Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ באדר א׳ תשע״ט | 10 פברואר 2019

חולין עה

האם עובר בהמה בן ט' שנשחט אמו נחשב כחלק בגוף אמו וניתר בשחיטת אמו או לא? אם הנחשב כחלק מאמו לעניין שחיטה, האם נחשב גם ככה לעניינים אחרים (טומאה)? מה הסטטוס של החלב של העובר? האם אסור באכילה כמו חלב אמו או לא? האם בן פקועה מותר רק לפני ששם רגליו על הקרקע או האם מותר לכל חייו? רב כהנא מבין שיש על עניין זה מחלוקת במשנה. איך פוסקים?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

בשחיטה יבישתא ודלא כרבי שמעון

מאן תנא עבר בנהר הוכשר הלך לבית הקברות נטמא אמר רבי יוחנן רבי יוסי הגלילי היא דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי יוסי הגלילי מטמא טומאת אוכלים וצריך הכשר וחכמים אומרים אינו מטמא טומאת אוכלין מפני שהוא חי וכל שהוא חי אינו מטמא טומאת אוכלין

ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן רבי יוסי הגלילי ובית שמאי אמרו דבר אחד

רבי יוסי הגלילי הא דאמרן בית שמאי דתנן דגים מאימתי מקבלין טומאה בית שמאי אומרים משיצודו ובית הלל אומרים משימותו רבי עקיבא אומר משעה שאין יכולין לחיות

מאי בינייהו אמר רבי יוחנן דג מקרטע איכא בינייהו

בעי רב חסדא נולדו בדגים סימני טרפה מהו תיבעי למאן דאמר טרפה חיה ותיבעי למאן דאמר טרפה אינה חיה

תיבעי למאן דאמר טרפה חיה בהמה הוא דנפישא חיותה אבל דגים דלא נפישא חיותייהו לא או דילמא אפילו למאן דאמר טרפה אינה חיה הני מילי בהמה דיש במינה שחיטה אבל דגים דאין במינן שחיטה אימא לא תיקו

הטילה נפל רבי יוחנן אמר חלבו כחלב בהמה ורבי שמעון בן לקיש אמר חלבו כחלב חיה

רבי יוחנן אמר חלבו כחלב בהמה אוירא גרים רבי שמעון בן לקיש אמר חלבו כחלב חיה חדשים גרמי

איכא דאמרי כל היכא דלא כלו לו חדשיו לא כלום הוא כי פליגי היכא דהושיט ידו למעי בהמה ותלש חלב של בן תשעה חי ואכל רבי יוחנן אמר חלבו כחלב בהמה חדשים גרמי רבי שמעון בן לקיש אמר חלבו כחלב חיה חדשים ואוירא גרמי

איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש מה חלב ושתי כליות האמורות באשם מוצא מכלל שליל אף כל מוצא מכלל שליל

בשלמא לדידי היינו דאיצטריך קרא למעוטי אלא לדידך אמאי איצטריך אמר ליה טעמא דידי נמי מהכא

ואיכא דאמרי איתיביה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן מה חלב ושתי כליות האמורות באשם מוצא מכלל שליל אף כל מוצא מכלל שליל

בשלמא לדידי משום הכי מיעטיה רחמנא אלא לדידך ליקרב אמר ליה מידי דהוה אמחוסר זמן

אמר רבי אמי השוחט את הטרפה ומצא בה בן תשעה חי לדברי האוסר מתיר לדברי המתיר אוסר

רבא אמר לדברי המתיר נמי מותר ארבעה סימנין אכשר ביה רחמנא

אמר רב חסדא השוחט את הטרפה ומצא בה בן תשעה חי


טעון שחיטה וחייב בזרוע והלחיים והקבה ואם מת טהור מלטמא במשא

אמר ליה רבא טעון שחיטה כמאן כרבי מאיר ואם מת טהור מלטמא במשא כמאן כרבנן

וליטעמיך הא דתני רבי חייא השוחט את הטרפה ומצא בה בן תשעה חי טעון שחיטה וחייב בזרוע והלחיים והקבה ואם מת טהור מלטמא במשא טעון שחיטה כמאן כרבי מאיר ואם מת טהור מלטמא במשא כרבנן

