Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

א׳ באדר א׳ תשע״ט | 6 פברואר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

חולין עא

מניין לנו שבמה בכלל חיה וחיה בכלל בהמה? ולאיזה הלכות זה רלוונטי? טומאה בלועה בגוף אדם- מנין לנו שלא נטמא ולא מטמא?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

בהמה טמאה בכלל חיה טמאה בהמה טהורה בכלל חיה טהורה ובלשון הזה אמר לי חבל על בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל

חיה בכלל בהמה מנלן דכתיב זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים וגו׳ איל וצבי ויחמור וגו׳ הא כיצד חיה בכלל בהמה

בהמה בכלל חיה מנלן דכתיב זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה הא כיצד בהמה בכלל חיה

חיה טהורה בכלל בהמה טהורה לסימנים

חיה טמאה בכלל בהמה טמאה להרבעה

בהמה טמאה בכלל חיה טמאה לכדרבי דתניא

רבי אומר אקרא אני חיה בהמה למה נאמרה

נאמרה כאן בהמה טמאה ונאמר להלן בהמה טמאה מה להלן טומאת קדש אף כאן טומאת קדש

בהמה טהורה בכלל חיה טהורה ליצירה דתנן המפלת מין בהמה חיה ועוף בין טמאין בין טהורין אם זכר תשב לזכר

אם נקבה תשב לנקבה

אינו ידוע תשב לזכר ולנקבה

דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים כל שאינו מצורת אדם אינו ולד

ולרבנן האי קרא למה לי

כוליה לכדרבי הוא דאתא

מתני׳ האשה שמת ולדה בתוך מעיה ופשטה חיה את ידה ונגעה בו החיה טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד

גמ׳ אמר רבה כשם שטומאה בלועה אינה מטמאה כך טהרה בלועה אינה מיטמאה

טומאה בלועה מנלן דכתיב והאכל מנבלתה יכבס בגדיו מי לא עסקינן דאכל סמוך לשקיעת החמה וקאמר רחמנא טהור

ודלמא שאני התם דלא חזיא לגר

הניחא לרבי יוחנן דאמר אחת זו ואחת זו עד לכלב שפיר

אלא לבר פדא דאמר טומאה חמורה לגר וטומאה קלה עד לכלב משום דלא חזיא לגר הוא

נהי דלא חזיא בפניו שלא בפניו מיחזיא חזיא ליה

אשכחן טומאה בלועה טהרה בלועה מנלן

קל וחומר ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל שאינו מציל על טומאה שבתוכו מלטמא דאמר מר טומאה רצוצה בוקעת ועולה עד לרקיע מציל על טהרה שבתוכו מלטמא

אדם שמציל על טומאה שבתוכו מלטמא אינו דין שמציל על טהרה שבתוכו מליטמא

מה לכלי חרס שכן אין מטמא מגבו תאמר באדם שמטמא מגבו

אטו אנן מגבו קאמרינן מתוכו קאמרינן

אדרבה כלי חרס חמור שכן מטמא מאוירו

אשכחן בלוע דלמעלה בלוע דלמטה מנלן קל וחומר ומה למעלה שאינו עושה עיכול מציל למטה שעושה עיכול אינו דין שמציל

כלום עושה עיכול למטה אלא על ידי מעלה אפילו הכי עיכול דלמטה רב

אשכחן בלוע דאדם בלוע דבהמה מנלן קל וחומר ומה אדם שמטמא מחיים מציל בבלוע בהמה שאינה מטמאה מחיים אינו דין שתציל בבלוע

מה לאדם שכן צריך שהייה בבית המנוגע תאמר בבהמה שאינה צריכה שהייה בבית המנוגע

בהמה דאינה צריכה שהייה בבית המנוגע למאי הלכתא לכלים שעל גבה אדם נמי לא בעי

דתנן הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והן טמאין מיד היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעו הוא טמא מיד והן טהורין עד שישהא בכדי אכילת פרס פת חטים ולא פת שעורים מיסב ואוכל בליפתן

אמר רבא תרוייהו תננהי טומאה בלועה תנינא טהרה בלועה תנינא

טומאה בלועה דתנן בלע טבעת טמאה טובל ואוכל בתרומתו הקיאה טמאה וטמאתו

טהרה בלועה תנינא דתנן בלע טבעת טהורה ונכנס לאהל המת והזה ושנה וטבל והקיאה הרי היא כמה שהיתה

