Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ באדר א׳ תשע״ט | 7 פברואר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ ניקי טויס, נחמה בת שמואל צדוק.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

חולין עב

מה היה החידוש של רבה לגבי טומאה בלועה שלא הוזכר כבר במשניות? האם אבר שיוצא מהעובר וחתכו מטמא את העובר שעדיין בתוך הבהמה בטומאת נבלה? בטומאת טריפה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

והא עובר וחיה דכשתי טבעות דמו וקא מטמא לה עובר לחיה

אמר רבה שאני עובר הואיל וסופו לצאת אמר רבא עובר סופו לצאת טבעת אין סופו לצאת אלא אמר רבא פומבדיתאי ידעי טעמא דהא מילתא ומנו רב יוסף

דאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל טומאה זו אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים מאי אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים דלא תימא אליבא דרבי עקיבא דאמר עובר במעי אשה טמא אלא אפילו לרבי ישמעאל דאמר עובר במעי אשה טהור גזרו בה טומאה מדרבנן

מאי טעמא אמר רב הושעיא גזירה שמא יוציא ולד ראשו חוץ לפרוזדור

אי הכי אשה נמי אשה מרגשת בעצמה ותימא לה לחיה טרידא

מאי רבי ישמעאל ומאי רבי עקיבא דתניא וכל אשר יגע על פני השדה להוציא עובר במעי אשה דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לרבות גולל ודופק

ורבי ישמעאל גולל ודופק הלכתא גמירי לה ורבי עקיבא עובר במעי אשה טמא מדאורייתא מנא ליה אמר רבי אושעיא אמר קרא הנגע במת בנפש איזהו מת שבנפש של אדם הוי אומר זה עובר שבמעי אשה

ורבי ישמעאל האי מיבעי ליה לרביעית דם הבאה מן המת שמטמאה שנאמר הנגע במת בנפש האדם איזהו נפש של אדם שמטמא הוי אומר זו רביעית דם

ורבי עקיבא לטעמיה דאמר אף רביעית דם הבא משני מתים מטמא באהל דתניא רבי עקיבא אומר מנין לרביעית דם הבאה משני מתים שמטמאה באהל

שנאמר ועל כל נפשת מת לא יבא שתי נפשות ושיעור אחד

מתני׳ בהמה המקשה לילד והוציא עובר את ידו וחתכה ואחר כך שחט את אמו הבשר טהור שחט את אמו ואחר כך חתכה הבשר מגע נבלה דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים מגע טרפה שחוטה

מה מצינו בטרפה ששחיטתה מטהרתה אף שחיטת בהמה תטהר את האבר

אמר להם רבי מאיר לא אם טיהרה שחיטת טרפה אותה דבר שגופה תטהר את האבר דבר שאינו גופה

מנין לטרפה ששחיטתה מטהרתה בהמה טמאה אסורה באכילה אף טרפה אסורה באכילה מה בהמה טמאה אין שחיטתה מטהרתה אף טרפה לא תטהרנה שחיטה

לא אם אמרת בבהמה טמאה שלא היתה לה שעת הכושר תאמר בטרפה שהיתה לה שעת הכושר

טול לך מה שהבאת הרי שנולדה טרפה מן הבטן מנין

לא אם אמרת בבהמה טמאה שכן אין במינה שחיטה תאמר בטרפה שיש במינה שחיטה

בן שמנה חי אין שחיטתו מטהרתו לפי שאין במינו שחיטה

גמ׳ אמאי טומאת בית הסתרים היא וטומאת בית הסתרים לא מטמיא לימא רבי מאיר לטעמיה

דתנן שלשה על שלשה שנחלק טהור מן המדרס

אבל טמא מגע מדרס דברי רבי מאיר

ותניא אמר רבי יוסי וכי באיזה מדרס נגע זה אלא שאם נגע בו זב שיהא טמא מגע זב

לאו איתמר עלה אמר עולא לא שנו אלא שלשה על שלשה שנחלק

אבל שלש על שלש הבאות מבגד גדול בשעת פרישתן מאביהן מקבלות טומאה מאביהן הא נמי בשעת פרישתן מאבר מקבל טומאה מאבר