הא לא קשיא רבי חייא אם כבר מצאו מת קאמר אלא לדידך קשיא

אמר ליה לדידי נמי לא קשיא ארבעה סימנים אכשר ביה רחמנא

כי סליק רבי זירא אשכחיה לרב אסי דיתיב וקאמר ליה להא שמעתא אמר ליה יישר וכן אמר רבי יוחנן מכלל דפליג עליה רבי שמעון בן לקיש

משהא הוה שהי ליה ושתיק ליה ואיכא דאמרי משתא הוה שתי ושתיק ליה

רבי שמעון שזורי אומר אפילו וכו׳ היינו תנא קמא אמר רב כהנא הפריס על גבי קרקע איכא בינייהו

אמר רב משרשיא לדברי האומר חוששין לזרע האב בן פקועה הבא על בהמה מעלייתא הולד אין לו תקנה

אמר אביי הכל מודים בקלוט בן פקועה שמותר מאי טעמא כל מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי איכא דאמרי אמר אביי הכל מודים בקלוט בן קלוטה בן פקועה שמותר מאי טעמא תרי תמיהי מידכר דכירי אינשי

אמר זעירי אמר רבי חנינא הלכה כרבי שמעון בן שזורי וכן היה רבי שמעון שזורי מתיר בבנו ובן בנו עד סוף כל הדורות רבי יוחנן אמר הוא מותר ובנו אסור

אדא בר חבו הוה ליה בן פקועה דנפל דובא עליה אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה זיל שחטיה אמר ליה האמר זעירי אמר רבי חנינא הלכה כרבי שמעון שזורי וכן היה רבי שמעון שזורי מתיר בבנו ובן בנו עד סוף כל הדורות ואפילו רבי יוחנן לא קאמר אלא בנו אבל איהו לא

אמר ליה רבי יוחנן לדברי רבי שמעון שזורי קאמר

והאמר רבין בר חנינא אמר עולא אמר רבי חנינא הלכה כרבי שמעון שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי שמעון שזורי במשנתנו הלכה כמותו

אמר ליה אנא כי הא סבירא לי דאמר רבי יונתן הלכה כרבי שמעון שזורי במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי

מסוכן דתנן בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא רבי שמעון בן שזורי אומר אף המסוכן

תרומת מעשר של דמאי דתנן תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה רבי שמעון בן שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכלו על פיו


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין עה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין עה

בשחיטה יבישתא ודלא כרבי שמעון

מאן תנא עבר בנהר הוכשר הלך לבית הקברות נטמא אמר רבי יוחנן רבי יוסי הגלילי היא דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי יוסי הגלילי מטמא טומאת אוכלים וצריך הכשר וחכמים אומרים אינו מטמא טומאת אוכלין מפני שהוא חי וכל שהוא חי אינו מטמא טומאת אוכלין

ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן רבי יוסי הגלילי ובית שמאי אמרו דבר אחד

רבי יוסי הגלילי הא דאמרן בית שמאי דתנן דגים מאימתי מקבלין טומאה בית שמאי אומרים משיצודו ובית הלל אומרים משימותו רבי עקיבא אומר משעה שאין יכולין לחיות

מאי בינייהו אמר רבי יוחנן דג מקרטע איכא בינייהו

בעי רב חסדא נולדו בדגים סימני טרפה מהו תיבעי למאן דאמר טרפה חיה ותיבעי למאן דאמר טרפה אינה חיה

תיבעי למאן דאמר טרפה חיה בהמה הוא דנפישא חיותה אבל דגים דלא נפישא חיותייהו לא או דילמא אפילו למאן דאמר טרפה אינה חיה הני מילי בהמה דיש במינה שחיטה אבל דגים דאין במינן שחיטה אימא לא תיקו

הטילה נפל רבי יוחנן אמר חלבו כחלב בהמה ורבי שמעון בן לקיש אמר חלבו כחלב חיה

רבי יוחנן אמר חלבו כחלב בהמה אוירא גרים רבי שמעון בן לקיש אמר חלבו כחלב חיה חדשים גרמי