כי קאמר רבה כגון שבלע שתי טבעות אחת טמאה ואחת טהורה דלא מטמיא לה מטמאה לטהורה

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין עא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין עא

בהמה טמאה בכלל חיה טמאה בהמה טהורה בכלל חיה טהורה ובלשון הזה אמר לי חבל על בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל

חיה בכלל בהמה מנלן דכתיב זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים וגו׳ איל וצבי ויחמור וגו׳ הא כיצד חיה בכלל בהמה

בהמה בכלל חיה מנלן דכתיב זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה הא כיצד בהמה בכלל חיה

חיה טהורה בכלל בהמה טהורה לסימנים

חיה טמאה בכלל בהמה טמאה להרבעה

בהמה טמאה בכלל חיה טמאה לכדרבי דתניא

רבי אומר אקרא אני חיה בהמה למה נאמרה

נאמרה כאן בהמה טמאה ונאמר להלן בהמה טמאה מה להלן טומאת קדש אף כאן טומאת קדש

בהמה טהורה בכלל חיה טהורה ליצירה דתנן המפלת מין בהמה חיה ועוף בין טמאין בין טהורין אם זכר תשב לזכר

אם נקבה תשב לנקבה

אינו ידוע תשב לזכר ולנקבה

דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים כל שאינו מצורת אדם אינו ולד

ולרבנן האי קרא למה לי

כוליה לכדרבי הוא דאתא

מתני׳ האשה שמת ולדה בתוך מעיה ופשטה חיה את ידה ונגעה בו החיה טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד

גמ׳ אמר רבה כשם שטומאה בלועה אינה מטמאה כך טהרה בלועה אינה מיטמאה

טומאה בלועה מנלן דכתיב והאכל מנבלתה יכבס בגדיו מי לא עסקינן דאכל סמוך לשקיעת החמה וקאמר רחמנא טהור

ודלמא שאני התם דלא חזיא לגר

הניחא לרבי יוחנן דאמר אחת זו ואחת זו עד לכלב שפיר

אלא לבר פדא דאמר טומאה חמורה לגר וטומאה קלה עד לכלב משום דלא חזיא לגר הוא

נהי דלא חזיא בפניו שלא בפניו מיחזיא חזיא ליה

אשכחן טומאה בלועה טהרה בלועה מנלן

קל וחומר ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל שאינו מציל על טומאה שבתוכו מלטמא דאמר מר טומאה רצוצה בוקעת ועולה עד לרקיע מציל על טהרה שבתוכו מלטמא

אדם שמציל על טומאה שבתוכו מלטמא אינו דין שמציל על טהרה שבתוכו מליטמא

מה לכלי חרס שכן אין מטמא מגבו תאמר באדם שמטמא מגבו

אטו אנן מגבו קאמרינן מתוכו קאמרינן

אדרבה כלי חרס חמור שכן מטמא מאוירו

אשכחן בלוע דלמעלה בלוע דלמטה מנלן קל וחומר ומה למעלה שאינו עושה עיכול מציל למטה שעושה עיכול אינו דין שמציל

כלום עושה עיכול למטה אלא על ידי מעלה אפילו הכי עיכול דלמטה רב

אשכחן בלוע דאדם בלוע דבהמה מנלן קל וחומר ומה אדם שמטמא מחיים מציל בבלוע בהמה שאינה מטמאה מחיים אינו דין שתציל בבלוע

מה לאדם שכן צריך שהייה בבית המנוגע תאמר בבהמה שאינה צריכה שהייה בבית המנוגע

בהמה דאינה צריכה שהייה בבית המנוגע למאי הלכתא לכלים שעל גבה אדם נמי לא בעי

דתנן הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והן טמאין מיד היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעו הוא טמא מיד והן טהורין עד שישהא בכדי אכילת פרס פת חטים ולא פת שעורים מיסב ואוכל בליפתן

אמר רבא תרוייהו תננהי טומאה בלועה תנינא טהרה בלועה תנינא

טומאה בלועה דתנן בלע טבעת טמאה טובל ואוכל בתרומתו הקיאה טמאה וטמאתו

טהרה בלועה תנינא דתנן בלע טבעת טהורה ונכנס לאהל המת והזה ושנה וטבל והקיאה הרי היא כמה שהיתה

כי קאמר רבה כגון שבלע שתי טבעות אחת טמאה ואחת טהורה דלא מטמיא לה מטמאה לטהורה

גלול כלפי מעלה