רבינא אמר בגד לאו לחתיכה קאי עובר לחתיכה קאי וכל העומד לחתוך

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ ניקי טויס, נחמה בת שמואל צדוק.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין עב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין עב

והא עובר וחיה דכשתי טבעות דמו וקא מטמא לה עובר לחיה

אמר רבה שאני עובר הואיל וסופו לצאת אמר רבא עובר סופו לצאת טבעת אין סופו לצאת אלא אמר רבא פומבדיתאי ידעי טעמא דהא מילתא ומנו רב יוסף

דאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל טומאה זו אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים מאי אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים דלא תימא אליבא דרבי עקיבא דאמר עובר במעי אשה טמא אלא אפילו לרבי ישמעאל דאמר עובר במעי אשה טהור גזרו בה טומאה מדרבנן

מאי טעמא אמר רב הושעיא גזירה שמא יוציא ולד ראשו חוץ לפרוזדור

אי הכי אשה נמי אשה מרגשת בעצמה ותימא לה לחיה טרידא

מאי רבי ישמעאל ומאי רבי עקיבא דתניא וכל אשר יגע על פני השדה להוציא עובר במעי אשה דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לרבות גולל ודופק

ורבי ישמעאל גולל ודופק הלכתא גמירי לה ורבי עקיבא עובר במעי אשה טמא מדאורייתא מנא ליה אמר רבי אושעיא אמר קרא הנגע במת בנפש איזהו מת שבנפש של אדם הוי אומר זה עובר שבמעי אשה

ורבי ישמעאל האי מיבעי ליה לרביעית דם הבאה מן המת שמטמאה שנאמר הנגע במת בנפש האדם איזהו נפש של אדם שמטמא הוי אומר זו רביעית דם

ורבי עקיבא לטעמיה דאמר אף רביעית דם הבא משני מתים מטמא באהל דתניא רבי עקיבא אומר מנין לרביעית דם הבאה משני מתים שמטמאה באהל

שנאמר ועל כל נפשת מת לא יבא שתי נפשות ושיעור אחד

מתני׳ בהמה המקשה לילד והוציא עובר את ידו וחתכה ואחר כך שחט את אמו הבשר טהור שחט את אמו ואחר כך חתכה הבשר מגע נבלה דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים מגע טרפה שחוטה

מה מצינו בטרפה ששחיטתה מטהרתה אף שחיטת בהמה תטהר את האבר

אמר להם רבי מאיר לא אם טיהרה שחיטת טרפה אותה דבר שגופה תטהר את האבר דבר שאינו גופה

מנין לטרפה ששחיטתה מטהרתה בהמה טמאה אסורה באכילה אף טרפה אסורה באכילה מה בהמה טמאה אין שחיטתה מטהרתה אף טרפה לא תטהרנה שחיטה

לא אם אמרת בבהמה טמאה שלא היתה לה שעת הכושר תאמר בטרפה שהיתה לה שעת הכושר

טול לך מה שהבאת הרי שנולדה טרפה מן הבטן מנין

לא אם אמרת בבהמה טמאה שכן אין במינה שחיטה תאמר בטרפה שיש במינה שחיטה

בן שמנה חי אין שחיטתו מטהרתו לפי שאין במינו שחיטה

גמ׳ אמאי טומאת בית הסתרים היא וטומאת בית הסתרים לא מטמיא לימא רבי מאיר לטעמיה

דתנן שלשה על שלשה שנחלק טהור מן המדרס

אבל טמא מגע מדרס דברי רבי מאיר

ותניא אמר רבי יוסי וכי באיזה מדרס נגע זה אלא שאם נגע בו זב שיהא טמא מגע זב

לאו איתמר עלה אמר עולא לא שנו אלא שלשה על שלשה שנחלק

אבל שלש על שלש הבאות מבגד גדול בשעת פרישתן מאביהן מקבלות טומאה מאביהן הא נמי בשעת פרישתן מאבר מקבל טומאה מאבר

רבינא אמר בגד לאו לחתיכה קאי עובר לחתיכה קאי וכל העומד לחתוך

גלול כלפי מעלה