Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ז׳ באדר א׳ תשע״ט | 12 פברואר 2019

חולין עז

דינים לגבי עצמות שבורות – באיזה מקרה הבהמה טריפה. האם שיליא של בהמה מותר באכילה כדין בן פקועה? יש גם דיון במה נחשב דרכי האמורי.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

נמנין עליהן בפסח ועוד התורה חסה על ממונן של ישראל

אמר ליה רב פפא לרבה רבי שמעון בן לקיש ואיסורא דאורייתא ואת אמרת מאי ליחוש להו אישתיק

ואמאי אישתיק והאמר רבא הלכתא כוותיה דרבי שמעון בן לקיש בהני תלת

שאני הכא דהדר ביה רבי יוחנן לגביה דרבי שמעון בן לקיש דאמר ליה אל תקניטני בלשון יחיד אני שונה אותה

ההוא נשבר העצם ויצא לחוץ דאישתקיל קורטיתא מיניה אתא לקמיה דאביי שהייה תלתא ריגלי

אמר ליה רב אדא בר מתנא זיל קמיה דרבא בריה דרב יוסף בר חמא דחריפא סכיניה אתא לקמיה אמר מכדי נשבר העצם ויצא לחוץ תנן מה לי נפל מה לי איתיה

אמר ליה רבינא לרבא מתלקט מהו מתרוסס מהו מתמסמס מהו היכי דמי מתמסמס אמר רב הונא בריה דרב יהושע כל שהרופא קודרו

איבעיא להו ניקב מהו נקלף מהו נסדק מהו ניטל שליש התחתון מהו

תא שמע דאמר עולא אמר רבי יוחנן עור הרי הוא כבשר דלמא דקנה משכא דידיה

אמר רב אשי כי הוינן בי רב פפי איבעיא לן נקדר כמין טבעת מהו ופשטנא מהא דאמר רב יהודה אמר רב דבר זה שאלתי לחכמים ולרופאים ואמרו מסרטו בעצם ומעלה ארוכה אבל פרזלא מזרף זריף אמר רב פפא והוא דקנה גרמא דידיה

מתני׳ השוחט את הבהמה ומצא בה שליא נפש היפה תאכלנה ואינה מטמאה לא טומאת אוכלין ולא טומאת נבלות חישב עליה מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות

שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה

המבכרת שהפילה שליא ישליכנה לכלבים ובמוקדשין תקבר ואין קוברין אותה בפרשת דרכים ואין תולין אותה באילן מפני דרכי האמורי

גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן כל בהמה תאכלו לרבות את השליא יכול אפילו יצתה מקצתה תלמוד לומר אתה אותה ולא שליתה

מכדי אין שליא בלא ולד למה לי קרא קרא אסמכתא בעלמא

ואינה מטמאה בעי רבי יצחק בר נפחא עור חמור ששלקו מהו למאי אי לטומאת אוכלין תנינא


אי לטומאת נבלות תנינא

טומאת אוכלין דתניא העור והשליא אין מטמאין טומאת אוכלין עור ששלקו והשליא שחישב עליה מטמאין טומאת אוכלין

טומאת נבילות נמי תנינא בנבלתה ולא בעור ולא בעצמותיו ולא בגידין ולא בקרנים ולא בטלפים

ואמר רבה בר רב חנא לא נצרכה אלא שעשאן ציקי קדרה

לעולם טומאת אוכלין ושאני עור חמור דמאיס

שליא שיצתה אמר רבי אלעזר לא שנו אלא שאין עמה ולד אבל יש עמה ולד אין חוששין לולד אחר ורבי יוחנן אמר בין אין עמה ולד בין יש עמה ולד חוששין לולד אחר

איני והא אמר רבי ירמיה לחומרא אמרה רבי אלעזר

אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רבי אלעזר לא שנו אלא שאינה קשורה בולד אבל קשורה בולד אין חוששין לולד אחר

ורבי יוחנן אמר אנו אין לנו אלא שליא בלא ולד אבל יש עמה ולד בין קשורה בולד בין אין קשורה בולד אין חוששין לולד אחר והיינו דאמר רבי ירמיה לחומרא אמרה רבי אלעזר

תניא כוותיה דרבי אלעזר המפלת מין בהמה חיה ועוף ושליא עמהן בזמן שקשורה בהן אין חוששין לולד אחר אינה קשורה בהן הריני מטיל עליה חומר שני ולדות

שאני אומר שמא נימוח שפיר של שליא שמא נימוחה שליתו של שפיר

המבכרת שהפילה מאי טעמא אמר רב איקא בריה דרב אמי רוב בהמות יולדות דבר הקדוש בבכורה ומיעוט בהמות דבר שאינו קדוש בבכורה ומאי ניהו נדמה

וכל היולדות יולדות מחצה זכרים ומחצה נקבות סמוך מיעוטא דנדמה למחצה דנקבות והוו להו זכרים מיעוטא

ובמוקדשין תקבר מאי טעמא רובא בר מיקדש הוא

ואין קוברים אותה אביי ורבא דאמרי תרווייהו כל דבר שיש בו רפואה אין בו משום דרכי האמורי אין בו רפואה יש בו משום דרכי האמורי

