Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח בשבט תשע״ט | 3 פברואר 2019

חולין סח

פרטי הלכה של בן פקועה. אם  תוך כדי לידה שוחטים את האם, העובר מותר באכילה בלי שחיטה. מה קורה אם הוציא אבר לפני בשחיטה? האם העובר מותר? אם החזיר את האבר והאבר היה בפנים בזמן השחיטה, האם גם האבר מותר באכילה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

מתני׳ בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה הוציא את ראשו אף על פי שהחזירו הרי זה כילוד

חותך מעובר שבמעיה מותר באכילה מן הטחול ומן הכליות אסור באכילה זה הכלל דבר שגופה אסור ושאינה גופה מותר

גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב ואבר עצמו אסור

מאי טעמא דאמר קרא ובשר בשדה טרפה לא תאכלו כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר

תנן בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה מאי לאו אאבר לא אעובר

אי אעובר מאי איריא החזירו אפילו לא החזירו נמי הוא הדין אף על גב דלא החזירו ואיידי דקא בעי מיתנא סיפא הוציא את ראשו אף על פי שהחזירו הרי זה כילוד תנא נמי רישא החזירו

וסיפא מאי קמשמע לן דכיון דיצא ראשו הויא לה לידה תנינא איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהנים הבא אחר נפלים אף על פי שיצא ראשו חי או בן תשעה שיצא ראשו מת

טעמא דראשו מת הא ראשו חי הבא אחריו בכור לנחלה נמי לא הוי

וכי תימא אשמעינן באדם וקא משמע לן בבהמה

דאדם מבהמה לא יליף דאין פרוזדור לבהמה ובהמה מאדם לא ילפא דחשיב פרצוף פנים דידיה

הא נמי תנינא שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה כסימן ולד באשה כך סימן ולד בבהמה

אי אמרת בשלמא החזירו דרישא דוקא תנא סיפא אטו רישא

אלא אי אמרת לא דרישא דוקא ולא דסיפא דוקא למה ליה למתנייה כלל

לא לעולם אעובר וכדאמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך הכא נמי לא נצרכה אלא למקום חתך

תא שמע בהמה המקשה לילד הוציא עובר את ידו והחזירה ואחר כך שחט את אמו מותר באכילה שחט את אמו ואחר כך החזירה אסור באכילה

הוציא את ידו וחתכו ואחר כך שחט את אמו שבחוץ טמא ואסור ושבפנים טהור ומותר

שחט את אמו ואחר כך חתכו


הבשר מגע נבלה דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים מגע טרפה שחוטה

קתני מיהא רישא הוציא עובר את ידו והחזירה ואחר כך שחט את אמו מותר באכילה מאי לאו אאבר לא אעובר

אי אעובר אימא סיפא שחט את אמו ואחר כך החזירו אסור באכילה ואי עובר אמאי אסור

כדאמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך הכא נמי לא נצרכה אלא למקום חתך

איני והא כי אתא אבימי מבי חוזאי אתא ואייתי מתניתא בידיה פרסה החזיר אכול פרסות החזיר אכול מאי לאו החזיר פרסה אכול פרסה

לא החזיר פרסה אכול עובר אי עובר מאי איריא החזיר אפילו לא החזיר נמי אמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך

והא תרי קראי קא נסיב לה מאי לאו חד לאבר וחד למקום חתך לא חד למקום חתך וחד לקלוט במעי פרה

ואליבא דרבי שמעון דאמר רבי שמעון קלוט בן פרה אסור הני מילי היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי

עולא אמר רבי יוחנן ואבר עצמו מותר

אמר ליה רב יהודה לעולא והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אבר עצמו אסור אמר ליה מאן יהיב לן מעפרא דרב ושמואל ומלינן עיינין אלא הכי אמר רבי יוחנן הכל היו בכלל בשר בשדה טרפה לא תאכלו

כשפרט לך הכתוב גבי חטאת שיצתה חוץ למחיצתה וחזרה אסור חטאת הוא דפרט רחמנא בה אבל כל מילי כיון דהדור שרי

מיתיבי בשר בשדה טרפה לא תאכלו מה תלמוד לומר לפי שמצינו במעשר שני ובכורים שאף על פי שיצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין יכול אף זה כן תלמוד לומר טרפה

מאי תלמודא אמר רבה כטרפה מה טרפה כיון שנטרפה שוב אין לה היתר אף בשר כיון שיצא חוץ למחיצתו שוב אין לו היתר תיובתא דעולא תיובתא

אמר מר לפי שמצינו במעשר שני ובכורים היכן מצינו

דכתיב לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך וגו׳ בשעריך הוא דלא תיכול אבל יצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין

במערבא מתנו הכי רב אמר יש לידה לאברים ורבי יוחנן אמר אין לידה לאברים

מאי בינייהו איכא בינייהו למיסר מיעוט אבר שבפנים

איבעיא להו לדברי האומר אין לידה לאברים הוציא העובר את ידו והחזירה וחזר והוציא את ידו והחזירה עד שהשלימו לרובו מהו מי אמרינן הא נפק ליה רובא או דלמא כיון דהדר הדר