איכא דאמרי כל היכא דלא כלו לו חדשיו לא כלום הוא כי פליגי היכא דהושיט ידו למעי בהמה ותלש חלב של בן תשעה חי ואכל רבי יוחנן אמר חלבו כחלב בהמה חדשים גרמי רבי שמעון בן לקיש אמר חלבו כחלב חיה חדשים ואוירא גרמי

איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש מה חלב ושתי כליות האמורות באשם מוצא מכלל שליל אף כל מוצא מכלל שליל

בשלמא לדידי היינו דאיצטריך קרא למעוטי אלא לדידך אמאי איצטריך אמר ליה טעמא דידי נמי מהכא

ואיכא דאמרי איתיביה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן מה חלב ושתי כליות האמורות באשם מוצא מכלל שליל אף כל מוצא מכלל שליל

בשלמא לדידי משום הכי מיעטיה רחמנא אלא לדידך ליקרב אמר ליה מידי דהוה אמחוסר זמן

אמר רבי אמי השוחט את הטרפה ומצא בה בן תשעה חי לדברי האוסר מתיר לדברי המתיר אוסר

רבא אמר לדברי המתיר נמי מותר ארבעה סימנין אכשר ביה רחמנא

אמר רב חסדא השוחט את הטרפה ומצא בה בן תשעה חי


טעון שחיטה וחייב בזרוע והלחיים והקבה ואם מת טהור מלטמא במשא

אמר ליה רבא טעון שחיטה כמאן כרבי מאיר ואם מת טהור מלטמא במשא כמאן כרבנן

וליטעמיך הא דתני רבי חייא השוחט את הטרפה ומצא בה בן תשעה חי טעון שחיטה וחייב בזרוע והלחיים והקבה ואם מת טהור מלטמא במשא טעון שחיטה כמאן כרבי מאיר ואם מת טהור מלטמא במשא כרבנן

הא לא קשיא רבי חייא אם כבר מצאו מת קאמר אלא לדידך קשיא

אמר ליה לדידי נמי לא קשיא ארבעה סימנים אכשר ביה רחמנא

כי סליק רבי זירא אשכחיה לרב אסי דיתיב וקאמר ליה להא שמעתא אמר ליה יישר וכן אמר רבי יוחנן מכלל דפליג עליה רבי שמעון בן לקיש

משהא הוה שהי ליה ושתיק ליה ואיכא דאמרי משתא הוה שתי ושתיק ליה

רבי שמעון שזורי אומר אפילו וכו׳ היינו תנא קמא אמר רב כהנא הפריס על גבי קרקע איכא בינייהו

אמר רב משרשיא לדברי האומר חוששין לזרע האב בן פקועה הבא על בהמה מעלייתא הולד אין לו תקנה

אמר אביי הכל מודים בקלוט בן פקועה שמותר מאי טעמא כל מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי איכא דאמרי אמר אביי הכל מודים בקלוט בן קלוטה בן פקועה שמותר מאי טעמא תרי תמיהי מידכר דכירי אינשי

אמר זעירי אמר רבי חנינא הלכה כרבי שמעון בן שזורי וכן היה רבי שמעון שזורי מתיר בבנו ובן בנו עד סוף כל הדורות רבי יוחנן אמר הוא מותר ובנו אסור

אדא בר חבו הוה ליה בן פקועה דנפל דובא עליה אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה זיל שחטיה אמר ליה האמר זעירי אמר רבי חנינא הלכה כרבי שמעון שזורי וכן היה רבי שמעון שזורי מתיר בבנו ובן בנו עד סוף כל הדורות ואפילו רבי יוחנן לא קאמר אלא בנו אבל איהו לא

אמר ליה רבי יוחנן לדברי רבי שמעון שזורי קאמר

והאמר רבין בר חנינא אמר עולא אמר רבי חנינא הלכה כרבי שמעון שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי שמעון שזורי במשנתנו הלכה כמותו

אמר ליה אנא כי הא סבירא לי דאמר רבי יונתן הלכה כרבי שמעון שזורי במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי

מסוכן דתנן בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא רבי שמעון בן שזורי אומר אף המסוכן

תרומת מעשר של דמאי דתנן תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה רבי שמעון בן שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכלו על פיו


גלול כלפי מעלה