת קא סמכינן ליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר אי כתב רחמנא קשקשת ולא כתב סנפיר הוה אמינא מאי קשקשת סנפיר ואפילו דג טמא כתב רחמנא סנפיר וקשקשת

והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת ממאי דקשקשת לבושא הוא דכתיב ושריון קשקשים הוא לבוש וליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר

אמר רבי אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר

תנו רבנן ממשמע שנאמר אכול את שיש לו שומע אני אל תאכל את שאין לו וממשמע שנאמר אל תאכל את שאין לו שומע אני אכול את שיש לו ולמה שנאן לעבור עליו בעשה ולא תעשה

תאכלו מכל אשר במים מה תלמוד לומר שיכול הואיל והתיר במפורש והתיר בסתם מה כשהתיר במפורש לא התיר אלא בכלים אף כשהתיר בסתם לא התיר אלא בכלים מנין לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע תלמוד לומר תאכלו מכל אשר במים

היכן התיר בכלים דכתיב את זה תאכלו מכל אשר במים וגו׳ בימים ובנחלים הוא דכי אית ליה אכול דלית ליה לא תיכול הא בכלים אף על גב דלית ליה אכול

אימא בכלים אף על גב דאית ליה לא תיכול לא סלקא דעתך דכתיב וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים בימים ובנחלים דלית ליה לא תיכול הא בכלים אף על גב דלית ליה אכול

ואימא במים כלל בימים ובנחלים פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ימים ונחלים אין נעיצין וחריצין לא

במים חזר וכלל

הני תרי כללי דסמיכי להדדי נינהו אמר רבינא כדאמרי במערבא כל מקום שאתה מוצא שני כללות הסמוכין זה לזה


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין סו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין סו

במאי קמיפלגי תנא דבי רב ותנא דבי רבי ישמעאל בראשו ארוך קמיפלגי

תנא דבי רב סבר אשר לו כרעים כלל ארבה סלעם חרגל חגב למינהו פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט דמיניה אין דלאו דמיניה לא ומרבי דדמי ליה משני צדדין

תנא דבי רבי ישמעאל סבר אשר לו כרעים כלל ארבה סלעם חרגל חגב פרט למינהו חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט ומרבי כל דדמי ליה בחד צד

והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא אשר לו כרעים אמר רחמנא דאית ליה אכול דלית ליה לא תיכול כללא בתרא עד דשוו בארבעה סימנין

תנא דבי רבי ישמעאל בכללי ופרטי כי האי גוונא דאין ודאמרינן נמי בעלמא דדאין תנא דבי רבי ישמעאל בכללי ופרטי כי האי גוונא מהכא

אמר מר אי שמו חגב יכול אין בו כל הסימנין הללו תלמוד לומר למינהו עד שיהו בו כל הסימנין הללו אין בו כל הסימנין הללו מהיכא תיתי ארבה וחרגול כתיב

אי לא כתיב סלעם כדקאמרת השתא דכתיב סלעם לרבויי ראשו ארוך אימא לירבי נמי כל דהו קא משמע לן

מאי שנא התם דאמרת סלעם זה רשון חרגל זה ניפול ומאי שנא הכא דאמרת סלעם זה ניפול חרגל זה רשון מר כי אתריה ומר כי אתריה

ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת תנו רבנן אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הסולתנית והעפיאן הרי זה מותר יש לו עכשיו ועתיד להשירן בשעה שעולה מן המים כגון


אקונס ואפונס כספתיאס ואכספטיאס ואטונס הרי זה מותר

תנן התם כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת יש לו קשקשת ויש לו סנפיר דג טהור יש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא

מכדי אקשקשת קא סמכינן ליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר אי כתב רחמנא קשקשת ולא כתב סנפיר הוה אמינא מאי קשקשת סנפיר ואפילו דג טמא כתב רחמנא סנפיר וקשקשת

והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת ממאי דקשקשת לבושא הוא דכתיב ושריון קשקשים הוא לבוש וליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר

אמר רבי אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר

תנו רבנן ממשמע שנאמר אכול את שיש לו שומע אני אל תאכל את שאין לו וממשמע שנאמר אל תאכל את שאין לו שומע אני אכול את שיש לו ולמה שנאן לעבור עליו בעשה ולא תעשה

תאכלו מכל אשר במים מה תלמוד לומר שיכול הואיל והתיר במפורש והתיר בסתם מה כשהתיר במפורש לא התיר אלא בכלים אף כשהתיר בסתם לא התיר אלא בכלים מנין לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע תלמוד לומר תאכלו מכל אשר במים

היכן התיר בכלים דכתיב את זה תאכלו מכל אשר במים וגו׳ בימים ובנחלים הוא דכי אית ליה אכול דלית ליה לא תיכול הא בכלים אף על גב דלית ליה אכול

אימא בכלים אף על גב דאית ליה לא תיכול לא סלקא דעתך דכתיב וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים בימים ובנחלים דלית ליה לא תיכול הא בכלים אף על גב דלית ליה אכול

ואימא במים כלל בימים ובנחלים פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ימים ונחלים אין נעיצין וחריצין לא

במים חזר וכלל

הני תרי כללי דסמיכי להדדי נינהו אמר רבינא כדאמרי במערבא כל מקום שאתה מוצא שני כללות הסמוכין זה לזה


גלול כלפי מעלה