אם תמצי לומר כיון דהדר הדר הוציא עובר את ידו וחתכה וחזר והוציא את ידו וחתכה עד שהשלימו לרובו מהו מי אמרינן הא נפיק ליה רובא או דלמא רובא בבת אחת בעינן

תא שמע


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין סח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין סח

מתני׳ בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה הוציא את ראשו אף על פי שהחזירו הרי זה כילוד

חותך מעובר שבמעיה מותר באכילה מן הטחול ומן הכליות אסור באכילה זה הכלל דבר שגופה אסור ושאינה גופה מותר

גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב ואבר עצמו אסור

מאי טעמא דאמר קרא ובשר בשדה טרפה לא תאכלו כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר

תנן בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה מאי לאו אאבר לא אעובר

אי אעובר מאי איריא החזירו אפילו לא החזירו נמי הוא הדין אף על גב דלא החזירו ואיידי דקא בעי מיתנא סיפא הוציא את ראשו אף על פי שהחזירו הרי זה כילוד תנא נמי רישא החזירו

וסיפא מאי קמשמע לן דכיון דיצא ראשו הויא לה לידה תנינא איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהנים הבא אחר נפלים אף על פי שיצא ראשו חי או בן תשעה שיצא ראשו מת

טעמא דראשו מת הא ראשו חי הבא אחריו בכור לנחלה נמי לא הוי

וכי תימא אשמעינן באדם וקא משמע לן בבהמה

דאדם מבהמה לא יליף דאין פרוזדור לבהמה ובהמה מאדם לא ילפא דחשיב פרצוף פנים דידיה

הא נמי תנינא שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה כסימן ולד באשה כך סימן ולד בבהמה

אי אמרת בשלמא החזירו דרישא דוקא תנא סיפא אטו רישא

אלא אי אמרת לא דרישא דוקא ולא דסיפא דוקא למה ליה למתנייה כלל

לא לעולם אעובר וכדאמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך הכא נמי לא נצרכה אלא למקום חתך

תא שמע בהמה המקשה לילד הוציא עובר את ידו והחזירה ואחר כך שחט את אמו מותר באכילה שחט את אמו ואחר כך החזירה אסור באכילה

הוציא את ידו וחתכו ואחר כך שחט את אמו שבחוץ טמא ואסור ושבפנים טהור ומותר

שחט את אמו ואחר כך חתכו


הבשר מגע נבלה דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים מגע טרפה שחוטה

קתני מיהא רישא הוציא עובר את ידו והחזירה ואחר כך שחט את אמו מותר באכילה מאי לאו אאבר לא אעובר

אי אעובר אימא סיפא שחט את אמו ואחר כך החזירו אסור באכילה ואי עובר אמאי אסור

כדאמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך הכא נמי לא נצרכה אלא למקום חתך

איני והא כי אתא אבימי מבי חוזאי אתא ואייתי מתניתא בידיה פרסה החזיר אכול פרסות החזיר אכול מאי לאו החזיר פרסה אכול פרסה

לא החזיר פרסה אכול עובר אי עובר מאי איריא החזיר אפילו לא החזיר נמי אמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך

והא תרי קראי קא נסיב לה מאי לאו חד לאבר וחד למקום חתך לא חד למקום חתך וחד לקלוט במעי פרה

ואליבא דרבי שמעון דאמר רבי שמעון קלוט בן פרה אסור הני מילי היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי

עולא אמר רבי יוחנן ואבר עצמו מותר

אמר ליה רב יהודה לעולא והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אבר עצמו אסור אמר ליה מאן יהיב לן מעפרא דרב ושמואל ומלינן עיינין אלא הכי אמר רבי יוחנן הכל היו בכלל בשר בשדה טרפה לא תאכלו

כשפרט לך הכתוב גבי חטאת שיצתה חוץ למחיצתה וחזרה אסור חטאת הוא דפרט רחמנא בה אבל כל מילי כיון דהדור שרי

מיתיבי בשר בשדה טרפה לא תאכלו מה תלמוד לומר לפי שמצינו במעשר שני ובכורים שאף על פי שיצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין יכול אף זה כן תלמוד לומר טרפה

מאי תלמודא אמר רבה כטרפה מה טרפה כיון שנטרפה שוב אין לה היתר אף בשר כיון שיצא חוץ למחיצתו שוב אין לו היתר תיובתא דעולא תיובתא

אמר מר לפי שמצינו במעשר שני ובכורים היכן מצינו

דכתיב לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך וגו׳ בשעריך הוא דלא תיכול אבל יצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין

במערבא מתנו הכי רב אמר יש לידה לאברים ורבי יוחנן אמר אין לידה לאברים

מאי בינייהו איכא בינייהו למיסר מיעוט אבר שבפנים

איבעיא להו לדברי האומר אין לידה לאברים הוציא העובר את ידו והחזירה וחזר והוציא את ידו והחזירה עד שהשלימו לרובו מהו מי אמרינן הא נפק ליה רובא או דלמא כיון דהדר הדר

אם תמצי לומר כיון דהדר הדר הוציא עובר את ידו וחתכה וחזר והוציא את ידו וחתכה עד שהשלימו לרובו מהו מי אמרינן הא נפיק ליה רובא או דלמא רובא בבת אחת בעינן

תא שמע


גלול כלפי מעלה