והתניא אילן שמשיר פירותיו סוקרו בסיקרא וטוענו באבנים בשלמא טוענו באבנים כי היכי


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין עז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין עז

נמנין עליהן בפסח ועוד התורה חסה על ממונן של ישראל

אמר ליה רב פפא לרבה רבי שמעון בן לקיש ואיסורא דאורייתא ואת אמרת מאי ליחוש להו אישתיק

ואמאי אישתיק והאמר רבא הלכתא כוותיה דרבי שמעון בן לקיש בהני תלת

שאני הכא דהדר ביה רבי יוחנן לגביה דרבי שמעון בן לקיש דאמר ליה אל תקניטני בלשון יחיד אני שונה אותה

ההוא נשבר העצם ויצא לחוץ דאישתקיל קורטיתא מיניה אתא לקמיה דאביי שהייה תלתא ריגלי

אמר ליה רב אדא בר מתנא זיל קמיה דרבא בריה דרב יוסף בר חמא דחריפא סכיניה אתא לקמיה אמר מכדי נשבר העצם ויצא לחוץ תנן מה לי נפל מה לי איתיה

אמר ליה רבינא לרבא מתלקט מהו מתרוסס מהו מתמסמס מהו היכי דמי מתמסמס אמר רב הונא בריה דרב יהושע כל שהרופא קודרו

איבעיא להו ניקב מהו נקלף מהו נסדק מהו ניטל שליש התחתון מהו

תא שמע דאמר עולא אמר רבי יוחנן עור הרי הוא כבשר דלמא דקנה משכא דידיה

אמר רב אשי כי הוינן בי רב פפי איבעיא לן נקדר כמין טבעת מהו ופשטנא מהא דאמר רב יהודה אמר רב דבר זה שאלתי לחכמים ולרופאים ואמרו מסרטו בעצם ומעלה ארוכה אבל פרזלא מזרף זריף אמר רב פפא והוא דקנה גרמא דידיה

מתני׳ השוחט את הבהמה ומצא בה שליא נפש היפה תאכלנה ואינה מטמאה לא טומאת אוכלין ולא טומאת נבלות חישב עליה מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות

שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה

המבכרת שהפילה שליא ישליכנה לכלבים ובמוקדשין תקבר ואין קוברין אותה בפרשת דרכים ואין תולין אותה באילן מפני דרכי האמורי

גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן כל בהמה תאכלו לרבות את השליא יכול אפילו יצתה מקצתה תלמוד לומר אתה אותה ולא שליתה

מכדי אין שליא בלא ולד למה לי קרא קרא אסמכתא בעלמא

ואינה מטמאה בעי רבי יצחק בר נפחא עור חמור ששלקו מהו למאי אי לטומאת אוכלין תנינא


אי לטומאת נבלות תנינא

טומאת אוכלין דתניא העור והשליא אין מטמאין טומאת אוכלין עור ששלקו והשליא שחישב עליה מטמאין טומאת אוכלין

טומאת נבילות נמי תנינא בנבלתה ולא בעור ולא בעצמותיו ולא בגידין ולא בקרנים ולא בטלפים

ואמר רבה בר רב חנא לא נצרכה אלא שעשאן ציקי קדרה

לעולם טומאת אוכלין ושאני עור חמור דמאיס

שליא שיצתה אמר רבי אלעזר לא שנו אלא שאין עמה ולד אבל יש עמה ולד אין חוששין לולד אחר ורבי יוחנן אמר בין אין עמה ולד בין יש עמה ולד חוששין לולד אחר

איני והא אמר רבי ירמיה לחומרא אמרה רבי אלעזר

אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רבי אלעזר לא שנו אלא שאינה קשורה בולד אבל קשורה בולד אין חוששין לולד אחר

ורבי יוחנן אמר אנו אין לנו אלא שליא בלא ולד אבל יש עמה ולד בין קשורה בולד בין אין קשורה בולד אין חוששין לולד אחר והיינו דאמר רבי ירמיה לחומרא אמרה רבי אלעזר

תניא כוותיה דרבי אלעזר המפלת מין בהמה חיה ועוף ושליא עמהן בזמן שקשורה בהן אין חוששין לולד אחר אינה קשורה בהן הריני מטיל עליה חומר שני ולדות

שאני אומר שמא נימוח שפיר של שליא שמא נימוחה שליתו של שפיר

המבכרת שהפילה מאי טעמא אמר רב איקא בריה דרב אמי רוב בהמות יולדות דבר הקדוש בבכורה ומיעוט בהמות דבר שאינו קדוש בבכורה ומאי ניהו נדמה

וכל היולדות יולדות מחצה זכרים ומחצה נקבות סמוך מיעוטא דנדמה למחצה דנקבות והוו להו זכרים מיעוטא

ובמוקדשין תקבר מאי טעמא רובא בר מיקדש הוא

ואין קוברים אותה אביי ורבא דאמרי תרווייהו כל דבר שיש בו רפואה אין בו משום דרכי האמורי אין בו רפואה יש בו משום דרכי האמורי

והתניא אילן שמשיר פירותיו סוקרו בסיקרא וטוענו באבנים בשלמא טוענו באבנים כי היכי


גלול כלפי מעלה